ניתוח קטרקט (Cataract Surgery)

ערוץ רפואת עיניים

2 דקות קריאה

כללי
שאלות ותשובות
מאמרים

ניתוח קטרקט הוא הליך שנועד לטפל בעכירות של עדשת העין (lens), הנוצרת עם הזמן, ואשר נקראת קטרקט ("ירוד"). העדשה הצלולה, הנמצאת מאחורי קשתית העין (ה- iris שמכילה את תאי הפיגמנט), צוברת עם הזמן "לכלוכים" ופסולת, אשר בסופו של דבר יכולים לגרום לעכירות מרכזית שלה, ולירידה של ממש בראייה.

קטרקט היא בעיה עינית נפוצה מאד, ומעריכים כי מעל 60% מבני ה-60 ומעלה סובלים ממנה.

לרוב קטרקט הוא אכן תהליך איטי והדרגתי שמתרחש עם העלייה בגיל, אולם לעיתים יכול להתרחש במהירות (עקב נזק טראומתי לעין, ניתוחי עיניים, קטרקט מולד ועוד). התהליך בד"כ מתרחש בשתי העיניים במקביל, אולם לא נדיר כי מתקדם ביתר מהירות בעין אחת לעומת השנייה.

השיטה היחידה לטפל בקטרקט, כאשר כבר הוחלט על טיפול, הינו באמצעות ניתוח קטרקט (לעיתים ממליצים לעקוב ולראות האם יתפתח- במידה ולא נגרמת ירידה משמעותית בראייה).

ניתוח קטרקט הנפוץ ביותר כיום הוא באמצעות מכשיר ה"פאקו"- phacoemulsification. מדובר במתמר אולטרא-סאונד-סאונד זעיר, אשר ע"י חתך עיני קטן נכנס אל מאחורי הקרנית וממוסס את העדשה העכורה על מנת להחליפה בחדשה. במקרים קשים יותר לעיתים נעשה ניתוח "פתוח" (אקסטרא/אינטרא קפסולרי).

צילום: Shutterstock

הכנה לניתוח
ההכנה לקראת ניתוח קטרקט כוללת מפגש ייעוץ מקדים, בו מבררים כי אין למטופל מחלות רקע ספציפיות, שאינן מאפשרות את ביצוע הניתוח (לרוב מכיוון שמדובר בניתוח קצר זעיר-פולשני אין בעיה לבצעו למרות מחלות סיסטמיות אחרות).

לרוב אין צורך בבדיקות כלליות מקדימות לפני ניתוח קטרקט. רופא עיניים יעשה בדיקת עיניים מקיפה, כולל בדיקת שדה ראייה, לחץ תוך עיני, חדות ראייה ובדיקת קרקעית העין, בה ימדוד את גודל העדשה.

ניתוח קטרקט מבוצע תחת הרדמה מקומית בלבד. יש להיוועץ עם הרופא לגבי התרופות שיש להפסיק ליטול לפני הניתוח. כמו כן יש לשמור על צום מלא של 8 שעות לפני הניתוח.

תהליך הניתוח
לאחר טפטוף חומר המרחיב אישונים לתוך העין תבוצע הרדמה מקומית באמצעות טיפות עיניים מטשטשות. המנתח יבצע חתך דק וקטן בקרנית (האזור השקוף המכסה את הלובן בקדמת העין) באמצעות מכשיר עדין מתאים ותחת הגדלת מיקרוסקופ.

בניתוח ה"פאקו" הנפוץ, מכשיר הפאקו יוחדר דרך החתך אל קופסית העדשה. באמצעות ויברציות על-קוליות החומר המרכיב את העדשה מתמוסס, ונשאב אל תוך המכשיר. בשלב הבא כאשר הוסר הקטרקט, מוחדרת עדשה מלאכותית חדשה וצלולה אל תוך קופסית העדשה שנותרה ריקה.
אין צורך בסגירת החתך הניתוחי שכן הוא מזערי והרקמה נסגרת עם הזמן באופן עצמוני. משך הניתוח הוא כ-30 דקות.

בעת ניתוח קטרקט פתוח לטיפול בקטרקט קשה, נעשה חתך מעט יותר גדול בעין, אשר נסגר ע"י תפרים.

סיכונים ספציפיים של ניתוח קטרקט:

יובש בעיניים- לרוב ניתן להתגבר על כך באמצעות טיפות עיניים מתאימות.

עליית לחץ תוך עיני- בשל הטראומה לעין, מטופל תרופתית.

בצקת בקרנית- סיבוך אשר גורם לעכירות בקרנית, ולטשטוש ראייה, חולפת עם זיהוי וטיפול מתאים.

הפרדות רשתית- בעקבות דימום מתמשך- נדיר.

הטיפול אחרי הניתוח
לאחר ניתוח קטרקט המטופל משתחרר לביתו, אולם אינו יכול לנהוג, בשל טשטוש הראייה לאחר הניתוח.
אין מניעה כי כבר ביום למחרת ישוב לעבודה, וכן לנהיגה במהלך היום אם יכול.

המטופל יודרך להשתמש בטיפות עיניים אנטיביוטיות למניעת זיהום ודלקת עינית למשך של כ-3 שבועות לאחר הניתוח.

לרוב אין כאבים מיוחדים אולם במידה ויש ניתן להשתמש במשככי כאבים ע"פ הצורך.באם ישנם כאבים עזים, עליית חום, הפרשה מהעין או דימום מוגבר, יש לפנות מיידית לרופא.

השיפור בראיה מורגש כבר מתום הניתוח, ולרוב מגיע לשיפור מקסימלי תוך כחודש.

מעקב אצל הרופא יתבצע כיום-יומיים לאחר ניתוח קטרקט, לאחר שבוע, לאחר חודש ולאחר מס' חודשים.

המאמר נכתב על ידי ד"ר אפרת סולומון

שייך לתחום: ניתוחים בתחום רפואת עיניים

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

ד"ר עמי הירש עיניים

קראו עליי

ד"ר שלומי סימן טוב עיניים

קראו עליי

ד"ר אנדרו פינק עיניים

שאלות ותשובות

רופא העיניים שלי שלח אותי לבדיקת שדה ראיה בשל חשד לקטרקט. לאחר עיון באתר הבנתי שהמחלה הזאת מופיעה בעיקר באוכלוסיה המבוגרת. אני בת 29, בריאה לחלוטין. מעולם לא הזדקקתי למשקפיים, אך בחודש האחרון אני לא מצליחה לנהוג בלילה, האורות מסנוורים אותי, ואני רוא
באופן עקרוני, ניתן לבצע את הניתוח בהרדמה מלאה, אולם יש לזכור שגם להרדמה מלאה סיבוכים וסיכונים, ועל כן, כאשר הדבר אינו הכרחי, מומלץ לעשות את הניתוח בהרדמה מקומית על ידי טיפות או זריקה. ניתוח הקטרקט הוא ניתוח מאוד שכיח ברפואת עיניים, וכשוא נעשה על ידי רופא מיומן, וללא אירועים חריגים, הוא אמור לארוך פחות מחצי שעה. אני ממליץ בחום להימנע מהרדמה כללית אם הדבר לא הכרחי. לקבלת פרטים נוספים לגבי אפשרויות הרדמה, פני לרופא העיניים ולרופא המרדים בבדיקתך לפני הניתוח. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד פתח בחלון חדש
אבקש לדעת מה ההבדל בין ניתוח פטריגיום לקטרקט? האם ניתן לראות בניתוח פטריגיום ניתוח קטרקט?
פטריגיום הוא קרום בצורת משולש הנמצא על הקרנית, בדרך כלל בחלקה הפנימי, שנוצר על ידי לחמית מעובה ומנוונת והמופיע בעיקר באקלים חם. קטרקט היא עכירות של העדשה הגורמת לעיוורון חלקי או מלא. העכירות היא בדרך כלל תהליך ניווני תלוי גיל. גורמים נוספים המאיצים את התהליך הם עישון, צריכת אלכוהול, חשיפה לשמש, שימוש קבוע בסטרואידים וסוכרת. הטיפול המקובל ביותר בשני המקרים הוא ניתוח להחלפת העדשה, המחזיר את הראיה לקדמותה. לעוד מידע: http://www.infomed.co.il/questions/q_050804_2.htm פתח בחלון חדש
מדוע מעדיפים לבצע ניתוח קטרקט בכל עין בנפרד ולא בשתי העיניים בו זמנית?

מכיוון שקטרקט לרוב פוגע בשתי העיניים, המטופל חש טשטוש ראייה כללי, ולא תמיד יודע להבחין היכן התהליך מתקדם וגורם לפגיעה גדולה יותר בראייה. ע"י בדיקה של רופא עיניים ניתן להחליט על העין בה הדחיפות הניתוחית היא רבה יותר. לעיתים ניתן לבצע ניתוח אחד ולהמתין עם מעקב על העין השנייה. במידה וכן צריך ביצוע ניתוח בשני הצדדים, הרופאים מעדיפים לעשות זאת בנפרד, ולא בשתי העיניים יחד, על מנת שלא לגרום לאי נוחות ומוגבלות אצל המטופל, שעלולה להיווצר במידה וקיימים סיבוכים ניתוחיים (דלקת/בצקת בקרנית). לכן, מזמינים את המטופל לניתוח אחד, ולאחר מעקב שמראה כי השיפור בעין ניכר ואין סיבוכים מיוחדים, ניתן לעבור ולטפל בעין השנייה, לאחר מספר חודשים.
פתח בחלון חדש
אילו סוגי עדשות משתילים בעין בניתוח קטרקט?

ישנם מספר סוגי עדשות מלאכותיות אשר בהם משתמשים בהחלפת העדשה העכורה בניתוחי קטרקט: הסוג הנפוץ ביותר המושתל נקרא עדשה מונו-פוקאלית (monofocal lens), אשר לה חוזק אופטי שווה בכל צידי העדשה, ומאפשרת ראייה טובה למרחק, לעיתים בעזרה קלה של משקפיים בלבד. עדשה מסוג זה אינה מתקנת אסטיגמטיזם ("צילינדר") ומצריכה אמצעי תיקון לראייה מקרוב (משקפיים/עדשות). הסוג השני- עדשה בצורת גליל- (toric lens)- יכולה לתקן אסטיגמטיזם וראייה למרחק אצל מרבית המטופלים, אולם עדיין מצריכה תיקון לראייה מקרוב. הסוג השלישי- עדשה מולטי-פוקאלית (multifocal lens)- נחשבות כעדשות המתקדמות יותר בתחום כיום, ובעלות מגוון חוזקים אופטים המאפשרים לתקן הפרעות ראייה שנות- למרחק, למרחק בינוני ולקרבה.
פתח בחלון חדש
קופת חולים אישרה לי ניתוח קטרקט בבית חולים קרוב למקום מגורי. בבית חולים זה בקשו ממני להוסיף 500 ש"ח כדי לקבל עדשה יותר טובה. מה המשמעות של עדשה יותר טובה? החומר הוא אינרטי ולא נראה לי שיש הבדל. אולי בגמישות העדשה?
היתרון הגדול של העדשות החדישות הוא יכולתן להביא להפסקת הצורך במשקפיים לאחר הניתוח. העדשות הישנות היו בנויות כך שאפשרו התמקדות בודדת - למרחק רב או למרחק קרוב, או לעיתים למרחקי ביניים. העדשות החדישות מאפשרות ראיה מולטיפוקאלית, כלומר להגיע למיקוד באותה עדשה לראיה מקרוב ולראיה מרחוק, ובכך מפחיתות את הצורך במשקפיים. העדשות עדיין אינן יעילות במאה אחוז. בחלק מהחולים יש נטיה להסתנוורות, וכן קשיים בראיה מקרוב, מה שבכל זאת מצריך שימוש במשקפיים. נקודת החולשה הבולטת ביותר של העדשות החדישות היא שאינן בסל התרופות, וכנראה שזוהי הסיבה לכך שהתבקשת להוסיף תשלום. בהצלחה ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 60, חולת סוכרת. עברתי לפני 5 ימים ניתוח קטרקט. ביום הוצאת התחבושת הופיעה בעין המנותחת דלקת קשה. קיבלתי טיפות דתאמיצין 4 פעמים ביום, למרות שכתוב שאסור לחולה סוכרת להשתמש בהן. הדלקת עברה לעין השניה ואני סובלת מכאבים חזקים וממוגלה בעיניים. הרופא
לאחר ניתוח קטרקט מומלץ ליטול טיפות הכוללות מרכיב סטרואידאלי ומרכיב אנטי-בקטריאלי. קיימים בשוק מספר תכשירים המורכבים משני מרכיבים אלה, ביניהם Dexamycine, Dethamycine ועוד תכשירים נוספים. דרך הנטילה היא טופיקלית, כלומר בטיפות לעיניים. המרכיבים הפעילים בשתי תרופות אלו הם Neomycin ו- Dexamethasone וניתן לקבל אינפורמציה נוספת לגבי תרופות אלו בקישורים הבאים בפורטל אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=91 פתח בחלון חדש
אני בן 60. נותחתי לפני יומיים ניתוח קטרקט בו הוחלפה עדשה, ובביקור אצל הרופא נמסר לי שהכל תקין. קיבלתי טיפות סטרודקס וולטרן. אני סובל גם מגלאוקומה. בעין המנותחת יש לי בצקת, ונאמר לי שזה עניין של שבועיים-שלושה. הראייה עכורה ומטושטשת, ומדאיג אותי שאני
המצב שאתה מתאר אינו חריג. תקופת הריפוי לאחר ניתוח קטרקט אורכת מספר ימים, ואם הבצקת משמעותית יותר, ההחלמה יכולה להימשך שבוע, שבועיים ואף שלושה. מקור הבצקת בקרנית הוא בפתחים שנוצרו ובמגע בה במהלך הניתוח. מפתחים אלה הוציאו את העדשה המקורית והכניסו את העדשה המלאכותית. כתמים צבעוניים יכולים להיגרם כתוצאה ממקדמי שבירה שונים בקרנית, דבר המתרחש בשל הבצקת שתוארה. לגבי השימוש בסטרודקס (סטרואיד בטיפות) וגלאוקומה, באופן עקרוני, סטרואידים (בעיקר בטיפות) יכולים לגרום גלאוקומה או להרע את מצבה של גלאוקומה קיימת. הסטרואידים עוזרים לתהליך ההחלמה, למניעת דלקת לאחר הניתוח. אם הלחצים התוך-עיניים מאוזנים, אם מצב עצבי הראייה שפיר ואם אין עדות לנזק בשדות הראיה, אין מניעה ליטול סטרואידים לתקופה של כמה ימים עד שבוע. מומלץ להגיע לביקורת אצל רופא עיניים כשבוע לאחר תום הניתוח. אציין כי אין תמימות דעים בספרות המקצועית, וכתוצאה מכך בפרקטיקה הרפואית, לגבי השימוש בסטרואידים לאחר ניתוח קטרקט, ובפרט אצל חולי גלאוקומה לאחר ניתוח קטרקט. בכל במקרה של החמרה במצב הקיים, או של התפתחות סימפטומים חדשים בעיניים, מומלץ לפנות לרופא עיניים בהקדם. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד פתח בחלון חדש
אני מעוניין להבין כיצד מתיישבת העובדה שקטרטקט ניתן לטיפול במרבית המקרים עם העובדה שקטרקט עדיין נחשב לגורם מרכזי לעיוורון בישראל. אם ניקח לדוגמה את שנת 2005, שלגביה יש לי נתונים, 114 אנשים קיבלו תעודת עיוור, וקטרקט הוא הסיבה העיקרית לעוורונם. האם יש מ
קטרקט אינו נחשב לגורם מרכזי לעיוורון בישראל או בעולם המערבי בכלל. כאשר בודקים את הנתון שאתה מביא לגבי 114 מקרים מ-2005 או 107 מקרים מ-2006, בהם אנשים קיבלו תעודת עיוור בגלל קטרקט, ניתן לראות כי שיעורם הוא 6% ו-6.4% בהתאמה מסך כל המקרים בהם קיבלו אנשים תעודת עיוור בשנים אלו. נוסף על כך, הנתונים מתייחסים לכל מקרי הקטרקט, מקטרקט מולד ועד לקטרקט תלוי גיל, מילדים שכתוצאה מהקטרקט סובלים מעין עצלה ועד לאנשים שנותחו בשל הקטרקט עם סיבוכים במהלך הניתוח או אחריו. הגורמים המרכזיים בעולם המערבי לעיוורון (וכתוצאה מכך גם להוצאת תעודת עיוור) הם ניוון תלוי-גיל של המקולה (AMD), רטינופתיה סוכרתית ומחלת הגלאוקומה, אשר ביחד הם יותר מ-50% מהמקרים בהם הוצאה תעודת עיוור. בעולם השלישי, שני גורמים מרכזיים נוספים הם מחלת הטרכומה והקטרקט, מאחר שהיכולת לקבל טיפול רפואי מוגבלת בארצות אלו. נעשים מאמצים בינלאומיים בהיקף נרחב (על ידי ה- WHO וארגונים פרטיים) לטיפול בשתי מחלות אלו. הטיפול בקטרקט הוא כירורגי, והשיפור בטכניקות הניתוחיות ובאופטיקה (העדשות שמשתילים) הקטינו את הסיבוכים (שעדיין ישנן) והעלו את שביעות רצון המטופלים. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד פתח בחלון חדש
האם התפתחות קטרקט בעין אחת משפיעה על התפתחות קטרקט בעין השנייה?

