סתימה בשן (Tooth Filling Procedure)

תשובה: ייתכן מאוד שהתרופה שהונחה (Alkaliner או Vitrebond) תמנע את הצורך בטיפול שורש. ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים

תשובה: כל תכשירי ההלבנה מבוססים על מי חמצן, הממיסים ומסירים פיגמנטים הנמצאים מתחת לפני שטח האמייל, כלומר בדנטין (שינן). כל התכשירים פוגעים בצורה כזו או אחרת בפני שטח האמייל, אך לשמחתנו הפגיעה הינה זמנית וישנה רמינרליזציה (חזרה של המינרלים שאבדו בפני השטח) של האמייל. בסוף ביצוע הלבנה מסוג כלשהו יש צורך לבצע פלואורידציה (הוספת פלואוריד) כדי לזרז את תהליך הרמינרליזציה, למנוע פגיעה באמייל ורגישות בשיניים. לפני כל הלבנה יש צורך בבדיקת רופא שיניים מקיפה בכדי לוודא כי אין מוקדי עששת, סתימות לקויות או רגישות בשיניים. בנוסף, יש צורך בטיפול שיננית יסודי. במידה וביצוע ההלבנה אושר ע"י הרופא, הסיכונים הכרוכים בכך הינם מינימליים עד כדי אפסיים. באופן כללי לגבי שיטות ההלבנה (הלבנה בלייזר, הלבנה באור, הלבנה באמצעות סדים מותאמים אישית, הלבנה בלכות ופלסטרים) - כולן מבוססות על אותו חומר אך נבדלות ביעילותן בכל הנוגע למידת ההלבנה, זמן הטיפול והזמן שלוקח עד לחזרת הצבע לקדמותו. "התכשירים החדשים" נמצאים בתחתית סולם היעילות בכל הפרמטרים שהזכרתי לעיל. לי באופן אישי אין ניסיון עם מטופלים שלי בשימוש "בחומרים החדשים". בכל מקרה רצוי פיקוח של רופא שיניים על תהליך ההלבנה. בברכת חיוך לבן, דוקטור מיכאל אבא - רופא שיניים. D.M.D מדריך קליני במחלקה לשיקום הפה באוניברסיטת תל אביב.

תשובה:

סתימות בשיניים אמורות להחזיק מעמד זמן רב (עשרות שנים). לרוב, במידה ונשמרת היגיינת פה טובה לאחר הטיפול, אין צורך בהחלפת הסתימה. אולם, מרבית האנשים מתקשים לשמור על היגיינת פה תקינה, ולמרות ההמלצות לצחצוח שיניים של לפחות פעמיים ביממה, למשך שתי דקות בכל צחצוח, מרבית האוכלוסייה במדינת ישראל מדווחת כי מצחצחת רק פעם ביום. בנוסף, על מנת לשמור על הסתימה לאורך זמן, יש להימנע מלאכול מאכלים היכולים להרוס אותה או להוציאה ממקומה, כדוגמת מסטיקים וסוכריות גומי, חטיפים קשים למאכל וכד'.

תשובה: מליחות בפה היא תופעה שעשויה להטריד. הסיבות האפשריות לכך רבות: דלקת חניכיים, שתיה מוועטה, שימוש בתרופות שונות, סינוסיטיס ועוד. תוכל למצוא מידע נוסף בתשובה לשאלה דומה שנשאלה כאן בעבר: http://www.infomed.co.il/questions/q_060308_9.asp

תשובה: החור מתמלא עם הזמן ברקמה ונסגר לחלוטין. במידה ואין כאבים, דימום או תסמינים אחרים - אין סיבה לדאגה. ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים

תשובה: ברגע שישנה פריצה לחלל המוך, כלומר שורש השן, אין ברירה אלא לבצע טיפול שורש מלא בכל התעלות. האפשרות לבצע סתימה קיימת רק כאשר לא היתה פריצה לחלל המוך או שהפריצה קטנה ביותר, וגם אז ישנה סכנה של התפתחות דלקת בלתי הפיכה שתצריך טיפול שורש במועד מאוחר יותר. ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים

תשובה:

סתימות בשיניים נעשות ע"י מילוי השן בחומרים שונים. בעבר, נטו להשתמש בסתימות מחומר הקרוי אמלגם (המכיל תערובת מתכות, בין היתר כספית), והוא שנתן לסתימה את צבעה הכסוף-אפרפר. סתימות אלו נחשבות פחות "אסתטיות" בשל צבען הבולט, והשונה מגוון השן הטבעי, ולכן עם הזמן פותחו סתימות חדשות, מחומר הקרוי קומפוזיט, ולו צבע הדומה לגוון השן. הקומפוזיט ("סתימה לבנה"), מורכב מבחינה כימית מחומר אורגני- מעין דבק העשוי שרף מרוכב, וחומר אנאורגני, העשוי שברי זכוכית מזעריים, שעוזרים להחזיק את שכבות המילוי זו בזו.

תשובה:

לרוב לא. נטילת אנטיביוטיקה לפני טיפולי שיניים שמורה במקרים מסוימים ביותר, בהם ישנה דלקת חניכיים/ דלקת של השן, אשר מצריכה טיפול אנטיביוטי מקדים לטיפול ולאחריו. כמו כן, קיימות אוכלוסיות הנמצאות בסיכון לפתח זיהומים לאחר טיפולי שיניים, וגם למטופלים בקבוצות סיכון אלה תינתן אנטיביוטיקה מניעתית לפני הטיפול. מטרת הטיפול האנטיביוטי הוא למנוע זיהומים סיסטמיים בזרם הדם או במסתמי הלב (אנדוקרדיטיס), בעיקר מטופלים מדוכאי חיסון, בעלי מומי לב מולדים, או בעלי מסתם לבבי תותב. דלקת במסתמי הלב הינו סיבוך נדיר יחסית של טיפולי שיניים וניתוחי פה בכלל. הסיבה נעוצה בכך שבפעולות מסוג זה ישנו ניקוי של השן מהרובד החיידקי, אשר נשטף ברובו לחלל הפה. מרבית החיידקים מנוטרלים במערכת העיכול אולם מיעוט עלול להיספג אל זרם הדם (שכן חלל הפה עתיר בכלי דם קטנים) ולגרום לזיהום.

תשובה: הסימפטומים שציינת אינם מכוונים לסיבה ברורה. לכן אפרוש בפנייך מגוון סיבות אפשריות ובהתאם לכך כדאי להמשיך בבירור: 1. האם את נוטלת תרופות חדשות בזמן האחרון? במידה וכן, צריך לבדוק האם זו הסיבה, ובמידת הצורך להפסיקן. 2. שן הבינה, אם היא מדממת, יכולה לגרום לטעם של ברזל. התייעצי על כך עם רופא השיניים. 3. זיהומים או דלקות בחלל הפה יכולים לגרום להפרעות בטעם, אבל בדרך כלל הם גורמים לאיבוד תחושת הטעם באופן כללי. 4. שיתוק של עצב הפנים יכול לגרום להפרעה בתחושת הטעם, במיוחד פגיעה בסעיף שלו אשר נקרא כורדה טימפני ואחראי לעצבוב חלקה הקדמי של הלשון. 5. חבלת ראש. 6. עישון סיגריות או שימוש בכימיקלים שונים. 7. מחסור בוויטמינים, בעיקר אבץ או B12. את אלה אפשר לבדוק בבדיקה פשוטה יחסית שכדאי לבצעה בכל מקרה. 8. בעיות אף וסינוסים עשויים לגרום לאיבוד תחושת טעם וריח, אולם אינם גורמים בדרך כלל לטעם של ברזל בפה. זה נכום גם לגבי זיהומים כמו שפעת. כדאי שתגשי לרופא המשפחה על מנת להתקדם בבירור. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה:

התשובה היא לא. אין הוכחה כי סתימות האמלגם הקלאסיות, הלוא הן הסתימות הכסופות הישנות, מזיקות בריאותית. נכון, כי החומר מהן הן מורכבות מכיל תערובת של מתכות הכוללות כספית, אולם כמות החומר היא מזערית ביותר, ולא יכולה לפגוע ברקמת השן שמתחת. מטופלים אשר בכל זאת מעוניינים בהחלפת הסתימות הכסופות בסתימות לבנות, חדשות יותר, יכולים לעשות זאת, אולם השיקולים המנחים כאן צריכים להיות שיקולי אסתטיקה ולא משיקולים בריאותיים.