פניטואין (Phenytoin)

מידע

אופן נטילת התרופה

כמוסות, תרחיף, זריקות.

תדירות וזמן נטילה

1-3 פעמים ביום עם אוכל או מים.

טווח המינון

מבוגרים: 150-600 מ"ג ליום. ילדים: 5-8 מ"ג לק"ג ליום.

תחילת ההשפעה

עשויים לחלוף 7-10 ימים עד שההשפעה הנוגדת פירכוסים תורגש במלואה.

משך ההשפעה

24 שעות.

אחסון

לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים, מתחת ל-25 מעלות צלזיוס.

מנה שנשכחה

יש לקחת מייד כשנזכרים. אין ליטול מנה כפולה!

הפסקת התרופה

אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא.

הפסקה פתאומית של התרופה עלולה לגרום לעליה בשכיחות הפרכוסים או להתקף פרכוסים שלא מפסיק.

מינון עודף

יש לפנות לרופא או לחדר מיון בצירוף אריזת התרופה. סימנים ראשוניים אפשריים למינון יתר: ריצוד עיניים, חוסר קואורדינציה והפרעה בדיבור, רעד, בחילה, הקאה. ייתכנו אובדן הכרה, ירידה בלחץ הדם.

אזהרות

תזונה

לעיתים עלול להופיע מחסור בחומצה פולית ובוויטאמין D. יש להקפיד על תזונה מאוזנת המכילה ירקות ירוקים טריים.

הריון

אין להשתמש, מבלי להתייעץ עם הרופא. נדרש ייעוץ רפואי לגבי אפשרויות טיפוליות אחרות. התרופה עלולה לגרום לנזק בעובר.

בעיות קרישה אצל עוברים שנולדו אפשר למנוע על-ידי מתן ויטמין K לאימהות לפני הלידה וליילודים מייד לאחר לידתם. יש להיוועץ ברופא.

הנקה

לא ניתן. התרופה עלולה להפריע לייצור החלב. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק.

תינוקות וילדים

במידה והמינון היומי אינו ניתן לחלוקה מדויקת למנות, יש לקחת את המנה הגדולה יותר לפני השינה.

קשישים

ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.

נהיגה

מומלץ להימנע מנהיגה, עד בחינת השפעת התרופה, כיוון שהתרופה עלולה להאט את יכולת החשיבה ויכולות התנועה.

אלכוהול

יש להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו. צריכת אלכוהול בזמן נטילת התרופה עלול לשנות את רמתה בדם, מה שעלול לגרום לבעיות חמורות.

דווח לרופא במקרה של

• דיכאון, שינויי מצב רוח, מחשבות או התנהגות אובדנית
• מחלת כבד
• מחלת כליה
• פורפיריה
• רמות סוכר גבוהות בדם (היפרגליקמיה)
• צריכת אלכוהול
• הריון או תיכנונו. הנקה
• נטילת תרופות אחרות
• אלרגיה לתרופות דומות

תופעות לוואי

יש להפסיק את נטילת התרופה- במקרה של אלרגיה, רגישות לתרופה. סימנים אפשריים: פריחה, נפיחות, הגדלת בלוטות לימפה, קשיי נשימה, שוק אנפילקטי.

פנייה מיידית לרופא- במקרים של דיכאון, חרדה, עצבנות, מחשבות אובדניות. שינויים חריגים במצב הרוח ובהתנהגות– תופעות חדשות או שהיו קיימות והחמירו.

סחרחורת, עייפות, תחושה שהלב פועם באיטיות או מחסיר פעימות, כאב בחזה.

תופעות לוואי נוספות: עצירות, סחרחורת, נמנום קל, בלבול, עצבנות קלה, כאב ראש, ריצוד עיניים, הפרעות בדיבור, או בקואורדינציה. תנועות לא רצוניות, הפרעה בחוש הטעם, תחושת נימול, בחילה, הקאה, חום, חולשת שרירים או כאב, כאבים במפרקים, עליה בסיכון לשברים. רמות ויטמין D נמוכות, היפוקלצמיה, היפופוספטמיה, שינויים בספירת הדם, אנמיה, רמות סוכר גבוהות (היפרגליקמיה), צהבת, פגיעה כבדית. שגשוג יתר של רקמת החניכיים, נפיחות של השפתיים. שיעור יתר.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:

הערה כללית: תרופות רבות עלולות להגיב עם פניטואין ולגרום לעלייה או לירידה ברמות פניטואין בדם. ייתכן שיהיה צורך בהתאמת המינון של פניטואין כאשר לוקחים תרופות אחרות. יש להיוועץ ברופא. 

אמיוודארון, כלוראמפניקול, דיאזפאם, כלורדיאזפוקיד, אסטרוגנים, חוסמי H2, האלותן, איזוניאזיד, מתילפנידאט, פנותיאזינים, סליצילאטים, סוקסינאמיד, סולפונאמיד, טולבוטאמיד, טראזודון: תרופות אלה גורמות לעלייה ברמות פניטואין בדם. 

קארבאמאזפין, שימוש כרוני באלכוהול, רזרפין, סוכראלפאט, תכשירים המכילים סידן, תרופות המטפלות בגידולים סרטניים, תרופות אנטי ויראליות, היפריקום: גורמים לירידה ברמת פניטואין בדם. 

פנובארביטאל, ואלפרואט: עלולים לגרום לעלייה או לירידה ברמות פניטואין בדם. 

נוגדי דיכאון טריציקליים: גוברת הסכנה להגברת הפירכוסים בחולים. 

קורטיקוסטרואידים, נוגדי קרישה מסוג קומדין, דיגוקסין, דוקסיציקלין, אסטרוגנים, פורוסמיד, גלולות למניעת הריון, כינידין, ריפאמפין, תאופילין, תרופות לטיפול בגידולים סרטניים, משפחת אזולים, תרופות להרפיית שרירים, ויטמין D: שינוי באפקט של תרופות אלה כשהן ניתנות עם פניטואין.

בנוסף, תרופות מסויימות להורדת שומנים בדם, תרופות לטיפול ביתר לחץ דם וללב (כמו ניפדיפין), תרופות אנטי ויראליות ואחרות, מקבוצות רבות- רמתן תרד בשל השילוב עם פניטואין.

תיתכן השפעה על תוצאות הרמות בדם של הורמונים של בלוטת התריס דקסמטזון, מטירפון, אלקליין פוספטאז, גלוקוז ו-GGT.

השפעת שימוש ממושך

קיים סיכון מה להפרעות בתאי הדם. שימוש ממושך עלול גם לגרום לתופעות לוואי בעור, בחניכיים ובעצמות, ולערער את האיזון בסוכרת. כמו-כן תוארה הגדלה של קשרי לימפה. 

ניטור: יש לבצע בדיקות תקופתיות של רמת פניטואין בדם  כדי לנטר את רמות התרופה בגוף ואת ההרכב והכימיה של תאי הדם.

יש לערוך בדיקת צפיפות עצם ורמות ויטמין D באופן תקופתי.