לא. אין השפעה של היווצרות קטרקט בעין אחת על היווצרותו בשנייה. הסיבה לקיומו היא ברוב המקרים הצטברות של פסולת בעדשה עם הגיל, ולכן טבעי שיתפתח בשתי העיניים, ולאו דווקא באותו הקצב. גם חומרים כגון תרופות, שימוש בסטרואידים וכו' שהאדם צורך יכולים להשפיע על שתי העיניים או רק על אחת, ואין דרך לחזות זאת מראש. גורמים נוספים להיווצרות קטרקט הם מחלת הסוכרת, מחלות תורשתיות כגון תסמונת דאון וכד', ולמרות שהפגיעה היא לרוב דו-צדדית, אין הרעה של המצב בעין אחת בעקבות השנייה.
פתח בחלון חדש
מה הסיבה לכך שלא מנתחים קטרקט מייד עם האבחון, אם הוא ממילא יתקדם?

אין זה מדויק. קטרקט כמו רוב התהליכים בגוף יכול להיעצר או להתקדם, ואין דרך טובה לחזות זאת מראש, פרט למעקב. כאשר מאבחנים קטרקט בגיל יחסית צעיר, ומדובר בפגיעה מינורית שאינה גורמת לנזק תפקודי או ירידה ממשית בראייה, אין צורך לפנות ישירות לניתוח. ניתוח זה כמו כל ניתוח מלווה בתופעות לוואי וסיבוכים אפשריים, ולמרות שאכן מדובר בניתוח פשוט וקצר, עם אחוזי הצלחה גבוהים מאד, לא צריך לסכן עין יחסית בריאה ללא סיבה מספקת לכך. מטופלים אשר נמצאים תחת מעקב סדיר אין סיבה כי ימהרו לנתח, וכדאי לסמוך על הרופא שיפנה לניתוח ברגע המתאים לכך ביותר.
פתח בחלון חדש