אני בת 22.6. אלה תוצאות בדיקות שעברתי: שקיפות עורפית: 1.2 לפי גיל: 1:1447 גיל ושקיפות עורפית: 1:9043 חלבון עוברי: הסיכון לפי גיל בלבד: 1:1451 גיל ובדיקות: 1:5460 אקו לב עובר: תקין אני בשבוע ה-26. בסקירה מאוחרת נצפתה בעוברית כליית פרסה, אגני כליות ימין 4 ושמאל 6. הופניתי למעקב לאחר שלושה שבועות ובכליה הימנית נמצאה הרחבה של 3 ובשמאל של 5. מה המשמעות של ממצא זה לגבי היילוד?

המשמעות של ממצא כמו כליית פרסה באולטרסאונד תלויה בקיומם או בהיעדרם של ממצאים נוספים. כליית פרסה כממצא בודד בדרך כלל אינה מהווה בעיה ליילוד. ממצא זה יכול לגרום לעיתים לבעיות בדרכי השתן, כגון דלקות חוזרות או אבנים בכליות, אבל אלה לא תופעות מסוכנות, והן ניתנות לטיפול. כאשר יש כליית פרסה אשר מלווה בממצאים נוספים, הדבר יכול להעיד על בעיה כרומוזומלית ועל בעיות בריאותיות במערכות נוספות. אני ממליצה להתייעץ עם גנטיקאי ולשקול ביצוע של בדיקת מי שפיר. הערכים שצירפת לגבי שקיפות עורפית והמספרים הסטטיסטיים רלוונטים רק לגבי תסמונת דאון. יש לשלול בעיות כרומוזומליות נוספות, ולהיות בטוחים כי אין עוד דברים בלתי תקינים. חשוב לזכור שאם המממצא הוא ממצא יחיד, אין לו השפעה משמעותית על איכות החיים ועל אורכם. ניתן לחיות חיים נורמליים לחלוטין עם כליות כאלה. המשיכי את הבירור אצל הרופא המטפל. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

האם ניתן לחיות עם כליה אחת בצורה בריאותית, ומהם הסיכונים בתרימת כליה? (אני מעוניין לתרום כליה)

תרומת כליה היא מעשה אצילי, הדורש חשיבה מעמיקה טרם ההחלטה. אדם יכול לחיות חיים ארוכים ובריאים עם כליה אחת, וזו הסיבה שניתן לבצע השתלת כליה מאדם חי ולא רק ממקור של אדם מת. כליה ממקור חי שורדת זמן רב יותר אצל המושתל מאשר כליה ממקור מת. לגבי הסיכונים בתרומת כליה, יש לחלק זאת לשניים: א. האדם התורם עובר ניתוח בו כורתים לו אחת מהכליות. הניתוח מבוצע בחתך באזור המותן, דרכו מוציאים את הכליה המיועדת להשתלה. כמו כל ניתוח, גם לניתוח זה סיכונים וסיבוכים אפשריים, כגון סיבוכי הרדמה, דימום, זיהום, כאבים וכדומה. הסיכונים מוסברים למנותח טרם הניתוח ושכיחותם נמוכה בדרך כלל. ב. האדם בעל הכליה הבודדת יכול כאמור לחיות ללא כל חולי, אולם העובדה כי קיימת כליה אחת בלבד הופכת אותו ליותר פגיע מבחינה כלייתית, הואיל וכעת אין את הכליה השניה המשמשת "רזרבה". כלומר כל המצבים המובילים לפגיעה כלייתית מסוכנים יותר. למשל: אבנים בכליה, סוכרת, יתר לחץ דם, תרופות הפוגעות בתפקוד הכלייתי, זיהומים בכליה, אצירת שתן וכיוב'. מצבים אלה יכולים לגרום לאי ספיקת כליות בקצב מהיר יותר ובגיל צעיר יותר לאדם בעל כליה בודדת. מאידך, מעקב רפואי צמוד ובדיקות תקופתיות יכולים למנוע התדרדרות בתפקוד הכלייתי, גם אצל אדם שתרם כליה. בניגוד לאדם שעבר השתלת כליה, אשר חייב ליטול תרופות המונעות את דחיית הכליה למשך כל חייו, האדם התורם אינו צריך ליטול כל תרופה.

אני בטיפולים שנתיים. הכל תקין אצלי ואצל בעלי. עברתי הפלה לאחר שלא ראו עובר ושק חלמון בהריון. זו היתה הפעם הראשונה שנכנסתי להריון, עשו לי בדיקת דם וגילו בעיה של Rh. האם יכול להיות שזו הסיבה שלא נקלטתי? או שההריון לא הצליח? אציין גם שבתחילת ההריון הייתי מאוד חולה עם חום גבוה ודלקת ומאוד עצבנית. האם עצבנות יתר יכולה לפגוע בחודשים הראשונים בעובר עד כדי אי התפתחותו?

סוג הדם שלך אינו סיבה לאי התפתחות הריון בשלביו הראשונים. עצבנות אינה גורמת לחוסר התפתחות הריון.

אמי בת 78 צרודה זה חצי שנה. רופא אף-אוזן-גרון אבחן אצלה שמיתר קול בצד ימין משותק. ליתר בטחון הוא שלח אותה לבדיקת CT, ולא מצאו בה משהו רציני. אמי חזרה לרופא, והוא אמר לה שזה כלום. האם יש מה לעשות כשמיתר קול אחד משותק? אימי עדיין מאוד צרודה. מה עליה לעשות?

הסיבה לשיתוק חד-צדדי של מיתרי הקול היא בדרך כלל פגיעה בעצב הגרוני החוזר (recurrent laryngeal nerve) המעצבב את מיתרי הקול. הגורמים האפשריים לפגיעה בעצב זה הם רבים וכוללים פגיעה בעצב במהלך ניתוחים באזור הצוואר, גידולים שונים, חבלה יבשה בחזה ובצוואר. כאשר לא מוצאים סיבה ברורה לפגיעה, היא מקוטלגת כפגיעה על רקע אידיופתי, ובדרך כלל הסיבה לה היא זיהום נגיפי של דרכי הנשימה. אם אין ברקע של אימך ניתוחים שנעשו לאחרונה, אז יש לשלול גידולים באזור הצוואר. סיפרת שאמך עברה בירור שכלל בדיקת CT, ושלא נמצאו ממצאים חמורים כלשהם. השאלה הנשאלת היא אם היתה לה איזושהי הצטננות או מחלה נגיפית בזמן האחרון. חלק מהמקרים של שיתוק חד-צדדי של מיתרי הקול עוברים לבד, ללא שום טיפול. לא הוכח שמנוחה או תרגילי קול עוזרים לריפוי. כמו כן לא הוכח שטיפול תרופתי כלשהו עוזר לריפוי, אם כי ישנם רופאים אשר נותנים טיפול קצר בסטרואידים כאשר רוצים להפחית את הדלקת אשר גורמת לעצב להפסיק לעבוד. כדי לבסס את האבחנה ולהחליט על דרך הטיפול, ניתן גם לעשות בדיקת אלקטרומיגרפיה אשר בודקת את הפעילות החשמלית של השרירים של תיבת הקול. ישנו גם טיפול ניתוחי, אך רופאי אף-אוזן-גרון ממליצים בדרך כלל לחכות בין שישה חודשים לשנה כדי לאפשר למיתר הקול להתרפא בעצמו. אני מציע שתפנו לרופא המטפל ותדונו איתו על אפשרויות הטיפול השונות כדי להתאים את הטיפול הטוב ביותר לאמך. החלמה מהירה, ד"ר יצחק פרברוב - אינפומד

אינפומד
תרופות
בוספירון

בוספירון

ללא צורך במרשם

נוגדי חרדה - אחרים | Buspirone

מאת: מערכת אינפומד זמן קריאה: 3 דקות

מתאים לטיפול ב:

התקף חרדה חרדה, הפרעת חרדה

רוצה להתייעץ על בוספירון? לתאום ייעוץ אישי עם המומחים שלנו:

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

סורבון Sorbon

המומחים של Infomed מסבירים:

בוספירון הינה תרופה נוגדת חרדה ממשפחת האזאספירונים, משפחה חדשה של תרופות נוגדות חרדה. תרופות אלה עובדות על קולטנים שונים במוח מתרופות השייכות למשפחת הבנזודיאזפינים ותרופה זו מרדימה פחות. משתמשים בבוספירון לטיפול בהפרעת חרדה מוכללת (שביטוייה, בין השאר, הינם דאגנות יתר, חרדה יומיומית ודיכאון).

תופעות הלוואי העיקריות של התרופה כוללות כאב ראש, בחילה וסחרחורת. הטיפול בה נועד למשך זמן קצר.

אישה סובלת מחרדה, בוספירון

צילום: shutterstock

מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות. במידת הצורך ניתן לחצות את הטבליה לשימוש מיידי. אין מידע לגבי כתישה או לעיסה של הטבליה.
תדירות וזמן נטילה
2-3 פעמים ביום.
טווח המינון
מנת התחלה: 15 מ"ג ביום. מנת אחזקה: 15-60 מ"ג ביום.
תחילת ההשפעה
1-2 שעות. ייתכן שיחלפו מספר ימים עד שההשפעה החיובית תורגש במלואה.
משך ההשפעה
1-2 שעות. ייתכן שיחלפו מספר ימים עד שההשפעה החיובית תורגש במלואה.
מנה שנשכחה
יש לקחת מייד כשנזכרים. אם זמן המנה הבאה מתקרב, יש לדלג על המנה הנשכחת ולקחת את המנה הבאה בזמנה הרגיל. אין לקחת מנה כפולה.
הפסקת התרופה
אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור.
מינון עודף
מנה עודפת מקרית אינה צריכה להדאיג. אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים, או אם נלקחה מנה עודפת גדולה, יש ליידע את הרופא. סימני מינון יתר כוללים בחילות והקאות, כאב ראש, סחרחורת, ישנוניות, צלצול או זמזום באוזניים, חוסר שקט, כיווץ אישונים, בעיות עיכול, דופק איטי, לחץ דם נמוך, פרכוסים, קשיי דיבור או בליעה, איבוד שווי משקל, הבעת פנים קפואה, נוקשות בידיים רגליים, רעד.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים
רוצים לוודא שבוספירון היא הטיפול המדויק עבורכם? קבעו תור למומחה. לחיפוש תור למומחה
אזהרות
תזונה
נדרש ייעוץ רפואי לפני אכילת אשכוליות או שתיית מיץ אשכוליות בזמן הטיפול בתרופה. ניתן לקחת את התרופה עם או ללא מזון, אך יש להתמיד בדרך הנבחרת.
אלכוהול
אין לשתות אלכוהול המהלך טיפול זה.
נהיגה
יש לבחון את השפעת התרופה טרם הנהיגה שכן עלולה לגרום לסחרחורת או לישנוניות.
הריון
אין להשתמש. יש להתייעץ עם הרופא טרם נטילה.
הנקה
התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע על התינוק. אין להשתמש טרם התייעצות עם רופא.
תינוקות וילדים
אינה מיועדת בדרך כלל לילדים ולמתבגרים מתחת לגיל 18. בטיחות השימוש בתינוקות ובילדים לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא הילדים.
קשישים
ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון -יש לבחון תפקודי כבד וכליות.
דווח לרופא במקרה של
- מחלת כבד
- מחלת כליה
- תלות בתרופות, גם בעבר
- נטילת תרופות אחרות
- גלאוקומה צרת זווית חריפה
- מיאסטניה גראביס
סיכון ממנת יתר
בינוני
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
כדי להבטיח שימוש בטוח בבוספירון, קבעו תור לייעוץ עם מומחה. לחיפוש תור למומחה
