ויאגרה - סילדנאפיל (תרים,רווטיו) (Sildenafil)

ערוץ סקס ומיניות

3 דקות קריאה

כללי
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
שאלות ותשובות
מאמרים

מידע נוסף

מרשם רופא כן
סיכון ממנת יתר בינוני
סיכון מפיתוח תלות נמוך
שייך לקבוצת מעכבי האנזים פוספודיאסטראז (PDE5)

שמות מסחריים

ויאגרה Viagra
רווטיו Revatio
סיל - און Sil-On
סילדנפיל אקטביס Sildenafil Actavis
סילדנאפיל טבע Sildenafil Teva
סילדקס Sildex
סליידר Slider
תרים Tarim
ויה-אבניר Via-Avenir
זאוס Zeus

סילדנאפיל (ויאגרה, תרים) שפותח במקור לטיפול בתעוקת חזה (אנגינה פקטוריס), משמש כיום לטיפול באין אונות (אימפוטנציה) וביתר לחץ דם ריאתי.
סילדנאפיל (ויאגרה, תרים) מעכב את האנזים PDE5 (פוספודיאסטראז) וכך מרחיב שרירים חלקים בדפנות כלי הדם. בטיפול באין אונות, סילדנאפיל (ויאגרה, תרים) מוביל לזרימת דם מוגברת לאיבר המין ולזקפה בתגובה לגירוי מיני. סילדנאפיל (ויאגרה, תרים) נשאר פעיל למשך מספר שעות, אולם הזיקפה תמשך כל עוד הגירוי המיני נמשך.

בטיפול ביתר לחץ דם ריאתי, מנגנון פעולת התרופה מאפשר זרימת דם וחמצן באופן חופשי יותר בריאות.

חשוב לשים לב:

השימוש בסילדנאפיל (ויאגרה, תרים) מיועד לגברים מגיל 18 בלבד. לפני כן יש לעבור בדיקה רפואית מקיפה, כדי לוודא שאין בעיות לב וכלי דם. סילדנאפיל אינו מרפא אין אונות ואינו מגן ממחלות המועברות במגע מיני או הריון.

צילום: shutterstock

אין להשתמש בסילדנאפיל (ויאגרה, תרים) במקרים הבאים:

רגישות לחומר הפעיל עצמו או למרכיבים האחרים בתרופה.

שימוש קבוע או מזדמן בתרופות על בסיס ניטריטים או ניטראטים אורגניים ;

מחלות כבד או לב, לחץ דם נמוך, מחלה תורשתית בעיניים;

התקף לב שהתרחש לאחרונה, שבץ או אובדן ראיה מסוג NAION.

מידע

אופן נטילת התרופה

טבליות. אין ללעוס את הטבליה.

תדירות וזמן נטילה

לטיפול באין אונות: יש ליטול סילדנאפיל (ויאגרה, תרים) פעם אחת ביום בלבד, כשעה לפני קיום יחסי מין.

לטיפול ביתר לחץ דם ריאתי: שלוש פעמים ביום.

טווח המינון

לטיפול באין אונות: 25 - 100 מ"ג ליום.

לטיפול ביתר לחץ דם ריאתי: 60 מ"ג ליום.

תחילת ההשפעה

תוך 30 - 120 דקות. משתנה מאדם לאדם, ובמצב של גירוי מיני בלבד.

משך ההשפעה

4-8 שעות.

תזונה

ניתן לקחת סילדנאפיל (ויאגרה, תרים) עם או ללא ארוחה, אך ארוחה גדולה עלולה לעכב את תחילת השפעתה. צריכת אלכוהול עלולה להפריע להתפתחות הזיקפה, לכן עדיף להמעיט בצריכתו.

בטיפול ביתר לחץ דם ריאתי: אין לצרוך אשכוליות או לשתות מיץ אשכוליות בתקופת הטיפול.

אחסון

יש לאחסן במקום יבש, בטמפרטורה עד 25 מעלות.

