בדיקת אלרגיה (Allergy Skin Tests)

אלרגיה, על אף הדיעה הרווחת באוכלוסיה הכללית, יכולה להופיע גם בגיל מבוגר. נקודה חשובה נוספת היא העובדה שבמקרים רבים אין אנו מוצאים את האלרגן, כלומר את הגורם המעורר את האלרגיה. אם את רואה קשר ברור לחלוטין בין המעבר שלך לדירת המרתף ובין הופעת האלרגיה והימשכותה עד עתה, ייתכן שהאלרגן קיים בסביבת חייך, וכל עוד את נחשפת אליו, תסבלי מאלרגיה. האם כאשר את נוסעת לתקופת מה, ואינך גרה בדירתך, הסימפטומים שוככים? אם כך הדבר, סביר להניח שאכן קיים גורם המעורר את האלרגיה בסביבת החיים שלך - ייתכן שבדירתך, ייתכן שבעבודתך וייתכן אף שבשכונה בה את מתגוררת. אין ספק שמאוד לא נעים להפוך מאדם בריא לאדם הסובל מנזלת כרונית. האפשרויות הפתוחות בפנייך הן ניסיון חוזר לזהות האלרגן (תבחיני אלרגיה עדכניים) והימנעות ממנו. אפשרות נוספת היא טיפול תרופתי בימים בהם הסימפטומים קשים במיוחד. כיום קיימות תרופות חדשות נוגדות אלרגיה עם תופעות לוואי מינימליות. טיפולים משלימים כאלה ואחרים, אומנם עוזרים בהרבה מקרים של מחלות אחרות, אך אינם מאוד מוצלחים בטיפול באלרגיה. אני ממליץ לפנות שוב למומחה לאלרגיה, לבצע שוב את תבחיני האלרגיה, ליטול טיפול סימפטומטי בימים הקשים יותר, ואם יש קשר ברור לסביבת חייך, אף על פי שזה לא פשוט כלל, ייתכן שמעבר דירה ישפר את איכות חייך מבחינת האלרגיה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

לא ידוע לי על רגישות לכבד עוף. נראה שאולי מדובר בצירוף מקרים מוזר, או בכבד עוף לא ממש טרי, שהוא מקור למיני מחוללי מחלות הגורמים תופעות גסטראינטסטינליות. חשוב לבדוק אם הכאבים אכן מגיעים רק לאחר אכילת כבד עוף, או שגם לאחר אכילת מזונות אחרים העשירים בכולסטרול, או מזונות שומניים. אם אכן יש קשר כזה, ייתכן שיש מקום לבדוק את מצב כיס המרה שלך. עקבי אחר התופעה, השתדלי לא לצרוך כבד עוף, והיוועצי עם הרופא המטפל לאחר תקופת מה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

התשובה לשאלתך הראשונה היא לא, סכיזופרניה אינה מחלה שמקורה באלרגיה למזון. לגבי דיכאון, התסמינים הבלתי ספציפיים של דיכאון, כגון עייפות, חוסר תיאבון, מצב רוח מדוכדך, והפרעות שונות במערכת העיכול כגון עצירות, יכולים להופיע במגוון בעיות רפואיות אחרות, כולל סוגים של אלרגיה למזון או של הפרעות ספיגה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

נראה בכל זאת כי השלפוחיות הן חלק מתגובה אלרגית של העור, הנקראת אורטיקריה או אנגיואדמה, תלוי באיזו שכבת עור מדובר. הדבר קורה כתגובה לחומר או גוף זר, המוכר לך כבר מהפירות שאליהם אתה אלרגי, אך יכול להופיע כתוצאה מחשיפה לדברים אחרים שעוד לא גילית, כגון תרופות מסוימות, תכשירים מסוימים וכן הלאה. אני ממליצה לגשת לרופא עור לבירור. בהצלחה ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

את מעלה הרבה בעיות שיש לדון בהן. שיעול התקפי המופיע בשעות הלילה ולעיתים מלווה בקוצר נשימה, גם בבחורה בגילך (זה גיל מעט מבוגר מהרגיל להופעה ראשונה של אסתמה) יכול להתאים ל"שיעול אלרגי". שיעול אלרגי הוא תוצאה של רגישות יתר של הסימפונות. כתוצאה מחשיפה לחומרים מסויימים (אוויר קר, מאמץ, אבק, וירוסים ועוד גורמים רבים נוספים) מופיעים השיעול וקוצר הנשימה. הטיפול במקרים אלה הוא אכן משאף המכיל סטרואידים וגם מרחיב סימפונות, אולם נוהגים לא להתחיל את הטיפול לפני שיש אבחנה מדויקת, הנעשית על ידי תשאול ובדיקה של רופא ריאות וכן בדיקת תפקודי ריאות או בדיקות אחרות. לאחר שמגיעים לאבחנה ניתן להתחיל בטיפול. את מציינת בעיה אחרת, אירוע של אספירציה (כניסת מזון, חומצות קיבה או רוק לדרכי הנשימה), שבעטיה הונשמת ועברת טרכאוסטומיה (פתח בקדמת הצוואר לצורך הנשמה). מצב כזה הופך אותך למטופלת שונה. הוא מעלה את האפשרות שבעיה בקנה הנשימה (באזור הטרכאוסטום לשעבר) מובילה לשיעול ולקוצר הנשימה. את זה אפשר לבדוק בבדיקת תפקודי ריאות או בבדיקה חודרנית המסתכלת על קנה הנשימה, בדיקת ברונכוסקופיה. העובדה שסבלת מדלקות ריאה חוזרות בילדותך מעלה אפשרות נוספת המובילה לקוצר הנשימה: נזק קבוע לדרכי האוויר כתוצאה מן הזיהומים. מצב זה נקרא ברונכיאקטזיס. אבחנה של מחלה זו נעשית בבדיקת CT, ובמצב זה, המטופל בדרך כלל סובל משיעול יצרני עם ליחה בכמויות עצומות. בנוגע לטיפול ממושך במשאף סטרואידלי, אכן מדובר בסטרואידים, אולם אלה סטרואידים הניתנים מקומית ואין להם כמעט השפעה על מערכות הגוף השונות כמו הסטרואידים הניתנים בכדורים או לווריד. השם הרע שיצא לסטרואידים לעיתים מוביל להיענות ירודה מאוד לטיפול באסתמה, מצב המסכן את החולים במחלה, ואף עלול להוביל לסיבוכים בשל חוסר הטיפול. הספיגה לדם של החומר שנמצא במשאף היא אפסית וחסרת כל משמעות מבחינת תופעות הלוואי של הסטרואידים. הדבר היחיד שיש לעשות זה לשטוף את הפה לאחר נטילת המשאף על מנת לסלק את עודפי התרופה מחלל הפה והלשון, דבר העלול לגרום להתפתחות פטריה על הלשון והחך. לסיכום, לא ניתן להגיע לאבחנה, ובוודאי לא לומר מהי דרגת החומרה של המחלה, ללא תשאול ובדיקות שונות. במקרה שלך נחוצות בדיקות של תפקודי הריאות כדי לגבש את האבחנה. הרושם שלי הוא כי אכן מדובר ברגישות יתר של הסימפונות, דהיינו סוג של אסתמה, הואיל ואת מתארת קוצר נשימה במאמצים זה זמן רב, עם תגובה לוונטולין, וכעת עם החמרה במצב. לא תיארת אם סימביקורט עזר לך. אם הוא עזר, זה עוד סימן המכוון לרגישות יתר של הסימפונות. אני ממליץ לפנות לרופא ריאות לבדיקה ולהערכה, על מנת לקבל גם את הטיפול האופטימלי שיקל עלייך מבחינת הסימפטומים, וכן יוביל למניעת סיבוכים מאוחרים של מחלת ריאה שאינה מטופלת. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

בדיקת נוגדנים לטרנסגלוטמינאז בודקת אם יש מחלת צליאק שבה יש רגישות לחיטה ולדגנים. אצלך אין נוגדנים. יש לזכור כי אבחנת צליאק באופן ודאי נעשית בביופסיה מהמעי הדק. על נוגדנים מסוג IgA תוכלי לקרוא באינדקס הבדיקות: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=71

בהחלט יכול להיות שאת רגישה למשהו שנמצא בחווה. רגישות לאוכל של הסוסים עלולה להזיק לך רק אם את אוכלת אותו. עלייך לנסות להימנע מגורמים שיכולים לגרום לרגישות ולראות אם זה עוזר. נסי לעשות הפסקה עם חוות הסוסים ולבדוק אם התופעות נעלמו. נסי גם להיעזר ברופא המשפחה למציאת הסיבה לבעיות שאת מתארת. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

לגבי החלק הראשון של השאלה, לעיתים הקאות לאחר אכילה יכולות לנבוע בתינוקות מכמות גדולה מדי של מזון בארוחה. ברוב המקרים, צמצום הכמות שנמצאת בבקבוק יכולה לפתור הרבה בעיות. לכל תינוק יש צרכים אישיים שלו. ישנם תינוקות הזקוקים לכמות קטנה יותר של האכלה לפני השינה. אם התינוקת מתפתחת יפה ועולה במשקל, אינני רואה סיבה לדאגה. אם הבעיה נמשכת או מחמירה ואין עליה במשקל, אני ממליץ לפנות לגסטרואנטרולוג מומחה לילדים להמשך הבירור. לגבי חלקה השני של השאלה, יתכן בהחלט שזוהי תגובה אלרגית כלשהי. בכל מקרה, אם הבעיה נמשכת והתינוקת לא ישנה טוב בלילה, אם ישנם ארועים של קוצר נשימה או של פריחות שמופיעים יחדיו, אני ממליץ לפנות לרופא ילדים לבירור. אני מצרף קישורים לדפים עם מידע נוסף בפורטל אינפומד: http://www.infomed.co.il/questions/q_081307_20.asp

גירוי באיבר המין באישה יכול להיות מסיבות רבות מאד. אכן בשכיחות הגבוהה ביותר מדובר בזיהום. בדיקה גינקולוגית כולל משטח ותרבית פעם אחת לא תמיד מספיקה על מנת לאבחן בעיה זיהומית. סיבה שניה שכיחה לגירוי הינה פגיעה מכאנית, ייתכן ובקיום יחסים ללא קונדום קיים חיכוך גדול יותר המוביל לשריטות קטנות המובילות לגירוי. אלרגיה לנוזל זרע הינה מצב נדיר למדי ואינו קשור בקשר ישיר למספר הפרטנרים בעברה של האישה. על מנת לוודא שאכן יש קשר בין נוזל הזרע לבין הגירוי, עליכם לנסות לחזור לשימוש בקונדום ולהוכיח שהגירוי חולף (אף על פי שזה לא שולל גירוי מכאני). אני ממליץ לנסות לשוב לקונדום על מנת לאשר את הקשר, ושנית לפנות לגינקולוג בשאלתכם זו, אם הסימפטומים נמשכים.

בשנים הראשונות לחייהם ילדים "חוטפים" כל זיהום, וזה רגיל שילד יהיה מצונן 10-7 פעמים בשנה. פעמים רבות מה שנראה לך כמחלה אחת ארוכה שהילד לא מצליח להחלים ממנה הוא בעצם כמה מחלות שהילד חולה בהן ומחלים מהן בזו אחר זו. נראה שילדייך יותר רגישים לזיהומים של דרכי הנשימה העליונות, ולכן הם סובלים יותר מכל צינון קל. מעבר לטיפול התרופתי שילדייך מקבלים, את יכולה להקל עליהם עם טיפות מי מלח ושימוש במכשירי אדים. אם נראה לך שישנה מצוקה נשימתית, חשוב לפנות שוב לרופא על מנת לוודא שאין הסתבכות של השפעת. ד"ר גיא פישמן - אינפומד