בדיקת מיפוי לב (SPECT PET , Heart Perfusion Scan, Blood Pool Scan, MUGA Scan)

תשובה:

מטופלים המגיעים לטיפול רפואי דחוף עקב אירוע של כאבים בחזה, המחשידים לאירוע לבבי (כגון אוטם חריף של שריר הלב) עוברים סדרה של בדיקות, שמטרתן אבחנה מהירה של המחלה הלבבית, לצורך מתן טיפול מיידי ולעיתים מציל חיים. הטיפול הנוסף והעיקרי (בנוסף לטיפול תרופתי), אשר עוזר להשבת זרימת הדם בכלי הדם לאחר שאובחן אוטם חריף, הוא צנתור, שבמהלכו פותחים את הסתימה בכלי הדם. לצנתור יש ערך טיפולי ממדרגה ראשונה באם נעשה תוך 12 שעות מהתחלת הכאבים, שכן בזמן הזה ניתן להציל כמה שיותר תאי שריר, ולמנוע פגיעה בלתי הפיכה בתאים.

תשובה:

תשובה: בדיקת מיפוי לב היא בדיקה שמטרתה לגלות אם ישנן חסימות בכלי הדם הכליליים (העורקים המספקים דם לשריר הלב), ואם כן - מהו מיקומן. במהלך הבדיקה משתמשים בחומרים רדיואקטיביים, לרוב תליום 201 או טכנציום 99M. לחומרים אלו תכונות המאפשרות להם להגיע לאזורים בשריר הלב שמקבלים דם ושיש בהם תאי שריר חיים. במהלך הבדיקה, מצלמת גמא ממוחשבת המסתובבת סביב הנבדק מצלמת את הלב מזוויות שונות. בדיקת המיפוי גורמת למאמץ מכוון של הלב. בעת המאמץ, הלב זקוק לתוספת אספקת דם וכדי לאפשר זרימת דם גדולה יותר, העורקים הכליליים מתרחבים. האזור של שריר הלב המקבל אספקת דם מעורק מוצר סובל במאמץ מאיסכמיה, הפרעה באספקת הדם. יתר אזורי הלב מקבלים את הדם הדרוש להם. ההבדלים הללו באספקת הדם במאמץ לאזורי הלב השונים מתועדים במהלך הבדיקה באמצעות החומרים הרדיואקטיביים. מיפוי לב SPECT עם תליום מתבצע בשני שלבים. השלב הראשון נמשך כשעה, ובו מבוצע מאמץ פיזי, כשהנבדק צועד על מסלול הליכה. בשיא המאמץ מזליפים כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי דרך מחט העירוי שביד הנבדק, ומיד אחר כך מצלמים את הלב. השלב השני מתבצע כעבור 3 שעות והוא נמשך כ-30 דקות. בשלב זה מתבצעת סדרה שנייה של צילומי הלב במנוחה. השוואה בין הצילומים שנעשו בשלב הראשון, שלב המאמץ, לבין הצילומים שנעשו בשלב השני, שלב המנוחה, מספקת לרופא מידע על האזור בשריר הלב הסובל מהפרעה באספקת הדם ועל מידת החיות של שריר הלב. למשל, על אזור שבזמן מנוחה זרימת הדם אליו מספיקה אבל שבמאמץ, כאשר דרישת שריר הלב לחמצן עולה, אספקת הדם שלו אינה מספיקה עקב היצרות משמעותית של העורק. אבחנה זו חשובה מאוד: מטופלים הסובלים מתעוקת חזה שמיפוי הלב שלהם מראה איסכמיה, נשלחים לעיתים קרובות לצנתור, ואילו מטופלים עם אוטם קודם, ללא איסכמיה הפיכה, מטופלים בתרופות בלבד. וכעת באופן ספציפי לשאלתך. פגם מילוי קבוע מתאר מצב שבו זרימת הדם אינה תקינה לאזור מסוים של הלב, אך ללא שינוי בין מנוחה למאמץ. זאת אומרת, מדובר באזור אוטם ישן ולא בהפרעה חדשה בזרימת הדם. במקרה כזה אין סיבה לצנתר. פגם מילוי הפיך משמעותו שבזמן מאמץ, כאשר דרישת הלב לחמצן גבוהה, העורק אינו מסוגל "לספק את הסחורה", אבל במנוחה, כשהדרישה לחמצן יורדת, כמות הדם המגיעה דרך אותו עורק מספיקה. במצב זה כדאי לצנתר ולהרחיב את החסימה בעורק. מדובר בעורק מוצר ובעייתי, אבל שקשור במסת שריר חיה של הלב. אינפריורי = תחתון, ספטלי = שמספק את הספטום (מחיצה), לטרלי = צידי. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה:

התומכן המושתל בכלי הדם החסום על מנת לשמור על כלי הדם פתוח לאורך זמן עשוי לרוב סליל מתכת קטן (bare-metal stent). בשנים האחרונות פותחו סוג נוסף של תומכן, בעל פונקציות נוספות- תומכן המצופה בתרופה, אשר עוזרת למנוע שגשוג של תאי דלקת ואפיתל, אשר יכולים לגרום לחסימה בכלי הדם בשנית. תומכן זה נקרא drug-eluting stent, והוא נמצא כמפחית את שיעור ה-re-stenosis, כלומר ההיצרות מחדש של כלי הדם.

תשובה:

התשובה היא לא תמיד. מובן כי כאשר ניתן, מעדיפים להימנע מביצוע ניתוח מעקפים לבבי, אשר כרוך בתחלואה ותמותה רבים יותר, ומטפלים בחסימות עורקיות בעזרת צנתור ותרופות. אמנם במקרים מסוימים אין כלל אינדיקציה לניתוח, אולם במקרים אחרים, התברר במחקרים ארוכי טווח ורבי משתתפים, כי המטופלים מפיקים תועלת מרובה יותר מביצוע ניתוח מעקפים. מטופלים אלו הם למשל חולי סוכרת עם חסימה בשני כלי דם כליליים, מטופלים אצלם ישנה חסימה של שלושה כלי דם כליליים, כל חסימה בעורק הכלילי השמאלי הראשי (left main), חסימה בשלושה כלי דם כליליים או יותר, ועוד.

תשובה: אבא שלך ביצע בדיקת מיפוי לב. בדיקה זו נועדה לאבחן האם ישנה עדות למחלת לב איסכמית והתוויה לביצוע צנתור לבבי. היא בודקת האם ישנם אזורים שבהם יש הפרעה בזרימת הדם ולכן אינם מתמלאים בחומר הניגוד (תליום). הבדיקה מראה שתפקוד הלב תקין, וכמעט כל אזורי הלב אינם סובלים מהפרעה באספקת זרימת הדם, מלבד אזור קטן בתחתית הלב. ההפרעה בזרימת הדם מתרחשת רק בעת מאמץ (אז הלב צורך יותר חמצן ודורש זרימת דם מוגברת בעורקיו) ולא במנוחה. היצרות בעורק כלילי המספק את הלב יכולה לגרום להפרעה בזרימת הדם, מכיוון שכלי הדם הזה איננו יכול להתרחב על מנת לספק את צריכת הדם המוגברת של הלב בעת מאמץ. עליכם להתיעץ עם רופא קרדיולוג האם פגם מילוי קטן זה מצדיק צנתור במקרה של אביך (בהתחשב בסימפטומים שבגינם ביצע את הבדיקה), או שעדיף טיפול תרופתי שמרני בלבד.

תשובה: מדובר בהתכווצויות מוקדמות של החדר שמקורן אינו בגירוי החשמלי התקין, הנגרם על ידי קוצב העלייה הימנית. הן נצפות באופן נורמלי אצל אנשים, ואם אינן רבות מאוד ואינן רצופות, אין להן משמעות פתולוגית. ביג'מיני הוא מצב שבו פעימה מוקדמת של הלב מופיעה אחרי כל פעימה תקינה, בדרך כלל ממקור לא תקין. ממצאי PVCs וביג'מיני כשלך לא מעוררים חשש כל עוד אין פתולוגיה קרדיאלית אחרת ברקע. רפואה שלמה, ד"ר עופר לימונד - אינפומד

תשובה:

חזרה לתפקוד לאחר צנתור לבבי שנעשה למטרה טיפולית, הינה אינדיבידואלית ותלויה אף רבות בגורם המחלה אשר הביא לצנתור. לאחר צנתור שנעשה לצורך טיפול באוטם חריף של שריר הלב, או באירוע לבבי חריף מסוג אחר, לעיתים דרוש זמן החלמה ממושך, שיכול לקחת אף מספר שבועות. במהלך שבועות אלה, המטופל עשוי להרגיש עייפות וחולשה, אשר תחלוף בהדרגה. על המטופל להתחיל בביצוע מאמצים קלים ביותר, ולהמשיך בפעילות גופנית מתונה, תוך מעקב רפואי. לאחר צנתור שנעשה אך ורק למטרה אבחונית, לרוב אין בעיה בחזרה לשגרה כבר יומיים-שלושה לאחר הצנתור, וכאשר הנפיחות או הכאבים המקומיים חולפים.

תשובה:

לאחר צנתור לבבי טיפולי שנעשה בעקבות אירוע של אוטם חריף של שריר הלב, נדרש המשך טיפול שמרני, הכולל בראש וראשונה שמירה על אורח חיים בריא. מומלצת הקפדה על פעילות גופנית מתונה ושמירה על תזונה נכונה, ולכך ישנה חשיבות מכרעת להצלחת הטיפול לטווח רחוק (וכיום שמים על כך דגש רב בחינוך והגברת המודעות במכוני שיקום הלב). הטיפול המשלים הנוסף כולל טיפול תרופתי במגוון משפחות של תרופות, שמטרתן הכוללת הן דילול הדם למניעה של היווצרות קרישי דם וחסימה חוזרת של כלי הדם, והורדת לחץ הדם, המפחיתה את העומס על שריר הלב.

תשובה: צניחת המסתם המיטרלי (MVP) היא תופעה שכיחה ביותר באוכלוסייה הכללית, ובדרך כלל מתגלה באקראי בעקבות בדיקת אקו לב או מיפוי לב. יש דרגות שונות של MVP, אך אצל אדם שאינו מציג סימפטומים נלווים, ושבבדיקת אקו לב נמדדת אצל חומרת צניחה מינימלית, אין צורך בטיפול או במעקב. מובן שתמיד יש לפנות לרופא המטפל כאשר מתחילים להופיע סימפטומים כדי לברר את מקורם. ד"ר גיל טאובר - אינפומד