טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT (Cognitive behavioral therapy)

Cognitive behavioral therapy

זמן קריאה: 7 דקות

מתאים לטיפול ב:

פוביה דיכאון התקף חרדה התקף פסיכוטי חרדה, הפרעת חרדה הפרעות אכילה הפרעת דחק פוסט טראומטית, PTSD חרדה חברתית

טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT (Cognitive behavioral therapy) מבצעים רק אצל מומחים. לקביעת תור לייעוץ:

המומחים מסבירים
רופאים בתחום
המלצות לקריאה
כתבות בתחום

4.9 (13 חוות דעת)

אלונה שטיינברג - מומחיות וייעוץ בנושא טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT (Cognitive behavioral therapy)

מאמנת ילדים ונוער מדריכת הורים ומטפלת LI-CBT מוסמכת

תחומים: רפואה משלימה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), הדרכת הורים לילדים, קשיים חברתיים, דיכאון וחרדה, טיפול בחרדה, טיפול בדיכאון, הדרכת הורים למתבגרים, הפרעות קשב וריכוז, דימוי עצמי, טיפול במשברי חיים, טיפול במיומנויות חברתיות, קשיים בוויסות רגשי, הנחיית הורים ומשפחה, ייעוץ להורים, טיפול רגשי, ייעוץ וליווי אישי

רוצה לקבוע תור ל אלונה שטיינברג?

לקביעת תור

המומחים של Infomed מסבירים:

טעקרונות טיפול קוגניטיביים והתנהגותיים. הטכניקה מיועדת לטיפול בתסמינים של חרדה ושל דיכאון, לשינוי הרגלים בלתי רצויים וללמידת מיומנויות התמודדות ופתרון בעיות.

"אני חושב משמע אני קיים" אמר הפילוסוף דקארט, ואכן, לפי גישת הטיפול הקוגניטיבי תופסים תהליכי החשיבה מקום מרכזי בחוויה האנושית. האופן בו אנו תופסים את העולם, מעבדים את המידע המתקבל ממנו וכן הלאה, מעצב את התנהגותנו ורגשותינו.

מה זה CBT

טיפול קוגנטיבי הוא טיפול קצר מועד, המבוסס על ההנחה כי הרגשות וההתנהגויות שלנו מעוצבים על ידי הקוגניציה, כלומר, על ידי האופן בו אנחנו חושבים. לדוגמה, כאשר אדם סובל ממצוקה נפשית, מקור הסבל הוא בדפוסי חשיבה מעוותים, שאפשר לשנות בעזרת טיפול. באמצעות טיפול קוגניטיבי ניתן לטפל ולסייע במגוון רחב של מצוקות ובעיות והוא יכול לשמש לשינוי הרגלים שליליים, להקניית מיומנויות אדפטיביות לפתרון בעיות ולטיפול במקרים של חרדה או דיכאון.

מקורות שיטת CBT

מקורותיה של שיטת CBT החלו להתפתח כבר בשנות ה-60 של המאה הקודמת ותוך שנים ספורות צורפו להם טכניקות טיפול קוגניטיביות. בשנות ה-70 החלו להתפתח טיפולים שהתבססו על טכניקות קוגניטיביות "טהורות", אך כיום מקובל להשתמש בטיפולים המשלבים טכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות אשר הוכיחו עצמם כיעילים במיוחד.

יסודותיה של שיטת CBT נעוצים בגישה ההתנהגותית, המדגישה את תפקיד הלמידה בעיצוב רגשותיהם והתנהגותם של אנשים. בראשית דרכה של הגישה ההתנהגותית נחשבה התנהגותו הגלויה של האדם למוקד העניין היחיד בטיפול, אך לאורך השנים הלכה עמדה זו והתמתנה. החל משנות ה-60' של המאה ה-20 החלו מטפלים התנהגותיים לכלול בטיפוליהם אלמנטים קוגניטיביים (למשל שימוש בדמיון) ולאורך הזמן החלו להכיר בכך שתהליכי חשיבה, ולא רק תהליכי למידה, משפיעים על התנהגות ורגשות. בהתאם לכך, התפתחה האמונה כי הפרעות נפשיות ורגשיות נגרמות עקב דפוסי חשיבה לקויים ובלתי יעילים. כך למשל עלולה האמונה כי העולם הוא מקום מסוכן ואכזרי להביא לחרדה, התפיסה כי "נשים אינן מוצלחות כגברים" עלולה להביא לרגשות נחיתות ולדיכאון אצל נשים, וכן הלאה.

תחילה, שולבו רעיונות קוגניטיביים תיאורטיים עם רעיונות שמקורם בגישה ההתנהגותית ויצרו תיאוריות כמו תיאוריית הלמידה החברתית-קוגניטיבית של רוטר ותיאוריית הלמידה החברתית-קוגניטיבית של בנדורה. בהמשך, החל משנות ה-70, הציעו תיאורטיקנים שונים רעיונות תיאורטיים וטיפוליים המבוססים על עקרונות קוגניטיביים "טהורים" אשר אופיינו בהדגשת תפקידם של תהליכי החשיבה ביצירת קשיים תפקודיים ורגשיים.

טיפול קוגנטיבי התנהגותי מבוסס על ההנחה כי קשיים רגשיים והתנהגותיים נגרמים מלמידה ואימוץ של התנהגויות לא אדפטיביות ושל דפוסי חשיבה מגבילים, אשר מצמצמים את טווח התנסויותיו של האדם. לפיכך, הטיפול מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות לא יעילים דרך תרגול, התנסויות, רכישת מיומנות ותוך שיתוף פעולה אקטיבי של המטפל.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתאים לילדים ולמבוגרים, וניתן לקבל אותו במסגרת פרטנית או קבוצתית.

מתי מתבצע

הגישה הקוגניטיבית מושתתת על ההנחה כי הקוגניציה - המחשבות והדימויים הוויזואליים - משקפת את תגובתו של האדם הן לגירוי החיצוני הממשי והן לגירוי פנימי בו זמנית. הקוגניציה היא המשפיעה על האופן בו תופס האדם אנשים ומאורעות ומעבד את המידע שהוא קולט מהסביבה. עיוותים בקוגניציה ועיבוד מידע בלתי יעיל משפיעים על רגשותיו והתנהגותו של האדם ויכולים לגרום לקשיים רגשיים ותפקודיים. כך, למשל, אדם התופס ביקורת מקצועית כביקורת כללית על כישוריו עלול להיות חרד במיוחד במסגרת עבודתו ולהימנע מביצוע פרויקטים מורכבים.

תיאורטיקנים ומטפלים/ות קוגניטיביים שונים הציעו טכניקות ומוקדים טיפוליים שונים לטיפול בהפרעות שונות, כגון CBT לטיפול בחרדות, אולם למרבית התרפיות הקוגניטיביות מכנה משותף של התבססות על פיתוח מודעות לסכמות וקוגניציות בלתי יעילות בהן מחזיק האדם, ועל אימון לנטרולן או המרתן לדרכי תפיסה ועיבוד מידע יעילות יותר. זאת מתוך הנחה כי שינוי הקוגניציות הבעייתיות יביא בתורו לשיפור רגשי והתנהגותי.

טיפול CBT מתאים למגוון רחב של קשיים רגשיים, כגון:

CBT לטיפול בדיכאון.
CBT לטיפול בחרדות - התקפי פאניקה, פוביות, חרדה חברתית, הפרעה טורדנית כפייתית ודאגנות כרונית.
CBT לטיפול בהפרעת אכילה התקפית.
CBT לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטיות (PTSD) - שיטות ייחודיות לטיפול בפוסט טראומה פותחו על בסיס טיפול ה-CBT הקלאסי. שיטות אלו מערבות אלמנטים של טיפול CBT עם אלמנטים הייחודיים להתמודדות עם פלשבקים, סיוטים, תחושות גופניות וזיכרונות חודרניים.
CBT לטיפול בקשיים במיומנויות חברתיות, למשל היעדר אסרטיביות.

בנוסף, שימוש באלמנטים של טיפול CBT נפוץ גם במסגרת טיפולים פסיכולוגיים רגילים באנשים המתמודדים עם קשיים בתחום הבינאישי, עם הפרעות אישיות ועם דימוי עצמי נמוך.

בחרדות - התקפי פאניקה, פוביות, חרדה חברתית, הפרעה טורדנית כפייתית ודאגנות כרונית.
•   CBT לטיפול בהפרעת אכילה התקפית.
•   CBT לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטיות (PTSD) - שיטות ייחודיות לטיפול בפוסט טראומה פותחו על בסיס טיפול ה-CBT הקלאסי. שיטות אלו מערבות אלמנטים של טיפול CBT עם אלמנטים הייחודיים להתמודדות עם פלשבקים, סיוטים, תחושות גופניות וזיכרונות חודרניים.
•   CBT לטיפול בקשיים במיומנויות חברתיות, למשל היעדר אסרטיביות.

בנוסף, שימוש באלמנטים של טיפול CBT נפוץ גם במסגרת טיפולים פסיכולוגיים רגילים באנשים המתמודדים עם קשיים בתחום הבינאישי, עם הפרעות אישיות ועם דימוי עצמי נמוך.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בעצימות נמוכה (LICBT)
זוהי גישה טיפולית מבוססת ראיות, שנועדה להנגיש את עקרונות ה CBT-הקלאסיים להתמודדות עם קשיים רגשיים נפוצים, כמו חרדה, דאגנות יתר ומצב רוח ירוד ברמה קלה עד בינונית. בשונה מהטיפול המסורתי הנשען על קשר הדוק וממושך עם מטפל, LICBT שם דגש על עזרה עצמית ומעורבות אקטיבית של המטופל (אמפיריציזם שיתופי). הטיפול מתמקד בלמידה ותרגול של טכניקות מובנות וממוקדות כגון ניהול ורישום דאגות, הקצאת "זמן דאגה" מוגדר (Worry Time) וטכניקות לפתרון בעיות (Problem Solving) .
בשנים האחרונות, הגישה מתורגמת בהצלחה לפלטפורמות דיגיטליות ואפליקציות חכמות, המאפשרות למשתמשים ליישם את הכלים הללו באופן עצמאי ובזמן שלהם, ומחקרים מראים כי מעורבות קבועה בטכניקות אלו מובילה לירידה משמעותית ומובהקת בחומרת התסמינים.