פרנואידיות
פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי
עדית רונן סתר
עדית רונן-סתר הינה מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. את הכשרתה (תואר שני ולימודי הטיפול המשפחתי) עברה באוניברסיטת תל אביב ובמרכז אלומה. כמו כן, עברה הכשרה אינטנסיבית בטיפול בטראומה במרכז הטראומה בבוסטון, המנוהל על ידי דר' בסל ון-דר-קולק. מאז 2014, מנהלת את פורום 'טיפול זוגי ומשפחתי' באתר אינפומד, וכמו כן, מלמדת מטפלים במרכזי טיפול ועוסקת בטיפול בקליניקה באזור המרכז. עדית עובדת בגישת הפסיכותרפיה הדינמית-חווייתית-מואצת, AEDP , והינה מוסמכת בגישה זו לטיפול פרטני, זוגי ומשפחתי, על ידי מכון AEDP הבינלאומי. כמו כן, עדית מחזיקה בתפקיד "שגרירה" של המכון הבינלאומי בישראל, בתפקיד המגשר בין קהילת מטפלי הגישה בעולם לבין מטפלי הגישה בארץ. 052-3364944- פרנואידיותדור 31/07/2013 | 17:57שלום רב, יש פעמים שאני מרגיש כזה פרנואיד - אני מאמין שאנשים רוצים לפגוע בי שאנשים רוצים את רעתי - אני מתכנן משהו לעבודה -אני מאמין שמחפשים להרוס לי... למה אני כל כך שלילי בהקשר הזה?הוסף תגובה
- תשובת מומחה פרנואידיות הרב ד"ר (PhD) אייל אונגר 01/08/2013 | 17:12הפרנואיד מאמין שרודפים אותו - האמת היא שלפרנואיד יש חלק בנפש שהוא לא אוהב אצל עצמו - אם זה תכונות או מעמד - לדוגמא: תכונות כמו פזיזות, עצלנות, ביקורתיות, או מעמד חברתי שנראה לו לא מתאים לו - ואותו אדם פרנואיד - הוא בדרך כלל לא רק אדם שיש לו תכונות בנפש שהוא לא אוהב - יותר מכך הוא גם לא מספיק חזק לשאת רגשית את המידע הזה על עצמו - הוא לא מספיק חזק נפשית, אין לו מספיק ביטחון עצמי להיות מודע לעצמו - כי בשביל שאדם יהיה מודע לעצמו הוא צריך בטחון עצמי - שזו היכולת לשאת רגשית את המידע השלילי על עצמו... ולכן במקום להיות מודע שיש בו צד אגרסיבי ותוקפני שלו כלפי עצמו - כי כמו שאמרנו הוא לא מספיק חזק נפשית להכיל את המידע הזה - הוא לוקח את האגרסיביות הזו - ולא מפנה אותה כלפי עצמו אלא כלפי החברה כלומר בעיניים שלו החברה כעת נגדו. כלומר זה אדם שרע לו עם עצמו - והוא לא מצליח להתמודד עם זה - במקום שהוא יתמודד עם זה שרע לו עם עצמו - הוא משליך את התפיסה הזו על החברה שלחברה רע איתו ובכך הוא פטר את עצמו מלטפל בשורש העניין וגם לפתור את זה - שורש העניין - זה שרע לו עם עצמו - ולמה הוא לא פותר את הבעיה הזו עם עצמו? כנראה שהוא מאמין ומרגיש שבשלב הזה של החיים הוא לא יצליח להתמודד עם המצב שלו - ולכן הוא משליך את כל הבעיה - לא כבעיה בינו לבין עצמו אלא בינו לבין החברה... לפעמים מדובר על אדם שיודע שיש בו צדדים שלילים ושלא טוב לו עם עצמו אבל יש לו חשש מתמיד שמא אנשים יחשבו את זה - ולכן מראש - כהגנה - להגן על עצמו שאף אחד לא ישים לב למגרעות שלו - הוא כבר מוצא פגמים אצל האחרים ובכך מסיט את תשומת הלב שלנו ממנו לאחרים... כך אנשים פחות ישימו לב אליו ואל הצדדים השלילים שלו - אנשים פחות יבקרו אותו כי איך אפשר להתעסק בו - כשכולם סביבו כל כך רעים - כך הוא מנסה לשדר לנו. ולכן גם שאנשים ינסו לעזור לך בקלות תוכל לפרש את זה שזה לרעתך... למרות שבאמת אנשים מתכוונים לטובתך... ולכן כפתרון לבעיה הייתי ממליץ קודם כל בסוף יום תיקח לעצמך עשר דקות ותרשום - מהן הפרנויות שהרגשתי וחשבתי היום - איך שכולם נגדי, מחפשים את רעתי וכדומה - להקריא את זה בקול רם - שתשמע את זה... זה ימחיש לעצמך כמה לא נכונים המחשבות שיש במהלך היום. אדם שמרגיש שמקדיש את חייו למאבק בשומן! הוא תמיד בדיאטה ולפני דיאטה אחרי דיאטה - ובגדול הוא לא מרגיש שיש תוצאות מה הקושי הנפשי בזה ולמה אני לא מצליח בדיאטות? הרבה פעמים אנשים עם עודף שומן מרגישים שאם הם רק היו יותר רזים או אז הם היו כל כך שמחים ומאושרים... וזה נכון שעודף שומן יכולה להיות תחושה לא נעימה - אבל עודף שומן זו לא הסיבה לחוזר אושרו של האדם בעולם... ונהפוך הוא - לא תמיד - אבל בהרבה מקרים עודף שומן הוא תוצאה של היעדר אושר וסיפוק מהעשייה בחיים, מהמיקום החברתי בחברה או במשפחה... השמנת יתר בהיבט הפסיכולוגי זה ביטוי לתחושת "חוסר" - מדובר על חסרים רגשיים מהעבר, על תחושת ריקנות ובדידות בהווה ובעבר - כלומר זה אדם שאין לו מספיק חוויות רגשיות שקשורות לחברה חיובית בחיים שלו - לא כל אדם שאין לו מספיק חוויות רגשיות וחברתיות חיוביות בהכרח יסבול מעודף שומן - אבל כשיש אדם שסובל מעודף שומן - זו יכולה להיות הסיבה הפסיכולוגית ומה הקשר בין חסר רגשי-חברתי לבין עודף שומן... כשלאדם יש מספיק חוויות חוביות בעבר שלו הוא מרגיש "מלא" "שבע" - הוא מרגיש בגדול טוב עם עצמו - הוא לא מרגיש "חסר" - אין לו הרבה מידי חסכים - כשאדם לא נמצא במצב הזה אלא יש לו חסכים רגשיים - עבר עם מכלול סיטואציות שבהם היו תחושות שליליות אז הוא מרגיש תמיד חסר - תחושת או מתח - תחושת ריקנות מה שמוביל לקראת נסיון לנסות למלא את הריקנות באוכל... רגישות יתר - מה המקור ואיך מתמודדים בשלבים הראשונים של חיי התינוק גם כשהוא שם לב לאנשים סביבו - הוא לא יכול להיות מודע לצרכים שלהם לרצונות שלהם - רק לשל עצמו - למרות החשיבות של ההורים מבחינתו יקח זמן מה עד שיבין שיש להם קיום עצמאי חוץ מהקשר שלו אליהם... אם כן בתחילת חיי האדם - התינוק והילד לא רואים את הקיום הנפרד שבין האחר - הזולת אלים... אפשר לפעמים לראות ילדים קטנים שרואים את אחד מבני המשפחה או את אחד החברים שנפל קיבל מכה ובוכה ובכל זאת הם לא מצליחים להזדהות איתו הם לא מראים של השתתפות בצער שלו - בגלל שטרם נוצרה בהם "תפיסת האחר". ולפעמים משהו מזה נשאר גם בבגרות שלנו - יכול אחד מבני הזוג לכעוס על השני כשהוא חולה - ומדוע - בגלל שיש להם מטלות בבית וההתנהלות חייבת להמשיך. או לפעמים משהו אוהב תמונה מסויימת או הוא החכים מהרצאה או מספר - והזולת מזלזל ואומר משהו כמו "איך אתה אוהב דברים כאלו" - הוא לא יכול לקבל שלמישהו יש דעת אחרת ואפילו טעם אחר - כי בהבעת דעה שלו - הוא מדגיש את קיומו הנפרד עם הטעם השונה - עם תפיסת העולם השונה מה שכבד עליו מנשוא... והוא באמת כועס או מופתע מכך שלזולת בדרך כלל אדם קרוב אליו - בעל, אישה - אחד מבני המשפחה - יש דעה משל עצמו! נספר לסהם על משהו מעניין שקרה לנו ותוך שתי דקות השיחה עוברת עליהם על משהו שקשור אליהם... ולפעמים אלו אנשים שבחברה הם סובלנים מאד ומבינים מאד את השני - אבל בחוג המשפחה הם לא יכולים להבין שלזולת יש עולם משל עצמו שהוא ייחודי ושונה בדעתו בהרגשותיו ובטעמו... לפעמים האנשים האלו מתבטאים בצורה קיצונית "איך אתה חושב כך" או "מה פתאום אתה מרגיש כך" או "איך עשית את זה" או הטעם שלך גרוע"... אבל לפעמים מדובר על אנשים שיש להם את אותו אופי - אותה תכונה - "נרקסיסטית" - אותה תכונה שרואה בעיקר את עצמם שאין לה מודעות רחבה לזהות שיש אנשים אחרים. והאופי הזה לא בא בצורה ברוטלית ואגרסיבית אלא בצורה עדינה ורגועה... נאמר להם שאנחנו לא יכולים לעזור להם - הם יתחילו לבכות להיות עצובים ולבטאות את זה - הם יתארו כמה הם אומלים ואף אחד לא חושב עליהם וכך הם על ידי אומללות וצמעות - הם יוצרים אווירה כאילו הם קורבן של החיים ולכן אנחנו - צריכים לוותר על עצמנו לוותר על מה שרצינו - כי אין להם יכולת להבחין בין עצמם לבין העולם שסובב אותם - הרגישות יתר היא כלי שלהם לסובב את העולם שיעשה הכל כמו שהם רוצים וכל העולם מצטמצם רק לעולם שלהם - כי כולם צריכים להיזהר לא לפגוע ב"הוא שרגיש יותר מידי". ולכן רגישות יתר - לסביבה - זה מצויין ורגישות לעצמנו - זה גם מצויין - אבל רגישות יתר לעצמו זה כבר אומר דרשני! אדם שמרגיש שהוא רגיש מידי - לא פעם הרגישות הזו היא מצד אחד לא נעימה כל כך - כי הוא מרגיש לא נעים עם הרגישות הזו - אבל מצד שני - הוא מרוויח מזה - כי כולם עומדים דם כשהאזעקה מופעלת - כולם משרתים את הרגיש מידי...הוסף תגובה
- תשובת מומחה פרנואידיות
פורומים נוספים בתחום
פורוםטיפול זוגי, טיפול משפחתי
בפורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי ניתן להתייעץ עם עדית רונן סתר, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי