פטרייה בנרתיק (קנדידה) (Vaginal yeast infections)

סימפטומים

כ- 5 עד 8 אחוזים מכלל הנשים סובלות מהופעת של פטריה בנרתיק (וולוווגינאל קנדידאזיס - RVVC), תופעה זו מתבטאת בהופעתם של תסמינים הזהים לתסמינים של זיהום פטרייתי בנרתיק, ארבע פעמים או יותר, במהלך תקופה של 12 חודשים. 

למרות שהופעת פטריה בנרתיק שכיחה יותר אצל חולות סוכרת ואצל נשים שיש להן בעיות במערכת החיסונית, רוב הנשים הסובלות מהופעת פטרייה בנרתיק , אינן סובלות משום מחלה מוגדרת שגורמת לזיהום פטרייתי חוזר בנרתיק

סיבות וגורמי סיכון

מחלות שמזוהות בטעות כזיהום פטרייתי בנרתיק: וגינוזיס חיידקי (בקטריאל וגינוזיס) ומחלת הטריכומונס.

פטריה בנרתיק יכולה להיגרם גם על ידי וגינוזיס חיידקי (בקטראיל וגינוזיס  BV), זהו הגורם השכיח ביותר לדלקת הנרתיק אצל נשים בגיל הפוריות, ולמחלת הטריכומונס – זיהום המועבר דרך יחסי מין. 

וגינוזיס חיידקי ומחלת הטריכומונס קשורים לבעיות חמורות יותר במערכת איברי המין והרבייה, כמו לידת פגים ונטייה להידבקות במחלות שמועברות דרך קיום יחסי מין. 

בשל העובדה שהתסמינים של מחלות זיהומיות אלו לעיתים זהים לתסמינים של זיהום פטרייתי בנרתיק, אבל ההשלכות שלהם חמורות יותר, חשוב להיבדק אצל רופא שיעריך ויאבחן כל מקרה של תסמינים בנרתיק לגופו. קיימות תרופות רבות לטיפול בזיהומים בנרתיק, אך המפתח להצלחת הטיפול הוא אבחון נכון.

אבחון ובדיקות

כנראה בשל העובדה שהופעת פטריה בנרתיק היא תופעה כה נפוצה, לעתים קרובות הנשים מאבחנות אותה בעצמן ומטפלות בה בכוחות עצמן, באמצעות מוצרים שאינם דורשים מרשם רופא.

אולם, אבחון עצמי עלול להיות אבחון שגוי. במחקר אחד נמצא כי רק 11 אחוזים מהנשים הצליחו לאבחן קנדידה  בנרתיק באופן מדויק, בקרב נשים שכבר לקו בעבר בזיהום פטרייתי בנרתיק, רק 35 אחוזים אבחנו את המצב באופן מדויק. קיימים זיהומים נרתיקיים רבים, מסוגים אחרים, שגורמים לאותם תסמינים, כמו למשל וגינוזיס חיידקי (בקטריאל וגינוזיס) ומחלת טריכומונס.

פטריה בנרתיק עלולה לגרום לתסמינים הבאים:

•          כאב ו/או גרד בנרתיק.
•          הפרשה סמיכה דמוית גבינה מהנרתיק, שלעתים מדיפה ריח של שמרים. ריח מסריח הוא תסמין של וגינוזיס חיידקי ולא של פטרייה. הנרתיק בדרך כלל מייצר הפרשה, שעל פי רוב היא צלולה, או עכורה מעט, היא אינה גורמת לצריבה ומדיפה ריח קל. כמו כן, יש מקרים בהם זיהום פטרייתי בנרתיק אינו מלווה בהפרשה, או מלווה בהפרשה דלילה ומימית.
•          תחושת צריבה בלתי נעימה סביב פתח הנרתיק, במיוחד כאשר האזור בא במגע עם שתן.
•          אדמומיות ונפיחות באזור הפות והנרתיק.

מומלץ ליצור קשר עם הרופא במידה ומופיע כל אחד מהתסמינים הנ"ל.

במהלך המחזור החודשי הכמות והתדירות של ההפרשות מהנרתיק משתנות. בתקופה מסוימת במהלך החודש ההפרשה יכולה להיות מועטה ודלילה או מימית מאד, בעוד שבזמן אחר במהלך החודש ההפרשה יכולה להיות סמיכה יותר. שינויים אלו הם נורמאלים. ההפרשה הרגילה, בתקופה שבאמצע המחזור החודשי היא חלקה.

בכל אופן, הפרשה מהנרתיק בעלת ריח לא נעים שגם גורמת לגירוי אינה תופעה נורמאלית. הגירוי יכול להתבטא כגרד, או כצריבה, או כשניהם גם יחד ובמקרים רבים הוא מחמיר בשעות הלילה. בדרך כלל יחסי מין מחמירים את הגירוי.

על מנת לאבחן את התסמינים הוגינאליים, גינקולוג יבצע בדיקה גניקולוגית ויבדוק האם יש בנרתיק דלקת, או הפרשה שאינה נורמאלית. במקרים מסוימים הוא ישלח דגימה מההפרשה הנרתיקית לבדיקה מיקרוסקופית במעבדה, או לביצוע בדיקת תרבית פטרייה, באמצעותה בודקים אם בתנאי מעבדה צומחת על ההפרשה פטריית הקנדידה. 

בדיקה מיקרוסקופית מסייעת גם בשלילת סיבות אחרות להפרשה, כמו וגינוזיס חיידקי או טריכומונס, מצבים שדורשים טיפול שונה.

טיפולים ותרופות

על מנת למנוע הופעת פטריה בנרתיק משתמשים בתרופות אנטי פטרייתיות. קיימות תרופות רבות מסוג זה, שאינן דורשות מרשם רופא. כמו כן, יש תרופות שיש ליטול במהלך יום אחד, שלושה ימים, או שבעה ימים. 

התרופות כוללות:

•          בוטוקונאזול (גינאזול, פמסטאט 3)

•          טרקונאזול (טראזול)

•          טיאוקונאזול (וגיסטאט 1)

•          מיקונאזול (מוניסטאט)

•          קלוטרימאזול (גין-לוטרימין).

באופן כללי מקובל להשתמש בתרופות אנטי פטרייתיות ללא מרשם, לטיפול עצמי בתסמינים של זיהום פטרייתי, במידה וכבר הופיע בעבר זיהום כזה שאובחן על ידי רופא, ואותם התסמינים מופיעים פעם נוספת.

אולם בהתקיים אחת מהנסיבות הבאות, אין לטפל בבעיה באופן עצמאי. אלא יש ליצור קשר עם רופא לקבלת הנחיות.

•          זיהום פטרייתי לא הופיע מעולם בעבר.

•          חום וכאבי בטן.

•          ההפרשה הנרתיקית מדיפה ריח רע מאד.

•          אצל נשים חולות סוכרת, HIV חיובי, נשים בהיריון, או מניקות.

•          נעשה שימוש בתרופה ללא מרשם לטיפול בפטרייה, אך התסמינים לא חלפו, או חזרו כמעט מיד.

כאשר משתמשים בתרופות לטיפול נגד פטריה בנרתיק, בין אם אלו תרופות מרשם, או תרופות ללא מרשם, יש להקפיד וליטול את המינון המלא. אין להפסיק את נטילת התרופה לפני השלמת המינון המומלץ, גם במידה וחל שיפור במצב.

במקרים בהם התסמינים אינם מגיבים לתרופה, או חוזרים זמן קצר לאחר שחלפו, יש להתייעץ עם רופא. לא מומלץ לנסות לפתור את הבעיה באמצעות תרופה אחרת ללא מרשם, שכן יתכן שהתסמינים אינם נגרמים כתוצאה מפטרייה.

במחקרים נמצא כי שיעור האבחונים העצמיים השגויים של זיהומים פטרייתיים עומד על 89 אחוזים. זהו שיעור גבוה מאד. במידה ואין הקלה בתסמינים לאחר מספר ימים של טיפול עצמי בתרופה ללא מרשם, או אם הם חוזרים לאחר זמן קצר, יש לפנות לרופא. יחד עם זאת, חשוב לזכור שהגירוי בנרתיק ובפות עלול להימשך שבועיים.

זיהומים פטרייתיים עשויים לחלוף ללא טיפול. בכל אופן, הסיכוי לכך שזיהום פטרייתי יוביל לזיהום חמור יותר, המוכר בשם מחלת קנדידה רב מערכתית, הוא נמוך מאד. זהו סיבוך שמופיע בדרך כלל, רק אצל נשים שהמערכת החיסונית שלהן חלשה.

תופעות הלוואי של התרופות ללא מרשם לטיפול בפטריות הן בדרך כלל קלות מאוד וכוללות צריבה, גרד וגירוי בעור וכאבי ראש. יחד עם זאת, כמו בכל תרופה, במקרים נדירים, תיתכנה גם תופעות לוואי חמורות יותר, ביניהן חרלת (מחלת עור), קוצר נשימה ונפיחות בפנים. במידה ומופיע אחד מהתסמינים הללו, יש לפנות לקבלת עזרה רפואית באופן מיידי.

תרופות אנטי פטרייתיות עלולות לפגום בקונדומים ובדיאפרגמות, לכן כאשר משתמשים בתרופות אלו, יש להשתמש באמצעים אחרים למניעת היריון ולהגנה מפני מחלות המועברות דרך קיום יחסי מין. כמו כן, אין להשתמש בטמפונים בתקופת השימוש בתרופות לטיפול בפטרייה, שמוחדרות אל תוך הנרתיק.

בחלק מהמקרים הרופא ירשום תרופה מסוג פלוקונאזול (דיפלוקאן), או תרופה גנרית מקבילה, שהטיפול באמצעותה הוא דרך הפה וכולל מנה אחת בלבד, לא מומלץ להשתמש בתרופה זו במהלך היריון. כמו כן אין ליטול פלוקונאזול יחד עם ציסאפריד (פרופולסיד), השילוב בין התרופות הללו עלול לגרום לבעיות חמורות בלב ואף למוות. 

במקרים נדירים פלוקונאזול עלול לגרום לנזק בכבד, שלעתים מסתיים במוות. כמו כן, יש להודיע לרופא מייד במידה ומתפתחת פריחה במהלך השימוש בפלוקונאזול. 

תופעות לוואי נוספות, סבירות יותר וחמורות פחות כוללות:

•          שלשול

•          כאב ראש 

•          סחרחורת

•          כאב בטן

•          צרבת

מניעה

ניתן למנוע הופעת פטריה בנרתיק באמצעות הקפדה על מספר כללים:

• להקפיד על ניקיון ויובש באזור החיצוני של איברי המין.

• להימנע מסבונים שגורמים גירוי (כולל קצף אמבט) ומתרסיסים נרתיקיים.

• להימנע מסבונים, אבקות ונייר טואלט מבושמים.

• להימנע משימוש יומי במגני תחתון, שעלולים לאצור לחות ולמנוע זרימה טובה של אויר.

• להחליף טמפונים ותחבושות היגייניות לעיתים תכופות.

• ללבוש תחתונים לא הדוקים מבד כותנה, שאינם אוצרים לחות.

• לאחר שחיה יש להחליף מיד לבגדים יבשים ולא להישאר בבגד ים רטוב.

• לחולות סוכרת מומלץ לשמור על רמה מאוזנת של הסוכר בדם.

• להשתמש באנטיביוטיקה רק במקרים בהם הרופא ממליץ על כך, לעולם לא מעבר להנחיותיו. האנטיביוטיקה משמידה את החיידקים שגורמים מחלות וגם את החיידקים ה"טובים", שאחראים לכך שרמת הפטרייה בנרתיק תישאר בגבולות הנורמה. נשים שנוטות לפתח פטרייה בנרתיק בכול פעם שהן נוטלות אנטיביוטיקה, כדאי שתבקשנה מהרופא לרשום להן במקביל לאנטיביוטיקה, גם תרופה אנטי פטרייתית לנרתיק.

• לאחר פעולת מעיים, או מתן שתן,  יש לנגב מהחלק הקדמי לכיוון החלק האחורי (מהנרתיק ולא אליו).

• אין להשתמש בשטיפות. שטיפה באמצעות חומץ או בחומרים כימיים מעלה את שיעור הזיהומים בנרתיק, זאת משום שהיא גורמת לפגיעה במאזן החיידקים בנרתיק.