אני סובלת זה 3 שנים מבעיות גב. עברתי 2 ניתוחי גב ואני נוטלת משככי כאבים, בעיקר הרבה אדויל. לפני כחודש החלו לי כאבים עזים בקיבה, ובבדיקת גסטרוסקופיה התגלה פצע בקיבה. קיבלתי אנטיביוטיקה משולשת ולוסק פעמיים ביום. תוצאות הבדיקה הן שיש לי דלקת כרונית בק

מומחה לכירורגיה כללית

השאלה מתיחסת לגבי אשתי. בבדיקות שנעשו לה התקבלה התוצאה הבאה: Hyperkalemia -- y11829 y13966 כמו כן נמסר שרמת האשלגן היתה לפני חודש 5.5 ולאחרונה 5.6 אודה לכם אם תוכלו להאיר את עיני למשמעות תוצאות אלו.

התוצאות אינן ברורות, אולם לפי מה שכתבת מטרידה אתכם רמה גבוהה של אשלגן (קליום). אשלגן הוא הרכיב הראשון שעולה כאשר טכניקת הבדיקה היתה לקויה, ולרוב אין לו שום משמעות ובבדיקה חוזרת הוא תקין. כאשר בבדיקות חוזרות יש ערכים גבוהים, יש לבצע בירור למחלות כליה, שריר, ועיכול. לכן עליכם להתייעץ עם רופא המשפחה שלכם באשר למשמעות התוצאות בהתייחס לשאר הבדיקות ולבדיקה הגופנית.

אני נוטלת כבר כמעט שנתיים פלוטין 20 מ"ג ליום. בשנה וחצי האחרונות אני סובלת מנשירת שיער רבה. האם ייתכן שזוהי תופעת לוואי מנטילת התרופה ? ואם כן, מה ניתן לעשות בנידון?

נשירת שיער היא תופעת לוואי נדירה אך אפשרית של התרופה Flutine (או בשמה הגנרי Fluoxetine). במחקרים היא דווחה בפחות מ- 1% מנוטלי התרופה. מאחר וקיימים גורמים אפשריים רבים אחרים לנשירת שיער, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. אם נשללו כל הסיבות האחרות - תוכלי לנסות להחליף את הפלוטין לתרופה אחרת מקבוצת ה- SSRI's (לאחר התייעצות עם הרופא המטפל).

אני אחד המשתמשים הקבועים באתרכם המאלף. לא מצאתי בו מידע על "שיתוק מסוג ERB" או מה שנקרא שיתוק שנגרם בעקבות היתקעות או היכלאות כתפיים בזמן לידה. אבקש לעדכן את אתרכם לגבי תופעה זו, מה הסיבות להיגרמותה ? האם היא גנטית או מתי היא קורית ?

התופעה נקראת Erb's palsy ומשמעותה פגיעה מולדת במקלעת העצבים שבאזור בית השחי והכתף, שגורמת לחוסר יכולת להניע את הזרוע. מצב זה קורה בכ 1-2 מקרים מ 1000 לידות. הסיבה לתופעה אינה תורשתית, אלא היא בדרך כלל טראומה לכתפיים שקורית במעבר בתעלת הלידה בלידה קשה, כאשר התינוק נמשך החוצה ע"י המיילד/ת. ברוב המקרים הפגיעה המוטורית והסנסורית ליד חולפת מאליה עם הזמן, לרוב עד גיל שנתיים, ללא ניתוח. לקריאה נוספת: http://orthoinfo.aaos.org/fact/thr_report.cfm?Thread_ID=314&topcategory=Shoulder

אינפומד
תרופות
מירטאזאפין (מירו, רמרון)

מירטאזאפין (מירו, רמרון)

נוגדי דיכאון, נוגדי דיכאון - אחרים | Mirtazapine, Miro, Remeron

מתאים לטיפול ב:

דיכאון

מירטאזאפין (מירו, רמרון) הוא תרופה לטיפול בדיכאון בעלת מנגנון פעולה ייחודי. מירטאזאפין (מירו, רמרון) חוסם את הספיגה החוזרת של סרוטונין ונור אפינפרין (SNRI) במוח, שני מתווכים עצביים הקשורים למצב הרוח. כמו כן, נשמרת הפעילות נוגדת הדיכאון בקולטנים אחרים לסרוטונין, אשר אינם נחסמים.

