דסלורטדין (אריוס) (Desloratadine, Aerius)

ישנם כמה סוגים של בריחת שתן: בריחת שתן בזמן מאמץ - מצב שבו עקב חולשה של שרירי רצפת האגן הסוגרים את מוצא שלפוחית השתן, כל עלייה בלחץ התוך-בטני גורמת לדליפה. במקרה כזה הדליפה מתרחשת בעת עיטוש, צחוק, שיעול וכדומה. בנשים תופעה זו שכיחה לאחר לידות ובגיל המעבר. בריחת שתן עקב דחיפות - מצב שבו התכווצויות לא רצוניות של השלפוחית גורמות לבריחת שתן. הסיבה היא בדרך כלל נוירולוגית, תרופות, או זיהום בדרכי השתן. בריחת שתן עקב שלפוחית מלאה - השלפוחית לא מתרוקנת כראוי, או שהדחף להשתין חסר, ולכן השלפוחית מלאה כל הזמן ושתן כל הזמן דולף. מצב זה נדיר בנשים. תהליך האבחון של הבעיה כולל בדיקות שתן כללית ותרבית, בדיקת אולטרסאונד של דרכי השתן והכליות, בדיקה אורודינמית וציסטוסקופיה. הרופא המטפל מפעיל שיקול דעת בנוגע לאילו בדיקות נחוצות ומתאימות לחולה הספציפי. הסיבה הסבירה ביותר לבריחת השתן במקרה שלך היא זיהום שלא טופל כראוי. ישנם זנים רבים של חיידקים הגורמים לדלקות בדרכי השתן שעמידים לאנטיביוטיקות מסוימות. מומלץ לקחת תרבית שתן כמה ימים לאחר סיום האנטיביוטיקה, ואם נמצא חיידק, להמתין עד לתוצאות בדיקת הרגישות שלו לאנטיביוטיקה, שבהתאם לה תוכלי לקבל את האנטיביוטיקה המתאימה. בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם אורולוג ורופא נשים. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

ישנן כמה דרכים לטפל בבריחת שתן בגברים. לרוב, השלב הראשון הוא טיפול התנהגותי הכולל הפחתה של כמות השתיה, הימנעות משתיית משקאות עם קפאין, ומתן שתן בזמנים קבועים. תרגילים המערבים את רצפת האגן יכולים גם כן לשפר את השליטה במתן שתן. ישנו גם טיפול תרופתי וגם טיפול באמצעים פיזיים כגון פדים, מכנסונים וה "Cunningham clamp". אם כל האמצעים האלה אינם יעילים, ניתן לשקול גם הליך כירורגי, אם חושבים שזה יפתור את הבעיה. אני מציע לך לקבוע פגישה עם אורולוג ולדון עמו באפשרויות הקיימות. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

אם זה קרה לאחר שנים של שימוש בגלולות למניעת הריון, ייתכן שזה קרה בגלל דיכוי יתר של הציר ההורמונלי שגורמות הגלולות, ולוקח עד מספר חודשים לעיתים לדברים להסתדר. כן ייתכן שמדובר בבעיה קודמת, כמו בעיות הורמונליות אחרות, או בחסר של בלוטת התריס. עצתנו: חכי עוד מחזור אחד ואם גם הפעם יש איחור בדימום פני לרופא שלך לביצוע בדיקות הורמונליות.

התרופה המקושרת עם כשל כבד היא אקמול (פאראצטאמול). אספירין ידוע יותר כבעל תופעות לוואי של דימום מדרכי העיכול העליונות והגברת נטייה כללית לדימום. אספירין הניתן בזמן זיהומים ויראליים עשוי באופן נדיר לגרום לתסמונת כשל כבדי מהיר וסוער, אך זה קיים רק בילדים קטנים ולכן לא נותנים בדרך כלל לילדים אספירין.

נשמע שמדובר בטחורים, אולם לא ניתן לקבוע בלי לבדוק אותך. לשם כך עליך לפנות אל רופא המשפחה שלך או אל פרוקטולוג. תוכל לקרוא על טחורים באינפומד: http://www.infomed.co.il/hemorrhoids.asp

דסלוראטאדין (aerius) היא תרופה אנטי-היסטמינית עם פעילות ממושכת, והיא מיועדת לטיפול במצבי אלרגיה (אף, עור ועוד). היא אינה מומלצת לטיפול בילדים מתחת לגיל 12, אלא בהמלצה רפואית, ואני מבינה שרופא מומחה המליץ על הטיפול. יש תרופה נוספת למצבי אלרגיה, Fenestil, שאותה ניתן לתת לילדים החל מגיל חודש. אם אינך רגועה, חזרי לרופא של בתך לייעוץ חוזר. טיפול בפרחי באך אינו בתחום הידע שלי. אפשר לנסות. לא סביר שיכול להיגרם נזק בריאותי עקב כך. אם את חושבת שהגרד של בתך קשור לטראומה שהיא עברה, ייתכן שעזרה נפשית, תמיכה רגשית על ידי גורם מקצועי, יעזרו בפתרון הבעיה. לשם כך אני ממליצה לך לפנות לרופא הילדים של בתך ולשתף אותו בזה. בהצלחה ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד

פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שירותי בריאות

באופן עקרוני, לא אמורה להיות בעיה לבצע מאמצים, אם אינך מרגיש לחץ בחזה או קוצר נשימה. אם מופיעים סימפטומים כאלה - יש להפסיק מייד את הפעילות הגופנית ולפנות לרופא. לאור העובדה שאיני מכירה את פרטי המקרה שלך, ואינני יודעת מהו התפקוד הלבבי ומהן התרופות אותן אתה נוטל - הייתי ממליצה להתייעץ עם הקרדיולוג העוקב אחריך באשר לשאלה זו.

בעיקרון, כל המזון שאתם אוכלים מתחיל להתפרק בתוך פיכם. כאשר המזון מתעכל מועבר במחזור הדם, הוא מגיע בסופו של דבר גם לריאות ויוצאים מפיכם עם הנשימה. אם תאכלו מזון בעל ריח עז (כגון שום או בצל) הרי שצחצוח שיניים והעברת חוט דנטלי – ואפילו שימוש במי פה – רק מכסים על הריח באופן זמני. הריח אינו מתפוגג לחלוטין עד שהמזונות מסיימים לעבור דרך גופכם.