אקזמה (Eczema)

את מעלה הרבה בעיות שיש לדון בהן. שיעול התקפי המופיע בשעות הלילה ולעיתים מלווה בקוצר נשימה, גם בבחורה בגילך (זה גיל מעט מבוגר מהרגיל להופעה ראשונה של אסתמה) יכול להתאים ל"שיעול אלרגי". שיעול אלרגי הוא תוצאה של רגישות יתר של הסימפונות. כתוצאה מחשיפה לחומרים מסויימים (אוויר קר, מאמץ, אבק, וירוסים ועוד גורמים רבים נוספים) מופיעים השיעול וקוצר הנשימה. הטיפול במקרים אלה הוא אכן משאף המכיל סטרואידים וגם מרחיב סימפונות, אולם נוהגים לא להתחיל את הטיפול לפני שיש אבחנה מדויקת, הנעשית על ידי תשאול ובדיקה של רופא ריאות וכן בדיקת תפקודי ריאות או בדיקות אחרות. לאחר שמגיעים לאבחנה ניתן להתחיל בטיפול. את מציינת בעיה אחרת, אירוע של אספירציה (כניסת מזון, חומצות קיבה או רוק לדרכי הנשימה), שבעטיה הונשמת ועברת טרכאוסטומיה (פתח בקדמת הצוואר לצורך הנשמה). מצב כזה הופך אותך למטופלת שונה. הוא מעלה את האפשרות שבעיה בקנה הנשימה (באזור הטרכאוסטום לשעבר) מובילה לשיעול ולקוצר הנשימה. את זה אפשר לבדוק בבדיקת תפקודי ריאות או בבדיקה חודרנית המסתכלת על קנה הנשימה, בדיקת ברונכוסקופיה. העובדה שסבלת מדלקות ריאה חוזרות בילדותך מעלה אפשרות נוספת המובילה לקוצר הנשימה: נזק קבוע לדרכי האוויר כתוצאה מן הזיהומים. מצב זה נקרא ברונכיאקטזיס. אבחנה של מחלה זו נעשית בבדיקת CT, ובמצב זה, המטופל בדרך כלל סובל משיעול יצרני עם ליחה בכמויות עצומות. בנוגע לטיפול ממושך במשאף סטרואידלי, אכן מדובר בסטרואידים, אולם אלה סטרואידים הניתנים מקומית ואין להם כמעט השפעה על מערכות הגוף השונות כמו הסטרואידים הניתנים בכדורים או לווריד. השם הרע שיצא לסטרואידים לעיתים מוביל להיענות ירודה מאוד לטיפול באסתמה, מצב המסכן את החולים במחלה, ואף עלול להוביל לסיבוכים בשל חוסר הטיפול. הספיגה לדם של החומר שנמצא במשאף היא אפסית וחסרת כל משמעות מבחינת תופעות הלוואי של הסטרואידים. הדבר היחיד שיש לעשות זה לשטוף את הפה לאחר נטילת המשאף על מנת לסלק את עודפי התרופה מחלל הפה והלשון, דבר העלול לגרום להתפתחות פטריה על הלשון והחך. לסיכום, לא ניתן להגיע לאבחנה, ובוודאי לא לומר מהי דרגת החומרה של המחלה, ללא תשאול ובדיקות שונות. במקרה שלך נחוצות בדיקות של תפקודי הריאות כדי לגבש את האבחנה. הרושם שלי הוא כי אכן מדובר ברגישות יתר של הסימפונות, דהיינו סוג של אסתמה, הואיל ואת מתארת קוצר נשימה במאמצים זה זמן רב, עם תגובה לוונטולין, וכעת עם החמרה במצב. לא תיארת אם סימביקורט עזר לך. אם הוא עזר, זה עוד סימן המכוון לרגישות יתר של הסימפונות. אני ממליץ לפנות לרופא ריאות לבדיקה ולהערכה, על מנת לקבל גם את הטיפול האופטימלי שיקל עלייך מבחינת הסימפטומים, וכן יוביל למניעת סיבוכים מאוחרים של מחלת ריאה שאינה מטופלת. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד פתח בחלון חדש

בתך אינך סובלת מפצעי בגרות. יותר סביר שהיא סובלת מאקזמה אטופית או מאימפטיגו, מחלקות הנפוצות יוצר אצל תינוקות. לפעמים חומרים שומניים רק מחמירים את התופעה, ואם המחלה שלה היא כזאת, הטיפול שאותו היא צריכה הוא טיפול אנטיביוטי. לא אוכל לעזור לך מעבר לכך ללא בדיקת התינוקת. אני ממליצה לך לגשת לרופא הילדים לאבחנה מדויקת ולקבלת טיפול, אם הוא נחוץ. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד פתח בחלון חדש

מכיוון שרואקוטן, כתופעת לוואי, עלולה לגרום ליובש בעור (פנים, כפות ידיים ורגליים) ובריריות (עיניים, שפתיים, אף ולוע), מומלץ להשתמש בקרם לחות בעת נטילת התרופה. בנוסף, מומלץ שלא להיחשף לשמש לפרק זמן ממושך. בזמן חשיפה לשמש יש להשתמש בלבוש המגן על העור מפני קרינת השמש ובקרם הגנה עם מקדם הגנה גבוה. לא ידוע לי כי מייקאפ או פודרה מפריעים לפצעים לעבור. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד פתח בחלון חדש

הפסקה של גלולות למניעת הריון יכולה לגרום לחזרה של פצעונים על הפנים, אך בדרך כלל לגלולות אין השפעה משמעותית על מצב הרוח. האם את בטוחה שמצב הרוח מושפע מהגלולות? האם עכשיו, כשהפסקת את הגלולות, מצב הרוח השתפר? את צריכה להחליט לבד מה עדיף לך. מובן שאין מניעה לחזור לגלולות, והפצעים ככל הנראה יחלפו בעקבות השימוש בגלולות, אבל ישנו סיכוי שמצב הרוח הרע שאת מתארת יחזור. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד פתח בחלון חדש

הדרך הטובה ביותר להסדרת המחזור היא לקיחת גלולות למניעת הריון. גם אם את עדיין לא מקיימת יחסי מין, זוהי דרך מקובלת ביותר. ישנן הרבה נערות בגילך שאצלן המחזור אינו סדיר, אין סיבה להיות בלחץ בשל כך. מכיוון שכתבת שיש לך עוד תופעות המתבטאות בהופעת פריחה ושלפוחיות על העור, ושהרופאים שפנית אליהם הצביעו על לחץ נפשי, אני מציעה לך לשקול לפנות לפסיכולוג ולנסות לברר את הלחץ הזה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד פתח בחלון חדש

תוכלי לקרוא על המחלה במנגנון האבחון העצמי של אינפומד: http://www.infomed.co.il/takeCare/symp24.asp פתח בחלון חדש

יכולות להיות סיבות רבות לפצעים פרי-אורליים (סביב אזור הפה), אך השכיחות ביותר הן דלקת של העור הנגרמת על ידי הנגיף הרפס ומאופיינת בשלפוחיות קטנות ודרמטיטיס פריאוראלי - אקזמה כרונית של העור הנגרמת כתוצאה מחשיפה ממושכת לתרופה, משחה, מוצרי קוסמטיקה ועוד. לא ידוע לי שאבק או רטיבות גורמים לדרמטיטיס פריאוראלי, אבל תועדו מקרים בהם חום וקרני UV החמירו את המצב. כל סיבה מצריכה טיפול שונה. לצערי אינני יכולה לאבחן את הבעיה ללא בדיקה של הפצע, ולכן, אם אינך מצליחה להשתלט על הפצע בעזרת רופא הילדים, אולי יהיה כדאי לקחת את ילדך לבדיקה אצל רופא עור. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד פתח בחלון חדש

משפחת התרופות מדכאות החיסון מכילות מגוון רב של תרופות שלהן תופעות לוואי פחות ויותר חמורות: הבעייתיות הקיימת בלקיחת תרופות אלו על כל סוגיהן, נובעת ראשית מעצם ההחלשה המכוונת של מערכת החיסון של גוף המושתל, הגורמת לו להיות חשוף יותר לכניסת מזהמים שונים (נגיפים, חיידקים, פטריות וכו'), וליכולת מופחתת של הגוף להתמודד עימם. הסכנה העיקרית היא חדירת זיהום למחזור הדם וגרימת אלח דם (ספסיס). תופעות לוואי אחרות של תרופות שונות הן: שיעור יתר/ נשירת שיער, השמנה, אקנה, דלקת במע' העיכול הגורמת לכיב קיבה/ ושט, רעילות כלייתית, פגיעה בשמיעה ועוד.

פתח בחלון חדש

Alopecia areata - אלופציה אראטה - היא מחלת עור אוטואימונית, בה נוגדנים עצמיים גורמים לאובדן שיער הקרקפת וו / או הגוף. המחלה שכיחה יחסית, ותוקפת כ 1% מהאוכלוסייה. ישנן שתי התבטאויות עיקריות של המחלה: האחת- כוללת אובדן של פחות מ 50% משיער הראש, והשניה כוללת מעל 50% משיער הראש ועד להתקרחות מלאה של שיער הקרקפת והראש. מהלך המחלה בלתי ניתן לחיזוי. ללא קשר למידת הנשירה, זקיקי השיער נשארים חיים מתחת לפני השטח ויכולים להצמיח שיער גם לאחר שנים. לצערנו אכן לא ידועה הסיבה למחלה, אם כי קיים קשר תורשתי: לאחד מכל חמישה חולים יש קרוב משפחה עם אותה מחלה, וכמו כן היא מופיעה במשפחות שבהן יש נטייה למחלות אלרגיות (אסתמה, אקזמה), מחלות תירואיד, זאבת, ויטיליגו וסוכרת נעורים. למחלה אין השפעות אחרות פרט לנשירה, אם כי ההתמודדות הנפשית והרגשית עם ההתקרחות קשה ביותר. אין כרגע תרופה למחלה, אך ישנם מספר טיפולים. הטיפול לצורה הקלה יותר של המחלה כולל הזרקות סטרואידים לאזורי ההתקרחות ע"י רופא עור במחטים זעירות, שטיפות של מינוקסידיל המעודד צמיחת שיער, ומשחת אנטרלין, חומר המשמש לטיפול בפסוריאזיס. לצורה הקשה יותר ניתן בדרך כלל טיפול בסטרואידים דרך הפה ושטיפות מינוקסידיל. לאחרונה נכנסים חומרים חדשים לטיפול מקומי המעוררים תגובה אלרגית- דלקתית בקרקפת, אשר מעודדת צמיחת שיער. להלן לינקים בעברית: http://doctors.co.il/skin/print/26/ פתח בחלון חדש

על פי תיאורך נראה שמדובר במכלול תופעות המעידות על חסכים במערכת החיסונית שלך. ייתכן שחסכים אלה הם תזונתיים. אינדקס מסת הגוף (BMI) שלך הוא 16, כלומר את בתת-משקל, מה שמתאים גם לתסמינים שאת מתארת. עליך להוסיף למשקלך לפחות 5 ק"ג על מנת להגיע למשקל תקין ולאפשר פעילות תקינה של כל מערכות הגוף, כולל המערכת החיסונית המעורערת שלך. על מנת לעשות זאת, את צריכה להקפיד על תזונה מאוזנת, הכוללת את כל אבות המזון (חלבונים, פחמימות ושומנים), וכמו כן להקפיד על צריכת ירקות ופירות על מנת לספק לגופך את הוויטמינים הדרושים לו. אני ממליצה לך לפנות לתזונאי/ת כדי לקבל ייעוץ ולקבל תפריט מאוזן שיתאים למצבך ויעזור לך להשיג את המטרה. את יכולה לעשות זאת דרך קופת החולים אליה את משתייכת. מעבר לכך, אני חושבת שכדאי לעזור לאוכלוסיית החיידקים ה"טובים" הנמצאים במעיים, על ידי צריכה של תוספות מלאכותיות, שכן נראה שכמויות האנטיביוטיקה שנטלת הרסו את מושבות החיידקים הללו, ולכן את סובלת מתופעות גסטרואינטסטינליות רבות. אני גם ממליצה לך לפנות לרופא כדי לבצע בדיקות דם מקיפות ולעמוד על החסכים הספציפיים. אם לאחר תקופה של שינויים תזונתיים מושכלים לא יחול שיפור במצבך, יש להמשיך בבירור, שכן יתכן שמדובר בחסך חיסוני אחר. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד עוד באינפומד חישוב מדד מסת הגוף פתח בחלון חדש