טריאמצינולון

תזונה

כאשר נוטלים תרופה זו דרך הפה לתקופה ממושכת, מומלץ להקפיד על תזונה דלת נתרן ועשירה באשלגן.

נהיגה

אין בעיות ידועות.

הריון

אין להשמש בתרופה זו טרם ייעוץ רפואי.

הנקה

אין להשתמש בתרופה זו טרם ייעוץ רפואי.

תינוקות וילדים

בשל הסיכון לעיכוב בגדילה, יש לבדוק באופן שגרתי את הצמיחה לגובה. שימוש בתרסיס מעל גיל שנתיים. אין להשתמש בתרסיס לאף מעל 3 חודשים בילדים מתחת לגיל 12.

קשישים

ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון. יש לשקול את התועלת אל מול הסיכונים.

דווח לרופא במקרה של

• מחלות נגיפיות חריפות
• זיהומים חיידקיים חריפים וכרוניים
• מחלה פטרייתית הפוגעת באיברים פנימיים
• מחלות הנגרמות על ידי טפילים
• הפרעות נפשיות
• הרפס
• כיב עיכולי
• שחפת
• יתר לחץ דם
• סוכרת
• אי ספיקת לב חמורה
• ברקית (glaucoma)
• פגיעות וכיבים בקרנית העין
• טשטוש ראייה או הפרעות ראייה
• דלדול עצם (אוסטאופורוזיס)
• גידול בבלוטת יותרת הכליה
• נטילת תרופות אחרות
• ניתוח עתידי

סיכון ממנת יתר

נמוך

סיכון מפיתוח תלות

נמוך

תופעות לוואי שכיחות בשימוש בתרסיס לאף: נזלת, כאב ראש, כאב גרון ו/או שיעול, דימום מהאף, דלקת או גירוי בדרכי הנשימה, צרבת או הפרעות בעיכול, תסמינים דמויי- שפעת, כמו חום, כאבי שרירים, חולשה, עייפות, בעיות בשיניים.

תופעות הלוואי הקשות יותר מופיעות בדרך כלל  כאשר נוטלים את התרופה דרך הפה. משך הטיפול והמינון משפיעים על תופעות הלוואי וחומרתן.

מיסוך של זיהומים, התפרצות, חזרה או החמרה של זיהומים נגיפיים, פטרייתיים, חיידקיים וטפיליים או אופורטוניסטיים, שפעול של זיהום תולעים.
שינויים בספירת הדם: עלייה בתאי דם לבנים או כל תאי הדם, ירידה בתאי דם לבנים מסוימים.

הפרעות במערכת החיסון: תגובות של רגישות-יתר, כגון פריחה מהתרופה, תגובות אנפילקטיות חמורות, כגון הפרעות בקצב הלב, לחץ דם שהוא גבוה מדי או נמוך מדי, קריסה של מערכת כלי הדם, התקף לב מערכת חיסונית מוחלשת.

הפרעות הורמונליות.

במהלך הטיפול בטבליות, עלול להתרחש "משבר פאוכרומוציטומה" שיכול להיות קטלני- זהו מצב בו גידול נדיר מייצר הורמונים בבלוטת יותרת הכליה. סימנים אפשריים לכך כוללים כאב ראש, הזעה, דפיקות לב ולחץ דם גבוה. בהופעת כל אחד מסימנים אלה יש לדווח לרופא.

הפרעות בחילוף החומרים ובתזונה: עלייה במשקל, עלייה ברמות סוכר בדם, סוכרת, רמות גבוהות של שומנים בדם, רמות מוגברות של נתרן עם הצטברות נוזלים ברקמות, בצקת, חוסר באשלגן כתוצאה מהגברת ההפרשה של אשלגן, יכול להוביל להפרעות בקצב הלב, עלייה בתיאבון. 
הפרעות פסיכיאטריות: דיכאון, רגזנות, התרוממות רוח יתרה, הגברת דחפים, פסיכוזה, מאניה, הזיות, תנודות במצב רוח, תחושת חרדה, הפרעות שינה וסיכון להתאבדות.

הפרעות במערכת העצבים: לחץ מוחי מוגבר, הופעה של אפילפסיה שלא אובחנה בעבר, עלייה בתדירות של אירועי פרכוסים אצל מטופלים שידוע שסובלים מאפילפסיה. 

הפרעות בעיניים. טשטוש ראייה.

הפרעות בכלי הדם: לחץ דם גבוה, סיכון מוגבר לטרשת עורקים ולפקקת, דלקת של כלי דם, עלייה בשבריריות של כלי הדם. 

הפרעות במערכת העיכול: כיבים במערכת העיכול, דימום במערכת העיכול, דלקת לבלב, תלונות בטן. 

הפרעות בעור וברקמה התת-עורית.