מנה שנשכחה

בטיפול ביתר לחץ דם ריאתי: יש לקחת את המנה הבאה כשנזכרים ולהמשיך לפי זמני הנטילה הרגילים. אין ליטול שתי מנות סילדנאפיל (ויאגרה, תרים) יחד.

הפסקת התרופה

בטיפול ביתר לחץ דם ריאתי: אין להפסיק ללא התייעצות עם הרופא, כי הפסקה פתאומית עלולה לגרום להחמרת המחלה. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת מינונים הדרגתית לפני סיום הטיפול.

בטיפול באין אונות: ניתן להפסיק את השימוש בסילדנאפיל (ויאגרה, תרים) בביטחון כאשר אין צורך בתרופה.

מינון עודף

אם מבחינים בתסמינים מיוחדים או אם נלקחה מנה עודפת גדולה של סילדנאפיל (ויאגרה, תרים) יש לפנות לחדר מיון (מינון מעל 100 מ"ג אינו מעלה את יעילות התרופה).

אזהרות

הריון

סילדנאפיל (ויאגרה, תרים) אינו מיועד לנשים.

הנקה

התרופה לא מיועדת לנשים

תינוקות וילדים

התרופה מיועדת למבוגרים מעל גיל 18 בלבד.

נהיגה

סילדנאפיל עלולה לגרום לסחרחורת ולהשפיע על הראייה. במקרה כזה יש להימנע מנהיגה.

אלכוהול

צריכת אלכוהול עלולה זמנית להפריע בהופעת זיקפה, בכדי לקבל השפעה מקסימלית מהתרופה מומלץ לא לצרוך אלכוהול בכמות רבה לפני נטילת התרופה.

דווח לרופא במקרה של

עיוותים אנטומיים של איבר המין
מחלת לב
סוכרת
מחלת כליה
מחלת כבד
מחלת דם
נטילת תרופות אחרות
מחלת החזר קיבה וושט (GERD)
כיב קיבה או דימומים
אנמיה של תאי חרמש (sickle cell anemia)
יתר לחץ דם
בעיות בקרישת הדם
פגיעה ברשתית העין
לחץ דם נמוך
מיאלומה נפוצה
הפרעות קצב בלב

תופעות לוואי

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של סילדנאפיל (ויאגרה, תרים, רווטיו) הינן כאב ראש והסמקה.

תופעות לוואי נוספות שכיחות של סילדנאפיל (ויאגרה, תרים) כוללות: סחרחורת, פריחה, הפרעות במערכת העיכול, שלשול, גודש או דימום מהאף, , טשטוש והפרעות בראייה, גלי חום, תחושה פתאומית של חום בחלק הגוף העליון.

תופעות שאינן שכיחות: פריחה, גירוי או כאב בעיניים, עיניים אדומות, קצב לב מהיר או חזק או לא סדיר, יתר לחץ דם, לחץ דם נמוך, כאב שרירים, ישנוניות, ירידה בתחושתיות, צלצולים באוזניים, תחושת עייפות, נוכחות דם בשתן, כאב בגפיים, כאב גב, שיעול, טחורים, נפיחות במערכת העיכול.

תופעות לוואי נדירות האופייניות לסילדנאפיל (ויאגרה, תרים): עילפון, שבץ, התקף לב, הפרעות בקצב הלב, ירידה פתאומית בשמיעה, הרגשת גירוי בגרון, חוסר תחושה, תחושת חנק, נימול בפה, דימום מהפין, נוכחות דם בנוזל הזרע, תגובה עורית חריפה, התקפים או פרכוסים.

