בדיקת חלבון CRP (C-Reactive Protein)

תפקודי הכבד שלך תקינים למעט רמת ה- GGT, שהיא מעט גבוהה. גאמא גלוטמיל טרנספראז הוא אנזים הנמצא בנסיוב של אנשים בריאים, והרמה התקינה שלו היא בין 0 ל-30 IU/L. רמתו של אנזים זה בדם עולה במחלות כבד, דרכי המרה והלבלב. הוא עולה גם אם לוקחים תרופות מסוימות ( פניטואין, ברביטוראטים) ואלכוהול גם כאשר מדדי תפקודי הכבד האחרים תקינים. נשלחת לעשות אולטרסאונד בטן כדי לשלול הרחבה של דרכי המרה, אבנים בכיס המרה ודלקת כיס המרה. סונר בטן יכול גם לגלות ולאפיין גידולים, מורסות וציסטות בכבד. תוכלי לקרוא על בדיקות תפקודי הכבד כאן: http://www.infomed.co.il/doSearchTest.asp?group=24

הסיכוי שיש לך בגוף מחלה דלקתית משמעותית עם שקיעת דם ורמת CRP תקינות נמוכה. בדיקה אחת שהייתי עושה, אם לא נעשתה עדיין, היא בדיקת CPK. זהו חלבון שמשתחרר משריר בזמן פירוק שלו ויכול לסייע לראות אם כאבי השרירים נובעים מפגיעה בשרירים. אם רמת ה- CPK גבוהה מאוד, יש מקום לבדיקות נוספות כמו ביופסיה של השריר. לא סביר שמחלה כמו טרשת נפוצה או מחלה נוירולוגית אחרת תתבטא בבעיות כלל גופניות כמו שאת מתארת, כך שבקשר לכך את יכולה להיות רגועה, וגם לגבי הסכנה לעובר. אני חוששת שאין לי רעיונות נוספים. נראה שהרופא המטפל שלך חשב על רוב הדברים שגם אני חשבתי עליהם. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תופעת הלוואי של קסטרל (Alfuzosin) במערכת הנשימה היא זיהומים. תופעות הלוואי במערכת הנשימה של אומניק (Tamsulosin) הן שיעול, דלקת גרון, דלקת סינוסים ונזלת. שחמת הכבד באמת מגבירה את רמת הרעלים בגוף. אם יש אי-ספיקת כליות, אזי גם מצב זה זו תורם לעלייה ברמת הרעלים בגוף. הגדלה של הפרוסטטה, כשלעצמה, אינה משפיעה על רמת הרעלים בגוף. הדבר שמתרחש במצב כזה הוא ששתן לא יכול לעבור דרך שלפוחית השתן החוצה, ולכן הוא מצטבר בשלפוחית, ואם יש אצירת שתן (ב-'א', כלומר אגירת שתן), זה מאוד מאוד כואב, ומובן שיש לטפל בכך. קשיי הנשימה, לדעתי, אינם קושרים לכדורים לטיפול בפרוסטטה אלא לשחמת הכבד. במצב זה יש מיימת, מים בחלל הבטן, שמקשים מאוד על הנשימה, ולדעתי זו הסיבה לבעיות שחווה אביך. התרופות שציינת עלולות לגרום נזלת, דלקת גרון, בעיות סינוסים וכדומה, אך בפני עצמן, אינן גורמות לקוצר נשימה. היוועצו ברופא/ה המטפל/ת. ד"ר שירי אורי - אינפומד

מכיוון שמחלת וגנר גורמת לנטייה (פרה-דיספוזיציה) לפתח פגיעה בכליות, מחלת החום בהחלט יכולה לגרום לירידה בתפקודי הכליות ולעלייה במדדי תפקודי הכליה. לא ניתן לחזות כמה זמן יקח למדדים לחזור לערכי הבסיס שלך, שהיו לפני מחלת החום. הפגיעה בכליות כתוצאה ממחלת וגנר היא הגורם לחלבון בשתן, ולכן הטיפול הטוב ביותר הוא להשיג שליטה במחלה, שכוללת טיפול בסטרואידים במינון גבוה בתוספת תרופות לדיכוי המערכת החיסונית כגון ציקלופוספאמיד. שליטה טובה יותר בווגנר תוביל לשיפור בתפקודי הכליה, לירידה בכמות החלבון בשתן ולמניעת הצורך בהשתלת כליה. ד"ר גיא פישמן - אינפומד

כאבים סביב משתל מלאכותי הם מצב מורכב העלול לנבוע מכמה סיבות, ביניהן התרופפות, זיהום, ושבר סביב המשתל. חיוני לשלול דלקת זיהומית סביב המשתל בברך, שכן זהו אחד המצבים מבין אלה שפורטו העלול לסכן חיים. אחת הדרכים לאישור האבחנה היא בדיקת מיפוי עצמות, אך חשוב גם להיעזר בבדיקות דם, כולל מדדי דלקת, בראשם רמת ה- CRP, ולהשוותם לערכים קודמים. במקרים רבים יש לנקר את הברך ולבדוק את הנוזל התוך-מפרקי כאשר יש חשד לזיהום. אפשרויות הטיפול נחלקות, באופן כללי, לכאלו המשמרות את המשתל ולכאלה הכוללות את הוצאתו. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

כל חולה במחלה כרונית סיסטמית, בעיקר כזאת שמשפיעה על מערכת החיסון, נמצא בקבוצת הסיכון למחלה קשה יותר בשפעת החזירים, ולכן ממליצים במקרה כזה על טיפול בטמיפלו. עם זאת, הטיפול בטמיפלו יעיל בעיקר ב-48 השעות הראשונות של המחלה. ההחלטה היא קלינית בעיקרה, כלומר רופא המשפחה שלך צריך לבדוק אותך ולהחליט. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

דלקת גרון בילדים היא מחלה שכיחה מאד. הגורם המרכזי לה הוא חיידק הסטרפטוקוק מקבוצה A. במקרה של בתך לא צמח במשטח גרון החידק הזה, אלא סטרפטוקוק מקבוצה אחרת, אשר לרוב אינו גורם לדלקת גרון בילדים. למרות הטיפול האנטיביוטי שניתן, הילדה ממשיכה לסבול מדלקת והחיידק נותר בגרון. מצב זה עשוי להיגרם כאשר החיידק עמיד לאנטיביוטיקה שניתנה, או כאשר ישנם חיידקים אחרים, אשר אינם גורמים למחלה אולם מפרקים את האנטיביוטיקה ומונעים ממנה לפעול, וזה המקרה השכיח יותר. במקרה כזה נכון לתת טיפול באוגמנטין, כפי שאכן ניתן לבתך. לשאלתך, בהחלט יש לטפל באנטיביוטיקה כדי למנוע סיבוכים של המחלה. ניתן להבריא מהמחלה גם ללא טיפול אנטיביוטי, אולם הטיפול האנטיביוטי חשוב על מנת למנוע סיבוכים בעתיד. קרוב לוודאי שבתך תבריא לאחר קבלת האנטיביוטיקה. היא אינה צפויה לסבול מדלקת גרון כרונית. ייתכן שתהיה הישנות של החיידק בעתיד, אולם גם אז ניתן יהיה לטפל בו באנטיביוטיקה. דלקות הגרון נעשות פחות שכיחות עם הגיל, ואין סיבה לחשוש ממחלה זו אם מטפלים בה כראוי. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

ישנן סיבות אפשריות רבות לנפיחות בצוואר. בלוטת תריס מוגדלת, או Goiter בשפה הרפואית, יכולה לנבוע מסיבות רבות, גם כאלו שלא גורמות להפרעות בתפקוד הבלוטה, ואז תוצאות תפקודי הבלוטה תקינות. אולם חשוב לזכור שבלוטת התריס נמצאת באזור אנטומי הנקרא "המדיאסטינום הקדמי", ושישנם עוד מצבים היכולים להתבטא בהגדלת אזור זה חוץ מהגדלה של בלוטת התריס. אם אכן ישנה נפיחות באזור זה, חשוב שתתייעצי עם הרופא המטפל על מנת שיוכל לבדוק אותך ולהחליט על המשך הבירור לנפיחות. בברכה, ד"ר יעקב אולך - אינפומד

תרומת מוח העצם בלא בניתוח (לא באיסוף כירורגי מעצם האגן) מתבצעת על ידי איסוף תאי מוח עצם מדם ורידי. תהליך זה כולל טיפול של 4 ימים לעידוד ייצור תאי אב במוח העצם על ידי זריקות נאופוגן (GCSF). במחקרים בבעלי חיים שקיבלו טיפול זה נצפו מומים בעוברים. אין די מחקרים על נשים הרות, אך השימוש לא מומלץ. לכן נשים בהריון רשאיות להיבדק להתאמת מוח עצם, ואם הן נמצאות מתאימות, הן יכולות לתרום לאחר הלידה. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

מרבית בני האדם מאובחנים כחולים בקוליטיס כיבית עוד בטרם הגיעם לגיל 30, אולם המחלה יכולה להתפרץ בכל קבוצת גיל. אצל כ- % 10 עד % 20 מכלל החולים בקוליטיס כיבית יש לפחות בן משפחה אחד מקרבה ראשונה אשר חולה גם הוא במחלה. דבר זה מצביע על כך שייתכן ולמרכיב התורשתי יש בכל זאת תפקיד מרכזי בגרימת מחלת הקוליטיס הכיבית.