טרשת נפוצה, MS

הסימנים והתסמינים של טרשת נפוצה שונים ומגוונים, תלוי במיקומם של סיבי העצב הפגועים. 

סימנים ותסמינים של טרשת נפוצה כוללים בין היתר:

• חוסר תחושה או חולשה בכל הגפיים או בחלק מהם, בדרך כלל החולשה או השיתוק מורגשים בצד אחד של הגוף, או בחלק התחתון של הגוף.
• אובדן חלקי או מוחלט של הראיה, בדרך כלל בכל עין בנפרד (לא בשתי העיניים בו זמנית), לעתים קרובות מלווה בכאב בעת הנעת העיניים (דלקת עצבים אופטית).
• ראיה כפולה או מטושטשת.
• כאבים ועקצוצים בחלקים שונים בגוף.
• תחושה של מכת חשמל שמופיעה בעקבות תנועות מסוימות של הראש.
• רעד, חוסר קואורדינציה, או הליכה לא יציבה.
• עייפות.
• סחרחורת.

אצל רוב האנשים הלוקים בטרשת נפוצה ובמיוחד בשלבים הראשונים של המחלה, התסמינים מופיעים ולאחר מכן מגיעה תקופה של הפוגה מוחלטת או חלקית. סימנים ותסמינים של טרשת נפוצה לעתים קרובות מתעוררים או מחמירים כתוצאה מעליה בחום הגוף.

טרשת נפוצה היא מחלת חיסון עצמי (מחלה אוטואימונית), בה המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את עצמה. בטרשת נפוצה תהליך זה הורס את המיאלין – החומר השומני שעוטף את סיבי העצבים במוח ובעמוד השדרה ומגן עליהם.

תפקידו של המיאלין דומה לתפקידו של הציפוי המבודד של כבל חשמלי. כאשר המיאלין נפגע, המסר שעובר דרך העצב עלול לעבור בקצב איטי יותר או להיחסם.

הרופאים והחוקרים אינם מבינים מהי הסיבה המדויקת להופעת טרשת נפוצה אצל אנשים מסוימים ולא אצל אנשים אחרים. שילוב של גורמים החל מגורמים גנטיים ועד זיהומים בתקופת הילדות משחקים תפקיד.

הגורמים הבאים עלולים להגדיל את הסיכון לחלות בטרשת נפוצה:

גיל - טרשת נפוצה יכולה להופיע בכל גיל, אך ברב המקרים היא מתחילה להתפתח אצל אנשים בני 20 עד 40.

מין - נשים נוטות לפתח טרשת נפוצה פי שניים מגברים.

תורשה - הסיכון לחלות בטרשת נפוצה גבוה יותר בקרב אנשים עם היסטוריה משפחתית של המחלה. לדוגמא, לאדם שאחד מהוריו, אחיו או אחיותיו לוקים במחלה יש סיכוי של 1 עד 3 אחוזים לפתח את המחלה, לעומת עשירית האחוז בלבד בקרב כלל האוכלוסייה.

אולם, הניסיון בקרב זוגות תאומים זהים מלמד שתורשה אינה הגורם היחיד למחלה. אילו טרשת נפוצה הייתה נקבעת על ידי הגנטיקה בלבד, הסיכון של תאומים זהים לחלות בה היה זה. אך המצב אינו כזה. לתאום זהה יש סיכוי של 30 אחוזים בלבד לפתח טרשת נפוצה במידה ואחיו התאום כבר חלה בה.

זיהומים - וירוסים רבים ומגוונים הוגדרו כקשורים לטרשת נפוצה. לאחרונה העניין הגדול ביותר הוא בקשר שבין טרשת נפוצה לוירוס אפשטין-בר, הוירוס שגורם מונונוקלאוזיס זיהומית (מחלת הנשיקה). עדין לא ברור כיצד מתפתח וירוס אפשטין-בר במקרים חמורים יותר של טרשת נפוצה.

מחלות אחרות - קיים סיכוי גבוה יותר לטרשת נפוצה בקרב אנשים הסובלים מהפרעות אוטואימוניות אחרות כגון מחלה של בלוטת התריס, אנמיה ממארת, פסוריאזיס, סוכרת מסוג 1, מחלות מעי דלקתיות.

לא קיימות בדיקות ספציפיות לאבחון טרשת נפוצה. בסופו של דבר האבחנה מסתמכת על שלילה של מחלות אחרות שעלולות לגרום לאותם תסמינים. הרופא יכול לבסס אבחנה של טרשת נפוצה על תוצאות הבדיקות הבאות:

בדיקות דם

בדיקות דם יכולות לסייע בשלילת מחלות זיהומיות או דלקתיות אחרות, הגורמות לתסמינים זהים לאלו של טרשת נפוצה.

ניקור מותני

ניקור מותני הוא הליך שבו הרופא או האחות לוקחים דגימה קטנה של נוזל מוחי שדרתי מתעלת חוט השדרה ומעבירים אותו לבדיקה במעבדה. דגימה זו יכולה להעיד על חריגות ומצבים לא תקינים הקשורים לטרשת נפוצה, כמו רמות לא תקינות של כדוריות דם לבנות או חלבונים. הליך זה עשוי גם לסייע בשלילת זיהומים ויראליים ומחלות אחרות שיכולות לגרום לתסמינים נוירולוגים הזהים לאלו של טרשת נפוצה.

בדיקת MRI

בדיקה זו עושה שימוש בשדה מגנטי בעל עוצמה גבוהה, על מנת ליצור תמונה מפורטת של איברים פנימיים. בדיקת MRI יכולה לגלות פגיעות במוח ובחוט השדרה, המעידות על אובדן המיאלין, שנגרם כתוצאה מטרשת נפוצה. יחד עם זאת, פגיעות מסוג זה עלולות להיגרם גם כתוצאה ממחלות אחרות, כמו זאבת או מחלת לים, כך שקיומן של פגיעות אלו אינו הוכחה מוחלטת לכך שהנבדק לוקה במהלך טרשת נפוצה.

במהלך בדיקת MRI הנבדק שוכב על שולחן הניתן להזזה ומוסע אל תוך מכונה דמוית צינור ארוך, שמשמיעה קולות נקישה במהלך ביצוע הסריקה. רב בדיקות ה-MRI אורכות לפחות שעה. הבדיקה אינה מכאיבה, אך חלק מהאנשים חשים בקלסטרופוביה בזמן שהם נמצאים בתוך המכונה. הרופא יכול לדאוג שהבדיקה תתבצע תחת הרדמה במקרה הצורך.

כמו כן לעתים מזריקים לוריד של הנבדק חומר המשמש לצביעה, בעזרתו גל יותר לזהות פגיעות "פעילות". הליך זה מסייע לרופאים לקבוע האם המחלה נמצאת בשלב פעיל, גם אם הנבדק אינו חש בתסמינים באותה תקופה. טכניקות חדישות יותר של MRI מסוגלות לספק תמונה מפורטת אף יותר של רמת הפגיעה בסיב העצב, או של הרס מוחלט והחלמה של המיאלין.

בדיקת אימפולסים עצביים

בדיקה זו מודדת את האותות החשמליים ששולח המוח כתגובה לגירויים. בבדיקת אימפולסים עצביים משתמשים בגירויים של ראיה או בגירויים חשמליים – אימפולסים חשמליים קצרים לרגליים או לזרועות.

במקרים מסוימים אנשים שיש להם טרשת נפוצה עלולים לפתח גם:

• קשיות או עוויתות בשרירים
• שיתוק, בעיקר ברגליים
• בעיות בשלפוחית השתן, במעי, או בתפקוד המיני
• שינויים מנטאלים, כגון שכחנות או קשיים בריכוז, דיכאון.
• מחלת הנפילה (אפילפסיה)

לטרשת נפוצה אין מרפא. הטיפול מתמקד בדרך כלל בתקיפת התגובה האוטואימונית (תגובת החיסון העצמי) ובשליטה בתסמינים. אצל חלק מהחולים התסמינים קלים עד כדי כך שאין צורך בטיפול כלשהו.

תרופות

תרופות המקובלות בטיפול נגד טרשת נפוצה כוללות:

· קורטיקוסטרואידים. הטיפול הנפוץ ביותר כנגד טרשת נפוצה, קורטיקוסטרואידים מפחיתים את הדלקת שמתגברת בזמן התקף. 

· איטרפרונים.

· גלאטירמר (קופקסון).

· נטליזומאב (טיסברי).

· מיטוקסנטרון (נובנטרון).

טיפולים

בפיזיוטרפיה או בריפוי בעיסוק מלמדים תרגילי מתיחה וחיזוק, ומראים כיצד להשתמש במכשירים שעשויים להקל על התפקוד היומיומי.

הליכים

סינון פלזמה (פלזמפרזיס), דומה מעט לדיאליזה, מאחר והוא מפריד בין כדוריות הדם ובין הפלזמה- החלק הנוזלי של הדם, באופן מכני. סינון פלזמה מבוצע לפעמים במקרים של תסמינים קשים במהלך התקפים של טרשת נפוצה, במיוחד באנשים שאינם מגיבים לסטרואידים דרך הוריד.