דרוספירנון

תשובה: עליכם לפנות לרופא עור לאבחון הסקביאס, בהקדם. לגבי תכניות גמילה- יש כפר נגמלים ליד שדות ים בשם איזון שיש לו אופי מאוד מיוחד. פרט לכך תמצאי רשימה של מוסדות באתר למלחמה בסמים- http://www.antidrugs.org.il

תשובה: קשרית בתירואיד היא ממצא שכיח בנשים בגילך (48), ובמרבית המקרים - היא שפירה. סרטן של התירואיד מאובחן ב-5%-6.5% מן הקשריות. ידוע כי הטיפול הכמותרפי והקרינתי בסרטן השד מעלה במעט שכיחות של ממאירויות אחרות, אך סרטן התירואיד אינו נמנה עליהן. ערכתי עבורך סקירת ספרות, כדי לבדוק אם יש מאמרים שמצאו קשר בין שתי הממאירויות. מחקר גדול שפורסם ב-2001 בדק 194,798 נשים שטופלו עקב סרטן השד בארה"ב, והשווה אותן למספר דומה של נשים ללא סרטן שד. במחקר לא נמצאה עליה בשכיחות סרטן התירואיד לאחר טיפולים לסרטן השד, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. עורכי המחקר עקבו אחר הנשים במשך למעלה מ-10 שנים. עורכי המחקר הסיקו כי נשים שטופלו בקרינה עקב סרטן השד אינן זקוקות לבדיקות מעקב מיוחדות של בלוטת התירואיד, וכי ההתייחסות הקלינית לממצא של קשרית בתירואיד אינו צריך להיות שונה למרות היסטוריה של טיפולים לשד. מחקר נוסף שפורסם ב-2003 הגיע לאותן מסקנות. מחקר אחר, שבדק נשים שסבלו הן מסרטן השד והן מסרטן התירואיד בשלבים שונים בחייהן, וניסה לבדוק קשר תורשתי בין שני הגידולים האלה - לא הצליח למצוא קשר. תוכלי לראות כאן לינקים לאבסטרקט של המאמרים שהזכרתי: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query...11745217

תשובה: כאב באספקט האחורי של השוק יכול לנבוע מ : 1- שריר התאומים ( ייתכן היתפסות וייתכן קרעים ברמות חומרה שונות). 2- העצב הטיביאלי האחורי במעברו בשוק. 3- כאב מוקרן מהגב התחתון . 4- מנח קרסול לא תקין הפוגע במעבר הכוחות והעומסים דרך השוק. האפשרויות הסבירות ביותר לדעתי הן ששריר התאומים נתפס או קרע בדרגה כלשהי. לעת עתה- נסה לעשות עיסוי עדין לשרירי השוק האחורית. נסה לבצע מתיחות עדינות (מצורף קישור לתרגילים לדוגמא) http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xankspra_art.htm

תשובה: לא סביר שיש קשר ישיר בין הזרקת הבוטוקס לבין המצב הדכאוני בו אתה נמצא. עם זאת, לעיתים ישנה ציפייה גדולה בטיפול בבעיה גופנית, המלווה במחשבה שלאחר הטיפול, יתחיל שלב אחר וטוב יותר בחיים. אולם בדרך כלל ציפיות אלו אינן מתגשמות, ולאחר הטיפול בבעיה הגופנית, האדם נשאר עם בעיות רבות אחרות שמפריעות לו ומתסכלות, ואז מתוך כך שכבר אין במה לתלות את הציפייה לשינוי, בוקע הדיכאון. אני ממליצה בחום לא לדחות ולא להסס, ולפנות לפסיכיאטר/ית לבירור מצוקתך הנפשית ולטיפול בה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית