אנדומטריוזיס (Endometriosis)

אנדומטריוזיס (Endometriosis) גינקולוגיה

3 דקות קריאה

כללי
סימפטומים
סיבות וגורמי סיכון
אבחון ובדיקות
טיפולים ותרופות
מניעה
מאמרים

נשים רבות בגיל הפוריות לוקות במחלת אנדומטריוזיס. אצל נשים הלוקות במחלה, רקמה כמו זו שמרפדת את הרחם צומחת גם מחוץ לרחם. התופעה לא תמיד מלווה בתסמינים ובדרך כלל אינה מסוכנת. אולם היא עלולה לגרום כאב ובעיות אחרות.

הרקמה שגדלה מחוץ לרחם מכונה שתלים. בדרך כלל השתלים גדלים על השחלות, על ה חצוצרות, על הדופן החיצונית של הרחם, על המעיים, ועל איברים אחרים בחלל הבטן. במקרים נדירים הרקמה מתפשטת גם אל איברים שנמצאים חוץ לחלל הבטן.

סימפטומים

התסמינים הנפוצים ביותר הם:

כאב. הכאב מופיע באזורים בהם מתפתחים השתלים. יתכן כאב בבטן התחתונה, בחלחולת (רקטום), בנרתיק, או בחלק התחתון של הגב. הכאב מופיע רק בתקופה שלפני, או במהלך המחזור החודשי. אצל חלק מהנשים הכאב מתגבר במהלך קיום יחסי מין, במהלך תנועת מעיים (יציאה), או במהלך הביוץ (כאשר השחלות משחררות ביצית).
דימום לא שגרתי. אצל חלק מהנשים מופיע דימום כבד בזמן המחזור, כתמי דם, או דימום בין המחזורים, דימום לאחר קיום יחסי מין, או דם בשתן או בצואה.

אנדומטריוזיס שונה מאישה לאישה. חלק מהנשים הלוקות במחלה, מגלות על קיומה רק כאשר הן נבדקות אצל הרופא, משום שאינן מצליחות להיכנס להיריון. חלק מהנשים סובלות מהתכווצויות קלות, שנראות להן כתופעה נורמאלית. אצל נשים אחרות הדימום והכאב הם כה עזים, עד כי הן אינן מסוגלות להגיע לעבודה או ללימודים.

סיבות וגורמי סיכון

המומחים אינם יודעים מה גורם לרקמה אנדומטריאלית לצמוח מחוץ לרחם. אולם הם יודעים שההורמון הנשי אסטרוגן, גורם להחמרה בבעיה. אצל נשים בגיל הפוריות רמת האסטרוגן גבוההזו התקופה בה נשים סובלות ממחלת אנדומטריוזיס, בדרך כלל מגיל ההתבגרות ועד שנות ה- 40 לחייהן. רמות האסטרוגן יורדות בגיל המעבר (כאשר המחזור החודשי מפסיק להופיע). על פי רב גם התסמינים חולפים באותה תקופה.

סיכון

גורמים שמעלים את הסיכון למחלת אנדומטריוזיס כוללים:

גיל – בין גיל ההתבגרות וגיל המעבר (עד גיל 50 לערך). בגיל המעבר כאשר רמות האסטרוגן יורדות, הסיכון למחלת אנדומטריוזיס נעלם. בעבר חשבו שאישה יכולה ללקות במחלת אנדומטריוזיס רק שנים רבות לאחר שהופיע אצלה המחזור החודשי, אולם סברה זו אינה נכונה. קיימים מקרים של אנדומטריוזיס אצל ילדות, שעדין לא הגיעו לבגרות מינית, או מיד לאחר הופעת המחזור הראשון שלהן.

היסטוריה משפחתית - אצל אמא או אחות (קרבה מדרגה ראשונה), מגבירה את הסיכון למחלת אנדומטריוזיס חמורה. כפי הנראה סיכון זה עובר בירושה מצד האם.