תופעות לוואי
רוב המשתמשים מתמודדים היטב עם התרופה. יחד עם זאת, תופעות לוואי שכיחות מאוד הינן סחרחורת, כאב ראש, ישנוניות..
תופעות לוואי שכיחות נוספות: עצבנות, נדודי שינה, בעיות בריכוז, דיכאון, בלבול, כעס, התרגשות, תחושות עקצוץ או דקירות, טשטוש ראיה, בעיות קואורדינציה, רעד, צלצול באוזניים, דופק מואץ, כאב בחזה, גודש באף, כאבי גרון, בחילות ותחושת חולי, כאב בטן, עצירות, יובש בפה, שלשול, זיעה קרה, פריחה, כאבי שרירים, גידים, רצועות ועצמות, עייפות מנטלית ופיזית.
הפסקת השימוש בתרופה ופנייה מיידית לרופא נדרשת במקרים של:
סינדרום סרוטונין: בנטילת תרופות ממשפחת SSRI, מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין, ייתכנו סימנים של סינדרום סרוטונין, הכוללים בלבול, חוסר מנוחה, הזעה, רעד, צמרמורת, הזיות, התכווצויות שרירים פתאומיות או דופק מהיר.
תגובה אלרגית: גרוד, קשיי נשימה או התנפחות של הפנים, השפתיים, הגרון או הלשון.
הזיות ופסיכוזות.
פרכוסים או עוויתות.
ראייה מוגבלת, התעלפות או איבוד הכרה.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא או רוקח באשר לנטילת תרופות נוספות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
צמח ההיפריקום, חומצה אמינית אל-טריפטופן, פלובוקסאמין, טראזודון- משמשים לטיפול בדיכאון.
מעכבים סלקטיביים של קליטה מחדש של סרוטונין (SSRI) כמו פלואוקסטין ופארוקסטין- לטיפול בדיכאון.
מעכבי ספיגה חוזרת של נוראפנפרין וסרוטונין (SNRI) כמו דולוקסטין, ונלפאקסין.
נוגדי דיכאון טריציקליים כמו אמיטריפטילין וקלומיפראמין.
האלופרידול וליתיום- לטיפול במחלות פסיכיאטריות.
תרופות מקבוצת חוסמי תעלות סידן, כמו דילטיאזם ווראפאמיל- לטיפול ביתר לחץ דם, או לתעוקת חזה.
ריפאמפיצין- לטיפול בשחפת.
טריפטנים כמו סומאטריפטאן- לטיפול במיגרנה.
טרמדול- לטיפול בכאבים.
באקלופן- מרפה שרירים.
לופקסידין- לגמילה.
נבילון- לטיפול בבחילות והקאות.
תרופות אנטיהיסטמיניות- לטיפול באלרגיה.
תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים, כמו ניטראזפאם או טמאזפאם, או תרופות להרגעה ו/ או לשינה אחרות.
דיגוקסין- לטיפול באי ספיקת לב.
פנובארביטל, פניטואין, קארבאמאזפין- תרופות לאפילפסיה.
סימטידין- לטיפול בכיב קיבה.
דיאזפאם- לטיפול בחרדה.
תרופות פסיכוטרופיות אחרות: יש להיזהר בשילוב עם בוספירון.
חוסמי MAO: אין לקחת בוספירון יחד עם תרופות אלו.
האלופרידול: בוספירון עשוי להעלות את רמת האלופרידול בדם,.
נפאזודון: תרופה זו מעלה את ריכוזי הבוספירון בדם ואת פעולתו.
אריתרומיצין: מעלה את ריכוזי התרופה בדם וכן את שכיחות תופעות הלוואי שלה.
איטראקונאזול: מעלה את ריכוזי התרופה בדם ואת שכיחות תופעות הלוואי שלה. לפיכך בשילוב התרופות ביחד יש להוריד את מינון התרופות.
וארפארין: בוספירון מגבירה את יכולת דילול הדם של הוארפארין וכתוצאה מכך גובר הסיכון לדימומים. יש לנטר את ערכי ה-INR בשילוב התרופות ובמידת הצורך להוריד את מינון הוארפארין.
השפעת שימוש ממושך
לא ידועה ההשפעה של שימוש ממושך בתרופה זו.
חוששים מתופעות לוואי בעקבות השימוש בבוספירון? פנו למומחה לייעוץ מקצועי. לחיפוש תור למומחה

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בת 22.6. אלה תוצאות בדיקות שעברתי: שקיפות עורפית: 1.2 לפי גיל: 1:1447 גיל ושקיפות עורפית: 1:9043 חלבון עוברי: הסיכון לפי גיל בלבד: 1:1451 גיל ובדיקות: 1:5460 אקו לב עובר: תקין אני בשבוע ה-26. בסקירה מאוחרת נצפתה בעוברית כליית פרסה, אגני כליות ימין 4 ושמאל 6. הופניתי למעקב לאחר שלושה שבועות ובכליה הימנית נמצאה הרחבה של 3 ובשמאל של 5. מה המשמעות של ממצא זה לגבי היילוד?
תשובה: המשמעות של ממצא כמו כליית פרסה באולטרסאונד תלויה בקיומם או בהיעדרם של ממצאים נוספים. כליית פרסה כממצא בודד בדרך כלל אינה מהווה בעיה ליילוד. ממצא זה יכול לגרום לעיתים לבעיות בדרכי השתן, כגון דלקות חוזרות או אבנים בכליות, אבל אלה לא תופעות מסוכנות, והן ניתנות לטיפול. כאשר יש כליית פרסה אשר מלווה בממצאים נוספים, הדבר יכול להעיד על בעיה כרומוזומלית ועל בעיות בריאותיות במערכות נוספות. אני ממליצה להתייעץ עם גנטיקאי ולשקול ביצוע של בדיקת מי שפיר. הערכים שצירפת לגבי שקיפות עורפית והמספרים הסטטיסטיים רלוונטים רק לגבי תסמונת דאון. יש לשלול בעיות כרומוזומליות נוספות, ולהיות בטוחים כי אין עוד דברים בלתי תקינים. חשוב לזכור שאם המממצא הוא ממצא יחיד, אין לו השפעה משמעותית על איכות החיים ועל אורכם. ניתן לחיות חיים נורמליים לחלוטין עם כליות כאלה. המשיכי את הבירור אצל הרופא המטפל. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: האם ניתן לחיות עם כליה אחת בצורה בריאותית, ומהם הסיכונים בתרימת כליה? (אני מעוניין לתרום כליה)
תשובה: תרומת כליה היא מעשה אצילי, הדורש חשיבה מעמיקה טרם ההחלטה. אדם יכול לחיות חיים ארוכים ובריאים עם כליה אחת, וזו הסיבה שניתן לבצע השתלת כליה מאדם חי ולא רק ממקור של אדם מת. כליה ממקור חי שורדת זמן רב יותר אצל המושתל מאשר כליה ממקור מת. לגבי הסיכונים בתרומת כליה, יש לחלק זאת לשניים: א. האדם התורם עובר ניתוח בו כורתים לו אחת מהכליות. הניתוח מבוצע בחתך באזור המותן, דרכו מוציאים את הכליה המיועדת להשתלה. כמו כל ניתוח, גם לניתוח זה סיכונים וסיבוכים אפשריים, כגון סיבוכי הרדמה, דימום, זיהום, כאבים וכדומה. הסיכונים מוסברים למנותח טרם הניתוח ושכיחותם נמוכה בדרך כלל. ב. האדם בעל הכליה הבודדת יכול כאמור לחיות ללא כל חולי, אולם העובדה כי קיימת כליה אחת בלבד הופכת אותו ליותר פגיע מבחינה כלייתית, הואיל וכעת אין את הכליה השניה המשמשת "רזרבה". כלומר כל המצבים המובילים לפגיעה כלייתית מסוכנים יותר. למשל: אבנים בכליה, סוכרת, יתר לחץ דם, תרופות הפוגעות בתפקוד הכלייתי, זיהומים בכליה, אצירת שתן וכיוב'. מצבים אלה יכולים לגרום לאי ספיקת כליות בקצב מהיר יותר ובגיל צעיר יותר לאדם בעל כליה בודדת. מאידך, מעקב רפואי צמוד ובדיקות תקופתיות יכולים למנוע התדרדרות בתפקוד הכלייתי, גם אצל אדם שתרם כליה. בניגוד לאדם שעבר השתלת כליה, אשר חייב ליטול תרופות המונעות את דחיית הכליה למשך כל חייו, האדם התורם אינו צריך ליטול כל תרופה.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בטיפולים שנתיים. הכל תקין אצלי ואצל בעלי. עברתי הפלה לאחר שלא ראו עובר ושק חלמון בהריון. זו היתה הפעם הראשונה שנכנסתי להריון, עשו לי בדיקת דם וגילו בעיה של Rh. האם יכול להיות שזו הסיבה שלא נקלטתי? או שההריון לא הצליח? אציין גם שבתחילת ההריון הייתי מאוד חולה עם חום גבוה ודלקת ומאוד עצבנית. האם עצבנות יתר יכולה לפגוע בחודשים הראשונים בעובר עד כדי אי התפתחותו?
שאלה: אמי בת 78 צרודה זה חצי שנה. רופא אף-אוזן-גרון אבחן אצלה שמיתר קול בצד ימין משותק. ליתר בטחון הוא שלח אותה לבדיקת CT, ולא מצאו בה משהו רציני. אמי חזרה לרופא, והוא אמר לה שזה כלום. האם יש מה לעשות כשמיתר קול אחד משותק? אימי עדיין מאוד צרודה. מה עליה לעשות?
תשובה: הסיבה לשיתוק חד-צדדי של מיתרי הקול היא בדרך כלל פגיעה בעצב הגרוני החוזר (recurrent laryngeal nerve) המעצבב את מיתרי הקול. הגורמים האפשריים לפגיעה בעצב זה הם רבים וכוללים פגיעה בעצב במהלך ניתוחים באזור הצוואר, גידולים שונים, חבלה יבשה בחזה ובצוואר. כאשר לא מוצאים סיבה ברורה לפגיעה, היא מקוטלגת כפגיעה על רקע אידיופתי, ובדרך כלל הסיבה לה היא זיהום נגיפי של דרכי הנשימה. אם אין ברקע של אימך ניתוחים שנעשו לאחרונה, אז יש לשלול גידולים באזור הצוואר. סיפרת שאמך עברה בירור שכלל בדיקת CT, ושלא נמצאו ממצאים חמורים כלשהם. השאלה הנשאלת היא אם היתה לה איזושהי הצטננות או מחלה נגיפית בזמן האחרון. חלק מהמקרים של שיתוק חד-צדדי של מיתרי הקול עוברים לבד, ללא שום טיפול. לא הוכח שמנוחה או תרגילי קול עוזרים לריפוי. כמו כן לא הוכח שטיפול תרופתי כלשהו עוזר לריפוי, אם כי ישנם רופאים אשר נותנים טיפול קצר בסטרואידים כאשר רוצים להפחית את הדלקת אשר גורמת לעצב להפסיק לעבוד. כדי לבסס את האבחנה ולהחליט על דרך הטיפול, ניתן גם לעשות בדיקת אלקטרומיגרפיה אשר בודקת את הפעילות החשמלית של השרירים של תיבת הקול. ישנו גם טיפול ניתוחי, אך רופאי אף-אוזן-גרון ממליצים בדרך כלל לחכות בין שישה חודשים לשנה כדי לאפשר למיתר הקול להתרפא בעצמו. אני מציע שתפנו לרופא המטפל ותדונו איתו על אפשרויות הטיפול השונות כדי להתאים את הטיפול הטוב ביותר לאמך. החלמה מהירה, ד"ר יצחק פרברוב - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >