מירטאזאפין (מירו, רמרון) (Mirtazapine, Miro, Remeron)

אופן נטילת התרופה

טבליות, לנטילה עם או בלי אוכל.

אין ללעוס! במידת הצורך ניתן לחצות או לרסק טבליות מירטאזאפין (מירו, רמרון) לשימוש מיידי.

תדירות וזמן נטילה

פעם ביום, לפני השינה.

טווח המינון

15-45 מ"ג ביום.

תחילת ההשפעה

תוך שעתיים. ייתכן ויחלפו 2-4 שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.

משך ההשפעה

24-48 שעות.

תזונה

אין הגבלה.

אחסון

לשמור במקום קריר, הרחק מהישג ידם של ילדים.

מנה שנשכחה

יש לקחת מייד כשנזכרים. אם קרב הזמן לנטילת המנה הבאה, דלג על המנה שנשכחה, וקח את המנה הבאה כרגיל. אין לקחת מנה כפולה של מירטאזאפין (מירו, רמרון).

הפסקת התרופה

אין להפסיק טיפול במירטאזאפין (מירו, רמרון) בלי להיוועץ ברופא, עקב חשש לחזרת התסמינים והופעת סימפטומים נוספים הקשורים להפסקת הטיפול. 

ייתכנו תופעות לוואי בגין הפסקה פתאומית בשימוש במירטאזאפין (מירו, רמרון), כגון: סחרחורות, חלומות חריגים, הפרעות בתחושה כגון נמלול, תחושת שוק חשמלי חרדה, עייפות, בלבול, כאבי ראש, צמרמורות, בחילות, הקאות, הזעה ועוד. אין להפסיק את הטיפול בפתאומיות, על מנת להימנע מהסימפטומים הנ"ל. 

אם הוחלט על הפסקת הטיפול, מומלצת הורדת מינון הדרגתית.

מינון עודף

מנה עודפת מקרית אינה צריכה להדאיג. אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים או אם נלקחה מנה עודפת גדולה של מירטאזאפין (מירו, רמרון), יש לפנות מיד לטיפול רפואי: נמנום, חוסר התמצאות, עליה בקצב הלב, שינויים בקצב הלב ו/או התעלפות.

הריון

אין להשתמש בהריון מבלי להיוועץ ברופא. 

הנקה

אין להניק בזמן טיפול בתרופה זו

תינוקות וילדים

התרופה אינה מיועדת לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.

קשישים

עלולים להיות רגישים יותר לתופעות הלוואי

נהיגה

מומלץ להימנע מנהיגה.

אלכוהול

אין לשתות אלכוהול בזמן הטיפול

ניתוח והרדמה כללית

יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.

תופעות לוואי

תופעות הלוואי הנפוצות של מירטאזאפין (מירו, רמרון) הינן: יובש בפה, עצירות, נמנום בעיקר בשבועות הראשונים של הטיפול, סחרחורת, עלייה בתיאבון ועלייה במשקל, כאב ראש, עייפות, בחילה, אי יציבות או רעד, כאב במפרקים או בשרירים, נפיחות, בדרך כלל בקרסוליים או בכפות הרגליים.

דווחו מקרים של תגובות עור חמורות (דלקת חריפה, קילופי עור, שלפוחיות) כולל סימפטום סטיבנס ג'ונסון, דרמטיטיס, אדמומיות.

שימוש בתכשירים אנטי דיכאוניים, לרבות מירטאזאפין (מירו, רמרון), יכול לגרום לאקאטיזיה, המאופיינת באי נוחות וצורך לזוז, לעיתים מלווה בחוסר יכולת לשבת או לעמוד זקוף. לרוב מתרחשת בשבועיים הראשונים של הטיפול. בחולים המפתחים תופעות הנ"ל, העלאת המנה עלולה להזיק.

יש להפסיק את הטיפול במירטאזאפין (מירו, רמרון) ולהגיע לרופא מייד במקרים הבאים:

במקרים של חום גבוה בלתי מוסבר ,התכווצויות,  כאב גרון, פצעים בפה, מחלות עיניים, עליית לחץ תוך עיני,או סימנים אחרים של דלקת או זיהום כחודש לאחר תחילת הטיפול.

צהבת.

תגובה אלרגית חריפה.

סינדרום סרוטונין, היכול להתבטא בשינויים בסימפטומים רגשיים כגון: עצבנות יתר, הזיות, תרדמת, בלבול, חרדה, בעיות שינה, ושינויים בלחץ הדם, הזעה, קצב לב מהיר, היפרתרמיה, רעידות. יתכנו גם חוסר קואורדינציה, נוקשות, רפלקסים מוגברים, עוויתות שרירים, כאבי מפרקים, כאבי גב או בעיות במערכת העיכול, לרבות בחילה, הקאה, שלשול.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא או רוקח בדבר כל תרופה שבשימוש, גם תרופה ללא מרשם וכן תוספי תזונה.

שילוב של מירטאזאפין (מירו, רמרון) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, סיכונים או לפגוע ביעילות הטיפול:

תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית כגון: תרופות לחרדה או לנדודי שינה מקבוצת הבנזודיאזפינים, תרופות לאפילפסיה כגון קארבאמאזפין, תרופות לסכיזופרניה ואגוניסטים אחרים לדופמין, ליתיום, טרמדול לכאבים, מתילן בלו,היפריקום, רוב נוגדי דיכאון מקבוצת הטריציקליים, מורפין ונגזרותיו לטיפול בכאבים חמורים.

תרופות המשפיעות על קצב הלב.

מעכבי MAO לטיפול בדיכאון - אין להשתמש בו-זמנית עם מירו, אלא לאחר 14 יום מסיום הטיפול עם מעכבי MAO.

תרופות לטיפול בזיהומים כגון אנטיביוטיקות או תרופות נגד פטריות, או לטיפול ב-HIV/איידס. 

תרופות לבעיות עיכול או כיב קיבה, ריפאמפיצין (לשחפת).

תרופות למניעת קרישת דם כגון וארפארין.

תכשירים המכילים טריפטנים כגון תרופות למיגרנה. 

טריפטופן - חומצה אמינית המופיעה במזונות.

השפעת שימוש ממושך

לא ידועה בשלב זה.