מירטאזאפין (מירו) הוא תרופה לטיפול בדיכאון בעלת מנגנון פעולה ייחודי. מירטאזאפין (מירו) חוסם את הספיגה החוזרת של סרוטונין ונור אפינפרין (SNRI) במוח, שני מתווכים עצביים הקשורים למצב הרוח. כמו כן, נשמרת הפעילות נוגדת הדיכאון בקולטנים אחרים לסרוטונין, אשר אינם נחסמים.
למירטאזאפין (מירו) יש השפעה נוגדת חרדה, אשר יכולה להיות בעלת תועלת רבה בקרב הסובלים מדיכאון המשולב עם הפרעת חרדה. בנוסף, מירטאזאפין (מירו) משפרת את דפוסי השינה בקרב אנשים הסובלים מדיכאון. תחילת פעולה: 1-2 שבועות. אינה מיועדת לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.
במקרים הבאים אין להשתמש במירטאזאפין (מירו):
רגישות אואלרגיה לחומר הפעיל או למרכיבים אחרים בתרופה.
נטילה בו זמנית או ב- 14 הימים האחרונים של תרופות מסוג מעכבי MAOIs כגון מוקלובמיד, טראנילציפרומין , סלג'ילין.
אין ליטול במהלך 14 ימים לאחר הפסקת נטילת מירטאזאפין (מירו, רמרון) תרופות מסוג מעכבי MAOIs.
חשוב לשים לב:
מומלץ לעקוב אחר שינויים כגון: התכווצויות, התפתחות צהבת, מחלת כליות, לב, או לחץ דם נמוך. הגברת הדיכאון, מחשבות אבדניות, תוקפנות ועוינות. במידה וחלו שינויים כאלה יש לפנות מידית לרופא. יש להקפיד הקפדה יתרה על המלצה זו במטופלים צעירים. שכן תרופות נוגדות דיכאון מעלות את הסיכון להתנהגות ומחשבות אובדניות בילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים. עם תחילת הטיפול בתרופה ,על המטופלים בכל הגילאים וקרוביהם ,לעקוב אחר שינויים התנהגותיים כגון: החמרת הדיכאון, מחשבות אבדניות, תוקפנות וכדומה. במידה וחלים שינויים כאלה, יש לפנות מיידית לרופא.
צילום: Shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות, לנטילה עם או בלי אוכל.
אין ללעוס! במידת הצורך ניתן לחצות טבליות מירטאזאפין (מירו) לשימוש מיידי.
תדירות וזמן נטילה
פעם ביום, לפני השינה.
טווח המינון
15-45 מ"ג ביום.
תחילת ההשפעה
בדרך כלל יתחיל לפעול לאחר 1-2 שבועות. ייתכן ויחלפו 2-4 שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.
משך ההשפעה
בדרך כלל יתחיל לפעול לאחר 1-2 שבועות. ייתכן ויחלפו 2-4 שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.
מנה שנשכחה
בנטילה של פעם ביום, יש ל דלג על המנה שנשכחה, ולקחת את המנה הבאה כרגיל. אין לקחת מנה כפולה של מירטאזאפין (מירו). בנטילה של פעמיים ביום- בשכחת מנת הבוקר, יש ליטול אותה עם מנת הערב. בשיכחת מנת הערב- אין ליטול אותה עם מנת הבוקר, אלא לדלג עליה ולהמשיך עם מנות הבוקר והערב הרגילות. בשיכחת שתי המנות- אין לנסות לפצות על כך. יש לדלג על שתי המנות ולהמשיך ביום למחרת עם מנות הבוקר והערב כרגיל.
הפסקת התרופה
אין להפסיק טיפול במירטאזאפין (מירו) בלי להיוועץ ברופא, עקב חשש לחזרת התסמינים והופעת סימפטומים נוספים הקשורים להפסקת הטיפול. ייתכנו תופעות לוואי בגין הפסקה פתאומית בשימוש במירטאזאפין (מירו), כגון: סחרחורות, חלומות חריגים, הפרעות בתחושה כגון נמלול, תחושת שוק חשמלי; חרדה, עייפות, בלבול, כאבי ראש, צמרמורות, בחילות, הקאות, הזעה ועוד. אין להפסיק את הטיפול בפתאומיות, על מנת להימנע מהסימפטומים הנ"ל. אם הוחלט על הפסקת הטיפול, מומלצת הורדת מינון הדרגתית.
מינון עודף
אם מבחינים בתסמינים מיוחדים או אם נלקחה מנה עודפת גדולה של מירטאזאפין (מירו), יש לפנות מיד לטיפול רפואי: נמנום, חוסר התמצאות, עליה בקצב הלב, שינויים בקצב הלב ו/או התעלפות. אלה יכולים להיות סימנים למצב מסכן חיים.
אחסון
לשמור במקום קריר, הרחק מהישג ידם של ילדים.