יש צורך במרשם

שמות מסחריים

מירו Miro
מירטאזאפין-טבע Mirtazapine-Teva
רמרון Remeron

המומחים של Infomed מסבירים:

למירטאזאפין (מירו, רמרון) יש השפעה נוגדת חרדה, אשר יכולה להיות בעלת תועלת רבה בקרב הסובלים מדיכאון המשולב עם הפרעת חרדה. בנוסף, מירטאזאפין (מירו, רמרון) משפרת את דפוסי השינה בקרב אנשים הסובלים מדיכאון. תחילת פעולה: 1-2 שבועות. אינה מיועדת לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.

במקרים הבאים אין להשתמש במירטאזאפין (מירו, רמרון):

רגישות או אלרגיה לחומר הפעיל או למרכיבים אחרים בתרופה.

הנקה.

נטילה בו זמנית או ב- 14 הימים האחרונים של תרופות מסוג מעכבי MAOIs כגון מוקלובמיד, טראנילציפרומין , סלג'ילין.

אין ליטול במהלך 14 ימים לאחר הפסקת נטילת מירטאזאפין (מירו, רמרון) תרופות מסוג מעכבי MAOIs.

חשוב לשים לב:

מומלץ לעקוב אחר שינויים כגון: התכווצויות, התפתחות צהבת, מחלת כליות, לב, או לחץ דם נמוך. הגברת הדיכאון, מחשבות אבדניות, תוקפנות ועוינות. במידה וחלו שינויים כאלה יש לפנות מידית לרופא. יש להקפיד הקפדה יתרה על המלצה זו במטופלים צעירים בגילאי 18-25 שנים.

עם תחילת הטיפול בתרופה ,על המטופלים בכל הגילאים וקרוביהם ,לעקוב אחר שינויים התנהגותיים כגון: החמרת הדיכאון, מחשבות אבדניות, תוקפנות וכדומה.

