ויאגרה - סילדנאפיל (תרים, רווטיו)

תשובה: כפי שאתה מבין, ישנן תרופות רבות המיועדות לטיפול ועידוד ירידת ערכי ה- LDL, כל תרופה פועלת באופן אחר, והשפעתה משתנה מאדם לאדם. ליפיטור שייכת למשפחת הסטאטינים, המעכבים את פעולת האנזים שאחראי על ייצור הכולסטרול, והמורידים על ידי כך את רמת הכולסטרול הכללית בדם, כמו גם את ערכי ה-LDL. ליפידל פועלת בדרך דומה. אזטרול מונעת את ספיגת הכולסטרול מהמעי למחזור הדם. תרופה זו מומלצת לשימוש בשילוב עם תרופות אחרות. הטיפול הוא אינדיבידואלי, ותלוי בחולה עצמו. נראה לי שהקרדיולוג שלך מכיר אותך די טוב, על מנת שיוכל להמליץ על הטיפול הטוב ביותר עבורך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: הבעיות שאתה מתאר בהחלט מעצבנות. לרוב הסימפטומים האלה נגרמים על ידי הגדלה של בלוטת הערמונית או על ידי תסמונת השלפוחית הרגיזה. ביקרת אצל אורולוג שאבחן אצלך שלפוחית רגיזה ונתן לך טיפול תרופתי שלא עזר. אבל יש יותר מסוג אחד של תרופות שהוכחו כיעילות נגד שלפוחית רגיזה, ולפעמים צריכים לנסות סוג אחר של תרופה או לקחת שני סוגי תרופות ביחד לפני שיש שיפור בסימפטומים. אני מציע לך להיפגש שוב עם אורולוג ולדון איתו על כך. בדיקות ה- PSA שלך הן תקינות. היחס בין רמת ה- PSA לבין רמת ה- FPSA משמש אותנו רק כאשר ערכי ה- PSA גבוהים מהנורמה. בהצלחה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

תשובה: לא ציינת מה גילך והאם אתה סובל ממחלות רקע כלשהן. המינון המקובל של סיאליס לבעיות זקפה הוא מינון התחלתי של 10 מ"ג לפני קיום יחסי המין. המינון המקובל נע בין 5 מ"ג 20-ל מ"ג. יש לקחת את התרופה רק פעם אחת ביום, והיא עשויה להשפיע עד 36 שעות מן הנטילה. אם אתה נוטל אחת מן התרופות הבאות, יש להפחית את המינון - אסור לקחת יותר מ- 10 מ"ג כל 72 שעות: תרופות נוגדות פטריות, קלאריתרומיצין (אנטיביוטיקה שנקראת קארין), דוקסילין, אריתרומיצין, כינידין ו- וראפאמיל. אם אתה סובל מבעיות כלייתיות - יש להתחיל ממינון של 5 מ"ג, והמינון אליו תגיע תלוי במידת הפגיעה הכלייתית. אם אתה סובל מבעיה בכבד - המינון המקסימלי הוא 10 מ"ג פעם ביום. אם הבעיה בכבד חמורה - יש להימנע מלקיחת התרופה בכלל. תוכל לקרוא עוד על הסיאליס בפורטל שלנו, בכתובת: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=359 [22/04/2005]

תשובה: על פי קריאה הבנתי שטיפולים הורמונלים או חומרים כימים אחרים נתגלו לאחר מחקרים ארוכים כמועילים יותר, ובנוסף ברצוני לקבל חוות דעת כללית על סיכויי ההישנות במידה ויהיו 3 סדרות כל 3 שבועות של טיפול זה עם או בלי ניתוח אחריו טיפול כמותרפי ניאואדג'וונטי (Neoadjuvant) הוא טיפול הניתן בשלב הטרום ניתוחי, על מנת לצמצם את הגידול ולהפכו לקל יותר לניתוח (בחלק מן המקרים הטיפול הניאואדג'וונטי הופך גידול שאינו ניתן לניתוח - לנתיח). הפרוטוקול הטיפולי שציינת בשאלתך - Epirubicin ו- Cyclophosphamide, המכונה AC, הוא אחד הפרוטוקולים המקובלים לצורך טיפול זה. חלק מן המחקרים שהשוו אותו לפרוטוקולים טיפוליים אחרים לא מצאו הבדל בתוצאות, אך מחקרים אחרים, כולל מחקר שהקיף 6000 נשים גילה יתרון, קטן אך משמעותי, במניעת הישנות המחלה. טיפולים הורמונליים אינם יעילים יותר מכמותרפיה כאשר קיימות בלוטות לימפה מעורבות, והם מתאימים רק לנשים בהן נמצאו על הגידול בשד רצפטורים (קולטנים) לאסטרוגן או לפרוגסטרון. בכל מקרה, בממאירות מתקדמת של השד, הכוללת פגיעה בבלוטות לימפה, אך ללא גרורות - הטיפול ההורמונלי מהווה בדרך כלל טיפול אדג'וונטי, כלומר - משלים, הניתן 5 שנים לאחר תום ההקרנות. טיפול ניאואדג'וונטי מחייב ניתוח, גם אם התגובה הקלינית לטיפול מצויינת וגם אם בניתוח עצמו לא התגלו שרידים של הגידול. לאחר הניתוח קשה להעריך את סיכויי ההישנות. ראשית, לא קיימים מחקרים רבים שבדקו נשים מעל גיל 70. ידוע כי הגידולים בגיל זה נוטים להיות איטיים יותר ואגרסיביים פחות, אולם קשה להסיק מן הכלל אל הפרט. שנית, לא נתת את מלוא הנתונים באשר לגידול של האשה בה את מתעניינת: גודלו של הגידול, מס' הבלוטות המעורבות, האם קיימים רצפטורים להורמונים, האם הגידול מבטא 2-HER ומה ה-Grading שלו.