בדיקת אקו לב (Echocardiogram)
אקו לב הינה בדיקת אולטראסאונד פשוטה, אשר בודקת את תפקוד הלב. מכשיר האקו משתמש בגלי קול בעלי תדר גבוה, אשר מועברים ע"י מתמר. גלי הקול נעים בצורה שונה וע"י כך יוצרים רצף תמונות נעות של חלקי הלב, שניתן לראות על גבי מסך המכשיר.
ישנם מספר סוגים של בדיקות אקו לב אך הנפוצות הן:
TTE- אקו תוך-חזי (trans-thoractic)- תמונות הלב מתקבלות ע"י הנעת המתמר על גבי בית החזה בצורה חיצונית. זו בדיקת האקו הרגילה, שנמצאת בשימוש הנרחב ביותר.
TEE- אקו תוך-ושטי- (trans-esophageal)- תמונות הלב מתקבלות ע"י החדרת צינורית עם מתמר קטן בתוכה, דרך הפה אל תוך הושט ועד לגובה הלב. בדיקה זו נותנת ראות טובה יותר של חדרי הלב, שכן המתמר מונח קרוב יותר אליו.
אקו-דופלר – בבדיקה זו מדגימים את זרימת הדם דרך חדרי הלב והמסתמים, ע"י מדידות כיווני ומהירויות זרימה. התמונות מתקבלות בצבע או בשחור-לבן. אופן הבדיקה נעשה בדומה ל-TTE.
אוכלוסיות בסיכון
בדיקת TEE אינה מומלצת לסובלים מהפרעות בתנועתיות הושט, דליות בושט, הסובלים מבעיות בבליעה והסובלים מהפרעות קרישה (למשל מחלת ההמופיליה).
מחלות קשורות
הגדלת שריר הלב (קרדיומיופתיות), הפרעות מסתמים: היצרות/ אי ספיקה של המסתם הפולמונלי/ אאורטלי/ טריקוספידלי/מיטרלי, מומי לב מולדים, זיהום במסתמי הלב (אנדוקרדיטיס), גידולים של שריר הלב (למשל מיקסומה).
מתי עושים את הבדיקה?
בדיקת אקו לב מבצעים על מנת לאבחן בעיות לבביות אשר בהן חושדים לאחר בדיקה גופנית לא תקינה (למשל אוושות, לב מוגדל), או לאור כאבי חזה בלתי מוסברים, קוצר נשימה או פעימות לב לא סדירות.
בדיקת אקו לב אף עוזרת למדוד את עובי דפנות שריר הלב, את תקינות המסתמים ופעולתם, את גודל חדרי הלב ויעילות התכווצותם והאם קיימות הפרעות לבביות אחרות כגון גידולים, קרישי דם, מומי לב מולדים וכד'.
איך להתכונן לבדיקה?
לשם בדיקת TTE ואקו-דופלר אין צורך בהכנות מיוחדות. לשם בדיקת TEE יש צורך בצום מזון ונוזלים כ-6 שעות לפני הבדיקה. מייד לפני הבדיקה תינתן לנבדק תרופה מטשטשת. בעלי שיניים תותבות יתבקשו להוציאן (עלולות להפריע לכניסת הצינור אל הושט).
אופן ביצוע הבדיקה
TTE ואקו-דופלר – הנבדק מתבקש לשכב על מיטת הבדיקה כשהוא על צד שמאל. לפני הנחת המתמר על בית החזה הבודק ימרח מעט ג'ל באזור, שיעזור לקלוט את גלי הקול בצורה טובה יותר.
המתמר יונח על החזה מצד שמאל, והבודק יניע אותו לפי הצורך תוך התבוננות על המסך ולקיחת מדידות באמצעות מכשיר האקו. משך הבדיקה כ-30 דק'.היא אינה כואבת, ולרוב מותרת לחדר כניסת מלווים.
TEE- זוהי בדיקה מורכבת יותר, ותלויה רבות בשיתוף פעולה מצד הנבדק. ראשית, יינתן לנבדק תרסיס לפה המכיל חומר הרדמה מקומי, שיקל מעט על הכנסת הצינורית לגרון. במקביל, לפני הכנסת הצינורית, יוזרק לנבדק חומר טשטוש ונוגד כאבים דרך הוריד.
דקירת המחט עשויה להכאיב מעט. הנבדק יתחיל להרגיש מטושטש ונינוח (אולם לא רדום) תוך דקות ספורות. קצב הלב, קצב הנשימה ואחוז ריווי החמצן בדם הנבדק יימדדו לכל אורך הבדיקה על ידי מכשיר ניטור.
בשלב הבא, הנבדק יתבקש לשכב על צד שמאל כשראשו מוטה מעט קדימה. מגן פלסטיק קטן יוכנס לפה הנבדק בכדי למנוע פגיעה בשיניים בעת הכנסת הצינורית. הרופא יחדיר את הצינורית בזהירות לתוך פה הנבדק, תוך כדי שהנבדק יתבקש לבלוע כרגיל.
כאשר הצינורית תמוקם בושט בצורה תקינה, הרופא יחדיר אותה מטה עד לגובה העליה השמאלית של הלב. פעולה זו של החדרת הצינורית עשויה להיות לא נעימה, כיוון שמפעילה לרוב את רפלקס ההקאה וגורמת לתחושת בחילה. פרט לכך בדיקת אקו לב עצמה אינה אמורה לגרום לכאבים.
תמונות האולטראסאונד תילקחנה בהמשך כרגיל באמצעות המכשיר והמסך (בדומה לבדיקת אקו רגילה(. הצינורית תוצא תוך כ-10-20 דקות.
אחרי הבדיקה
לא אמורות להיות בעיות מיוחדות. לאחר TEE לעיתים ישנה תחושת יובש בפה, או כאב גרון קל למשך כ-2-3 ימים. בנוסף קיים סיכון לדימום קל. במקרים נדירים ביותר קיים סיכון לקרע של הושט. יש לדווח לרופא מיידית במידה וחשים קוצר נשימה, בעיות בבליעה או בדיבור, דפיקות לב מהירות או כאבים בחזה.
פענוח תוצאות
בדיקת אקו לב תקינה כאשר:
אין פגם במבנה הלב והמסתמים, אין ירידה בתפקוד הלבבי, אין וגטציות על מסתמי הלב (עדות לזיהום), תנועת הדם דרך המסתמים וחדרי הלב תקינה, ואין דלף של זרימת הדם מימין לשמאל או משמאל לימין (shunt).
תפקוד לב תקין (Ejection Fraction) הוא מעל 55%.
בדיקת אקו לב אינה תקינה כאשר:
ישנה הרחבה בעובי הדופן מעל 1.2 ס"מ, שכן עובדי הדופן של חדר שמאל נחשב תקין כאשר עד 1.1 ס"מ, ונפח סוף פעימה של החדר עולה על 120 מ"ל (End diastolic volume).
באם קיימת בעיה מסתמית התוצאות יפרטו mild/moderate/ severe בהתאם לבעיה, למשל היצרות קשה במסתם האאורטלי תפורט כ- severe aortic stenosis, ואילו אי ספיקה קלה של המסתם המיטרלי תפורט כ- mild mitral insufficiency.
תפקוד לב ירוד (מדד לתפוקת לב לא תקינה ואי ספיקת לב) יצוין באם ה- EF< 55%.
המאמר נכתב על ידי ד"ר אפרת סולומון
רמת סיכון:
אין נתוניםשאלות ותשובות
- אני בת 65, נוטלת קומדין. הופניתי לבדיקת מיפוי לב עם דיפירידמול. האם ניתן לבצע את הבדיקה למרות נטילת הקומדין? האם צריך לשנות את מינון הקומדין או להפסיק את נטילתו לפני ביצוע הבדיקה? אם כן, כמה זמן לפני הבדיקה?
- אני בן 19, בחודש האחרון התעלפתי פעמיים ללא סיבה גלויה. בעיותי הבריאותיות הן חוסר ב G6PD וסטיה של מחיצת האף. מהן הסיבות שכך פתאום אדם בריא מתעלף ? האם יש הבדל בין איבוד הכרה לעילפון ? עזרו לי למצוא חומר קריאה על נושא זה.
- אני בן 42. לחץ הדם שלי בסביבות 150. משקלי 100 ק"ג. גובהי 174 ס"מ. אני סובל מדום נשימה קשה בשינה. תוצאת בדיקת CK בדם היא 700. אני ממתין לתוצאת בדיקת זיהוי האנזים הספציפי. האם תיתכן פגיעה בשרירים בעקבות אי אספקת חמצן סדירה בשינה? האם רקע זה
- יש לי בעיה במסתם בלב. המסתם האאורטלי הוא ביקוספידלי. הרופא המליץ על פעילות גופנית יומיומית. איזו פעילות מומלצת, באיזה היקף? 1/2 שעה ביום? או יותר? מה ההשפעה של תזונה במצב כזה?
- מה המשמעות של כאבים חזקים בחלק העליון של החזה אשר הופיעו לפתע? מקרה דומה היה לי גם לפני חודשיים, למשך שעתיים. לאחרונה עברתי בדיקות אקו לב והממצאים היו בסדר.
- מהו היתרון של ביצוע ניתוח מעקפים לבבי באמצעות שתל כלי דם עורקי מבית החזה לעומת שתל ורידי מהגפיים?
- אני חייל בן 20. לפני כשבוע הרגשתי חולשה שהובילה לאחר כיומיים להתקף חד של כאבים בשרירים ובחזה. נלקחתי לחדר מיון ושם אשפזו אותי לאחר שבבדיקת הדם רמת ה- CPK שנמצאה היתה 4800. לאחר לילה באשפוז כשאני מחובר לאינפוזיה ה- CPK שלי עלה ל-6000. לא עסקתי בפעילות
- בני מקבל טיפול אנטיביוטי יומיומי במשך שנים למניעת התקף של ראומטיק פיבר (RF) כתוצאה מדלף במסתם הלב (AR). במסגרת שירותו הצבאי הוא נאלץ לעמוד שעות ארוכות חשוף לשמש, 4 או 5 שעות ברציפות.האם יכול להיגרם לו נזק בעור או נזק אחר כתוצאה מחשיפה ממושכת לשמש בזמ
- אני בת 33. עברתי גרידה עקב הפסקת הדופק העוברי בשבוע ה-11. העובר, לפי בדיקת האולטרסאונד, היה בן 7 שבועות. לאחר 10 ימים נצפו בביקורת שאריות הריון - קרישי דם ונוזל. קיבלתי כדורים למשך 3 ימים. אני לא מדממת. אני מאוד חוששת ומאוד רוצה להרות. האם יש משמעות
- מהו משך חיי המעקפים לאחר ניתוח מעקפים לבבי?
מאמרים בנושא אקו לב


טיפול הורמונלי חלופי קשור במחלות לב לכתבה המלאה


דום נשימה בשינה מגביר שכיחות מחלת לב לכתבה המלאה


אספירין עם קלופידוגרל אינו משנה את הסיכון לשבץ מוחי או להתקף לב לכתבה המלאה


תשעה גורמי סיכון כלל-עולמיים לאוטם בשריר הלב לכתבה המלאה


הסיכון להתקף לב בקרב צעירות עם היסטוריה משפחתית גדול מבגברים לכתבה המלאה


רוצים לרדת במשקל מהר יותר? הכירו את ששת הסודות שיעזרו לכם לשרוף יותר קלוריות – בלי לאכול פחות לכתבה המלאה


מחקר חדש מראה כי גברים ונשים לא רק חושבים באופן שונה, אלא גם משמינים באופן שונה אלו מאלה, שוני המקשה לנבא אצל נשים ... לכתבה המלאה


שיטה חדשה לחיזוי החלמה משבץ מוחי לכתבה המלאה


במהלך ניתוח לב פתוח, חולי לב חשופים לסיכונים רבים. פתרון חדשני בדמות השתלת מסתם תותב באמצעות צנתור עשוי להוות מענה ... לכתבה המלאה


טיפול הורמונלי בתחילת גיל המעבר מונע מחלות לב וכלי דם לכתבה המלאה