מחזור חודשי שנמשך פחות מ- 28 ימים.
דימום מחזורי שאורך יותר משבעה ימים.
כאשר המחזור החודשי מתחיל להופיע לפני גיל 12.
פחות משני הריונות מלאים (שנמשכים בין 37 ל-42 שבועות).
מבנה בלתי שגרתי של הרחם, צוואר הרחם, או הנרתיק (בדרך כלל מולד), שחוסם, או מאט את זרימת הדם בווסת.

אבחון ובדיקות

גורמים רבים יכולים לגרום לכאבים או לדימום כבד בזמן המחזור. על מנת לגלות אנדומטריוזיס הרופא:\

שואל שאלות לגבי התסמינים, לגבי המחזור ולגבי ההיסטוריה הבריאותית האישית והמשפחתית. לעתים אנדומטריוזיס היא מחלה תורשתית.
מבצע בדיקת אגן. שיכולה לכלול בדיקה של הנרתיק ושל החלחולת (רקטום).

במקרים בהם הרופא חושד שאכן יש לאישה אנדומטריוזיס, הוא ימליץ לנסות טיפול תרופתי למספר חודשים. אם המצב משתפר בעקבות נטילת התרופה, כנראה שמדובר במחלת אנדומטריוזיס.

כדי לאבחן ציסטה בשחלה, לעתים יש צורך בבדיקה שמבצעת הדמיה, כמו אולטרסאונד, הדמיה בתהודה מגנטית (MRI), או סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT). בדיקות אלו מציגות תמונה של המתרחש בתוך חלל הבטן.

הדרך היחידה לאבחן בוודאות שאכן מדובר במחלת אנדומטריוזיס, היא באמצעות ניתוח מיוחד המכונה בשם לפרוסקופיה. במהלך ניתוח שכזה הרופא מחדיר צינורית דקה ומאירה דרך חתך קטן בבטן. באמצעות הצינורית הרופא יכול לראות את חלל הבטן. במידה והרופא מוצא שתלים, רקמת צלקת או ציסטה, הוא יכול להסיר אותם במהלך אותו הניתוח עצמו.

טיפולים ותרופות

אנדומטריוזיס היא מחלה שאינה ניתנת לריפוי, אך ניתנת לטיפול. לעתים יש צורך לנסות מספר טיפולים עד שמוצאים את הטיפול המתאים והמועיל ביותר.

בכל אחת משיטות הטיפול קיים סיכון שהתסמינים יחזרו.

שיטת הטיפול נבחרת בהתאם למטרה, בחלק מהמקרים המטרה היא להפסיק את הכאב ובמקרים אחרים המטרה היא להיכנס להיריון. לצורך הפסקה של כאב ודימום, ניתן לנסות טיפול תרופתי או ניתוח. במקרים בהם אישה הלוקה במחלה מעוניינת להיכנס היריון, יתכן שיידרש ניתוח להסרת השתלים.

טיפולים של אנדומטריוזיס כוללים:

תרופות ללא מרשם לשכוך כאבים.
גלולות למניעת היריון.
טיפול הורמונאלי.
ניתוח לפרוסקופי לצורך הסרת שתלים ורקמת צלקת.

כמוצא אחרון לטיפול בכאבים עזים, נשים מסוימות עוברות ניתוח כריתת רחם והשחלות. כאשר כורתים את השחלות, רמת האסטרוגן צונחת ורב הסיכויים שהתסמינים ייעלמו. אולם אז עלולים להופיע תסמינים של גיל המעבר וכמו כן, לא ניתן להיכנס להיריון.

נשים שמתקרבות לגיל המעבר, תנסנה בדרך כלל לטפל בתסמינים באמצעות טיפול תרופתי ולא באמצעות ניתוח. אנדומטריוזיס בדרך כלל מפסיקה להוות בעיה כאשר המחזור החודשי מפסיק.

מניעה

לא ניתן למנוע אנדומטריוזיס. הסיבה לכך טמונה בחלקה בעובדה שלא ברור מה הגורם למחלה. אולם שימוש בהורמונים למניעת היריון (מדבקה, גלולות, או התקן תוך רחמי) לתקופה ארוכה, עשוי למנוע החמרה של אנדומטריוזיס.

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

ד"ר יוסף לייטנר אורתופדיה

קראו עליי

ד"ר ולנטין מלמד יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

קראו עליי

ד"ר ראובן קידר יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

לפני כשנתיים אובחנו אצלי מספר גידולי אנדומטריוזיס גדולים יחסית (כהגדרת הרופאים) על השחלות. האבחנה נעשתה ע"י בדיקת אולטרסאונד + דופלר ובדיקת דם. מאז אני מטופלת במיקרוגינון 30 באופן רצוף וקבוע ואכן קטנו הגידולים משמעותית. לא ביצעתי שום בדיקה כדי לר
אנדומטריוזיס פירושו הימצאות רירית רחם הנקראת אנדומטריום מחוץ לחלל הרחם. אותם מוקדי רירית נמצאים בדרך כלל באגן, כמו אצלך, אולם עשויים להיות למעשה בכל מקום בגוף. לרוב אין תסמינים אולם ייתכנו כאבים באגן סביב המחזור, דימומים באמצע החודש או אי סדירות המחזור, כאבים בזמן יחסי מין ופגיעה בפוריות. האבחנה נעשית באופן המדויק ביותר בניתוח לפרוסקופיה והסתכלות ישירה על הנגעים בחלל הבטן. קשה מאוד לאבחן אנדומטריוזיס על פי בדיקות הדמיה בלבד, אך הדבר ניתן, כאשר מדובר בגושי רקמה על השחלות, הקרויים אנדומטריומות. הטיפול באנדומטריוזיס יכול להיות רק טיפול בכאבים, טיפול הורמונלי בגלולות, תרופה הנקראת דאנאזול או לאופרוליד להקטנת גושי הרקמה, ופינוי הגושים בניתוח. הגלולות אכן גורמות לניוון הרקמה שאינה במקומה, ובמקרים קלים הן עשויות לגרום לעיכוב המחלה ונסיגת הגושים. לאורך זמן, כדאי להיות במעקב גינקולוגי, וכל עוד הכאבים ואי הנוחות חולפים עם גלולות יש להמשיך באותו טיפול. לגלולות יש סיכונים אחדים, כמו הגברה קלה של הסיכון לשבץ מוחי ומחלות לב, השפעה לרעה על מאזן הכולסטרול, וכנראה שעלייה כלשהי בסיכון לסרטן שד, אולם אין בנטילה רצופה של מספר שנים סכנה של ממש והן נחשבות בטוחות. ייתכן מאוד שבמקרה שלך שווה ליטול את התרופה כי התועלת בה רבה על ההפסד שבאי נטילתה. לגבי הדמיית הגושים, אין המלצה חד-משמעית בעניין, והדבר יכול להיעשות באולטרסאונד מדי מספר חודשים בהתאם להמלצת הרופא. פתח בחלון חדש
במהלך המחזורים האחרונים בעיקר אני מרגישה כאבים בעת היציאות. אלה כאבים חדים כמו כאבי מחזור. הכאב הוא בעיקר ממש לפני היציאה, כאשר יש תזוזה במעיים. קראתי רבות באתר ובמקומות אחרים על אנדומטריוזיס והתחלתי לחשוש שאולי זה סימן לכך. עוד לא שוחחתי על כך עם רו
המצב שאת מתארת אינו אופייני לאנדומטריוזיס, ודאי שלא בזמן שאת לוקחת גלולות. נטילה ממושכת של גלולות מונעת או מפחיתה באופן משמעותי את התופעות והכאבים הנגרמים בעקבות אנדומטריוזיס. מכיוון שאת מתכננת להיכנס להריון, לא יזיק בכל מקרה להיבדק על ידי רופא נשים. באותה בדיקה, בקשי לעבור גם בדיקת אולטרסאונד. אני מאמינה שהכול יהיה תקין, ושתוכלי להמשיך עם הניסיונות להיכנס להריון. בהצלחה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 46. עברתי ניתוח בטן לכריתת רחם בשל מיומה גדולה שגרמה לכאבים חזקים. יומיים לאחר הניתוח התגלה שטף דם פנימי נרחב שנוקז ידנית. ההמוגלובין ירד רק מעט, קיבלתי אוגמנטין לשבוע ולא נדרשה התערבות נוספת. כיום, 40 יום אחרי הניתוח, לאחר שנרא
כיצד אנדומטריוזיס גורמת בעיות?

הרחם מרופד ברקמה מסוג מסוים, המכונה בשם אנדומטריום. היא דומה לקן רך, שבו הביצית המופרית יכולה לגדול ולהתפתח. בכל חודש הגוף מפריש הורמונים, שגורמים לרקמת האנדומטריום להתעבות ולהתכונן לביצית. במקרה של התעברות (היריון), הביצית המופרית נצמדת לרקמת האנדומטריום ומתחילה להתפתח. במידה ולא מתרחשת התעברות, רקמת האנדומטריום מתפרקת והגוף מזרים אותה בדמות דם. זהו למעשה הדימום המחזורי. אצל נשים הלוקות באנדומטריוזיס, שתלי הרקמה, שצומחים מחוץ לרחם, מתנהגים בדיוק כמו הרקמה שמרפדת את הרחם. במהלך המחזור החודשי, הם מתעבים, לאחר מכן הם מתפרקים ומדממים. אבל השתלים נמצאים מחוץ לרחם, לכן הדם אינו יכול לזרום אל מחוץ לגוף. השתלים יכולים לגרום לגירוי ולכאב. לפעמים הם יוצרים רקמת צלקת, או כיסים מלאים בנוזל (ציסטות). רקמת הצלקת עלולה להקשות על ההתעברות.
פתח בחלון חדש
אני בת 30. לפני 6 חודשים גיליתי שאני בהריון (הריון שני). התוצאה בבדיקת HCG היתה חיובית (388). לאחר כמה שבועות לא נצפה עובר, ונשלחתי לבי"ח כדי לבצע הפלה. בשלב הראשון, ניסינו כדורים, והם לא עזרו במיוחד. חזרתי למיון לאחר שבוע עם כאבים וללא דימום,
ההנחיות לגבי כניסה להריון לאחר הריון מולארי משתנות מרופא לרופא. הדרישה היא בדרך כלל להמתין שנה, אך יש הסבורים שדי בחצי שנה בלבד. הספירה היא מזמן ההריון המולארי עצמו. הטיפול באנדומטריוזיס נקבע על פי חומרת המחלה, הכאבים או התסמינים הנלווים. תחילה ניתן לנסות טיפול בעזרת משככי כאבים וטיפול הורמונלי, ובמקרים קשים יותר משתמשים בפרוצדורה ניתוחית. אין לי מידע לגבי חומרת המחלה שלך, ולכן איני יכולה לייעץ לגבי הטיפול המתאים לך. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש
לפני כחצי שנה החלה אצלי צריבה בזמן מתן השתן וגם במשך היום באופן כללי. קיבלתי מספר סוגים של אנטיביוטיקות, והתופעה שככה מעט אך לא פסקה לגמרי. בשבועות האחרונים חזרו הכאבים החריפים, והרופא שלח דגימה של השתן לתרבית. לא התגלה אף חיידק בשתן. הרופא משער שמ
IC היא דלקת אינטרסטיציאלית של שלפוחית השתן. הדלקת מופיעה, ככל הנראה, בשל פגיעה מסויימת בשכבת ההגנה המכסה את רירית השלפוחית, כך שכתוצאה מפגיעה זו חומרים רעילים ומזיקים מגרים את האזור, וגורמים לדלקת. הסימפטומים שאת מתארת מתאימים לדלקת בדרכי השתן, לדלקת אינטרסטיציאלית, או אולי אף לבעיות גינקולוגיות, כמו אנדומטריוזיס, דלקות, ועוד. אבחון IC הוא אבחון המתבצע בשלבים. בשלב הראשון יש לקחת תרבית, אחר כך יש לשלול פתולוגיות אחרות, כמו בעיות כלייתיות, בעיות גינקולוגיות (אנדומטריוזיס), מחלות המועברות על ידי יחסי מין ועוד. בשלב האחרון, מבצעים בדיקת ציסטוסקופיה (הבדיקה לא מבוצעת תמיד, תלוי בתוצאות השלבים הקודמים). התרופה אלמירון היא תרופה שיש לגביה מחלוקת, ולכן השימוש בה אסור בארץ. דרכי הטיפול בבעיה הן רבות ומגוונות. ישנן תרופות לנטילה דרך הפה (ביניהן תרופות נוגדות דיכאון שנמצאו יעילות עקב האפקט נוגד הדלקת שלהן), ישנן תרופות שמוחדרות ישירות אל תוך השלפוחית (DSMA, BCG), וישנם גם טיפולים המשלבים גירוי עצבי אלקטרוני. הטיפול מותאם לחולה ולמצב הספציפי. אינני יודעת מהי דרגת החומרה של הדלקת שלך, ולכן לא אוכל לענות לשאלה על הנזק שתגרום ההמתנה, אבל לא מומלץ להזניח את העניין, וכדאי בהחלט לטפל. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד פתח בחלון חדש
דלקת של רירית הרחם (Endometritis) היא מחלה זיהומית המהווה בדרך כלל חלק ממחלה דלקתית של האגן (Pelvic Inflammatory Disease) או בקיצור PID
דלקת של רירית הרחם (Endometritis) היא מחלה זיהומית המהווה בדרך כלל חלק ממחלה דלקתית של האגן (Pelvic Inflammatory Disease) או בקיצור PID. PID יכולה לערב את כל אברי הרבייה העליונים של האישה: רירית הרחם, החצוצרות, השחלות והרקמות הסמוכות. הסיבה השכיחה ביותר להידבקות במחלה היא חיידקים החודרים לגוף האישה בזמן מגע מיני, ולכן הנפגעות העיקריות במחלה הן נשים צעירות ופעילות מינית (בארה"ב מעל למיליון נשים בשנה חוות אפיזודה של PID, רובן בנות עשרה). צורות אחרות של הידבקות במחלה תיתכנה, והן כוללות זיהום משני להפלה מכשירנית, ללידה וגינלית ולניתוח קיסרי. כמו"כ תיתכן הדבקה משנית לשימוש בהתקן תוך רחמי - בעיקר בימים הראשונים לאחר החדרתו. המזהמים השכיחים הם חיידקים מסוג כלמידיה וגונוראה והטיפול הוא אנטיביוטי. ללא טיפול דלקת של חלל הרחם ואברי האגן עשויה להסתבך בהצטלקות אברי הרבייה וחלל הרחם ולגרום לחוסר פוריות, הריון חוץ רחמי, כאב כרוני באגן וסיבוכים נוספים. הדרך להימנע מהמחלה היא שימוש בקונדום בעת קיום יחסי מין, פרטנר קבוע, בדיקה שנתית אצל גינקולוג ועירנות לגבי הופעת תסמינים כגון: חום, כאבי בטן תחתונה, הפרשה וגינלית, כאבים בקיום יחסי מין ודימום בין מחזורים. [17/12/2001] פתח בחלון חדש
לפני חודשיים לערך עברתי לפרוסקופיה, ולאחר ביופסיה של הציסטות אבחנו אצלי אנדומטריוזיס. הציעו לי לקחת גלולות, אך ציינו כי זה לא מבטיח את השקטת המחלה; או טיפול נטורופתי. אינני מקיימת יחסי מין בתקופה זו, ותקופה ארוכה לא לקחתי גלולות, רק חצי שנה בערך לפני
ביופסיה היא השלב השלישי והמכריע לאבחון אנדומטריוזיס לאחר בדיקה גינקולוגית ואולטרסאונד. תוצאות הבדיקה ודאיות. אנדומטריוזיס יכולה לגרום למגוון רחב של תסמינים, ולא תמיד יש התאמה בין חומרת המחלה לבין עוצמת התסמינים. הטיפות מהשד אותן את מתארת יכולות להיות תופעה נורמלית, אך גם יכולות להעיד על רמה גבוהה של פרולקטין בגוף, לאו דווקא עקב הלפרוסקופיה שביצעת. אין לי נתונים לגבי הפרוצדורה שעברת, ולכן איני יכולה לומר לך אם היתה או לא היתה פגיעה בשחלות. אמליץ לך לעקוב אחר ההפרשה מהשד, ואם היא חוזרת על עצמה, לפנות לרופא לבדיקה. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 32, ילדתי בניתוח קיסרי לפני 3 שנים. לאחרונה עברתי ניתוח לתיקון הצלקת הניתוחית ולהוצאת בקע. תוך כדי ניתוח זה הוצאה דגימה משקיק הבקע, ולפי הבדיקה ההיסטולוגית נמצא בו אנדומטריום. אך ורק לפי בדיקה זו החליט הגינקולוג שלי שאני סובלת מאנדומטריוזיס ור
ראשית, אם את מרגישה רע מהגלולות את יכולה להפסיק אותן. גלולות למניעת הריון מטרתן למנוע את הופעת התסמינים ואת התפשטות המחלה והנגעים של האנדומטריוזיס. אבחון ודאי של אנדומטריוזיס נעשה על ידי ביופסיה. מכיוון שאצלך התקבלה תשובה חיובית בביופסיה, המשמעות היא שיש לך אנדומטריוזיס. מידת הופעת התסמינים שונה מאישה לאישה. כדאי לבדוק על ידי אולטרסאונד אם ישנם נגעים של אנדומטריוזיס במקומות נוספים. עליך לזכור שאם תחליטי להפסיק את נטילת הגלולות, יתכן שיופיעו סימפטומים כגון כאבים בזמן מחזור וקיום יחסי מין, כאבי גב ובטן ודימומים חזקים בזמן המחזור. כל אלה תסמינים הקשורים לאנדומטריוזיס. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 22, כבר שנה וחצי מנסה להיכנס להריון ולא מצליחה. הרופא אמר לי שיש לי בשחלה השמאלית אנדומטריומה בגודל 3.5, ושבתוכה יש דם. האם אני צריכה להסירה בניתוח? והאם האנדומטריומה מעכבת את הכניסה להריון?
אנדומטריומה היא סוג של ציסטה בשחלה, המורכבת מתאי רירית הרחם. לעיתים זהו חלק ממצב שנקרא אנדומטריוזיס, היכול לגרום לאי-פריון. תוכלי למצוא מידע רב בפורטל אינפומד לגבי אנדומטריוזיס בעזרת מנגנון החיפוש. חסר לי מידע כדי להשיב לך: האם את סובלת מכאבי בטן? כאבים באגן? האם ישנם ממצאים נוספים? יש לקחת בחשבון את כל המשתנים על מנת להחליט אם יש מקום לניתוח. היות שהם אינם בידי, אמליץ לך להתייעץ בנושא עם הגינקולוג המטפל שלך, המכיר אותך ואת ההיסטוריה הרפואית שלך. שיהיה בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש