צרבת

בזמן הבליעה, סוגר הוושט התחתון - טבעת שרירים שממוקמת מסביב לחלק התחתון של הוושט – משתחרר, נותן למזון ולמשקה לעבור דרכו אל הקיבה ונסגר שוב לאחר מכן.

אם הסוגר נפתח מעצמו או שהשריר שלו נחלש, מיצי הקיבה יכולים לנוע חזרה במעלה הוושט ולגרום לצרבת. הזרימה חזרה של חומצות הקיבה ואיתה גם הצרבת מחמירות בשכיבה או התכופפות קדימה.

בדרך כלל, צרבת המופיעה בתדירות גבוהה עלולה להוות סימן מקדים למחלת הרפלוקס GERD או בקע סרעפתי (כשחלק מהקיבה נדחף אל עבר חלל החזה התחתון). במידה והבקע הוא גדול מאוד, הוא יכול להחמיר את התסמינים של הצרבת על ידי החלשה נוספת של סוגר הוושט בתחתית צינור הבליעה.

גורמים נוספים להחמרת הצרבת כוללים גם:

• סוגים מסיימים של מזון, כגון מזונות עתירי שומן, מזונות פיקנטיים, שוקולד, קפאין, בצל, רוטב עגבניות, משקאות תוססים, נענע ומנטה 
• שתיית אלכוהול או עישון סיגריות
• ארוחות דשנות 
• שכיבה מיד עם סיום הארוחה 
• נטילת תרופות מסוימות, כגון תרופות הרגעה, תרופות נוגדות דלקת, תרופות נגד דיכאון ותרופות חוסמות סידן לטיפול בלחץ דם גבוה 

הפרעות בעיכול עקב מצבים הבאים עלולים להגדיל את הסיכון לצרבת:

עודף משקל. משקל עודף גורם להפעלת לחץ נוסף על הקיבה והסרעפת (שריר גדול שמפריד בין חללי החזה והבטן) ולגרום לפתיחת הסוגר  הוושטי התחתון, כך שמיצי הקיבה יוכלו לעלות בחזרה אל הוושט, ולצרבת. אכילה של ארוחות דשנות או עתירות שומנים יכולות לגרום לצרבת באופן דומה. 

בקע סרעפתי. בקע סרעפתי (הרניה דיאפרגמטית) הזדקרות חלק מהקיבה לתוך חלל החזה עלולה להחמיר את הצרבת ואף להחליש עוד יותר את השריר הטבעתי של סוגר הוושט התחתון. 

הריון. בנוסף ללחץ שמופעל על הקיבה על ידי הרחם המוגדלת, הריון גורם לייצור מוגבר של הורמון הפרוגסטרון. הורמון זה תורם להרפיית  השרירים, כולל השריר של סוגר הוושט התחתון. 

אסטמה. הרופאים אינם בטוחים לגבי הקשר המפורש הקיים בין אסטמה לתחושת צרבת. ייתכן שהשיעול וקשיי הנשימה המלווים את אסטמה גורמים לשינוי מאזן הלחצים בחזה ובחלל הבטן ומעוררים את זרימת מיצי הקיבה חזרה לתוך הוושט. 

ייתכן שחלק מן התרופות לטיפול באסטמה, שמרחיבות את דרכי הנשימה, גורמות בנוסף גם להרפייה מסוימת של סוגר הוושט התחתון ומאפשרים כך את תופעת הריפלוקס GERD. ייתכן גם שריפלוקס של מיצי הקיבה עלול אף להחריף את תסמיני האסטמה. 

סוכרת. אחד הסיבוכים הרבים המתלווים למחלת הסוכרת היא שיתוק הקיבה (gastroparesis), הפרעה שבה לקיבה נדרש זמן רב להתרוקן. אם תכולת הקיבה נותרת בה זמן ארוך מדי, היא עלולה לעלות חזרה אל הוושט ולגרום לצרבת. 

חסם ביציאה מן הקיבה. חסימה חלקית, שנוצרת בעקבות צלקת, כיב קיבה או גידול באזור השסתום בין הקיבה לתריסריון (שולט על מעבר המזון מהקיבה למעי הדק) באזור זה עלולה לפגוע בפעילותו התקינה ולהפריע במעבר המזון במהירות הדרושה.

חסימה זו עלולה לגרום למיצי הקיבה להצטבר בקיבה ולזרום חזרה במעלה הוושט. זוהי בעיה רצינית שבנוסף לצרבת, עלולה לגרום גם לכאבי בטן, קשיי עיכול, אבדן משקל, בחילות והקאות. במידה ומבחינים באחד מהתסמינים, יש להתייעץ עם הרופא. 

עיכוב בהתרוקנות הקיבה. הפרעות בתפקוד השרירים או בעצבוב הקיבה, עלולות לעכב התרוקנות הקיבה ולגרום לרפלוקס ולצרבת. האטת התרוקנות הקיבה יכולה לנבוע גם מפעילות של תרופות מסוימות, כגון תרופות נרקוטיות, תרופות לטיפול בדיכאון או אנטי היסטמינים. 

הפרעות ברקמות החיבור. מחלות כגון סקלרודרמה (scleroderma), שגורמות לרקמות השריר להתעבות ולהתנפח, עלולה לגרום גם לכיווץ שרירי מערכת העיכול, לחזרת מיצי הקיבה אל עבר הוושט וכך גם לצרבת.