במקרה של זיקפה ממושכת או כואבת של יותר מ-4 שעות בעקבות השימוש בסילדנאפיל יש לפנות לחדר מיון.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

שילוב סילדנאפיל (ויאגרה, תרים) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, סיכונים או להפחית מיעילות הטיפול:

תרופות מרחיבות כלי דם ממשפחת הניטרטים, כגון: איזוסורביד- 5- מונוניטראט, איזוסורביד דיניטראט, גליצריל טריניטראט ותרופות אחרות לטיפול באין אונות: אסורות בשימוש יחד עם סילדנאפיל, בשל החשש להורדה מוגזמת של לחץ הדם, ומספר דיווחים על מיקרי מוות.

תרופות הנקראות תורמי ניטריק אוקסיד כמו אמיל ניטריט, שילוב העלול לגרום לירידה מסוכנת בלחץ הדם.

תרופות אחרות לטיפול באין אונות.

ריאוסיגואט או תרופות אחרות לטיפול בלחץ דם גבוה בכלי הדם בריאה – השילוב עם סילדנאפיל אסור.

תרופות המעכבות אנזימי כבד כגון: אריתרומיצין, קטוקונאזול, איטראקונאזול, פלוקונאזול ותרופות מסוימות לטיפול במחלת האיידס: עלולות לגרום לעלייה ברמות סילדנאפיל בגוף ובתופעות הלוואי שלה. סימטידין (להורדת חומציות בקיבה).

ריפאמפיצין: התרופה עלולה להפחית את היעילות של סילדנאפיל.

תרופות ממשפחת חוסמי אלפא לטיפול ביתר לחץ דם או בהגדלת הערמונית כגון: אלפוזוסין, דוקסאזוסין, פראזוסין, טראזוסין וטאמסולוסין: עלולות לגרום לירידה מוגזמת בלחץ הדם. לפיכך, אין לקחת מנות גדולות יותר מ 25 מ"ג של סילדנאפיל במשך 4 שעות לאחר נטילת תרופות אלו.

השפעת שימוש ממושך

לא צפויות בעיות.

לטיפול ב

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

ד"ר שירה חתומי אורולוגיה

קראו עליי

פרופ' גיל רביב אורולוגיה

קראו עליי

ד"ר דב אנגלשטיין אורולוגיה

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

קרובת משפחה שלי, בשנות העשרים לחייה, סובלת מתרומבוציטופניה ולופוס אנטי קואגולנט. לאחרונה התגלה אצלה חלבון בשתן, ורציתי לדעת מה יכולות להיות הסיבות לכך ואילו טיפולים יכולים לסייע לה להבריא מהמחלה, או לעצור את הידרדרותה.
במחלת הלופוס הגוף תוקף את עצמו. הוא מייצר כמות רבה של נוגדנים הפועלים נגד תאים שברקמות הגוף. בין השאר מתחברים הנוגדנים לתאים שבכליות, וזה גורם להפעלת חלבונים מסוימים בדם ולשחרור חומרים הגורמים לדלקת ולנזק של רקמת הכליה. דלקת בנפרון פוגעת ביכולת הסינון שלו, וכתוצאה מכך מופרשים מהגוף חומרים חיוניים, כגון חלבונים. כאשר זה קורה, עולה רמת הכולסטרול בדם, יש נפיחות בגוף ויש כמויות גדולות של חלבון בשתן. הדלקת עלולה לפגוע גם ביכולת הכליה לסנן פסולת מהדם ואז נוצרת אי-ספיקה כלייתית. אצל חולי הלופוס, הידרדרות תפקוד הכליה אינה בהכרח תוצאה של דלקת שמקורה במחלת הלופוס. המצב יכול להיגרם גם בגלל תרופות, כמו תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים ותרופות משתנות. במצב זה, כאשר הטיפול התרופתי מופסק, הכליה חוזרת בדרך כלל לתפקודה הקודם. על מנת לאבחן כי אכן ישנה פגיעה כלייתית וכי מדובר בנפריטיס (דלקת של הכליות) צריכים להתקיים התנאים הבאים: חלבונים בכמות של יותר מ500 מ"ג באיסוף שתן של 24 שעות (לא ציינת בשאלתך מה הבדיקה שנעשתה אצל קרובת המשפחה שלך), בדיקה מיקרוסקופית של גלילי תאים, ובהמשך - בדיקות יותר מפורטות, כגון ביופסיה כלייתית. הטיפול המקובל בנפריטיס על רקע הלופוס הוא נטילת סטרואידים, אך אין באפשרותי לומר אם זוהי הבעיה של קרובת המשפחה שלך. אמליץ לה לגשת לרופא המטפל אשר עוקב אחר מחלתה, לעבור בדיקות שיגידו בוודאות כי מדובר בחלבון בשתן על רקע נפריטיס כתוצאה מהלופוס, ולקבל טיפול מתאים היכול למנוע את הידרדרות התפקוד הכלייתי. מידע נוסף לגבי הקשר בין לופוס ופגיעה כלייתית תוכל לקרוא כאן: http://www.lupus.org.il/modules.php?name=News&file=article&sid=16 פתח בחלון חדש
אני סובלת מאז ילדותי מאסתמה שהחמירה מאוד בשנים האחרונות ומגבילה אותי בתפקוד היומי. בנוסף יש לי סינוסיטיס כרוני ודום נשימתי. רופא הריאות טוען שמדובר ב-severe persistent asthma. מבקשת הסבר מהו המושג עליו מדבר רופא הריאות.
sever persistent asthma - זו אסתמה חריפה וקבועה. התוכנית לחינוך ולמניעת אסתמה של משרד הבריאות האמריקאי (National Asthma Education and Prevention Program) חילק את מחלת האסתמה לארבע דרגות לפי חומרת המחלה, ולכל דרגה הותאם טיפול המתאים. אסתמה חריפה וקבועה נקבעה כדרגה הרביעית של המחלה, ובדרך כלל מתקיימים בה התסמינים הבאים: סימפטומים קבועים בכל זמן יכולת גופנית מוגבלת התקפים תכופים מאוד התקפים בלילה לעיתים קרובות ישנם גם נתונים של תפקודי ריאות, אבל אני לא חושבת שיש טעם לפרט פה את כל המספרים. אני מתארת לי שאת מטופלת בהתאם לפי חומרת המחלה ולפי הפרוטוקולים העולמיים. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד פתח בחלון חדש