צילום: Shutterstock

מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות, לנטילה עם או בלי אוכל.
אין ללעוס! במידת הצורך ניתן לחצות או לרסק טבליות מירטאזאפין (מירו, רמרון) לשימוש מיידי.
תדירות וזמן נטילה
פעם ביום, לפני השינה.
טווח המינון
15-45 מ"ג ביום.
תחילת ההשפעה
תוך שעתיים. ייתכן ויחלפו 2-4 שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.
משך ההשפעה
24-48 שעות.
מנה שנשכחה
יש לקחת מייד כשנזכרים. אם קרב הזמן לנטילת המנה הבאה, דלג על המנה שנשכחה, וקח את המנה הבאה כרגיל. אין לקחת מנה כפולה של מירטאזאפין (מירו, רמרון).
הפסקת התרופה
אין להפסיק טיפול במירטאזאפין (מירו, רמרון) בלי להיוועץ ברופא, עקב חשש לחזרת התסמינים והופעת סימפטומים נוספים הקשורים להפסקת הטיפול.
ייתכנו תופעות לוואי בגין הפסקה פתאומית בשימוש במירטאזאפין (מירו, רמרון), כגון: סחרחורות, חלומות חריגים, הפרעות בתחושה כגון נמלול, תחושת שוק חשמלי; חרדה, עייפות, בלבול, כאבי ראש, צמרמורות, בחילות, הקאות, הזעה ועוד. אין להפסיק את הטיפול בפתאומיות, על מנת להימנע מהסימפטומים הנ"ל.
אם הוחלט על הפסקת הטיפול, מומלצת הורדת מינון הדרגתית.
מינון עודף
מנה עודפת מקרית אינה צריכה להדאיג. אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים או אם נלקחה מנה עודפת גדולה של מירטאזאפין (מירו, רמרון), יש לפנות מיד לטיפול רפואי: נמנום, חוסר התמצאות, עליה בקצב הלב, שינויים בקצב הלב ו/או התעלפות.
אחסון
לשמור במקום קריר, הרחק מהישג ידם של ילדים.
אזהרות
תזונה
אין הגבלה.
אלכוהול
אין לשתות אלכוהול בזמן הטיפול
נהיגה
יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לטשטוש.
הריון
אין להשתמש בהריון מבלי להיוועץ ברופא.
הנקה
אין להניק בזמן טיפול בתרופה זו
תינוקות וילדים
התרופה אינה מיועדת לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.
קשישים
עלולים להיות רגישים יותר לתופעות הלוואי
דווח לרופא במקרה של
- סוכרת
- מחלת לב
- רמת שומנים גבוהה בדם
- מחלת כליה
- מחלת כבד
- לחץ דם נמוך
- פסיכוזה
- פנילקטונוריה (phenylketonuria)
- טיפול בנזעי-חשמל (ECT)
- אפילפסיה (כפיון)
- אירוע מוחי
- חוסר תאים גרעיניים בדם (agranulocytosis)
- הריון
- הנקה
- גלאוקומה
- הגדלת הערמונית (פרוסטאטה מוגדלת)
- מחשבות אבדניות, בהווה או בעבר
- מחלת עיניים
סיכון ממנת יתר
נמוך
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
תופעות הלוואי הנפוצות של מירטאזאפין (מירו, רמרון) הינן: יובש בפה, עצירות, נמנום בעיקר בשבועות הראשונים של הטיפול, סחרחורת, עלייה בתיאבון ועלייה במשקל, כאב ראש, עייפות, בחילה, אי יציבות או רעד, כאב במפרקים או בשרירים, נפיחות, בדרך כלל בקרסוליים או בכפות הרגליים.
דווחו מקרים של תגובות עור חמורות (דלקת חריפה, קילופי עור, שלפוחיות) כולל סימפטום סטיבנס ג'ונסון, דרמטיטיס, אדמומיות.
שימוש בתכשירים אנטי דיכאוניים, לרבות מירטאזאפין (מירו, רמרון), יכול לגרום לאקאטיזיה, המאופיינת באי נוחות וצורך לזוז, לעיתים מלווה בחוסר יכולת לשבת או לעמוד זקוף. לרוב מתרחשת בשבועיים הראשונים של הטיפול. בחולים המפתחים תופעות הנ"ל, העלאת המנה עלולה להזיק.
יש להפסיק את הטיפול במירטאזאפין (מירו, רמרון) ולהגיע לרופא מייד במקרים הבאים:
במקרים של חום גבוה בלתי מוסבר ,התכווצויות, כאב גרון, פצעים בפה, מחלות עיניים, עליית לחץ תוך עיני,או סימנים אחרים של דלקת או זיהום כחודש לאחר תחילת הטיפול.
צהבת.
תגובה אלרגית חריפה.
סינדרום סרוטונין, היכול להתבטא בשינויים בסימפטומים רגשיים כגון: עצבנות יתר, הזיות, תרדמת, בלבול, חרדה, בעיות שינה, ושינויים בלחץ הדם, הזעה, קצב לב מהיר, היפרתרמיה, רעידות. יתכנו גם חוסר קואורדינציה, נוקשות, רפלקסים מוגברים, עוויתות שרירים, כאבי מפרקים, כאבי גב או בעיות במערכת העיכול, לרבות בחילה, הקאה, שלשול.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא או רוקח בדבר כל תרופה שבשימוש, גם תרופה ללא מרשם וכן תוספי תזונה.
שילוב של מירטאזאפין (מירו, רמרון) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, סיכונים או לפגוע ביעילות הטיפול:
תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית כגון: תרופות לחרדה או לנדודי שינה מקבוצת הבנזודיאזפינים, תרופות לאפילפסיה כגון קארבאמאזפין, תרופות לסכיזופרניה ואגוניסטים אחרים לדופמין, ליתיום, טרמדול לכאבים, מתילן בלו,היפריקום, רוב נוגדי דיכאון מקבוצת הטריציקליים, מורפין ונגזרותיו לטיפול בכאבים חמורים.
תרופות המשפיעות על קצב הלב.
מעכבי MAO לטיפול בדיכאון - אין להשתמש בו-זמנית עם מירו, אלא לאחר 14 יום מסיום הטיפול עם מעכבי MAO.
תרופות לטיפול בזיהומים כגון אנטיביוטיקות או תרופות נגד פטריות, או לטיפול ב-HIV/איידס.
תרופות לבעיות עיכול או כיב קיבה, ריפאמפיצין (לשחפת).
תרופות למניעת קרישת דם כגון וארפארין.
תכשירים המכילים טריפטנים כגון תרופות למיגרנה.
טריפטופן - חומצה אמינית המופיעה במזונות.
השפעת שימוש ממושך
לא ידועה בשלב זה.

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

המומחים שלנו לפסיכיאטריה והנחיית הורים ומשפחה

פסיכיאטריה

ד"ר מרגלית בן-אור פסיכיאטרית מומחית, מתמחה בהפרעות ריכוז וקשב במבוגרים, דיכאון, חרדה וכפייתיות. עורכת ביקורי בית

קראו עליי עוד

פסיכיאטריה

ד"ר גרמן צינובוי רופא בכיר במחלקה פסיכוגריאטרית בית חולים מזרע

קראו עליי עוד

פסיכיאטריה

ד"ר יצחק צחי בן ציון פסיכיאטר ראשי ומנהל הבריאות המינית, שירותי בריאות כללית והמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה לנגב.

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו לפסיכיאטריה והנחיית הורים ומשפחה>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני סובלת זה 3 שנים מבעיות גב. עברתי 2 ניתוחי גב ואני נוטלת משככי כאבים, בעיקר הרבה אדויל. לפני כחודש החלו לי כאבים עזים בקיבה, ובבדיקת גסטרוסקופיה התגלה פצע בקיבה. קיבלתי אנטיביוטיקה משולשת ולוסק פעמיים ביום. תוצאות הבדיקה הן שיש לי דלקת כרונית בק
שאלה: השאלה מתיחסת לגבי אשתי. בבדיקות שנעשו לה התקבלה התוצאה הבאה: Hyperkalemia -- y11829 y13966 כמו כן נמסר שרמת האשלגן היתה לפני חודש 5.5 ולאחרונה 5.6 אודה לכם אם תוכלו להאיר את עיני למשמעות תוצאות אלו.
תשובה: התוצאות אינן ברורות, אולם לפי מה שכתבת מטרידה אתכם רמה גבוהה של אשלגן (קליום). אשלגן הוא הרכיב הראשון שעולה כאשר טכניקת הבדיקה היתה לקויה, ולרוב אין לו שום משמעות ובבדיקה חוזרת הוא תקין. כאשר בבדיקות חוזרות יש ערכים גבוהים, יש לבצע בירור למחלות כליה, שריר, ועיכול. לכן עליכם להתייעץ עם רופא המשפחה שלכם באשר למשמעות התוצאות בהתייחס לשאר הבדיקות ולבדיקה הגופנית.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני נוטלת כבר כמעט שנתיים פלוטין 20 מ"ג ליום. בשנה וחצי האחרונות אני סובלת מנשירת שיער רבה. האם ייתכן שזוהי תופעת לוואי מנטילת התרופה ? ואם כן, מה ניתן לעשות בנידון?
תשובה: נשירת שיער היא תופעת לוואי נדירה אך אפשרית של התרופה Flutine (או בשמה הגנרי Fluoxetine). במחקרים היא דווחה בפחות מ- 1% מנוטלי התרופה. מאחר וקיימים גורמים אפשריים רבים אחרים לנשירת שיער, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. אם נשללו כל הסיבות האחרות - תוכלי לנסות להחליף את הפלוטין לתרופה אחרת מקבוצת ה- SSRI's (לאחר התייעצות עם הרופא המטפל).
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני אחד המשתמשים הקבועים באתרכם המאלף. לא מצאתי בו מידע על "שיתוק מסוג ERB" או מה שנקרא שיתוק שנגרם בעקבות היתקעות או היכלאות כתפיים בזמן לידה. אבקש לעדכן את אתרכם לגבי תופעה זו, מה הסיבות להיגרמותה ? האם היא גנטית או מתי היא קורית ?
תשובה: התופעה נקראת Erb's palsy ומשמעותה פגיעה מולדת במקלעת העצבים שבאזור בית השחי והכתף, שגורמת לחוסר יכולת להניע את הזרוע. מצב זה קורה בכ 1-2 מקרים מ 1000 לידות. הסיבה לתופעה אינה תורשתית, אלא היא בדרך כלל טראומה לכתפיים שקורית במעבר בתעלת הלידה בלידה קשה, כאשר התינוק נמשך החוצה ע"י המיילד/ת. ברוב המקרים הפגיעה המוטורית והסנסורית ליד חולפת מאליה עם הזמן, לרוב עד גיל שנתיים, ללא ניתוח. לקריאה נוספת: http://orthoinfo.aaos.org/fact/thr_report.cfm?Thread_ID=314&topcategory=Shoulder
לפתיחה בעמוד חדש >