בדיקת אקו לב (Echocardiogram)

חללי הלב הימניים תקינים, וזה כולל את חדר ימין. לפי תוצאות הבדיקה שלך, התפקוד הכללי של הלב תקין. ישנה הפרעה ביכולת הלב בהרפיה (יחסי גלי A>E) וישנן הפרעות קלות בסגירת חלק מהמסתמים. השלכות התוצאות של בדיקה זו תלויות במידה רבה בהיסטוריה הרפואית שלך, במצבך הכללי, ובממצאי בדיקה גופנית. אי ספיקה קלה או מינימלית של המסתמים הוא ממצא די שכיח, ששכיחותו עולה עם הגיל. אתה מוזמן לקרוא עוד על הנושא בתשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_060209_3.asp

כל עוד מדובר במסתם אאורטלי דו-עלי, ללא הרחבה של האאורטה, אין כל מניעה לבצע כל פעילות גופנית שהיא. ההמלצות הן לשמור על אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית אירובית, של כ-40 דקות לפחות 3 פעמים בשבוע, ושמירה על תזונה מאוזנת. חשוב לציין שמדובר בהמלצות כלליות, ושיש לבחון כל מקרה לגופו, על פי תפקוד המסתם ומצב החולה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

ריפלוקס הוא זרימה של נוזל בכיוון הפוך לכיוון התנועה התקין, והדבר עלול לגרום כיבים ודלקות בוושט. כמה זמן התופעה הזו ישנה? האם היא מלווה בשיעול או בקוצר נשימה? ללא בדיקה, לא אוכל לתת אבחנה. ההכחלה סביב אזור הפה באמת מדאיגה, מפני שהיא מצביעה על חוסר חמצון מסיבה כלשהי - ייתכן שבשל הריפלוקס שחוסם את דרכי הנשימה, או בשל מחלת לב. אני מציעה לקחת את בתך לבדיקה אצל רופא הילדים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

סימוביל גורם לעיתים לעליית CPK בשל השפעתו על השרירים. מומלצת הפסקתו החל מעליה של מעל לפי שלוש מהנורמה, כמו במקרה שלך. אנא פנה לרופא המשפחה או לפנימאי להתאמת טיפול חדש.

אי ספיקת לב פירושה שהלב לא מצליח למלא את ייעודו כמשאבה המזרימה די דם לכל רקמות הגוף בצורה המספיקה לצרכיו. אי ספיקת לב יכולה לנבוע מהגורמים הבאים: 1. פגיעה בשריר הלב והחלשתו, דבר העלול לקרות כתוצאה מהתקף לב או זיהום ודלקת בשריר לב. 2. לחץ דם גבוה כרוני שלא טופל במשך שנים רבות. 3. נזק למסתמי הלב. 4. צריכה מוגברת של אלכוהול. 5. יתר פעילות בבלוטת התריס. 6. טרשת עורקים כלילית, של העורקים המספקים דם לשריר הלב. 7. מחלת ריאות ממושכת וקשה. ועוד. ישנם גורמים המחמירים את מצבם של חולי אי ספיקת לב שיש להימנע מהם: אנמיה קשה, חום גבוה, קצב לב מהיר, זיהום ריאתי, צריכת מלח מוגברת, צריכת נוזלים מוגברת, השמנת יתר, מאמץ יתר פיזי או נפשי. ישנם שני סוגי אי ספיקת לב - של הלב הימני ושל הלב השמאלי. המצב השכיח ביותר הוא אי ספיקת לב שמאלי ועליה נפרט: באי ספיקת לב שמאלית, חדר שמאל של הלב, שתפקידו לקבל דם מחומצן מהריאות ולהזרימו לשאר הגוף, אינו מצליח למלא את תפקידו בגלל הסיבות לעיל. התוצאה היא שמצד אחד אין די דם שמגיע לרקמות הגוף, דבר המתבטא בעייפות ובבצקות, ומצד שני, דם מצטבר בריאות וגורם לגודש ריאתי וקשיי נשימה. התסמינים העיקריים של אי ספיקת לב שמאלית הם: עייפות, קוצר נשימה - בתחילה רק במאמץ קשה, וככל שהמחלה מתקדמת קוצר הנשימה מופיע במאמצים הולכים וקטנים עד לקוצר נשימה במנוחה, יקיצה באמצע הלילה עם קושי נשימתי, חוסר יכולת לשכב פרקדן על הגב ללא הגבהה מסיבית של פלג הגוף העליון, ירידה בתיאבון, נפיחות בקרסוליים ועליה במשקל, כאבי בטן כתוצאה מעליה בנפח הכבד, השתנה תכופה בלילה ותסמינים מוחיים של קשיי ריכוז וזיכרון בחולים מבוגרים. בחולי אי ספיקת לב קשה עם תפקוד ירוד של הלב ייתכנו אפיזודות של בצקת ריאות, בהן הריאות מתמלאות בנוזלים והחולה נחנק. בצקת ריאות היא מצב חירום רפואי הדורש פינוי מיידי לחדר מיון. אבחנת אי ספיקת לב ודרגתה נעשית על סמך תשאול רפואי, בדיקה גופנית, צילום חזה להדגמת הריאות וגודל הלב, א.ק.ג. שהינו רישום חשמלי של פעילות הלב, אקוקרדיוגרם -בדיקת סונר של הלב ובדיקות דם ושתן. הטיפול בעיקרו תרופתי ודורש מעקב רפואי צמוד של רופא פנימאי או רופא המשפחה.

לא ציינת בשאלתך כמה זמן עבר מאז הצנתור, וכן אם הוכנס סטנט. בנוסף, לא ציינת אם הכאבים הם במנוחה או במאמץ. יכולים להיות מספר גורמים שעדיין יגרמו לתעוקת חזה לאחר צנתור, ואחד מהם הוא היצרות חוזרת שמתרחשת בדרך כלל בין חודש לשישה חודשים לאחר הצנתור. היצרות חוזרת הוא תהליך הנגרם משגשוג תאים בדופן העורק הנודדים לכיוון חלל העורק וגורמים לחסימה מחודשת. התהליך הוא בעצם תהליך "ריפוי" של ה"פצע" הנגרם על ידי השתלת סטנט. תהליך "ריפוי" זה, כמובן, אינו רצוי בתוך עורקים כליליים שכל קוטרם נע בין 2 ל-4.5 מ"מ. תהליך של היצרות חוזרת מופיע בדרך כלל כחודש עד ששה חודשים לאחר השתלת התומך. היצרות חוזרת של למעלה מ-50% מחלל העורק מופיעה בממוצע ב-20% מהחולים. הטיפול שאתה לוקח, מרחיבי כלי דם, מתאים הן לבעיות שלך בלב והן לתסמונת ריינו. תוצאת שקיעת הדם תקינה. אמליץ על התייעצות קרדיולוג ומעקב. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

יכולות להיות סיבות רבות לכאבים שאתה מתאר, אך חייבים בראש ובראשונה לשלול בעיה בלב. לכן, אני מייעץ לך לפנות לרופא המשפחה שלך כדי שיוכל להתחיל במספר בדיקות פיזיקאליות, בדיקות דם ובדיקות דימות אחרות, כגון ארגומטריה, על מנת לקבל תמונה טובה יותר של מצבך. כמו כן חשוב לרופא להכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך ואת מצבך הבריאותי על מנת להעריך את גורמי הסיכון שלך ללקות במחלה קרדיווסקולרית. ד"ר גיל טאובר - אינפומד

פרוגריה היא מחלה נדירה ביותר, שבה מופיעים סימנים של זקנה אצל ילד. אין כיום טיפול מרפא לפרוגריה. בספרות הרפואית מדווחים על שני טיפולים - האחד על ידי הורמון גדילה והשני, ניסיוני על בעלי חיים. ידוע כיום מהו האיזור הגנומי הפגוע בפרוגריה, ונראה כי הטיפול יתפתח יותר בעתיד על בסיס זה. הטיפול הקיים כיום הוא בעיקרו תומך, שנועד למנוע סיבוכים וטיפול בהם אם יש כאלה. הוא כולל דברים כמו הפחתת כולסטרול בדם אם רמתו גבוהה, על מנת להוריד את הסיכון לאירועי לב טיפול מניעתי באספירין במינון נמוך; טיפול אורתופדי למפרקי הירכיים ריפוי בעיסוק עם דגש על הידרותרפיה על מנת לשמור על גמישות מפרקים וטווח תנועה תקין מחלה זו מצריכה מעקב הכולל אקג, אקו לב, סקירת עורקי צוואר לפחות פעם בשנה, פרופיל שומנים בדם, צילומי שיניים שנתיים, צילומים של מפרקי הירכיים. תוכלו למצוא מידע רב על הנושא באתר זה: http://www.genetests.org/query?dz=hgps

כאשר ניתן, מעדיפים להימנע מביצוע ניתוח מעקפים לבבי, אשר כרוך בתחלואה ותמותה, ומטפלים בחסימות עורקיות בעזרת צנתור טיפולי: כניסה אל כלי הדם ישירות דרך כלי הדם הגדולים ופתיחת החסימה באופן מכני באמצעות "בלון", תוך השארת תומכן מתכת לשמירת העורק פתוח. אולם, ישנם מטופלים שהתברר במחקרים כי מפיקים תועלת מרובה יותר מביצוע ניתוח מעקפים, למשל חולי סוכרת בעלי חסימה של שלושה כלי דם כליליים, כל חסימה בעורק הכלילי השמאלי הראשי (left main), חסימה בשלושה כלי דם כליליים או יותר, ועוד.

עילפון הוא מצב של איבוד הכרה פתאומי, עם איבוד של טונוס השרירים. ישנן מספר סיבות להתעלפויות. הסיבה הנפוצה ביותר היא תגובה עצבית שיכולה להופיע בתגובה להתרגשות גדולה, עמידה ממושכת, מאמץ קשה, קימה מהירה משכיבה לעמידה, עשיית צרכים, שיעול, שתיית משקה קר מאוד ועוד. סיבות נוספות הן הפרעות בקצב הלב, בעיות בריאות, ירידה ברמת הסוכר, פרכוסים ועוד. רוב הפעמים הסיבה אינה מתגלה, גם לאחר סדרת בדיקות מקיפה. בכל מקרה מומלץ שתיגש לרופא המשפחה לבירור הכולל בדיקה גופנית, אק"ג, בדיקות דם ובדיקות נוספות על פי הצורך. לגבי חומר קריאה- http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/fainting.html