הידרוקורטיזון

תזונה

בשימוש פנימי - יש להימנע משתיית מיץ אשכוליות במהלך השימוש בתרופה, מכיוון שזה עלול להעלות את רמות ההידרוקורטיזון בדם

נהיגה

בדרך כלל - לא צפויה השפעה. עם זאת, בחלק מהמטופלים סטרואידים עלולים לגרום לתחושה של תנועה, גם במצב ללא תנועה, וזה עלול לגרום לתחושת סחרחורת. במקרים של עייפות קיצונית וסחרחורת קצרת טווח, כמו גם שינויים בראייה או חולשת שרירים- אין לנהוג.

הריון

הידרוקורטיזון חוצה שלייה. טיפול בקורטיקוסטרואידים המשפיע על הגוף כולו, צריך להילקח בזהירות במהלך ההיריון.
במקרה קבלת טיפול במהלך ההיריון- יש לעקוב אחר ייצור הורמונים של התינוק.

הנקה

התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע על התינוק. מומלץ להיוועץ ברופא. שימוש ממושך במינונים גבוהים במהלך ההנקה, עלול להחליש את יכולת התינוק לייצר כמות מספקת של הורמונים סטרואידים.

תינוקות וילדים

שימוש ממושך בהידרוקוטיזון עשוי להשפיע על הפחתה בהתפתחות העצמות והגדילה. נדרש מעקב רפואי אחר גדילת הילד והעצמות. נדרש מעקב זהיר במעבר בין טיפולי הידרוקורטיזון שונים.

קשישים

ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.

דווח לרופא במקרה של

• כיב עיכולי
• דיכאון חמור או מאניה דפרסיה
• בעיות לבביות
• אפילפסיה
• דלקת וריד
• מחלת עור- אקסנטמה
• קרצינומה גרורתית
• מחלות מעי דלקתיות
• ניתוח לאחרונה
• הפרעות במצב הרוח
• בעיות בתירואיד (בלוטת התריס)
• מירכת חיסון מוחלשת
• שחפת
• זיהום פטרייתי או נגיפי
• סוכרת, לחץ דם גבוה, גלאוקומה, בעיות כבד או כליה, חולשת שרירים, דלדול עצמות- גם במשפחה
• הפרעות ראייה
• נטילת תרופות אחרות, חיסונים

סיכון ממנת יתר

אין נתונים

סיכון מפיתוח תלות

נמוך

תופעות הלוואי היותר חמורות מופיעות רק כאשר הידרוקורטיזון נלקח דרך הפה במינונים גבוהים לתקופות ממושכות. תופעות לוואי עלולות להיות חזקות יותר במטופלים קשישים ובילדים. מנטרים תופעות אלה בקפידה במשך הטיפול.

תופעות לוואי בשכיחות שאינה ידועה כוללות:
זיהומים בתדירות גבוהה יותר, עלייה במספר תאי הדם הלבנים, פטרת הפה,  דלקת כיבית של הושט, נפיחות, הפרעות עיכול, פטרייה בושט, תחושת חולי, תחושת אי נוחות גופנית ועייפות, לחץ דם גבוה, תחושת התרגשות או שמחה מוגזמת, מצב רוח ירוד (דיכאון), נדודי שינה, החמרה של אפילפסיה, חולשה או התשה של השרירים, אוסטאופורוזיס (עצמות שבירות), התכווצויות ועוויתות עקב אובדן מלחי אשלגן, מחזור לא סדיר או היעדר מחזור בנשים, שיעור מוגבר בגוף ובפנים אצל נשים, תיאבון מוגבר ועלייה במשקל, עלייה ברמות הסוכר בדם, פירוק מאגרי החלבון בגוף (אובדן משקל ואובדן שרירים בזרועות או ברגליים), אובדן סידן וחנקן, עור דק או עדין, חבורות, כתמים אדומים או סגולים, ריפוי איטי של חתכים או פצעים, אקנה, אדמומיות, סימני מתיחה, החמרה בראייה או שינויים בראייה כתוצאה מקטרקט או גלאוקומה (לחץ תוך עיני מוגבר), הידקקות של משטח העין, ראייה מטושטשת, החמרת דלקת עיניים.

תופעות חמורות, המחייבות פנייה מיידית לרופא, כוללות:
תגובה אלרגית מסכנת חיים (ייתכנו פריחה בעור, התנפחות של הפנים, שפתיים או גרון, או קשיי נשימה או צפצופים), בילדים- כאבי ראש עם הקאות, אדישות ונמנום. כיבי מעיים מתפרצים או מדממים (ניתנים לזיהוי על-ידי כאב בטן, במיוחד אם מתפשט לגב, דימום מפי הטבעת, צואה שחורה, או הקאה דמית). דלקת חריפה של הלבלב (כאבי בטן, ייתכן שיהיו מלווים בהלם, כלומר לחץ דם נמוך עם ירידה בהפרשת שתן ולעיתים קרובות איבוד הכרה), קריש דם בוריד ברגל (התסמינים לכך הם: שריר נפוח, אדום, חם ורגיש). קריש דם העלול להגיע אל הריאות (תסמינים לכך הם: קוצר נשימה פתאומי, כאב חזה ושיעול דמי).
אי ספיקת לב- בעיות בשאיבה של הלב (מאופיין בקרסוליים נפוחים, כאבים בחזה, קשיי נשימה ודפיקות לב, או פעימות לב לא סדירות, דופק לא סדיר, או מהיר מאוד, או איטי. יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה מאופיין על-ידי כאבי ראש או תחושה כללית לא טובה). נמק של העצם- עצמות שבורות או שברים. דלקת מפרקים בברך ובמפשעה, סיכון לקרעים בגידים. סימני מתיחה אדומים. פנים מעוגלות ואדומות. עצמות שרירים חלשות. בטן נפוחה, מצבורי שומן סביב הבטן והצוואר. שינויים במצב הרוח. כאב ראש, בעיות נפשיות חמורות (תחושת דיכאון, כולל חשיבה על התאבדות, תחושה של רוממות רוח (מאניה) או מצבי רוח עולים ויורדים, תחושת חרדה, קשיי הירדמות, קשיי חשיבה או בלבול ואיבוד הזיכרון, הרגשה, ראייה או שמיעה של דברים שאינם קיימים, מחשבות מוזרות ומפחידות, שינויי התנהגות או תחושת בדידות).

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/ רוקח בנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה.
בשימוש  דרך הפה: 
בארביטוראטים, נוגדי פירכוסים, ריפאמפיצין: תרופות אלה מפחיתות את היעילות של הידרוקורטיזון. 
תרופות נגד סוכרת ותרופות להורדת לחץ דם: הידרוקורטיזון מפחית את פעולתן של תרופות אלה. 
פורוסמיד: תיתכן השפעה מצטברת של איבוד אשלגן וקיים חשש לירידת ריכוזי אשלגן בדם. 
אספירין: מופחתת פעילותו של אספירין בשל הגברת הפרשתו מהגוף. הסיכון לכיבים במערכת העיכול עולה. 
 קארבאמאזפין: מפחית את פעילות הידרוקורטיזון על ידי הגברת פירוקו. 
גלולות למניעת הריון, תכשירי אסטרוגן מאריכות את משך פעולת התרופה. מומלץ מעקב אחר תופעות לוואי של התרופה. רצוי להפחית מינון הידרוקורטיזון.
תרופות לשיעול והתקררות המכילות מפחית גודש הנקרא אפדרין.
תרופות צמחיות המכילות סנט ג'ון וורט- החפריקןם.
ריטונאביר, אפאבירנז ונביראפין- תרופות לטיפול ב- HIV.
 תרופות נגד פטריות- קטוקונאזול, איטראקונאזול, פוסאקונאזול, ווריקונאזול, אמפוטריצין B תרופה לסרטן- אמינוגלותטימיד.
אריתרומיצין , טליתרומיצין, קלריתרומיצין, פלואורוקווינולונים (אנטיביוטיקה).
תרופות מדללות דם (נוגדי קרישה) כגון וארפרין.
מעכבי אצטילכולין אסטראז (כגון פירידוסטיגמין).
תרופות משתנות.
גליקוזידים של הלב (טיפול באי ספיקת לב), כגון דיגוקסין, פורוסמיד או בומטניד.
תרופות המשמשות לעיתים לטיפול באסתמה, בלחץ דם נמוך או בתרופות לשיעול ולהצטננות הנקראות סימפטומימטיות (כגון במבוטרול, פנוטרול, פורמוטרול, ריטודרין, סאלבוטאמול, סאלמטרול, טרבוטאלין).
תוספי סידן.
משככי כאבים אנטי דלקתיים (כמו איבופרופן, דיקלופנאק, או נאפרוקסן).
סומאטרופין (הורמון גדילה).
מיפפריסטון (להפסקת היריון).
תרופות מסוימות למחלת לב כמו גואנטידין, איזוסורביד מונוניטראט, איזוסורביד דיניטראט ותיאופילין.
תרופה למחלת מעגל האוריאה (שתנן) הנקראת סודיום פנילבוטיראט.
מתוטרקסאט (תרופה לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית).
ציקלוספורין (תרופה ל טיפול בפסוריאזיס או במטופלים שעברו השתלת איברים).
חיסונים. קורטיקוסטרואידים עלולים להפחית את יעילות החיסונים ולהגביר את הסיכון לסיבוכים נוירולוגיים. יש להימנע לחלוטין מחיסונים המכילים וירוסים וחיידקים חיים, מוחלשים.
תרופות מסוימות עלולות להגביר את ההשפעות של הידרוקורטיזון וייתכן שיידרש פיקוח מוקפד בנטילת תרופות אלה (כולל תרופות מסוימות לטיפול ב-HIV:  ריטונאביר, קוביסיסטאט).

כתוצאה מהבדלים בין הכנות שונות של הידרוקורטיזון, בהעברה בין טיפולים, תיתכן חשיפה  למנה לא נכונה של הידרוקוטיזון בשבוע הראשון של השינוי, מה שעלול להוביל למשבר של בלוטת יתרת הכלייה. יש לעקוב בזהירות אחר ילד מטופל בשבוע שלאחר המעבר. סימנים למשבר של בלוטת יותרת הכליה כוללים עייפות חריגה, כאב ראש, חום גוף גבוה או נמוך, או הקאות. במצבים אלה, יש לפנות לרופא מייד.

השפעת שימוש ממושך

תלוי בשיטת לקיחת התרופה. שימוש ממושך במינונים גבוהים עלול לגרום סוכרת, גלאוקומה, עצמות שבירות, עור מדולדל, צמיחת שיער מוגברת ופיגור בצמיחה אצל ילדים. ניטור: כאשר לוקחים את התרופה דרך הפה, מומלץ בדרך כלל לבצע מדידות תקופתיות של לחץ הדם, ובדיקות דם תקופתיות.