תסמונת זולינגר – אליסון (Zollinger – Ellison). תסמונת נדירה זו גורמת לייצור עודף של חומצת קיבה, שמגדילה את הסיכון לריפלוקס קיבתי-וושטי ולצרבת.

בדרך כלל, תיאור מפורט של התסמינים מספיק כדי לאבחן צרבת. אולם, במידה והתסמינים מאוד חריפים והטיפולים אינם עוזרים או שקיים חשד לריפלוקס GERD או תסמונת אחרת, ייתכן ויהיה צורך בבדיקות רפואיות נוספות:

• צילום רנטגן עם בריום 
• גסטרוסקופיה 
• בדיקת חומציות הקיבה והוושט

מרבית הצרבות הן תופעה חולפת. במידה ויש לך צרבת  חריפה או כרונית, ייתכן וזהו סימן לכך שהינך סובל מתסמונת GERD. הסיבוכים של ה- GERD כוללים גירוי והופעת דלקת בוושט (esophagitis), היצרות של הוושט (Stricture) ועלייה מזערית ברמת הסיכון שלך לחלות בסרטן הוושט.

למידע נוסף על טיפולים משלימים שיקלו על צרבת היכנסו לערוץ רפואה משלימה לטיפול בבעיות מערכת העיכול 

במידה והינך סובל ממצב של צרבת מתונה המופיעה רק מדי פעם, ייתכן ותוכל להקל על התופעות הנלוות אליה על ידי נטילת תרופות הנמכרות ללא מרשם, או בעזרת טיפול עצמי. 

תרופות הנרשמות ללא מרשם כוללות בין השאר:

•  נוגדי חומצה 
• חוסמי קולטני H-2
• מעכבי משאבת פרוטונים

במידה ואתה סובל מצרבת על בסיס קבוע, ייתכן ואתה סובל מתסמונת GERD, אשר עלולה להביא לידי הופעת דלקת בוושט. תסמונת GERD מצריכה בדרך כלל תרופות מרשם חזקות, טיפול רפואי צמוד ולעיתים אף ניתוח.

תוכלו למגר או להפחית את תדירות הופעת צרבת על ידי ביצוע מספר שינויים באורח החיים שלך. שינויים אלה כוללים בין השאר:
 

• שמירה על משקל תקין 
• אכילת ארוחות קטנות יותר 
• להיפטר מן החגורה 
• להימנע ממעוררי צרבת 
• להימנע מרכינה קדימה 
• לא לשכב מיד בסיום הארוחה 
• הרמת אזור הראש של המיטה 
• להימנע מעישון

הטיפולים האפשריים בצרבת ובהחזר קיבתי-ושטי כוללים:

1. טיפולים סימפטומטיים להקלת צרבת כגון תרופות המקטינות את חומציות הקיבה, כך שהנוזל המגיע אל הוושט פחות חומצי וגורם לפחות גירוי ומפחית את תחושת הכאב או הצריבה. טיפולים אלה מחולקים לתרופות המנטרלות את החומצה (Anti-Acid) כגון מאלוקס, ותרופות המקטינות את הפרשתה של החומצה (לוסק, אומפרדקס, גסטרו, פאמו וכד'). 

ישנן מספר תרופות ביתיות אשר יכולות לטפל בתופעות של צרבת, אולם אלה יספקו רק הקלה זמנית של התסמינים המלווים את הצרבת. תרופות אלה כוללות שתיית תמיסת סודה לשתייה (סודיום ביו קארבונט) במים. למרות הקלה זמנית על התסמינים של הצרבת, תרופות אלה עלולות בסופו של דבר להחמיר את המצב על ידי הוספת גזים ונוזלים מיותרים לתוך הקיבה. יתר על כן, הוספת נתרן (סודיום) לתזונה עלולה להעלות את לחץ הדם ובעודף אף להפריע לאיזון בסיס-חומצה בגוף.

לא קיים טיפול תרופתי המתקן את הבעיה.

2. ניתוח לסילוק הבעיה, שבו מתקנים את הבקע על ידי החזרת הקיבה לחלל הבטן או שמחזקים את סוגר הוושט התחתון, למניעת הריפלוקס. הניתוח מצריך הרדמה מלאה ועלול לגרום לסיבוכים מעטים. 

טיפול טבעי בצרבת מסייע באיתור הגורם שהוביל לעלייה בחומציות הקיבה וכך מסייע בהקלה על התופעה. אחד מהרכיבים המרכזיים בו הוא השינוי התזונתי. ידוע כי מאכלים שומניים, חריפים וחמוצים מחמירים את תחושת הצרבת. כמו כן, ארוחות כבדות לפני השינה מגבירות את ההחזר הקיבתי-ושטי. לכן, הטיפול הטבעי יכלול המלצות על מאכלים מהם כדאי להימנע, כמו מאכלים חריפים או חמוצים (עגבניות ופירות הדר), ארוחות כבדות בלילה, וכן אוכל שמן או מטוגן. במקרים מסוימים  (בעיקר אצל צעירים) שינוי הרגלי התזונה בלבד הוביל להיעלמות הסימפטומים.