קלופידוגרל (פלויקס, קלופידקסל)

תשובה: על פי הנחיות בינלאומיות לטיפול בפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס, ישנן כמה אינדיקציות לניתוח באנשים שאין להם תסמינים: רמת סידן גבוה יותר מ-1 מעל הגבול העליון של הנורמה, הפרשה של יותר מ-400 מ"ג סידן בשתן ב-24 שעות, ירידה בתפקוד הכלייתי בערכים מסויימים (שלא אכנס אליהם), ירידה בצפיפות העצם מעל ערכים מסויימים (שגם לא אכנס אליהם), וכל אדם שגילו מתחת ל-50. כמו-כן ממליצים על ניתוח לכל אחד שרמות הסידן הראשוניות שלו מאד גבוהות (מעל 15) או לכל אדם שקשה לערוך אצלו מעקב מסודר. פרט לגילו של בעלך, שאינו מתאים לאינדיקציות אלה, אין לי מספיק מידע לגבי השאר. האם הבדיקה שעבר היתה מיפוי עצמות ולא בדיקת צפיפות עצם? הוא צריך להיות במעקב תכוף אחר ערכי הסידן בדם. הוא יצטרך גם לעשות איסוף שתן לסידן במשך 24 שעות, בדיקת צפיפות עצם, מעקב אחר תפקודי הכליות (שגם מבוצע באיסופי שתן של 24 שעות). אכן מומלץ מאד ללכת לאנדוקרינולוג שייקח את כל הנתונים בחשבון ויחליט על הצורך בניתוח. יש אנשים שמסתדרים גם עם מעקב בלבד וטיפול תרופתי לתקופה מסויימת. כל זאת בהנחה שלבעלך אין תסמינים. אם יש לו תסמינים (חולשה, בלבול, עצירות, הופעה של אבנים בדרכי השתן) צריך לנתח ולהוציא את בלוטת יותרת התריס בכל מקרה, ללא קשר לאינדיקציות שציינתי לעיל. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה:

בחירת סוג המסתם שיושתל במקום המסתם הפגום נעשית על פי שקלול של גורמים. מרבית הגורמים הינם רפואיים, אך חלקם תלויים גם ברצון המטופל, ע"פ הסברים הניתנים לו על כל אחד מהמסתמים לפני הניתוח. מבין הגורמים המשפיעים על בחירת המסתם: גיל המטופל, סוג הפגיעה הקיימת במסתם, סוג הפגיעה הלבבית הנלווית, גודל הלב, ותוחלת החיים הצפויה של המטופל. למשל: אצל חולים קשישים מעדיפים השתלת מסתם ביולוגי, לו תוחלת חיים קצרה יותר, שכן צפוי כי המטופל לא יזדקק לניתוח חוזר בעתיד. כמו כן עדיף להימנע מלתת לחולה הקשיש טיפול נוגד קרישה, לו תופעות לוואי לא מעטות.

תשובה: מחקר אחד (בלבד) גדול השווה את היעילות של פלאויקס (קלופידרוגל) לעומת אספירין במניעה שניונית (כלומר באנשים שסבלו כבר מאירוע). המחקר בדק את הסיכון ללקות באחד מהמצבים הבאים: אוטם מוחי, אוטם לבבי או מוות כתוצאה מאירוע הקשור לכלי דם. הסיכון השנתי ללקות באחד מהאירועים הללו היה 5.32% בחולים שטופלו בפלאויקס לעומת 5.83% בחולים שטופלו באספירין, כלומר ייתכן וקיים ייתרון קל לפלאויקס. לגבי שילוב של פלאויקס ואספירין, נמצא שבחולים לאחר אירוע מוחי, אין עדיפות בשילוב זה לעומת טיפול בפלאויקס בלבד במניעה של אירוע וסקולרי חוזר (אוטם לבבי או מוחי או מוות או אשפוז בתוצאה מחסימת כלי דם), ואף קיימת סכנה גבוהה יותר של דימום מסכן חיים (דימום תוך-מוחי או ממערכת העיכול). זאת בניגוד למצב לאחר אירוע לבבי שאז בהחלט מומלץ טיפול בפלאויקס בנוסף לאספירין למשך מספר חודשים לאחר האירוע. קיימת חשיבות רבה יותר לאיזון לחץ דם (במקרה של אביך במיוחד על ידי טיפל בתרופות מקבוצת מעכבי ACE - ראי מילון מונחים בפורטל Infomed), איזון רמות הכולסטרול בדם (על ידי תרופות מקבוצת הסטאטינים - אינפורמציה בפורטל Infomed) וכנראה גם איזון הסוכרת, במניעה של אירועים ואסקולרים נוספים, מאשר החלפה של אספירין בפלאויקס.

תשובה: לאור מה שתיארת, יתכן שמדובר בסקביאס, המופיע בעיקר באזורי קיפולי עור ובאזור עם חיכוך גבוה. יתכן גם שהסקביאס גרם לזיהום משני אחר. הטיפול שאת לוקחת מטפל בבעיה ולכן לא נראה לי שיש צורך בטיפול נוסף, אך אם אין הקלה, אני ממליץ לך לפנות לרופא עור לבדיקה, ומובן שיש להיזהר לא להדביק את שאר האנשים בבית. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד