קלופידוגרל (פלויקס, קלופידקסל)

תשובה: על פי הנחיות בינלאומיות לטיפול בפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס, ישנן כמה אינדיקציות לניתוח באנשים שאין להם תסמינים: רמת סידן גבוה יותר מ-1 מעל הגבול העליון של הנורמה, הפרשה של יותר מ-400 מ"ג סידן בשתן ב-24 שעות, ירידה בתפקוד הכלייתי בערכים מסויימים (שלא אכנס אליהם), ירידה בצפיפות העצם מעל ערכים מסויימים (שגם לא אכנס אליהם), וכל אדם שגילו מתחת ל-50. כמו-כן ממליצים על ניתוח לכל אחד שרמות הסידן הראשוניות שלו מאד גבוהות (מעל 15) או לכל אדם שקשה לערוך אצלו מעקב מסודר. פרט לגילו של בעלך, שאינו מתאים לאינדיקציות אלה, אין לי מספיק מידע לגבי השאר. האם הבדיקה שעבר היתה מיפוי עצמות ולא בדיקת צפיפות עצם? הוא צריך להיות במעקב תכוף אחר ערכי הסידן בדם. הוא יצטרך גם לעשות איסוף שתן לסידן במשך 24 שעות, בדיקת צפיפות עצם, מעקב אחר תפקודי הכליות (שגם מבוצע באיסופי שתן של 24 שעות). אכן מומלץ מאד ללכת לאנדוקרינולוג שייקח את כל הנתונים בחשבון ויחליט על הצורך בניתוח. יש אנשים שמסתדרים גם עם מעקב בלבד וטיפול תרופתי לתקופה מסויימת. כל זאת בהנחה שלבעלך אין תסמינים. אם יש לו תסמינים (חולשה, בלבול, עצירות, הופעה של אבנים בדרכי השתן) צריך לנתח ולהוציא את בלוטת יותרת התריס בכל מקרה, ללא קשר לאינדיקציות שציינתי לעיל. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: יש סיבות אפשריות רבות, והן כוללות: Diabetic retinopathy אצל חולי סוכרת; קרע ברשתית; היפרדות רשתית; BRVO - חסימת ענף של וריד הרשתית, המתרחשת לרוב אצל חולים מבוגרים עם יתר לחץ דם; PVD - היפרדות של הזגוגית, המלוות לעתים קרובות בראיית "ברקים" או "נצנוצים" ו- floaters, עצמים צפים בשדה הראייה; AMD רטוב - ניוון שתלוי בגיל המקולה, ומתרחש בשלב המתקדם של המחלה (יצירת כלי דם חדשים); טראומה; וגידול בתוך העין. ישנן סיבות אפשריות נוספות, פחות שכיחות ומוכרות. לקביעת אבחנה נחוצים אנמנזה טובה ובדיקת עיניים יסודית עם מנורת סדק. אם צריך, יש לבצע בדיקת אולטרסואנד של העין כאשר הדימום בזגוגית לא מאפשר לראות את הרשתית בפירוט. בדיקה נוספת היא בדיקת הזרקת פלורסצאין תוך-ורידי לצורך הדגמה של הקוטב האחורי של העין. אם לא נצפים היפרדות או קרע ברשתית, מומלץ לנוח יומיים-שלושה עם ראש מעט מורם. יש להפסיק נטילת תרופות נוגדות קרישה כגון אספירין, נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAID's) ותרופות אחרות (בהיוועצות עם הרופא המטפל). הטיפול תלוי באטיולוגיה. הסרה כירורגית של הזגוגית - ויטרקטומיה (vitrectomy) מבוצעת לרוב כאשר בנוסף, הרשתית מופרדת או יש קרע ברשתית (תלוי בגודל, בסוג ובמקום הקרע); במקרה של דימום זגוגיתי כרוני של מעל 3 חודשים; כאשר בנוסף צומחים כלי דם חדשים על הקשתית; ובמקרים נוספים נוספות. ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

תשובה: נשירת שיער אכן מוכרת כתופעת לוואי לטיפול בקומדין. שכיחותה של התופעה, לפי מחקרים שונים, נעה בין 5% ועד ל-78%! התגובה מיוחסת למינון הקומדין הגבוה ביותר, ולא למשך הטיפול. בדרך כלל נשירת השיער אינה קיצונית, והשיער שב וצומח לאחר הפסקת השימוש בקומדין, אבל יש בספרות הרפואית דיווחים על הפסקת הנשירה למרות המשך הטיפול בקומדין. לפי הספרות הרפואית, חומר בשם ubidecarenone במינון של 30 מ"ג ליום יכול לטפל בנשירת שיער הנגרמת על ידי קומדין גם אם ממשיכים להשתמש בתרופה. הוא נמצא בתוך Coenzyme Q10, שעליו תוכלי להרחיב את הקריאה כאן: http://www.medicinenet.com/coenzyme_q10_.../article.htm

תשובה: למטופלים בקומדין צריכים להימנע מנטילת תרופות ממשפחת NSAIDs להקלה על כאב הראש. התרופות שניתן לקחת הן אקמול, אופטלגין וכן תרופות נרקוטיות במקרים חמורים. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד