בדיקת אקו לב (Echocardiogram)

אקו לב (Echocardiogram) מחלות לב

3 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
פענוח תוצאות
שאלות ותשובות
מאמרים

אקו לב הינה בדיקת אולטראסאונד פשוטה, אשר בודקת את תפקוד הלב. מכשיר האקו משתמש בגלי קול בעלי תדר גבוה, אשר מועברים ע"י מתמר. גלי הקול נעים בצורה שונה וע"י כך יוצרים רצף תמונות נעות של חלקי הלב, שניתן לראות על גבי מסך המכשיר.

ישנם מספר סוגים של בדיקות אקו לב אך הנפוצות הן:

TTE- אקו תוך-חזי (trans-thoractic)- תמונות הלב מתקבלות ע"י הנעת המתמר על גבי בית החזה בצורה חיצונית. זו בדיקת האקו הרגילה, שנמצאת בשימוש הנרחב ביותר.

TEE- אקו תוך-ושטי- (trans-esophageal)- תמונות הלב מתקבלות ע"י החדרת צינורית עם מתמר קטן בתוכה, דרך הפה אל תוך הושט ועד לגובה הלב. בדיקה זו נותנת ראות טובה יותר של חדרי הלב, שכן המתמר מונח קרוב יותר אליו.

אקו-דופלר – בבדיקה זו מדגימים את זרימת הדם דרך חדרי הלב והמסתמים, ע"י מדידות כיווני ומהירויות זרימה. התמונות מתקבלות בצבע או בשחור-לבן. אופן הבדיקה נעשה בדומה ל-TTE.

אוכלוסיות בסיכון

בדיקת TEE אינה מומלצת לסובלים מהפרעות בתנועתיות הושט, דליות בושט, הסובלים מבעיות בבליעה והסובלים מהפרעות קרישה (למשל מחלת ההמופיליה).

מחלות קשורות

הגדלת שריר הלב (קרדיומיופתיות), הפרעות מסתמים: היצרות/ אי ספיקה של המסתם הפולמונלי/ אאורטלי/ טריקוספידלי/מיטרלי, מומי לב מולדים, זיהום במסתמי הלב (אנדוקרדיטיס), גידולים של שריר הלב (למשל מיקסומה).

מתי עושים את הבדיקה?

בדיקת אקו לב מבצעים על מנת לאבחן בעיות לבביות אשר בהן חושדים לאחר בדיקה גופנית לא תקינה (למשל אוושות, לב מוגדל), או לאור כאבי חזה בלתי מוסברים, קוצר נשימה או פעימות לב לא סדירות.

בדיקת אקו לב אף עוזרת למדוד את עובי דפנות שריר הלב, את תקינות המסתמים ופעולתם, את גודל חדרי הלב ויעילות התכווצותם והאם קיימות הפרעות לבביות אחרות כגון גידולים, קרישי דם, מומי לב מולדים וכד'.

איך להתכונן לבדיקה?

לשם בדיקת TTE ואקו-דופלר אין צורך בהכנות מיוחדות. לשם בדיקת TEE יש צורך בצום מזון ונוזלים כ-6 שעות לפני הבדיקה. מייד לפני הבדיקה תינתן לנבדק תרופה מטשטשת. בעלי שיניים תותבות יתבקשו להוציאן (עלולות להפריע לכניסת הצינור אל הושט).

אופן ביצוע הבדיקה

TTE ואקו-דופלר – הנבדק מתבקש לשכב על מיטת הבדיקה כשהוא על צד שמאל. לפני הנחת המתמר על בית החזה הבודק ימרח מעט ג'ל באזור, שיעזור לקלוט את גלי הקול בצורה טובה יותר.

המתמר יונח על החזה מצד שמאל, והבודק יניע אותו לפי הצורך תוך התבוננות על המסך ולקיחת מדידות באמצעות מכשיר האקו. משך הבדיקה כ-30 דק'.היא אינה כואבת, ולרוב מותרת לחדר כניסת מלווים.

TEE- זוהי בדיקה מורכבת יותר, ותלויה רבות בשיתוף פעולה מצד הנבדק. ראשית, יינתן לנבדק תרסיס לפה המכיל חומר הרדמה מקומי, שיקל מעט על הכנסת הצינורית לגרון. במקביל, לפני הכנסת הצינורית, יוזרק לנבדק חומר טשטוש ונוגד כאבים דרך הוריד.
דקירת המחט עשויה להכאיב מעט. הנבדק יתחיל להרגיש מטושטש ונינוח (אולם לא רדום) תוך דקות ספורות. קצב הלב, קצב הנשימה ואחוז ריווי החמצן בדם הנבדק יימדדו לכל אורך הבדיקה על ידי מכשיר ניטור.

בשלב הבא, הנבדק יתבקש לשכב על צד שמאל כשראשו מוטה מעט קדימה. מגן פלסטיק קטן יוכנס לפה הנבדק בכדי למנוע פגיעה בשיניים בעת הכנסת הצינורית. הרופא יחדיר את הצינורית בזהירות לתוך פה הנבדק, תוך כדי שהנבדק יתבקש לבלוע כרגיל.

כאשר הצינורית תמוקם בושט בצורה תקינה, הרופא יחדיר אותה מטה עד לגובה העליה השמאלית של הלב. פעולה זו של החדרת הצינורית עשויה להיות לא נעימה, כיוון שמפעילה לרוב את רפלקס ההקאה וגורמת לתחושת בחילה. פרט לכך בדיקת אקו לב עצמה אינה אמורה לגרום לכאבים.

תמונות האולטראסאונד תילקחנה בהמשך כרגיל באמצעות המכשיר והמסך (בדומה לבדיקת אקו רגילה(. הצינורית תוצא תוך כ-10-20 דקות.

אחרי הבדיקה

לא אמורות להיות בעיות מיוחדות. לאחר TEE לעיתים ישנה תחושת יובש בפה, או כאב גרון קל למשך כ-2-3 ימים. בנוסף קיים סיכון לדימום קל. במקרים נדירים ביותר קיים סיכון לקרע של הושט. יש לדווח לרופא מיידית במידה וחשים קוצר נשימה, בעיות בבליעה או בדיבור, דפיקות לב מהירות או כאבים בחזה.

פענוח תוצאות

בדיקת אקו לב תקינה כאשר:

אין פגם במבנה הלב והמסתמים, אין ירידה בתפקוד הלבבי, אין וגטציות על מסתמי הלב (עדות לזיהום), תנועת הדם דרך המסתמים וחדרי הלב תקינה, ואין דלף של זרימת הדם מימין לשמאל או משמאל לימין (shunt).

תפקוד לב תקין (Ejection Fraction) הוא מעל 55%.

בדיקת אקו לב אינה תקינה כאשר:

ישנה הרחבה בעובי הדופן מעל 1.2 ס"מ, שכן עובדי הדופן של חדר שמאל נחשב תקין כאשר עד 1.1 ס"מ, ונפח סוף פעימה של החדר עולה על 120 מ"ל (End diastolic volume).

באם קיימת בעיה מסתמית התוצאות יפרטו mild/moderate/ severe בהתאם לבעיה, למשל היצרות קשה במסתם האאורטלי תפורט כ- severe aortic stenosis, ואילו אי ספיקה קלה של המסתם המיטרלי תפורט כ- mild mitral insufficiency.

תפקוד לב ירוד (מדד לתפוקת לב לא תקינה ואי ספיקת לב) יצוין באם ה- EF< 55%.

המאמר נכתב על ידי ד"ר אפרת סולומון

רמת סיכון:

אין נתונים

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

פרופ' יבגניה ניקולסקי קרדיולוגיה

קראו עליי

ד"ר אלעד אשר קרדיולוגיה

קראו עליי

פרופ' מוטי חיים קרדיולוגיה

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

אני בת 65, נוטלת קומדין. הופניתי לבדיקת מיפוי לב עם דיפירידמול. האם ניתן לבצע את הבדיקה למרות נטילת הקומדין? האם צריך לשנות את מינון הקומדין או להפסיק את נטילתו לפני ביצוע הבדיקה? אם כן, כמה זמן לפני הבדיקה?
בדיקת מיפוי לב נועדה להעריך את אספקת הדם ללב במנוחה ואת עתודות אספקת הדם ללב במאמץ, ובאופן זה לקבוע אם ישנן הצרויות בעורקים הכליליים, ואם ישנה רקמת צלקת בשריר הלב. בבדיקה מזריקים איזוטופ רדיואקטיבי (תליום) הפולט קרינה שנקלטת באמצעות מכשור מיוחד. במהלך הבדיקה מוזרק החומר דיפירידמול, שגורם להרחבה של כלי הדם בלב, וכך מאפשר לאפיין את אספקת הדם המיטבית לשריר הלב. אין מניעה לקחת קומדין לפני הבדיקה, ואין צורך בשינוי מינון. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 19, בחודש האחרון התעלפתי פעמיים ללא סיבה גלויה. בעיותי הבריאותיות הן חוסר ב G6PD וסטיה של מחיצת האף. מהן הסיבות שכך פתאום אדם בריא מתעלף ? האם יש הבדל בין איבוד הכרה לעילפון ? עזרו לי למצוא חומר קריאה על נושא זה.
עילפון הוא מצב של איבוד הכרה פתאומי, עם איבוד של טונוס השרירים. ישנן מספר סיבות להתעלפויות. הסיבה הנפוצה ביותר היא תגובה עצבית שיכולה להופיע בתגובה להתרגשות גדולה, עמידה ממושכת, מאמץ קשה, קימה מהירה משכיבה לעמידה, עשיית צרכים, שיעול, שתיית משקה קר מאוד ועוד. סיבות נוספות הן הפרעות בקצב הלב, בעיות בריאות, ירידה ברמת הסוכר, פרכוסים ועוד. רוב הפעמים הסיבה אינה מתגלה, גם לאחר סדרת בדיקות מקיפה. בכל מקרה מומלץ שתיגש לרופא המשפחה לבירור הכולל בדיקה גופנית, אק"ג, בדיקות דם ובדיקות נוספות על פי הצורך. לגבי חומר קריאה- http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/fainting.html פתח בחלון חדש
אני בן 42. לחץ הדם שלי בסביבות 150. משקלי 100 ק"ג. גובהי 174 ס"מ. אני סובל מדום נשימה קשה בשינה. תוצאת בדיקת CK בדם היא 700. אני ממתין לתוצאת בדיקת זיהוי האנזים הספציפי. האם תיתכן פגיעה בשרירים בעקבות אי אספקת חמצן סדירה בשינה? האם רקע זה
לפי ידיעתי, חוסר אספקת חמצן בדום נשימה בשינה אינו גורם לפגיעה בשרירים ולעלייה ברמת ה- CPK, אך סיבות האפשריות לכך כוללות: נטילת סטאטינים עקב רמת כולסטרול גבוה פעילות גופנית בימים שלפני ביצוע הבדיקה הפרעה בתפקוד הלב עקב יתר לחץ דם ממושך וטרשת עורקים תת-פעילות של בלוטת התריס, אשר עלולה לגרום הן להשמנת יתר ולדום נשימה בשינה, וכן לפגיעה בשרירים ולעלייה ברמת ה- CPK. תוכל למצוא בפורטל אינפומד מידע רב בנושא עלייה ברמת ה- CPK. אינדיקציות בינלאומיות קובעות כי נדרשים BMI (מדד מסת גוף) של מעל 40 לאחר כישלון דיאטות, או BMI מעל 35 עם מחלות נוספות (כגון דום נשימה בשינה, יתר לחץ דם, מחלת לב, סוכרת וכו') כדי להצדיק ניתוח הרזיה (טבעת). במקרה שלך, ה- BMI הוא 33, אך אתה סובל ממספר מחלות נלוות. כדאי להתייעץ עם כירורג בשאלה זו. אך לפני כן, יש לשלול כל סיבה אחרת הניתנת לטיפול, כגון הפרעה הורמונלית, דיכאון, טיפולים תרופתיים מסוימים או הפרעות אכילה. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש
יש לי בעיה במסתם בלב. המסתם האאורטלי הוא ביקוספידלי. הרופא המליץ על פעילות גופנית יומיומית. איזו פעילות מומלצת, באיזה היקף? 1/2 שעה ביום? או יותר? מה ההשפעה של תזונה במצב כזה?
כל עוד מדובר במסתם אאורטלי דו-עלי, ללא הרחבה של האאורטה, אין כל מניעה לבצע כל פעילות גופנית שהיא. ההמלצות הן לשמור על אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית אירובית, של כ-40 דקות לפחות 3 פעמים בשבוע, ושמירה על תזונה מאוזנת. חשוב לציין שמדובר בהמלצות כלליות, ושיש לבחון כל מקרה לגופו, על פי תפקוד המסתם ומצב החולה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד פתח בחלון חדש
מה המשמעות של כאבים חזקים בחלק העליון של החזה אשר הופיעו לפתע? מקרה דומה היה לי גם לפני חודשיים, למשך שעתיים. לאחרונה עברתי בדיקות אקו לב והממצאים היו בסדר.
יכולות להיות סיבות רבות לכאבים שאתה מתאר, אך חייבים בראש ובראשונה לשלול בעיה בלב. לכן, אני מייעץ לך לפנות לרופא המשפחה שלך כדי שיוכל להתחיל במספר בדיקות פיזיקאליות, בדיקות דם ובדיקות דימות אחרות, כגון ארגומטריה, על מנת לקבל תמונה טובה יותר של מצבך. כמו כן חשוב לרופא להכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך ואת מצבך הבריאותי על מנת להעריך את גורמי הסיכון שלך ללקות במחלה קרדיווסקולרית. ד"ר גיל טאובר - אינפומד פתח בחלון חדש
מהו היתרון של ביצוע ניתוח מעקפים לבבי באמצעות שתל כלי דם עורקי מבית החזה לעומת שתל ורידי מהגפיים?

ביצוע מעקפים באמצעות עורק דופן החזה השמאלי -LIMA (left internal mammary artery) או הימני- RIMA, נחשבים טובים יותר מאשר ביצוע מעקף מורידי הרגליים (saphenous vein). הסיבה העיקרית, היא כי לאורך שנים, המעקף העורקי מחזיק מעמד טוב יותר מהוורידי, ונמצא כי לאחר עשר שנים מהניתוח, כ-90% מהמעקפים העורקיים נותרים פתוחים לעומת רק כ-50% מהמעקפים הורידיים. בנוסף, לקיחת כלי דם מבית החזה חוסכת ביצוע של חתך ניתוחי נוסף ביד או ברגל, ואת הבעיות הנלוות לכך (זיהומים וכו'). לכן, כאשר ישנה אפשרות, ואין בעיה בלקיחת ה- LIMA/ RIMA (למשל בעיה באספקת הדם לדופן בית החזה), מעדיפים אותו על פני כלי דם פריפריים אחרים.
פתח בחלון חדש
אני חייל בן 20. לפני כשבוע הרגשתי חולשה שהובילה לאחר כיומיים להתקף חד של כאבים בשרירים ובחזה. נלקחתי לחדר מיון ושם אשפזו אותי לאחר שבבדיקת הדם רמת ה- CPK שנמצאה היתה 4800. לאחר לילה באשפוז כשאני מחובר לאינפוזיה ה- CPK שלי עלה ל-6000. לא עסקתי בפעילות
אני יוצא מנקודת הנחה שאתה בחור בריא בדרך כלל, ללא בעיות של לחץ, השמנה או מחלת כליות. סביר להניח שבבית החולים בו אושפזת בעקבות כאבי החזה עברת בירור שכלל אק"ג ובדיקות דם שהראו אנזימי לב ברמה תקינה ושללו ארוע בלב. תוצאות בדיקת רמת ה-CPK אינן חד-משמעיות, וגורמים רבים יכולים להשפיע על עליהן, ולכן מקובל לבדוק בנוסף לרמת ה-CPK גם מדדים אחרים אחרות כדי שיתנו שיאשרו את הדברים עליהם מצביעות תוצאות הבדיקה. לא מגיעים לאבחנה על סמך בדיקת CPK אחת. כדי להגיע בבדיקה לרמות ה-CPK אמינות נדרשת מנוחה מוחלטת, קרי, המנעות מביצוע פעילות ספורטיבית, לא רק מאומצת אלא כל פעילות ספורטיבית הכוללת גם הליכה מרובה, וגם קיום יחסי מין או אוננות, ומומלץ לבצע את הבדיקה לאחר שינה טובה בלילה שלפניה. גם לחץ נפשי פוגם באמינות הבדיקה, ובכלל, כל דבר שבגללו יכול הגוף להיות במצב של מתח ואי-שקט נפשי או פיזי. רמת ה-CPK בגוף יכולה לכוון למגוון בעיות, אך הן תמיד מופיעות יחד עם תוצאות בדיקות וסימפטומים נוספים. הדבר שידוע בביטחון הוא שרמות גבוהות של CPK בדם מכבידות על פעולת הכליות ויכולות לפגוע בהן, ולכן הטיפול הראשוני, ללא קשר לסיבת העלייה, הוא שתיית מים מרובה. אני ממליץ לך לעבור בירור נוסף של רמת ה- CPK בגוף בעוד כמה חודשים, לוודא שכל הגורמים שצויינו לא ישפיעו על הבדיקה, ולראות את הדינמיקה של התוצאה החוזרת. ד"ר גיל טאובר - אינפומד פתח בחלון חדש
בני מקבל טיפול אנטיביוטי יומיומי במשך שנים למניעת התקף של ראומטיק פיבר (RF) כתוצאה מדלף במסתם הלב (AR). במסגרת שירותו הצבאי הוא נאלץ לעמוד שעות ארוכות חשוף לשמש, 4 או 5 שעות ברציפות.האם יכול להיגרם לו נזק בעור או נזק אחר כתוצאה מחשיפה ממושכת לשמש בזמ
בהחלט מומלץ להיזהר יותר. תרופות רבות גורמות לתופעה הנקראת פוטוסנסיטיביות, כלומר עלייה ברגישות העור בעת חשיפה לשמש. סוגים שונים של תרופות, בהם סוגי אנטיביוטיקה שונים, תרופות לבעיות לב ולטיפול בלחץ הדם, אנטי היסטמינים, גלולות למניעת הריון, תרופות הרגעה שונות, תרופות נגד דיכאון ועוד עלולים להפוך את העור לרגיש יותר לשמש. כאשר נאלצים להיחשף לשמש בעת שימוש בתרופות כאלה, מומלץ למרוח מסנן קרינה עם מקדם הגנה גבוה ולשים לב שעל הקופסה כתוב במפורש שהקרם מגן גם מפני קרניים ארוכות, ולא רק מקרניים קצרות כמו רוב מסנני הקרינה. לגבי השתייה, כל מי שנאלץ להיות חשוף לשמש, צריך לשתות הרבה יותר מאשר בזמן שאינו נחשף לשמש. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 33. עברתי גרידה עקב הפסקת הדופק העוברי בשבוע ה-11. העובר, לפי בדיקת האולטרסאונד, היה בן 7 שבועות. לאחר 10 ימים נצפו בביקורת שאריות הריון - קרישי דם ונוזל. קיבלתי כדורים למשך 3 ימים. אני לא מדממת. אני מאוד חוששת ומאוד רוצה להרות. האם יש משמעות
צר לי שנאלצת להתמודד עם סיום הריון כזה. למרות זאת, נראה שהחוויה כבר כמעט מאחורייך, ואת יכולה בהחלט להסתכל קדימה לעבר ההריון הבא. קרישי דם הם שיירים מתהליך ההריון. כל עוד הם נמצאים ברחם, והרחם אינו מרוקן, לא ניתן להיכנס להריון, ואם לא מטפלים בבעיה, יכולים להיווצר סיבוכים. נראה שאת נמצאת בידיים טובות ובמעקב הולם. יש לוודא שהרחם אכן מרוקן מכל תוכן, ואם כך, לרוב מומלץ להמתין לקבלת המחזור החודשי, ולאחר מכן, באישור הרופא המטפל, ניתן בהחלט להרות. לכל העניין הזה אין כל משמעות לגבי סיכוייך להרות בעתיד. מה שכן - נחוץ מעקב על מנת לוודא שהאירוע לא יישנה. בתקווה לבשורות טובות! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד פתח בחלון חדש
מהו משך חיי המעקפים לאחר ניתוח מעקפים לבבי?

הבעייתיות הגדולה ביותר בשתלי המעקפים (כלי הדם בהם משתמשים לביצוע המעקף), היא שגם הם עלולים להיסתם לאחר תקופת מה מהניתוח. הסיבות לכך אינן ידועות לחלוטין, אולם סביר כי אם היו קיימים גורמי סיכון להיווצרות טרשת עורקים במטופל שהביאה לניתוח מלכתחילה, גורמי סיכון אלה עדיין משפיעים על כלי הדם המושתל (עישון, סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם ועוד). גורם נוסף אשר משפיע על משך חיי המעקפים הוא סוג כלי הדם שהושתל (קיים הבדל בין עורק לווריד, שכן עורק יכול לעמוד בלחצים גבוהים יותר).
פתח בחלון חדש