הפרעות במערכת השרירים והשלד ורקמות החיבור: הפרעות בשרירים, חולשה ודלדול של השרירים ואיבוד עצם. בעיות בגידים, טנדיניטיס, קרע בגיד, משקעים שומניים בחוט השדרה, עיכוב גדילה בילדים. 

הפרעות במערכת הרבייה ובשדיים: הפרשה לקויה של הורמוני מין. 

מצבים כלליים ומצבים במקום המתן: החלמת פצעים מעוכבת. 

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם, וכן תוספי תזונה, בייחוד עבור:

-תרופות מסוימות ל-HIV. קוביסיסטאט, ריטונאביר.

- תרופות שמאיצות את חילוף החומרים בכבד, כמו גלולות שינה מסוימות, ברביטורטים, תרופות נגד פרכוסים: פניטואין, קרבמזפין, פרימידון, ברביטורטים, ותרופות מסוימות לטיפול בשחפת (ריפמפיצין).

- תרופות מסוימות נגד פטריות (קטוקונזול, איטרקונזול).

- הורמוני מין נשיים מסוימים, כגון אלה המשמשים למניעת היריון (גלולות).

-יש להרחיק שעתיים בין לקיחת טריאמצינולון דרך הפה וטיפולים נוגדי חומצה.

- תרופות שמכילות אפדרין להרגעת ההתנפחות של הקרומים הריריים.

- יחד עם תרופות מסוימות שמשמשות להורדת לחץ הדם (מעכבי ACE) תיתכן הגדלת הסיכון להתפתחות שינויים בספירת הדם.

- תיתכן הגברת ההשפעה של תרופות לטיפול בהפרעות קצב הלב.

- תיתכן הגדלת הפרשת האשלגן שנגרמת על-ידי תרופות משתנות ותרופות משלשלות.

- תיתכן הפחתת ההשפעה של ההורדה של רמת הסוכר בדם של תרופות למתן דרך הפה לטיפול בסוכרת ואינסולין.

- תיתכן החלשת ההשפעה של תרופות שמשמשות למניעת קרישת דם. (תיתכן התאמת מינון של נוגד הקרישה).

- תיתכן הגברת הסיכון להתפתחות כיבי קיבה ודימומים בקיבה ובמעיים, אם משתמשים בו באותו זמן עם תרופות נגד דלקת ושגרון, סליצילטים, אינדומתצין ותרופות אחרות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות.

- תיתכן הארכת ההשפעה של הרפיית-שרירים של תרופות מסוימות.

- תיתכן הגדלת ההשפעה של תרופות מסוימות המעלות את הלחץ התוך-עיני, אטרופין ותרופות אנטיכולינרגיות אחרות.

- תיתכן הקטנת ההשפעה של תרופות למחלות הנגרמות על-ידי תולעים.

- תיתכן הגדלת הסיכון למחלת שרירים או מחלה של שריר הלב. אם משתמשים בו באותו זמן עם תרופות נגד מלריה או נגד הפרעות שגרוניות ראומטיות. (כלורוקווין, הידרוקסיכלורוקווין, מפלוקווין).

- בעיקר במינונים גבוהים, תיתכן הפחתת ההשפעה של הורמון גדילה סומטרופין.

- תיתכן הפחתת העלייה בהפרשת ההורמון המאיץ את הפעילות של בלוטת התריס.

- עם תרופות המשמשות לדיכוי הגנת הגוף, תרופות המדכאות את המערכת החיסונית, השילוב עלול להגביר את הנטייה לזיהומים ולהחמיר לא רק זיהומים קיימים מראש, אלא גם זיהומים פוטנציאליים שטרם באו לידי ביטוי.

- תיתכן הגדלת רמות הציקלוספורין בדם. תרופה שמשמשת לדיכוי ההגנה החיסונית העצמית של הגוף. ובכך להגדיל את הסיכון לפרכוסים.

- תיתכן הגברת הסיכון של קרעים בגידים אם משתמשים בו זמנית עם פלואורוקינולון, קבוצה מסוימת של תרופות אנטיביוטיות.

השפעה על בדיקות: גלוקוקורטיקואידים יכולים לדכא תגובות בעור בבדיקות לאלרגיה. 
 

השפעת שימוש ממושך

שימוש ממושך בטריאמצינולון דרך הפה או בהזרקה עלול לגרום סוכרת, ברקית (גלאוקומה) , ירוד (קטרקט) ונזק לעצמות, וכן לעכב צמיחה אצל ילדים. ניטור: דרושה בדיקה רפואית כללית כולל לחץ דם, ספירת דם ושתן ובדיקת רמת סוכר בדם.  יש לעקוב אחר רמות אשלגן בדם. נדרשות בדיקות עיניים.