לפני כשבוע עשיתי לביתי בת השנה חורים באוזניים. לאחר המעשה נאמר לי שדי מסוכן לעשות ניקוב אוזניים מבחינת מחלות. לא ידוע לי עד כמה המקום סטרילי וגם לא ראיתי אם האקדח חוטא לפני כן. עכשיו אני מודאגת ולא רגועה. מה עליי לעשות? האם בדיקת דם רגילה יכולה להרגיע אותי? מדובר פה בילדה בת שנה, אני חוששת ממחלות כמו איידס וכיו"ב. מה עליי לעשות עכשיו? אכן לא נראה לי שכדאי לנקב את תנוכיהן ואוזניהן של תינוקות. יחד עם זאת, אם לאחר שבוע לא הופיעו סימני דלקת כמו אודם, הפרשת מוגלה, חום גבוה וכדומה - כנראה שהתהליך עבר בשלום, לפחות מבחינת זיהומים חיידקיים. מבחינת זיהומים נגיפיים כמו HIV, הפטיטיס B ו-C, יש לקוות כי המנקב עובד בתנאים היגייניים ומעקר ומחליף מחטים. אם כן, ילדתך מוגנת. אבל תצטרכי לשאול את המנקב לגבי תנאי העבודה שלו! בברכה ד"ר איציק לוי
אני בת 14. לפני כמה זמן החלטתי לעשות עגיל באוזן, בחלק העליון של האוזן. אני ממש פוחדת שזה יכול לגרום זיהומים ודלקות, ובכלל, שזה יכול לפגוע לי בגוף. האם זה נכון? והאם לגילי זה לא מתאים ואולי בגיל אחר זה יהיה מתאים יותר? ועוד שאלה - יש לי הרבה שאלות בקשר לקיום יחסי מין שנוגעת למחלות שיכולות לנבוע מכך. איך אפשר לדעת בוודאות שלבן הזוג שלי איידס או מחלה אחרת? ומתי אפשר לדעת שזה הרגע הנכון לקיים יחסי מין? האם בגיל חמש עשרה או שש עשרה זה בסדר לקיים יחסי מין, או שזה מסוכן?
נראה לי שיש לך המון שאלות הקשורות לגיל ההתבגרות. יש בארץ מרפאות רבות המיועדות לגיל זה, ונמצאים בהן רופאי מתבגרים, רופאי נשים, ואנשים מהתחום הפסיכו-סוציאלי. מומלץ לפנות לשם עם כל שאלותייך. ובכל זאת, ננסה לענות: לגבי העגיל באוזן, הסיבוך היחיד שיכול להתרחש הוא זיהום של תנוך האוזן. אם עושים את העגיל במקום מורשה ובתנאים סטריליים, הסיכון לכך נמוך מאוד. הסיכון לזיהומים קשים או זיהומים במקומות אחרים בגוף כתוצאה מהחדרת עגיל לאוזן נמוכים ביותר. זכרי שיש חברות בהן מחוררים את אוזניהן של ילדות בגיל 3 ו-4 שנים. עם זאת, הסיכון לזיהום של הסחוס גבוה יותר כאשר מבצעים את החירור בחלק העליון של האוזן, וזיהום שם יכול להיות מסובך וקשה יותר. הדבר אינו קשור לגיל. הדרך היחידה לדעת שבן הזוג שלך אינו נושא מחלות המועברות במגע מיני, כמו איידס, היא לבקש ממנו לבצע בדיקה ספציפית. את הבדיקה ניתן לבצע במרפאות איידס או במרפאות המיועדות לכך, או אצל רופא המשפחה. ניתן לבצע את הבדיקה ללא ידיעת ההורים מגיל 16 שנה. הרגע הנכון להתחיל לקיים יחסי מין הוא רגע שרק את יכולה לדעת מהו. אנשים בנויים אחרת, וחיים בחברות שונות, ולכן גם הגיל הנכון משתנה מאדם לאדם. אין פה עניין של בסדר ואין פה עניין של מסוכן. הדבר היחיד שקובע הוא שתרגישי שאת יכולה להתחיל לקיים יחסי מין בלי להרגיש שהדבר כפוי עליך, אלא רק כי באמת, אבל באמת, בא לך ואת לא חוששת. בדרך כלל הדבר לא קורה בחברה שלנו לפני גיל 15 או 16 שנה. בכל מקרה, מומלץ לפנות לגינקולוג או לגינקולוגית (רופא נשים) לפני שאת מקיימת יחסי מין בפעם הראשונה, על מנת שיסבירו לך קצת על מניעת הריון ומחלות מין, יבדקו אם לרשום לך גלולות למניעת הריון וחיסונים, כמו לנגיף הפפילומה והפטיטיס B (אם לא חוסנת בלידתך), ויוכלו לדבר איתך ולבדוק יחד איתך שאלות נוספות המטרידות אותך לגבי קיום יחסי מין. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני פתח בחלון חדש
אני בת 47. אני סובלת מצרידות, והבנתי שהסיבה היא עלייה של מיצי קיבה (ריפלוקס). קיבלתי מהרופא טבליות אומפרדקס. אולי זה יכול להיות בגלל שימוש רב בחומצת מלח די מרוכזת, שאדיה פגעו במיתרי הקול, ולא בעיה גופנית פנימית? האם אני צריכה לקחת את הטיפול שנתן לי
זרימה חוזרת של מיצי קיבה במעלה הוושט (reflux) היא סיבה די שכיחה לשיעול כרוני, ויכולה לגרום גם לצרידות. אני לא יודעת אם יש קשר בין תופעה זו לבין השימוש בחומצה שאת מציינת. שווה לנסות לקחת את האומפרדקס למשך כחודש ולראות אם הצרידות משתפרת. לא אמרת איזה רופא רשם לך את האומפרדקס. אם זה רופא אף-אוזן-גרון אני ממליצה להישאר אצלו במעקב. אם לא נבדקת עדיין על ידי אף-אוזן-גרון, אני ממליצה להיבדק. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 27. סיפרתי לרופא על נפיחות חיצונית כואבת מאוד באיבר המין והוא אבחן כי מדובר בקריש דם. הוא רשם לי עזרקאין (משחה) ואלגוליזין (כדורים) לטיפול בכאב, ואנטיביוטיקה - צפורל. האם יש תרופה שלא מטפלת רק בכאב אלא מסייעת להמסת הקריש? קראתי באתר על ונורוטון כמסייעת לטיפול בקרישי דם. האם יש מניעה להשתמש בה? אין כלל מניעה, ואני ממליץ במצבים דומים בפרוקטולוגיה, כאשר יש קריש דם בטחור חיצוני (thrombosed pile) על שימוש בג'ל ונורוטון. ד"ר נחום ורבין
מה משמעות תוצאות בדיקת ה- CT הבאות? מעבר חזה/בטן - הצללה פסית באונה שמאלית. עיבוי קל בסדק הבין-אונתי. כבד - מוקד היפודנסי 7 מ"מ. לבלב - עיבוי קל ראש לבלב ומרקם בלתי אחיד - לא ניתן לשלול תהליך תופס מקום. כליות - תהליך קורטיקלי בעל סמיכות נוזלית עם הסתיידות דופן תחתון 17X24 מ"מ. מתאים לציסטה לא פשוטה.
בבדיקה יש מספר ממצאים שקשה לתת להם הסבר מבלי לדעת מדוע בוצעה הבדיקה, מהם הסימפטומים והרקע הרפואי שלך. אשתדל בכל זאת לתת הסברים אנטומיים פשוטים, אך מובן שההסבר אינו תחליף לייעוץ הרופא המטפל, בהקדם והמשך הבירור הרפואי כנדרש. בריאה נמצאה הצללה ועיבוי בסדק שמעיד על הימצאות כמות קטנה של נוזל. ממצאים אלה יכולים להעיד על שריד של מחלה או זיהום ישן, זיהום חדש, תמט של חלק קטן מהריאה כתוצאה מחבלה ישנה או חדשה. הפרשנות של הממצא תלויה בסימפטומים ובסיפור המקרה. בכבד נמצא מוקד קטן שנראה היפודנסי, כלומר בעל צפיפות נמוכה משאר הכבד, ולכן נראה כהה יותר משאר הכבד. שוב, לממצא כזה יכולות להיות סיבות שונות, השכיחה בהן היא המנגיומה, גידול שפיר של כלי דם שכיח מאוד המתגלה באופן מקרי באנשים רבים שמבצעים CT, ולרוב אין לו משמעות. עם זאת, יכולים להיות גם הסברים נדירים אחרים, כמו מוקד זיהומי, ציסטה, וגידול שפיר או ממאיר מסוג אחר, כולל גרורה. הלבלב נראה לא אחיד בבדיקה ומעט מעובה, ממצא המעלה את החשד שישנו תהליך תופס מקום המרחיב את גבולות הלבלב. תהליך כזה יכול להיות זיהומי, דלקתי או גידולי, ומחייב המשך בירור על ידי בדיקות הדמיה נוספות או על ידי ביופסיה, כלומר דגימה, מהלבלב. בכליה נמצאה ציסטה, כלומר שקיק מלא נוזל. ציסטות בכליות נחלקות לשני סוגים - ציסטה פשוטה (simple) וציסטה לא פשוטה (complex). רוב הציסטות בכליות הן שפירות, אך הסיכוי של ציסטות בעלות מבנה לא פשוט להיות ממאירות גדול יותר, ולכן הן מחייבות מעקב, ולעיתים גם יש צריך ליטול ביופסיה כדי לעמוד על טיבן. תוכל למצוא מידע בתשובות לשאלות דומות באתר: http://www.infomed.co.il/questions/q_060508_13.asp פתח בחלון חדש
אני בשבוע ה-6 של ההריון עם התקן תוך-רחמי. הרופא המטפל לא הצליח להוציא את ההתקן. אני מעוניינת בהפסקת הריון. האם מותר לעשות הפסקת הריון תרופתית כאשר ההתקן בפנים? אילו סיבוכים יכולים להיות לכך? מה ההבדל בין שאיבה בטשטוש להפסקה כירורגית בהרדמה מלאה, ובאילו מקרים בוחרים באפשרויות אלה?
תהליך הפסקת הריון על ידי כדורים אפשרי עד היום ה-49 להריון, זאת אומרת עד שלושה שבועות של איחור במחזור. את נמצאת בשלב גבולי לביצוע תהליך זה. תהליך הגרידה (שאיבה) הוא תהליך שמתבצע תמיד בחדר ניתוח ובהרדמה כללית. זוהי אומנם הרדמה קצרה, אך מלאה. גרידה מתבצעת כאשר לא ניתן לבצע הפסקת הריון על ידי כדורים בגלל גיל ההריון, או במקרים בהם הכדורים לא מוציאים את כל תכולת ההריון מן הרחם, ויש להשלים את התהליך על ידי גרידה. במקרה שלך, אני ממליצה להתייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 31, בריא בדרך כלל. יש לי רק אסתמה אלרגית. במשך כמעט שנה התחלתי לחוש בשינוי די רציני בכל הנוגע במתן שתן: הזרם חלש והתדירות גבוהה, ויש לי הרגשה של צורך תכוף במתן שתן. ביקרתי אצל אורולוג שרשם לי טיפול בכדורים נגד שלפוחית שתן רגיזה. הטיפול לא ממש
הבעיות שאתה מתאר בהחלט מעצבנות. לרוב הסימפטומים האלה נגרמים על ידי הגדלה של בלוטת הערמונית או על ידי תסמונת השלפוחית הרגיזה. ביקרת אצל אורולוג שאבחן אצלך שלפוחית רגיזה ונתן לך טיפול תרופתי שלא עזר. אבל יש יותר מסוג אחד של תרופות שהוכחו כיעילות נגד שלפוחית רגיזה, ולפעמים צריכים לנסות סוג אחר של תרופה או לקחת שני סוגי תרופות ביחד לפני שיש שיפור בסימפטומים. אני מציע לך להיפגש שוב עם אורולוג ולדון איתו על כך. בדיקות ה- PSA שלך הן תקינות. היחס בין רמת ה- PSA לבין רמת ה- FPSA משמש אותנו רק כאשר ערכי ה- PSA גבוהים מהנורמה. בהצלחה ד"ר יעקב אולך - אינפומד פתח בחלון חדש
אני לוקח באופן קבוע נורמיטן 20 מ"ג וסימוביל 20 מ"ג. האם מותר לי לקחת מדי פעם ויאגרה, ואם כן, באיזו כמות?
לפי ממצאי החיפוש שערכתי, אין מניעה לקחת נורמיטן (atenolol), סימוביל (simvastatin) וויאגרה (sildenafil) ביחד. המינון המקובל לתחילת השימוש בויאגרה הוא 25 מ"ג ליום, וניתן להעלות מינון זה בהדרגה עד 100 מ"ג אם יש בכך צורך. עוד על ויאגרה תוכל למצוא באינדקס התרופות של אינפומד בקישור הבא: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=291 פתח בחלון חדש