אזהרות
תזונה
אין הגבלה.
אלכוהול
מומלץ שלא לשתות אלכוהול בזמן הטיפול
נהיגה
יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה להשפיע על הריכוז או על הערנות
הריון
אין להשתמש בהריון מבלי להיוועץ ברופא. ניסיון מוגבל במתן מיטאזאפין לנשים בהריון אינו מצביע על עלייה בסיכון. למרות זאת, יש לנקוט זהירות בזמן שימוש בהריון.
הנקה
יש להתייעץ עם הרופא לפני נטילת תרופה זו.
תינוקות וילדים
התרופה אינה מיועדת לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.
קשישים
עלולים להיות רגישים יותר לתופעות הלוואי
דווח לרופא במקרה של
סוכרת
מחלת לב
רמת שומנים גבוהה בדם
מחלת כליה
מחלת כבד
לחץ דם נמוך
פסיכוזה
פנילקטונוריה (phenylketonuria)
טיפול בנזעי-חשמל (ECT)
אפילפסיה (כפיון)
אירוע מוחי
חוסר תאים גרעיניים בדם (agranulocytosis)
הריון
הנקה
גלאוקומה
הגדלת הערמונית (פרוסטאטה מוגדלת)
מחשבות אבדניות, בהווה או בעבר
מחלת עיניים
סוכרת
סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
אין נתונים
תופעות לוואי
תופעות הלוואי הנפוצות של מירטאזאפין (מירו) הינן: יובש בפה, עצירות, נמנום בעיקר בשבועות הראשונים של הטיפול, סחרחורת, עלייה בתיאבון ועלייה במשקל, כאב ראש, עייפות, בחילה, אי יציבות או רעד, כאב במפרקים או בשרירים, נפיחות, בדרך כלל בקרסוליים או בכפות הרגליים.
דווחו מקרים של תגובות עור חמורות (דלקת חריפה, קילופי עור, שלפוחיות) כולל סימפטום סטיבנס ג'ונסון, דרמטיטיס, אדמומיות.
שימוש בתכשירים אנטי דיכאוניים, לרבות מירטאזאפין (מירו), יכול לגרום לאקאטיזיה, המאופיינת באי נוחות וצורך לזוז, לעיתים מלווה בחוסר יכולת לשבת או לעמוד זקוף. לרוב מתרחשת בשבועיים הראשונים של הטיפול. בחולים המפתחים תופעות הנ"ל, העלאת המנה עלולה להזיק.
יש להפסיק את הטיפול במירטאזאפין (מירו) ולהגיע לרופא מייד במקרים הבאים:
בעיות זיכרון, אשר ברוב המקרים חולפות עם הפסקת הטיפול.
במקרים של חום גבוה בלתי מוסבר ,התכווצויות, כאב גרון, פצעים בפה, מחלות עיניים, עליית לחץ תוך עיני,או סימנים אחרים של דלקת או זיהום כחודש לאחר תחילת הטיפול.
סינדרום סרוטונין, היכול להתבטא בשינויים בסימפטומים רגשיים כגון: עצבנות יתר, הזיות, תרדמת, בלבול, חרדה, בעיות שינה, ושינויים בלחץ הדם, הזעה, קצב לב מהיר, היפרתרמיה, רעידות. יתכנו גם חוסר קואורדינציה, נוקשות, רפלקסים מוגברים, עוויתות שרירים, כאבי מפרקים, כאבי גב או בעיות במערכת העיכול, לרבות בחילה, הקאה, שלשול.
מחשבות על פגיעה עצמית או מחשבות אובדניות.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא או רוקח בדבר כל תרופה שבשימוש, גם תרופה ללא מרשם וכן תוספי תזונה.
שילוב של מירטאזאפין (מירו) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, סיכונים או לפגוע ביעילות הטיפול:
תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית כגון: תרופות לחרדה או לנדודי שינה מקבוצת הבנזודיאזפינים, תרופות לאפילפסיה כגון קארבאמאזפין, תרופות לסכיזופרניה ואגוניסטים אחרים לדופמין, ליתיום, טרמדול לכאבים, מתילן בלו,היפריקום, רוב נוגדי דיכאון מקבוצת הטריציקליים, מורפין ונגזרותיו לטיפול בכאבים חמורים.
תרופות המשפיעות על קצב הלב.
מעכבי MAO לטיפול בדיכאון - אין להשתמש בו-זמנית עם מירו, אלא לאחר 14 יום מסיום הטיפול עם מעכבי MAO.
תרופות לטיפול בזיהומים כגון אנטיביוטיקות או תרופות נגד פטריות, או לטיפול ב-HIV/איידס.
תרופות לבעיות עיכול או כיב קיבה, ריפאמפיצין (לשחפת).
תרופות למניעת קרישת דם כגון וארפארין.
תכשירים המכילים טריפטנים כגון תרופות למיגרנה.
טריפטופן - חומצה אמינית המופיעה במזונות.
השפעת שימוש ממושך
לא ידועה בשלב זה.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
"לא היה מקרה מסובך אבל הבת שלי, הגיעה עם כאבים בכתב בעקבות שחייה מרובה לאחרונה, ד״ר יאיר היה סבלני בדק אותה בקפידה והסביר לה בגובה העיניים. סה״כ הייתה חוויה טובה"
שאלה: אני אחרי 2 לידות, האחרונה היתה לפני שנה. כירורג איבחן אותי ואמר שיש לי בקע טבורי קטן, אך שאין מנוס מניתוח. במקביל, עד הניתוח, הוא אמר לי להימנע מהרמת משקל כבד ששוקל מעל 8 ק"ג וממאמץ. אני מתאמנת בחדר כושר, נמנעת מכפיפות בטן רגילות (כי יש לי גם היפרדות קטנה בשריר הישר בטני), אך אני מתאמנת במכשירי כושר שיש בהם משקולות. האם אני יכולה להמשיך להתאמן? מה אומר הרמת משקל מעל 8 ק"ג? האם כל אימון בחדר כושר שיש בו משקולות, ולא משנה לאיזה חלק בגוף (יש לי תוכנית אימון לכל שריר בגוף לעיצוב) יכול להשפיע על הבקע? הטיפול בבקע בדופן הבטן הוא ניתוח, בין אם הבקע קטן או גדול. אפשר במקרים רבים לבחור גם לא לעבור ניתוח, אולם חייבים אז להיות מודעים לאפשרות שהבקע, הפתח, בדופן הבטן יגדל ויתרחב, ואז התיקון העתידי עשוי להיות בהיקף רחב יותר. הסיבוך העיקרי של בקע בדופן הבטן, פרט להפרעות באיכות החיים, הוא אפשרות של כליאת איבר תוך-בטני בתוך שק הבקע ואז, לרוב, נדרש ניתוח דחוף. כל מצב של העלאת הלחץ התוך בטני - פעילות גופנית, שיעול, התעטשות, עצירות כרונית והתאמצות בפעולת מעיים, הריון ועוד - עשוי לגרום לאי-נוחות, להרחבת פתח הבקע או לכליאת איבר. ככלל, כאשר יש בקע הגורם להפרעה, המלצתי היא לעבור ניתוח לתיקונו. לפי שאלתך אני מבין שקיום הבקע גורם לך להפרעה באיכות חייך ובפעילותך הספורטיבית. אני ממליץ על התייעצות בקשר לניתוח ולא בעיסוק של כמה קילוגרמים מותר או אסור להרים, שאלה שלא ניתן לענות עליה בצורה רצינית. בברכה ד"ר נחום ורבין
שאלה: האם ניתן לערוך בדיקת הריון ביתית לפני איחור הווסת?
תשובה: הערכות הביתיות לבדיקת הריון יעילות מאוד, בפרט כאשר משתמשים בהן לאחר האיחור במחזור. ישנן כמה חברות המייצרות ערכות כאלו, המתהדרות בגילוי מוקדם עוד לפני האיחור במחזור. אם את מאוד לחוצה או סקרנית, תוכלי לרכוש אחת מהערכות הללו ולבצע בדיקה עוד לפני המועד הרגיל של הווסת, אבל הבדיקה שתיתן לך מידע אמין ביותר תהיה הבדיקה לאחר האיחור בדימום הווסתי. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
שאלה: אני בת 36, בתחילת השבוע השביעי להריון הראשון. אני נמצאת השנה בהשתלמות בארה"ב, והכללים והשיטה פה שונים לחלוטין. מכיוון שההריון לא היה מתוכנן, טרם ערכתי בדיקות גנטיות. המרפאה המטפלת קבעה לי פגישה עם יועץ גנטי לסוף השבוע ה-11. באותו היום, יבצעו גם בדיקת אולטרסאונד מקיפה, והם ממליצים לי לבצע גם בדיקת מי שפיר. אמרתי להם שאני מעוניינת בכל מקרה לבצע את הבדיקה. אני יודעת שבארץ נהוג לבצע את הבדיקה סביב השבוע ה-17. האם הגיוני לבצע בדיקת מי שפיר בשלב כה מוקדם? האם זה מעלה או מוריד את הסיכונים של הבדיקה? אני מעוניינת לבצע את הבדיקה בכל מקרה ולקבל מידע בנושא.
תשובה: אני לא חושבת שהם התכוונו שתבצעי את בדיקת מי השפיר בשבוע ה-11. בשלב כה מוקדם ניתן לעשות בדיקת סיסי שליה. בדיקה זו כרוכה בסיכון גבוה יותר להפלה, ועל כן אני ממליצה לך להמתין לבדיקת מי שפיר שתבוצע משבוע 17. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
מירו Miro
אבחון פסיכולוגי - סוגים 
קארבאמאזפין (טגרטול) 
