התקף לב

סימנים ותסמינים נפוצים של התקף לב כוללים:

· לחץ, הרגשת גודש או לחץ במרכז החזה, שנמשך מעל מספר דקות.

· כאב המתפשט אל מעבר לחזה, אל הכתף, הזרוע, הגב, או אפילו אל השיניים והלסת.

· כאבים בחזה בפרקי זמן שהולכים ומתארכים.

· כאב ממושך באזור הבטן העליונה.

· קוצר נשימה.

· הזעה.

· תחושה שעומדים למות.

· התעלפות.

· בחילות והקאות

· סימנים ותסמינים של התקף

התקפי לב אצל נשים יכולים להיות שונים, או פחות מורגשים מאשר תסמינים של התקף לב אצל גברים. 

בנוסף לתסמינים המצוינים לעיל, תסמינים של התקף לב אצל נשים כוללים לעתים גם:

· כאב או צרבת בבטן העליונה

· עור לח או דביק

· סחרחורת

· עייפות בלתי רגילה או בלתי מוסברת

לא כל האנשים שעוברים התקף לב חווים את אותם תסמינים וכמו כן, לא כולם חווים את התסמינים באותה עוצמה. התקפי לב רבים אינם דרמטיים כמו אלו שרואים בטלוויזיה. אצל חלק מהאנשים לא מופיעים תסמינים כלל. ובכל זאת, ככל שמופיעים יותר סימנים ותסמינים, כך גדלה הסבירות לכך שמתרחש התקף לב.

התקף לב יכול להתרחש בכל זמן – בעבודה או תוך כדי משחק, בזמן מנוחה, או תוך כדי תנועה. יש התקפי לב שמכים באופן פתאומי, אך אצל אנשים רבים שעוברים התקף לב מופיעים סימני אזהרה שעות, ימים, או שבועות מראש. 

העדות הראשונה להתקף שעומד להתרחש יכולה להיות כאב חוזר ונשנה בחזה (תעוקת חזה – אנגינה פקטוריס), שמתגבר בזמן מאמץ ומתמעט בזמן מנוחה. תעוקה בחזה נגרמת כתוצאה מזרימה זמנית, בלתי מספקת של דם אל הלב, המוכרת גם בשם "איסכמיה קרדיאלית" (איסכמיה של הלב).

המונח הרפואי של התקף לב הוא "אוטם שריר הלב" בעברית, ובלועזית "myocardial infarction”. מיו- משמעו שריר, קרדיו פירושו לב, אינפרקט פירושו מוות של רקמה, כתוצאה ממחסור בחמצן. כמו כל שריר אחר, גם הלב זקוק לאספקה סדירה וקבועה של דם. ללא דם, תאי הלב נפגעים, באופן שגורם לכאב או לחץ. אם אספקת הדם אינה מתחדשת, תאי הלב עלולים למות ובמקרה כזה יכולה להיווצר רקמת צלקת, במקום רקמת לב פעילה. זרימה בלתי מספקת של דם אל הלב, יכולה לגרום להפרעה בקצב הלב שעלולה להיות קטלנית.

אוטם שריר הלב מתרחש כאשר יש סתימה באחד או בכמה מהעורקים המספקים דם עשיר בחמצן ללב. עורקים אלו נקראים עורקים כליליים והם מקיפים את הלב כמו כתר. עם הזמן, עורק כלילי נהיה צר יותר כתוצאה מהצטברות שכבה של כולסטרול. הצטברות שכבה זו – המוכרת בשם הכולל פלאקס - בעורקים בכל חלקי הגוף, מכונה בשם טרשת עורקים (אתרוסקלרוזיס) .

בזמן שמתרחש אוטם שריר הלב, הפלאקס עלול להיקרע וכתוצאה מכך נוצר במקום הקרע קריש דם. אם קריש הדם גדול מספיק, הוא עלול לחסום את זרימת הדם דרך העורק. מצב בו עורקים כליליים מוצרים כתוצאה מטרשת העורקים, מכונה בשם מחלת טרשת העורקים. מחלת טרשת העורקים היא הגורם העיקרי בהא הידיעה להתקפי לב.

גורם לא נפוץ של אוטם שריר הלב הוא עווית או פרכוס בעורק כלילי, שעוצר את זרימת הדם אל חלק משריר הלב. סמים כמו קוקאין עלולים לגרום לעווית קטלנית שכזו.

גורמים מסוימים, המכונים גורמי סיכון כליליים, מעלים את הסיכון ללקות בהתקף לב. גורמים אלו תורמים להיווצרות הבלתי רצויה של שכבות (טרשת עורקים) שמצרות את העורקים בכל הגוף, כולל עורקים המובילים אל הלב. 

גורמי הסיכון לפקקת (תרומבוזה) בעורק כלילי כוללים:

עישון טבק.

לחץ דם גבוה. עם הזמן, לחץ דם גבוה עלול לפגוע בעורקים המזינים את הלב, בכך שהוא מאיץ טרשת עורקים.

רמה גבוהה של כולסטרול או טריגליצרידים בדם

פעילות גופנית לוקה בחסר

השמנת יתר. לאנשים שמנים במיוחד יש יחס גבוה של שומן גוף (מסת גוף בשיעור של 30 או יותר)

סוכרת

מתח

אלכוהול. כאשר הוא נצרך במתינות, אלכוהול מסייע בהעלאת רמות ה-HDL – הכולסטרול ה"טוב" – ויכול להגן מפני התקפי לב

היסטוריה משפחתית של התקפי לב

הומוציסטיאן. חלבון (CRP) C ופיברינוגן. אנשים שיש להם רמות גבוהות של הומוציסטיאן, חלבון (CRP) C ופיברינוגן נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר למחלת לב

במצב אידאלי, הרופא אמור לחפש במהלך בדיקה גופנית שגרתית, גורמי סיכון שעלולים להוביל להתקף לב.

במידה ואתם עוברים התקף לב, או חושדים שאתם עוברים התקף לב, סריקה ואבחון יתבצעו כפי הנראה במצב חירום. תתבקשו לתאר את התסמינים וימדדו לכם את לחץ הדם, הדופק והחום. יחברו אתכם למוניטור לב ויתחילו לבצע בכם באופן כמעט מיידי בדיקות, שתקבענה אם אתם אכן עוברים התקף לב. 

הצוות הרפואי יקשיב ללב ולראות באמצעות מסכת (סטטוסקופ). ישאלו אתכם שאלות לגבי ההיסטוריה הרפואית ולגבי ההיסטוריה של מחלות לב במשפחה. הבדיקות שהרופא יבקש יסייעו לקבוע האם סימנים ותסמינים דוגמת כאב בחזה משמעם התקף לב, או בעיה אחרת. 

הבדיקות הללו כוללות אלקטרוקרדיוגרמה (א.ק.ג.) ובדיקות דם.

בדיקות נוספות

במידה ועברתם אוטם שריר הלב, או שאתם עוברים אחד כזה, הרופאים ינקטו צעדים מיידיים לטיפול במצב. יתכן שיהיה צורך לבצע את הבדיקות הבאות:

צילום חזה. צילום רנטגן של החזה מאפשר לרופא לבדוק את הגודל ואת הצורה של הלב ושל כלי הדם.

סריקה גרעינית. בדיקה זו מסייעת בזיהוי בעיות בזרימת הדם אל הלב.

אקוקרדיוגרמה בבדיקה זו נעשה שימוש בגלי קול להפקת רישום של פעילות הלב.

צינתור (אנגיוגרמה). באמצעות בדיקה זו ניתן לראות האם העורקים הכליליים מוצרים או חסומים.

בימים או בשבועות שלאחר התקף הלב , תיתכנה בדיקות בזמן מאמץ. בדיקות בזמן מאמץ בודקות כיצד הלב וכלי הדם מגיבים למאמץ.

סיבוכים של התקף לב בדרך כלל קשורים לנזק שנגרם ללב במהלך התקף הלב. נזק זה יכול להוביל לבעיות הבאות:

הפרעה בקצב הלב (אריתמיה). אם שריר הלב נפגע כתוצאה מהתקף לב, "מעגלים קצרים" חשמליים עלולים להתפתח ולהוביל להפרעה בקצב הלב, חלקם עלולים להיות חמורים ואף לגרום למוות.

אי ספיקת לב. הפגיעה ברקמת הלב עלולה להיות נרחבת עד כדי כך שהחלק של שריר הלב ששרד, אינו מסוגל לבצע כראוי את שאיבת דם מהלב. כתוצאה מכך, מגיע פחות דם אל הרקמות והאיברים בכל הגוף ועלולים להיגרם קוצר נשימה, עייפות והתנפחות של הקרסוליים או כפות הרגליים. אי ספיקת לב יכולה להיות בעיה זמנית שתיפתר מעצמה, לאחר שהלב שנמצא במצב של הלם בעקבות התקף הלב, יחלים תוך מספר ימים או שבועות. אולם זו יכולה להיות גם מחלה כרונית, הנובעת מנזק נרחב וקבוע שנגרם ללב בהתקף הלב.

קרע בשריר הלב. אזורים בשריר הלב שנחלשו בעקבות התקף הלב, יכולים להיקרע וליצור חור בלב. קרע כזה לעתים קרובות עלול לגרום למוות מהיר.

בעיות בשסתום. בשסתום לב שנפגע במהלך אוטם שריר הלב, עלולות להתפתח בעיות דליפה מסכנות חיים.

במקרה של התקף לב יש לנקוט מייד בצעדים הבאים:

להתקשר מייד לקבלת עזרה רפואית למקרי חירום .גם במקרה של חשד בלבד להתקף לב, יש לפעול ללא היסוס.

יש ליטול ניטרוגליצרין (גליצריל טריניטראט). במידה והרופא רשם ניטרוגליצרין, יש ליטול אותו בהתאם להנחיות, בזמן שממתינים לאנשי הצוות הרפואי.

בדקות הראשונות, התקף לב יכול לגרום גם לפרפור חדרי, מצב בו הלב רוטט לשווא - לא תועלת. פרפור חדרי שאינו מטופל באופן מיידי, יוביל למוות פתאומי. שימוש בדפיברלטור חיצוני אוטומטי (AED) שמחזיר את הלב לקצב רגיל,באמצעות מתן הלם חשמלי, יכול לשמש כטיפול חירום, עוד לפני שאדם העובר התקף לב מגיע לבית החולים.

תרופות

בכל דקה שעוברת לאחר התקף לב, יותר ויותר רקמות לא מקבלות חמצן ונפגעות או מתות. הדרך העיקרית לעצירת הפגיעה ברקמות היא בשיקום מהיר של מחזור הדם.

תרופות לטיפול נגד התקף לב כוללות:

· אספירין.

· טרומבוליטים. תרופות אלו המכונות גם מגרשות קרישים, מסייעות בהמסת קריש דם שחוסם את זרימת הדם אל הלב.

· סופר-אספירינים.

· תרופות אחרות לדילול הדם כגון קלקסן.

·משככי כאבים.

· ניטרוגליצרין.

· חוסמי בתא.

·תרופות להורדת רמת הכולסטרול.

ניתוחים והליכים אחרים

בנוסף לטיפול תרופתי, יתכן צורך גם באחד מההליכים הבאים לטיפול בהתקף לב:

אנגיופלסטיקה כלילית (בלון) ותומכן (סטנט).

ניתוח מעקפים לעורקי דם כליליים.

החלמה

מטרתם של טיפולי החירום בהתקף לב היא לחדש את זרימת הדם ולהציל את רקמת הלב. מטרת הטיפולים שלאחר התקף הלב היא לקדם את החלמת הלב ולמנוע התקף לב נוסף.

לעולם אין זה מאוחר מידי לנקיטת צעדים שימנעו התקף לב – ניתן לעשות זאת גם לאחר התקף לב. טיפול תרופתי, הפך לחלק חשוב ביותר בהקטנת הסיכון להתקף לב שני ובסיוע ללב שנפגע להגיע לתפקוד טוב יותר. גורמי סגנון חיים משחקים אף הם תפקיד גורלי במניעת התקפי לב ובהחלמה מהם.

תרופות

הרופאים, על פי רב, ממליצים על טיפול תרופתי לאנשים שעברו התקף לב, או לאנשים שנמצאים בסיכון גבוה להתקף לב. 

תרופות שעוזרות ללב לתפקד בצורה טובה יותר, או כאלה שמפחיתות את הסיכון להתקף לב כוללות:

· תרופות לדילול הדם.

· חוסמי בתא. תרופות אלה מורידות את קצב הלב ואת לחץ הדם, מקטינות את העומס על הלב ומסייעות במניעת התקפי לב נוספים. חולים רבים יאלצו ליטול חוסמי בתא כל החיים, לאחר התקף לב.

· מעכבי ACE.

· תרופות להורדת רמת הכולסטרול.

סגנון חיים

לסגנון החיים יש השפעת מכרעת על הלב. נקיטת הצעדים הבאים עשויה לסייע לא רק במניעה של התקף לב, אלא גם בהחלמה מהתקף לב:

· הימנעות מעישון.

· ביצוע בדיקת כולסטרול.

· ביצוע בדיקות רפואיות תקופתיות באופן סדיר.

· מעקב ושמירה על לחץ דם תקין.

· קיום פעילות גופנית באופן קבוע.

· שמירה על משקל בריא.

· הקפדה על תזונה בריאה ללב.

· התמודדות עם מתחים.

· צריכת אלכוהול באופן מתון.