אקזמה (Eczema)

אקזמה (Eczema) טיפולים אסתטיים

2 דקות קריאה

כללי
סימפטומים
סיבות וגורמי סיכון
אבחון ובדיקות
סיבוכים אפשריים
טיפולים ותרופות
מניעה
מאמרים

אקזמה היא שם כללי לדלקת עור, שאינה נגרמת על ידי זיהום ולרוב קשורה לרקע תורשתי של מחלות אלרגיות, כך שאנשים הסובלים מאלרגיה, קדחת השחת או אסתמה נמצאים בסיכון מוגבר ללקות גם באקזמה אטופית (תורשתית), ולהיפך.

בדרך כלל, אקזמה גורמת לפריחה בעור, לגרד, אדמומית ויובש. לעיתים, הפריחה תלווה בהופעת סדקים וגלדים בעור. המחלה מופיעה לעיתים קרובות על הפנים והגפיים, אולם היא יכולה להופיע גם באזורים אחרים של הגוף - אקזמה בידיים ואקזמה ברגליים.

אקזמה (אטופיק דרמטיטיס) נפוצה בקרב תינוקות, כשלרוב הפריחה נעלמת עוד לפני גיל בית הספר. עם זאת, ישנם רבים שממשיכים לסבול מאקזמה באופן כרוני כרוני.

סימפטומים

בדרך כלל אקזמה מופיעה יחד עם סימפטומים הבאים:

הופעת פריחה בצורת כתמים מגרדים, יבשים, שהעור בהם עבה מעט יותר. הפריחה בעור נוטה להופיע באזורי קפלים בידיים, הצוואר, הפנים והרגליים. לרוב, אצל ילדים, האקזמה תופיע גם בצד הפנימי של הברכיים והמרפקים. במקרים רבים של אקזמה, הגרד מופיע עוד בטרם מתפתחת תפרחת בעור.
גירוד הפריחה עלול להוביל להופעת פצעים המתכסים בגלד ואף להתפתחות זיהום בפצעים הפתוחים.

סיבות וגורמי סיכון

בדומה לאסטמה, גם אקזמה (eczema) נוטה לעבור בתורשה. ישנה קבוצת גנים שגורמת לעור להיות עדין במיוחד ורגיש לגורמים סביבתיים כגון מזג אוויר יבש או לחץ נפשי, שיכולים לעורר התפרצות של אקזמה.

אקזמה יכולה גם להיתפרץ או להחריף כתוצאה ממגע עם חומרים יומיומיים, כגון:

אריגי צמר ובדים סינטטיים.
סבון וחומרים אחרים המייבשים את העור.
חום וזיעה.

אבחון ובדיקות

רופא ילדים, רופא עור או רופא משפחה יכולים לאבחן אקזמה על סמך מראה הפריחה בעור ותיאור הסימפטומים הנלווים. מכיוון שאקזמה קשורה גם לאלרגיות שונות, ייתכן שיהיה צורך לבצע בדיקות אלרגיה על מנת לקבוע את הגורמים המעוררים להתפתחות אקזמה אצל המטופל.

תופעות נלוות וסיבוכים אפשריים

יתכנו פצעים פתוחים, דימומים וזיהומים מקומיים של הפצעים עקב גירוד הפריחה שגורמת אקזמה.

טיפולים ותרופות

יעד הטיפול באקזמה הוא להקל ולמנוע את היובש בעור והגרד, כי גירוד ממושך עלול להוביל לדלקת. לכן, מומלץ להשתמש במשחות ותחליבי לחות לעור רגיש. מומלץ למרוח את התכשירים על גבי עור רטוב, לאחר הרחצה למשל, על מנת לסייע לעור לשמור על הלחות שלו. גם הנחת רטיות קרות מסייעת להקל על הגירוד.

מוצרים הנמכרים ללא מרשם, כגון משחה המכילה הידרוקורטיזון % 1, או משחות המכילות קורטיקוסטירואידים הניתנות במרשם, מסייעות בצמצום הדלקת. במקרים חמורים במיוחד, ייתכן והרופא המטפל בך ירשום לך תרופות המכילות קורטיקוסטירואידים שאותן נוטלים דרך הפה. במידה והמקום הנגוע מפתח זיהום, ייתכן שיהיה צורך בתרופה אנטיביוטית על מנת לטפל בחיידקים.

טיפולים נוספים נגד אקזמה כוללים: טיפול בנוגדי אלרגיה (אנטי היסטמינים) יכולים לצמצם גרד חמור, טיפול המבוסס על זפת ופחם (לצמצום גרד) פוטותרפיה (טיפול בחשיפת העור לאור אולטרה סגול) וטיפול בתרופה ציקלוספורין (cyclosporine) אצל חולים שמצבם אינו משתפר לאחר טיפול באמצעים אחרים.

מניעה

בדרך כלל ניתן למנוע את התפרצותה של אקזמה, או לצמצם את חומרתה, על ידי נקיטת אחד מן האמצעים הפשוטים הבאים:

שימוש בחומרים לשמירה על לחות העור
הימנעות משינויים קיצוניים של טמפרטורה או לחות
הימנעות מהזעת יתר או חימום יתר
צמצום לחץ נפשי ומתח
הימנעות ממגע עם חומרים המעוררים גירוד, כגון אריגי צמר
הימנעות משימוש בסבונים, חומרי ניקוי או ממיסים חריפים
היה מודע למזונות אשר גורמים לך להתפרצות המחלה – ודאג להימנע מהם

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

פרופ' פבל קרוגליאק מחלות כבד

קראו עליי

ד"ר מוחמד תלס אורתופדיה

קראו עליי

פרופ' מיכל שמחן יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

אני בת 16 וארבעה חודשים, והמחזור שלי איננו סדיר, כלומר, אני יכולה לקבל חודש כן חודש לא, חודשיים לא, ולפעמים גם דימום ממש מועט שנמשך בקושי יום. אשמח לדעת איך אוכל לסדר את המחזור שלי, ולמה זה קורה. דרך אגב, אני סובלת מתופעות שונות של לחץ, יש לי אלרגי
הדרך הטובה ביותר להסדרת המחזור היא לקיחת גלולות למניעת הריון. גם אם את עדיין לא מקיימת יחסי מין, זוהי דרך מקובלת ביותר. ישנן הרבה נערות בגילך שאצלן המחזור אינו סדיר, אין סיבה להיות בלחץ בשל כך. מכיוון שכתבת שיש לך עוד תופעות המתבטאות בהופעת פריחה ושלפוחיות על העור, ושהרופאים שפנית אליהם הצביעו על לחץ נפשי, אני מציעה לך לשקול לפנות לפסיכולוג ולנסות לברר את הלחץ הזה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד פתח בחלון חדש
אני משתמשת ברואקוטן (20 מ"ג) וזה מייבש לי את הפצעים. האם אני יכולה להשתמש במקביל בקרם פנים, או שזה מונע מהפצעים לעבור? והאם אני יכולה להשתמש במייקאפ ופודרה כדי לכסות את הפצעים, או שגם זה מונע מהפצעים לעבור?
מכיוון שרואקוטן, כתופעת לוואי, עלולה לגרום ליובש בעור (פנים, כפות ידיים ורגליים) ובריריות (עיניים, שפתיים, אף ולוע), מומלץ להשתמש בקרם לחות בעת נטילת התרופה. בנוסף, מומלץ שלא להיחשף לשמש לפרק זמן ממושך. בזמן חשיפה לשמש יש להשתמש בלבוש המגן על העור מפני קרינת השמש ובקרם הגנה עם מקדם הגנה גבוה. לא ידוע לי כי מייקאפ או פודרה מפריעים לפצעים לעבור. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני סטודנטית בת 23 שסובלת מאטופיק דרמטיטיס. בתחילת השנה לקחתי קורס בכימיה שכולל מעבדות, ולאחרונה שמתי לב להחרפה במחלה. אפילו המשחה שבדרך כלל עזרה לי נהיתה הרבה פחות אפקטיבית. האם ייתכן כי נוכחות במעבדה משפיעה על המחלה, שכן אנו עובדים עם חומרים כימי
לבתי בת החודש וחצי צמחו מעין "פצעי בגרות", ולפני כשבועיים נוסף גם יובש נוראי בפנים ובראש. אני מורחת שמן זית וכן שמן נבט חיטה מדי פעם. מה עלי לעשות? היא יונקת. האם המזון שאני אוכלת יכול להשפיע?
בתך אינך סובלת מפצעי בגרות. יותר סביר שהיא סובלת מאקזמה אטופית או מאימפטיגו, מחלקות הנפוצות יוצר אצל תינוקות. לפעמים חומרים שומניים רק מחמירים את התופעה, ואם המחלה שלה היא כזאת, הטיפול שאותו היא צריכה הוא טיפול אנטיביוטי. לא אוכל לעזור לך מעבר לכך ללא בדיקת התינוקת. אני ממליצה לך לגשת לרופא הילדים לאבחנה מדויקת ולקבלת טיפול, אם הוא נחוץ. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד פתח בחלון חדש
בני, בן שנה וחצי, סובל מפצע בצבע אדום-בורדו, מפריש הפרשה צמיגה מסביב לשפתיים, במשך שלושה חודשים. הפצע טופל על ידי משחות אנטיביוטיות חזקות כגון טבעקוטאן, אפלומיצין, בלנאום הרמל לאמבטיה ועוד. הפצע נחלש והמצב משתפר ליום-יומיים, אך חוזר לקדמותו לאחר מכ
יכולות להיות סיבות רבות לפצעים פרי-אורליים (סביב אזור הפה), אך השכיחות ביותר הן דלקת של העור הנגרמת על ידי הנגיף הרפס ומאופיינת בשלפוחיות קטנות ודרמטיטיס פריאוראלי - אקזמה כרונית של העור הנגרמת כתוצאה מחשיפה ממושכת לתרופה, משחה, מוצרי קוסמטיקה ועוד. לא ידוע לי שאבק או רטיבות גורמים לדרמטיטיס פריאוראלי, אבל תועדו מקרים בהם חום וקרני UV החמירו את המצב. כל סיבה מצריכה טיפול שונה. לצערי אינני יכולה לאבחן את הבעיה ללא בדיקה של הפצע, ולכן, אם אינך מצליחה להשתלט על הפצע בעזרת רופא הילדים, אולי יהיה כדאי לקחת את ילדך לבדיקה אצל רופא עור. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 34. זה כשבועיים אני סובלת מהתקפי שיעול (ללא נזלת וחום) שמתחזקים מאוד בלילה. כמעט שאין ליחה. אני מרגישה צפצופים, עקצוץ בקנה הנשימה שמגרה שיעול (אולי זרימה לא רציפה של אוויר) ואין קוצר נשימה. רופאת המשפחה אבחנה "שיעול אלרגי" ונתנה לי
את מעלה הרבה בעיות שיש לדון בהן. שיעול התקפי המופיע בשעות הלילה ולעיתים מלווה בקוצר נשימה, גם בבחורה בגילך (זה גיל מעט מבוגר מהרגיל להופעה ראשונה של אסתמה) יכול להתאים ל"שיעול אלרגי". שיעול אלרגי הוא תוצאה של רגישות יתר של הסימפונות. כתוצאה מחשיפה לחומרים מסויימים (אוויר קר, מאמץ, אבק, וירוסים ועוד גורמים רבים נוספים) מופיעים השיעול וקוצר הנשימה. הטיפול במקרים אלה הוא אכן משאף המכיל סטרואידים וגם מרחיב סימפונות, אולם נוהגים לא להתחיל את הטיפול לפני שיש אבחנה מדויקת, הנעשית על ידי תשאול ובדיקה של רופא ריאות וכן בדיקת תפקודי ריאות או בדיקות אחרות. לאחר שמגיעים לאבחנה ניתן להתחיל בטיפול. את מציינת בעיה אחרת, אירוע של אספירציה (כניסת מזון, חומצות קיבה או רוק לדרכי הנשימה), שבעטיה הונשמת ועברת טרכאוסטומיה (פתח בקדמת הצוואר לצורך הנשמה). מצב כזה הופך אותך למטופלת שונה. הוא מעלה את האפשרות שבעיה בקנה הנשימה (באזור הטרכאוסטום לשעבר) מובילה לשיעול ולקוצר הנשימה. את זה אפשר לבדוק בבדיקת תפקודי ריאות או בבדיקה חודרנית המסתכלת על קנה הנשימה, בדיקת ברונכוסקופיה. העובדה שסבלת מדלקות ריאה חוזרות בילדותך מעלה אפשרות נוספת המובילה לקוצר הנשימה: נזק קבוע לדרכי האוויר כתוצאה מן הזיהומים. מצב זה נקרא ברונכיאקטזיס. אבחנה של מחלה זו נעשית בבדיקת CT, ובמצב זה, המטופל בדרך כלל סובל משיעול יצרני עם ליחה בכמויות עצומות. בנוגע לטיפול ממושך במשאף סטרואידלי, אכן מדובר בסטרואידים, אולם אלה סטרואידים הניתנים מקומית ואין להם כמעט השפעה על מערכות הגוף השונות כמו הסטרואידים הניתנים בכדורים או לווריד. השם הרע שיצא לסטרואידים לעיתים מוביל להיענות ירודה מאוד לטיפול באסתמה, מצב המסכן את החולים במחלה, ואף עלול להוביל לסיבוכים בשל חוסר הטיפול. הספיגה לדם של החומר שנמצא במשאף היא אפסית וחסרת כל משמעות מבחינת תופעות הלוואי של הסטרואידים. הדבר היחיד שיש לעשות זה לשטוף את הפה לאחר נטילת המשאף על מנת לסלק את עודפי התרופה מחלל הפה והלשון, דבר העלול לגרום להתפתחות פטריה על הלשון והחך. לסיכום, לא ניתן להגיע לאבחנה, ובוודאי לא לומר מהי דרגת החומרה של המחלה, ללא תשאול ובדיקות שונות. במקרה שלך נחוצות בדיקות של תפקודי הריאות כדי לגבש את האבחנה. הרושם שלי הוא כי אכן מדובר ברגישות יתר של הסימפונות, דהיינו סוג של אסתמה, הואיל ואת מתארת קוצר נשימה במאמצים זה זמן רב, עם תגובה לוונטולין, וכעת עם החמרה במצב. לא תיארת אם סימביקורט עזר לך. אם הוא עזר, זה עוד סימן המכוון לרגישות יתר של הסימפונות. אני ממליץ לפנות לרופא ריאות לבדיקה ולהערכה, על מנת לקבל גם את הטיפול האופטימלי שיקל עלייך מבחינת הסימפטומים, וכן יוביל למניעת סיבוכים מאוחרים של מחלת ריאה שאינה מטופלת. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד פתח בחלון חדש
הפסקתי לקחת גלולות יסמין לאחר 3 שנים רצופות, בשל חשש שהגלולות גורמות לירידה במצב רוח. שבוע לאחר ההפסקה התחלתי לסבול מפצעים בפנים. האם יש קשר בין ההפסקה לבין הופעת הפצעים? האם לחזור לקחת גלולות? האם לגלולות יש השפעה על מצב הרוח, גם כאלה עם מינון נמוך
הפסקה של גלולות למניעת הריון יכולה לגרום לחזרה של פצעונים על הפנים, אך בדרך כלל לגלולות אין השפעה משמעותית על מצב הרוח. האם את בטוחה שמצב הרוח מושפע מהגלולות? האם עכשיו, כשהפסקת את הגלולות, מצב הרוח השתפר? את צריכה להחליט לבד מה עדיף לך. מובן שאין מניעה לחזור לגלולות, והפצעים ככל הנראה יחלפו בעקבות השימוש בגלולות, אבל ישנו סיכוי שמצב הרוח הרע שאת מתארת יחזור. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 20, גובהי 1.62 מטר, משקלי 42 ק"ג. אני סובלת מאקזמה בכפות הידיים, מכאבי בטן חזקים בזמן הווסת ומנטיה לדלקות בדרכי השתן. כמו כן, סבלתי מדלקות גרון רבות בצעירותי ונטלתי כמויות גדולות של אנטיביוטיקה. כתוצאה מכך אני סובלת מעצירות ומתולעים במעי.
על פי תיאורך נראה שמדובר במכלול תופעות המעידות על חסכים במערכת החיסונית שלך. ייתכן שחסכים אלה הם תזונתיים. אינדקס מסת הגוף (BMI) שלך הוא 16, כלומר את בתת-משקל, מה שמתאים גם לתסמינים שאת מתארת. עליך להוסיף למשקלך לפחות 5 ק"ג על מנת להגיע למשקל תקין ולאפשר פעילות תקינה של כל מערכות הגוף, כולל המערכת החיסונית המעורערת שלך. על מנת לעשות זאת, את צריכה להקפיד על תזונה מאוזנת, הכוללת את כל אבות המזון (חלבונים, פחמימות ושומנים), וכמו כן להקפיד על צריכת ירקות ופירות על מנת לספק לגופך את הוויטמינים הדרושים לו. אני ממליצה לך לפנות לתזונאי/ת כדי לקבל ייעוץ ולקבל תפריט מאוזן שיתאים למצבך ויעזור לך להשיג את המטרה. את יכולה לעשות זאת דרך קופת החולים אליה את משתייכת. מעבר לכך, אני חושבת שכדאי לעזור לאוכלוסיית החיידקים ה"טובים" הנמצאים במעיים, על ידי צריכה של תוספות מלאכותיות, שכן נראה שכמויות האנטיביוטיקה שנטלת הרסו את מושבות החיידקים הללו, ולכן את סובלת מתופעות גסטרואינטסטינליות רבות. אני גם ממליצה לך לפנות לרופא כדי לבצע בדיקות דם מקיפות ולעמוד על החסכים הספציפיים. אם לאחר תקופה של שינויים תזונתיים מושכלים לא יחול שיפור במצבך, יש להמשיך בבירור, שכן יתכן שמדובר בחסך חיסוני אחר. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד עוד באינפומד חישוב מדד מסת הגוף פתח בחלון חדש
מה הבעייתיות הקיימת בנטילת תגובות מדכאות חיסון לאורך זמן?

משפחת התרופות מדכאות החיסון מכילות מגוון רב של תרופות שלהן תופעות לוואי פחות ויותר חמורות: הבעייתיות הקיימת בלקיחת תרופות אלו על כל סוגיהן, נובעת ראשית מעצם ההחלשה המכוונת של מערכת החיסון של גוף המושתל, הגורמת לו להיות חשוף יותר לכניסת מזהמים שונים (נגיפים, חיידקים, פטריות וכו'), וליכולת מופחתת של הגוף להתמודד עימם. הסכנה העיקרית היא חדירת זיהום למחזור הדם וגרימת אלח דם (ספסיס). תופעות לוואי אחרות של תרופות שונות הן: שיעור יתר/ נשירת שיער, השמנה, אקנה, דלקת במע' העיכול הגורמת לכיב קיבה/ ושט, רעילות כלייתית, פגיעה בשמיעה ועוד.
פתח בחלון חדש
לאחרונה אובחנה אצלי מחלת עור הנקראת alopecia areata בעת גלישתי באתר האינטרנט של אירגון העוסק בתופעה זו http://www.alopeciaareata.org התחוור לי שאני חולה במחלה חשוכת מרפא, שאומנם לא הורגת, אך בהחלט יכולה להותיר אותי ללא שיער לחלוטין-ללא שום יכולת
Alopecia areata - אלופציה אראטה - היא מחלת עור אוטואימונית, בה נוגדנים עצמיים גורמים לאובדן שיער הקרקפת וו / או הגוף. המחלה שכיחה יחסית, ותוקפת כ 1% מהאוכלוסייה. ישנן שתי התבטאויות עיקריות של המחלה: האחת- כוללת אובדן של פחות מ 50% משיער הראש, והשניה כוללת מעל 50% משיער הראש ועד להתקרחות מלאה של שיער הקרקפת והראש. מהלך המחלה בלתי ניתן לחיזוי. ללא קשר למידת הנשירה, זקיקי השיער נשארים חיים מתחת לפני השטח ויכולים להצמיח שיער גם לאחר שנים. לצערנו אכן לא ידועה הסיבה למחלה, אם כי קיים קשר תורשתי: לאחד מכל חמישה חולים יש קרוב משפחה עם אותה מחלה, וכמו כן היא מופיעה במשפחות שבהן יש נטייה למחלות אלרגיות (אסתמה, אקזמה), מחלות תירואיד, זאבת, ויטיליגו וסוכרת נעורים. למחלה אין השפעות אחרות פרט לנשירה, אם כי ההתמודדות הנפשית והרגשית עם ההתקרחות קשה ביותר. אין כרגע תרופה למחלה, אך ישנם מספר טיפולים. הטיפול לצורה הקלה יותר של המחלה כולל הזרקות סטרואידים לאזורי ההתקרחות ע"י רופא עור במחטים זעירות, שטיפות של מינוקסידיל המעודד צמיחת שיער, ומשחת אנטרלין, חומר המשמש לטיפול בפסוריאזיס. לצורה הקשה יותר ניתן בדרך כלל טיפול בסטרואידים דרך הפה ושטיפות מינוקסידיל. לאחרונה נכנסים חומרים חדשים לטיפול מקומי המעוררים תגובה אלרגית- דלקתית בקרקפת, אשר מעודדת צמיחת שיער. להלן לינקים בעברית: http://doctors.co.il/skin/print/26/ פתח בחלון חדש