דלג לתוכן

טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT (Cognitive behavioral therapy)

Cognitive behavioral therapy

מתאים לטיפול ב:

  • התקף פסיכוטי
  • פוביה
  • חרדה, הפרעת חרדה
  • התקף חרדה
  • דיכאון
  • הפרעות אכילה
  • חרדה חברתית
  • הפרעת דחק פוסט טראומטית, PTSD
המומחים של Infomed מסבירים:

טעקרונות טיפול קוגניטיביים והתנהגותיים. הטכניקה מיועדת לטיפול בתסמינים של חרדה ושל דיכאון, לשינוי הרגלים בלתי רצויים וללמידת מיומנויות התמודדות ופתרון בעיות.
"אני חושב משמע אני קיים" אמר הפילוסוף דקארט, ואכן, לפי גישת הטיפול הקוגניטיבי תופסים תהליכי החשיבה מקום מרכזי בחוויה האנושית. האופן בו אנו תופסים את העולם, מעבדים את המידע המתקבל ממנו וכן הלאה, מעצב את התנהגותנו ורגשותינו.

מה זה CBT

טיפול קוגנטיבי הוא טיפול קצר מועד, המבוסס על ההנחה כי הרגשות וההתנהגויות שלנו מעוצבים על ידי הקוגניציה, כלומר, על ידי האופן בו אנחנו חושבים. לדוגמה, כאשר אדם סובל ממצוקה נפשית, מקור הסבל הוא בדפוסי חשיבה מעוותים, שאפשר לשנות בעזרת טיפול. באמצעות טיפול קוגניטיבי ניתן לטפל ולסייע במגוון רחב של מצוקות ובעיות והוא יכול לשמש לשינוי הרגלים שליליים, להקניית מיומנויות אדפטיביות לפתרון בעיות ולטיפול במקרים של חרדה או דיכאון.

מקורות שיטת CBT

מקורותיה של שיטת CBT החלו להתפתח כבר בשנות ה-60 של המאה הקודמת ותוך שנים ספורות צורפו להם טכניקות טיפול קוגניטיביות. בשנות ה-70 החלו להתפתח טיפולים שהתבססו על טכניקות קוגניטיביות "טהורות", אך כיום מקובל להשתמש בטיפולים המשלבים טכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות אשר הוכיחו עצמם כיעילים במיוחד.

יסודותיה של שיטת CBT נעוצים בגישה ההתנהגותית, המדגישה את תפקיד הלמידה בעיצוב רגשותיהם והתנהגותם של אנשים. בראשית דרכה של הגישה ההתנהגותית נחשבה התנהגותו הגלויה של האדם למוקד העניין היחיד בטיפול, אך לאורך השנים הלכה עמדה זו והתמתנה. החל משנות ה-60' של המאה ה-20 החלו מטפלים התנהגותיים לכלול בטיפוליהם אלמנטים קוגניטיביים (למשל שימוש בדמיון) ולאורך הזמן החלו להכיר בכך שתהליכי חשיבה, ולא רק תהליכי למידה, משפיעים על התנהגות ורגשות. בהתאם לכך, התפתחה האמונה כי הפרעות נפשיות ורגשיות נגרמות עקב דפוסי חשיבה לקויים ובלתי יעילים. כך למשל עלולה האמונה כי העולם הוא מקום מסוכן ואכזרי להביא לחרדה, התפיסה כי "נשים אינן מוצלחות כגברים" עלולה להביא לרגשות נחיתות ולדיכאון אצל נשים, וכן הלאה.

תחילה, שולבו רעיונות קוגניטיביים תיאורטיים עם רעיונות שמקורם בגישה ההתנהגותית ויצרו תיאוריות כמו תיאוריית הלמידה החברתית-קוגניטיבית של רוטר ותיאוריית הלמידה החברתית-קוגניטיבית של בנדורה. בהמשך, החל משנות ה-70, הציעו תיאורטיקנים שונים רעיונות תיאורטיים וטיפוליים המבוססים על עקרונות קוגניטיביים "טהורים" אשר אופיינו בהדגשת תפקידם של תהליכי החשיבה ביצירת קשיים תפקודיים ורגשיים.

טיפול קוגנטיבי התנהגותי מבוסס על ההנחה כי קשיים רגשיים והתנהגותיים נגרמים מלמידה ואימוץ של התנהגויות לא אדפטיביות ושל דפוסי חשיבה מגבילים, אשר מצמצמים את טווח התנסויותיו של האדם. לפיכך, הטיפול מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות לא יעילים דרך תרגול, התנסויות, רכישת מיומנות ותוך שיתוף פעולה אקטיבי של המטפל.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתאים לילדים ולמבוגרים, וניתן לקבל אותו במסגרת פרטנית או קבוצתית.



 

מתי מתבצע

הגישה הקוגניטיבית מושתתת על ההנחה כי הקוגניציה - המחשבות והדימויים הוויזואליים - משקפת את תגובתו של האדם הן לגירוי החיצוני הממשי והן לגירוי פנימי בו זמנית. הקוגניציה היא המשפיעה על האופן בו תופס האדם אנשים ומאורעות ומעבד את המידע שהוא קולט מהסביבה. עיוותים בקוגניציה ועיבוד מידע בלתי יעיל משפיעים על רגשותיו והתנהגותו של האדם ויכולים לגרום לקשיים רגשיים ותפקודיים. כך, למשל, אדם התופס ביקורת מקצועית כביקורת כללית על כישוריו עלול להיות חרד במיוחד במסגרת עבודתו ולהימנע מביצוע פרויקטים מורכבים.

תיאורטיקנים ומטפלים/ות קוגניטיביים שונים הציעו טכניקות ומוקדים טיפוליים שונים לטיפול בהפרעות שונות, כגון CBT לטיפול בחרדות, אולם למרבית התרפיות הקוגניטיביות מכנה משותף של התבססות על פיתוח מודעות לסכמות וקוגניציות בלתי יעילות בהן מחזיק האדם, ועל אימון לנטרולן או המרתן לדרכי תפיסה ועיבוד מידע יעילות יותר. זאת מתוך הנחה כי שינוי הקוגניציות הבעייתיות יביא בתורו לשיפור רגשי והתנהגותי.

טיפול CBT מתאים למגוון רחב של קשיים רגשיים, כגון:
 
  •  CBT לטיפול בדיכאון.
  • CBT לטיפול בחרדות - התקפי פאניקה, פוביות, חרדה חברתיתהפרעה טורדנית כפייתית ודאגנות כרונית.
  •  CBT לטיפול בהפרעת אכילה התקפית.
  • CBT לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטיות (PTSD) - שיטות ייחודיות לטיפול בפוסט טראומה פותחו על בסיס טיפול ה-CBT הקלאסי. שיטות אלו מערבות אלמנטים של טיפול CBT עם אלמנטים הייחודיים להתמודדות עם פלשבקים, סיוטים, תחושות גופניות וזיכרונות חודרניים
  • CBT לטיפול בקשיים במיומנויות חברתיות, למשל היעדר אסרטיביות.


​​​​​​​בנוסף, שימוש באלמנטים של טיפול CBT נפוץ גם במסגרת טיפולים פסיכולוגיים רגילים באנשים המתמודדים עם קשיים בתחום הבינאישי, עם הפרעות אישיות ועם דימוי עצמי נמוך.

לפני הטיפול

כאשר מחליטים על טיפול קוגניטיבי התנהגותי, בין אם על דעת עצך או בהמלצת רופא, יש לבחור פסיכותרפיסט/ית, אדם שעוסק בפסיכותרפיה, שכוללת גם את שיטת הטיפולCBT . יש לברר את מידת הכיסוי של הביטוח או קופת החולים דרכה עובדים, ולהבין את גודל ההוצאות הכרוכות בטיפול

לפני הפגישה הראשונה, מומלץ לחשוב על הדברים שעליהם רוצים לעבוד, למרות שזה צעד שיעשה גם בזמן הטיפול עצמו, אך עדיף להגיע עם הבנה בסיסית כלשהי לגבי איפה רוצים להתחיל.

מהלך הטיפול

טיפול קוגניטיבי התנהגותי קלאסי מתבסס על מספר עקרונות:
 
  • זיהוי ובחינת מחשבות אוטומטיות - מחשבות אוטומטיות, או "עיוותי חשיבה", הן דרכי חשיבה המשפיעות באופן בלתי יעיל על האופן בו תופס האדם סיטואציה מסוימת ומגיב אליה. עיוותי חשיבה כמו "כולם יצחקו כשיראו איך אני רוקד" יכולים להיות בעלי השפעה מינורית בלבד על חיי האדם, אולם דפוס מקיף ואינטנסיבי של עיוותי חשיבה עלול להביא להתפתחות הפרעה נפשית של ממש. דיכאון, לדוגמא, יכול להיות תוצאה של תפיסה שלילית של העצמי, העולם והעתיד, מה שמכונה הטריאדה הקוגנטיבית של הדיכאון ("תמיד הייתי גרוע במתמטיקה, כולם בטח חושבים שאני טיפש ואין סיכוי שאצליח לגרום להם לחשוב אחרת"). באופן דומה, חרדה יכולה להיווצר כאשר הנחת הבסיס היא כי העולם מסוכן ואין יכולת עצמית להתגונן. במהלך הטיפול לומד המטופל לזהות את עיוותי החשיבה שלו, לדחות אותם ולהמירם בדרכי חשיבה יעילות יותר, או למצוא הסברים חלופיים לסיטואציה אותה פירש באופן מגביל ("היא לא אמרה לי שלום בגלל שלא ראתה אותי או מיהרה, לא בגלל שאני נראה היום איום ונורא").
  • זיהוי הנחות בלתי מסתגלות ובחינת תקפותן - זיהוי המחשבות האוטומטיות המאפיינות את המטופל מביאות לרוב לזיהוי דפוס נרחב יותר של הנחות בסיסיות בלתי מסתגלות. בדומה לבחינת המחשבות האוטומטיות, נבחנת במסגרת הטיפול תקפותן של הנחות המטופל: המטפל/ת מעמת את המטופל עם חוסר יעילותן בעוד שהמטופל מתבקש לטעון לתקפותן. כך, למשל, עשויה להיבחן הנחתו של המטופל כי רק אם יהיה בטוח שכל חברי כיתתו מחבבים אותו יוכל להרגיש בנוח.
  • ניהול יומן - פעמים רבות מתבקש המטופל לנהל יומן המתעד את המחשבות והרגשות אשר ליוו סיטואציה מסוימת ("הייתה לי מריבה עם בן זוגי, הרגשתי שאני כישלון") ואת הפרשנות האלטרנטיבית שניתן להציע לאותה סיטואציה, עם הרגש הנלווה אליה ("רבנו כי היה לנו יום מתיש היום"). אף על פי שקיים טווח רחב של הנחות בלתי מסתגלות, ניתן לזהות מספר הטיות קוגניטיביות האופייניות לאנשים הפונים לטיפול:
    • הכללת יתר - נטייה להכליל מקרה יחיד לכלל המקרים הדומים לו. למשל, "אם בחורה אחת סירבה להיפגש איתי, סביר שאדחה גם על ידי אחרות".
    •  הפשטה סלקטיבית - נטייה להתייחס ולהתמקד רק באירועים שליליים. לדוגמא, התייחסות לכישלון במבחן יחיד והתעלמות מהצלחה בחמישה אחרים.
    •  חשיבה דיכוטומית - חשיבה המאופיינת בראיית שחור או לבן: או שאני מושלם, או שאני לא שווה כלום; או שכולם יאהבו אותי או שכולם שונאים אותי.
    •  לקיחת אחריות מוגזמת - נטייה מוגזמת לחוש אשמה על אירועים שליליים וכישלונות. לדוגמא, "אם הייתי דואגת להיות מושכת יותר, בטוח שהוא לא היה עוזב אותי".
    •  הסקה מהעבר על העתיד - נטייה לנבא את העתיד על סמך אירועים שהתרחשו בעבר. לדוגמא, "אם התגרשתי פעם אחת, סביר להניח שלא אצליח גם במערכת היחסים הנוכחית".
    • ייחוס עצמי מוגזם - תחושה כי האדם עצמו, ובעיקר האספקטים השליליים שבו, נמצאים במוקד תשומת הלב. למשל "בטוח כולם ישימו לב כמה השמנתי ולא יפסיקו לדבר על זה".
    •  חשיבה קטסטרופלית - נטייה להניח ולחזות את הגרוע מכל.
  • הגדרת הבעיה - הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מתאפיין בשקיפות ובהדדיות - המטופל מגדיר את מצוקתו ואת ההתנהגויות/רגשות/מחשבות המגבילים אותו. לאחר מכן, המטפל/ת והמטופל/ת מגדירים ביחד את מטרות הטיפול ואת תכנית הפעולה, לדוגמה עבודה על אסרטיביות, התגברות על התקפי פאניקה, הפחתת חשיבה והתנהגות אובססיבית וכו'.
  • חשיפה - טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים מבוססים על חשיפה לסיטואציות בהן האדם מתקשה לתפקד, מתוך הנחה שרק שיחה על הקשיים לא תביא לשינוי ההתנהגותי או הרגשי הרצוי. קיימות מספר טכניקות של חשיפה, כמו הצפה (חשיפה ישירה למושא החרדה הקשה ביותר), חשיפה הדרגתית (דירוג הסיטואציות המאיימות והתנסות הדרגתית), חשיפה בדמיון ועוד.
  • טכניקות הרגעה ושליטה עצמית - בהתחשב בעובדה שהשימוש בטכניקות החשיפה כרוך בחרדה רבה, נהוג ללמד את המטופלים טכניקות הרגעה עצמית לפני החשיפה. טכניקות אלו עושות שימוש בשיטות התנהגותיות כמו הרפיה, היפנוזה וביופידבק, כמו גם בשיטות קוגניטיביות, כמו זיהוי סכמות ואמונות בלתי יעילות ("בטח יקרה משהו רע אם אתקרב לכלב", "אם יהיה לי עוד התקף פאניקה אני עלול להשתגע") והמרתן באמונות יעילות יותר ("זה יהיה לא נעים, אבל זה יעבור").

על אף יעילותו הרבה של טיפול CBT במגוון רחב של הפרעות וקשיים, מספר תתי סוגים של טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים פותחו, והם מתמקדים בטיפול בהפרעות או בבעיות ספציפיות, כמו למשל טיפול בחשיפה ממושכת לאנשים הסובלים מהפרעה פוסט טראומטית וטיפול דיאלקטי לאנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית. בנוסף, ישנן טכניקות ייחודיות שפותחו תוך התבססות על עקרונות קוגניטיביים התנהגותיים כמו ביו-פידבק, EMDR וטיפול רציונלי אמוטיבי.

השימוש בטיפולים קוגניטיביים התנהגותיים נפוץ ביותר לטיפול בילדים הסובלים מחרדה. במקרים אלו, הטיפול כולל פעמים רבות גם הדרכת הורים או הנחייתם כיצד ללוות ולעזור לילד במטלות ההתנהגותיות.

טיפול קוגנטיבי התנהגותי מתקיים בד"כ במסגרת טיפול קצר מועד (12-20פגישות), בו נוקט/ת המטפל/ת עמדה אקטיבית ומשתתפת. מרבית המפגשים הטיפוליים כוללים למידת טכניקות ומיומנויות חדשות, וכן נתינה ובדיקה של "שיעורי הבית" שניתנו למטו/תפל, בעזרתם בוחנים את יעילותן והשפעתן של האסטרטגיות שנלמדו.

אחרי הטיפול

חסרונו המרכזי של טיפול CBT הוא העבודה שמדובר בטיפול אשר שם דגש על התסמינים ופחות מתמקד בגורמי העומק להופעתם ובמשמעותם הייחודית עבור הסובל מהם. כך, טיפול CBT יכול להביא להקלה משמעותית בתסמינים, אך לא לכלול עיבוד של רגשות ואירועים משמעותיים הקשורים בתסמינים אלו. לדוגמא, טיפול קוגניטיבי התנהגותי עשוי להביא לירידה משמעותית בתסמינים של חרדה חברתית, כמו הזעת יתר והימנעות מדיבור בפני קהל, אך לא להביא לשינוי משמעותי בדימוי העצמי. הוא יכול להביא לירידה בהתקפי זלילה מבלי שיינתן מענה לתפיסה העצמית השלילית, לבושה ולצורך המוגבר בשליטה המלווים אותם

סיכונים

לטיפול קוגנטיבי התנהגותי אין סיכונים ממשיים, אך תחושות של אי נוחות נפשית כמו בכי, כעס, ועצבים יכולים להתפתח לעיתים. זאת משום שטיפול ה-CBT יכול לכלול התעמקות ברגשות ואירועים כואבים שחווים. תשישות פיזית גם עלולה להתפתח.

חלק בטיפולי ה-CBT, כמו בטיפול בחשיפה, עלולים לגרום להתעמתות עם סיטואציות שהמטופלים מעדיפים להימנע מהן, דבר שיכול להוביל לתחושת חרדה ומתח.

תוצאות

יתרונו המרכזי של טיפול CBT הוא היותו טיפול קצר מועד וממוקד, אשר שם דגש רב על נטרול התסמינים. זאת הסיבה לכך שבמקרים רבים הטיפול מביא להקלה משמעותית תוך פרק זמן קצר. התוצאה המהירה תורמת רבות לעיתים קרובות גם לחוויית ההצלחה והיכולת, ובכך מחזקת את הביטחון והדימוי העצמי.
בדרך כלל הטיפול כולל מספר מפגשים מוגבל, ולאחר תקופת הפוגה, לפי הצורך, ייתכן כי ייקבעו פגישות ריענון.

    רופאים בתחום

    אימון
    עמית בן דוד עוסק באימון אישי, טיפול קוגניטיבי, NLP.
    קראו עליי עוד
    ביופידבק
    יצחק לוי מטפל רגשי
    קראו עליי עוד
    אורתופדיה
    ד"ר נאסים אלקרנאוי מומחה לכירורגיה אורתופדית
    קראו עליי עוד

    מאמרים בנושא טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT

    וידויים של שופוהוליק: האם באמת יש דבר כזה התמכרות לקניות?
    וידויים של שופוהוליק: האם באמת יש דבר כזה התמכרות לקניות?
    מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד 10/11/2021

    נובמבר הוא ללא ספק ה-חודש של אתרי האיקומרס וחנויות הקמעונאות. ועבור אלה שקניות מהוות עבורם מעין דחף בלתי נשלט מדובר... לכתבה המלאה

    התקף חרדה VS התקף פאניקה: האם יש הבדל?
    התקף חרדה VS התקף פאניקה: האם יש הבדל?
    מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד 18/05/2021

    כולנו מרגישים דרוכים יותר בימים אלה, אך עבור אלה הסובלים מהתקפי חרדה או פאניקה המציאות המתחוללת בראש קשה מנשוא. האם... לכתבה המלאה

    באנר הצטרפות

    רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

    שווה לך להצטרף!
    youtube ערוץ הוידאו של
    Infomed
    הפייסבוק
    שלנו
    instagram האינסטגרם
    שלנו