שמות מסחריים
- אופטלגין Optalgin
- וי-דלגין V-Dalgin
- דיפירז DIPYRAZ
- דולרגין DULERGIN
דיפירון הוא החומר הפעיל בתרופות אופטלגין ווי-דלגין. דיפירון (אופטלגין, וי-דלגין) היא אחת התרופות הנפוצות לשימוש, ומיועדת לשיכוך כאבים בינוניים עד חזקים, כמו כאבי ראש, כאבי מחזור וכאב שיניים, ולהורדת חום במקרים בהם תרופות ואמצעים אחרים להורדת חום לא הועילו.
דיפירון (אופטלגין, וי-דלגין) משתייך למשפחת הפיראזולינים, שדומה לתרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידליות (NSAID's).
חשוב לשים לב:
בארה"ב ובאנגליה ממליצים שלא להשתמש בדיפירון (אופטלגין, וי-דלגין) אלא במצבים מיוחדים, עקב הסיכון לדיכוי מוח העצם (אגרנולוציטוזיס) שתרופה זו עלולה לגרום במקרים נדירים מאד. למרות זאת, השימוש בדיפירון (אופטלגין, וי-דלגין) בישראל נפוץ מאד בזכות יעילותו הרבה ומיעוט תופעות הלוואי בהשוואה לתרופות אחרות לאותה המטרה.
ירידה חדה בספירת תאי דם לבנים מסוג מסוים (אגרנולוציטוזיס)- עלולה להוביל לזיהומים חמורים ומסכני חיים.
המינון ייקבע בהתאם לעוצמת הכאב או החום ובהתאם לתגובה של כל אדם לדיפירון. יש ליטול את המינון היעיל הנמוך ביותר.
מאחר שניפוק דיפירון (אופטלגין, וי-דלגין) לא מצריך מרשם רופא, יש להקפיד על נטילה נכונה שלו ולפנות לרופא במקרים הבאים:
חום שנמשך יותר מ-3 ימים.
כאבים שנמשכים יותר מ-7 ימים.
שימוש תכוף בדיפירון (אופטלגין, וי-דלגין) ללא התייעצות עם רופא.
השפעה על בדיקות מעבדה: דיפירון עלול להשפיע על תוצאות של בדיקות מסוימות. כמו כולסטרול, חומצה אורית, קריאטינין בדם. יש ליטול דיפירון רק לאחר מתן הדגימה.

צילום: shutterstock
יש לדווח לרופא לפני השימוש בדיפירון (אופטלגין, וי-דלגין) או ליטול אותו תחת השגחה רפואית במצבים הבאים (עקב עלייה בסיכון להלם אנפילקטי - תגובה אלרגית חריפה המסכנת חיים ):
נטייה לרגישות יתר למשככי כאב, תרופות נוגדות דלקת או תרופות אחרות.
הסיכון להופעת תגובות רגישות יתר חמורות בשימוש עולה באופן משמעותי במקרים של רגישות (אלרגיה) לחומר הפעיל (דיפירון), או לתכשירי פירזולון אחרים (כמו פרופיפנאזון, פנאזון), או לתכשירי פירזולידין (כמו פנילבוטאזון, אוקסיפנבוטאזון), רגישות ידועה למשככי כאבים (אסתמה כתוצאה מנטילת משככי כאבים, או רגישות למשככי כאבים המתבטאת בפריחה/ באנגיואדמה)- תגובה למשככי כאבים (כמו סליצילטים, פראצטמול , דיקלופנק, איבופרופן, אינדומתאצין , או נפרוקסן)
נטייה לאלרגיות לגורמים סביבתיים, מזון או רגישות עקב מגע. חומרי צבע ומשמרים.
רגישות לאלכוהול, גם בצריכת כמויות קטנות. מתבטאת בהתעטשות, עיניים דומעות והסמקה חמורה בפנים. רגישות לאלכוהול מסוג זה עשויה להוות סימן לרגישות שלא אובחנה למשככי כאבים.
אלרגיה שגורמת לסימפטומים של אסתמה או פריחה בעור (אורטיקריה).
נדרשת זהירות מיוחדת בחולי אסתמה או במטופלים בעלי נטייה לפתח תגובות אלרגיות, תגובות עוריות חמורות.
במקרים הבאים אין להשתמש בדיפירון (אופטלגין, וי-דלגין):
רגישות לחומר הפעיל עצמו או למרכיבים האחרים של התרופה.
רגישות לתכשירים המכילים דיפירון, או תרופות דומות מקבוצת תכשירי פירזולון אחרים (כגון פנאזון), או לתכשירי פירזולידין (כגון פנילבוטאזון, אוקסיפנבוטאזון), כולל גם תגובה של ירידה משמעותית בספירת תאי דם לבנים מסוג מסוים- אגרנולוציטוזיס .
במקרה רגישות ידועה למשככי כאבים, כגון סליצילטים, נפרוקסן, פראצטמול, דיקלופנק, איבופרופן, אינדומטצין.
במקרה התפתחות של שינויים בספירות דם.
הפרעות בייצור תאי דם.
פורפיריה כבדית חריפה.
ליקוי בתפקוד מח העצם (עקב טיפולים תרופתיים שונים, הקרנות וכדומה).
אם מופיעים חום, כתמים בעור, צמרמורת או כאבי גרון, קשיי בליעה, חולשה וכיבים בפה - סימפטומים שאופייניים לפגיעה חריפה (אך נדירה מאוד) בכדוריות הדם הלבנות - יש להפסיק לקחת אופטלגין מייד ולפנות לחדר מיון או לרופא.
מידע על התרופה
אזהרות
תופעות לוואי
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: במשך היום אני עצבנית ואיני רגועה. בשעות בית ספר קשה לי להתרכז, וזה יוצר בעיות עם המורים וההורים. מצד אחד אני אוהבת חברה מאוד, מצד שני קשה לי להיות הרבה עם אנשים, כולל עם המשפחה. אני בוכה לפחות פעמיים ביום מכך שאני מתעצבנת וכועסת סתם. אני לא יודעת איך לפתור את זה ולהיות סבלנית ושלווה. אשמח אם תעזרו לי, גם אם צריך תרופות וכדומה.
שאלה: אני בת 62, משתמשת בפרואף כבר שנים (מעט, רק בלילה). שום דבר אחר לא עוזר. בלילה נחיר נסתם, שנתי לא רצופה. פי וגרוני נדבקים מיובש. רק פרואף עוזר (בעיקר כשאני מצטננת בחורף). לפתע הופסק ייצור הפרואף (כנראה בגלל ספורטאים ששתו אותו). אין לפרואף תחליף עם
שאלה: אני בת 20. לפני כשבוע נקעתי את הקרסול והנפיחות לא יורדת. עשיתי צילום והאורתופד אמר שזה נקע. בהליכה זה פחות כואב, אבל כאשר אני עומדת במקום אני מרגישה את כל המשקל של הגוף על הרגל ואני צריכה לשבת, וגם הברך כואבת כשאני עומדת הרבה. מה לעשות? ללכת שוב לר
שאלה: אני מתנדב במד"א למעלה משנתיים, ולאחרונה, כשאני מגיע למשמרות, אני חש בחילות שבסופן אני מקיא, לפעמים אף יותר מפעם אחת. בתחילה ישנה בחילה חזקה ואז מגיעה סחרחורת עד לנימול באצבעות הידיים, ואז באה ההקאה. זה מגיע למצב לא נעים כשאדם שוכב יחד איתי באמבולנס. ערכתי בדיקת דם אך היא התבררה כתקינה. מה הבעיה איתי? מה אוכל לעשות כדי שהבחילות ייפסקו? האם יש תרופה כלשהי שיכולה למנוע את הבחילה וההקאה?
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
בדיקות קשורות
-
צילום רנטגן
-
בדיקות דם
-
לימפוציטים (Lymphocytes (Lymph
תרופות קשורות
-
טרמדול (טרמדקס)
-
אטודולק (אטופן)
-
גאבאפנטין
-
פנטניל (פנטה)
-
סומאטריפטאן





