הקטנת חזה (Breast Reduction Surgery)

ניתוח הקטנת חזה הוא הליך שנועד להפחית את הגודל והמשקל של שדיים גדולים וכבדים, ולייצר חזה אסתטי יותר, המתאים לגוף המטופלת. באמצעות הסרת עודפי שומן, רקמות ועור מהשדיים, ניתן לא רק להפוך את השדיים לקטנים יותר, קלים יותר ומוצקים יותר, אלא גם לשפר את הסימטריה של השדים ולהעלים את הרפיון[1].

כמו כל הליך רפואי אחר, לניתוח  יש סיכונים. זוהי החלטה אישית שדורשת שיקול דעת ובחינה של היתרונות והחסרונות הפוטנציאליים. במידה ואת שוקלת לבצע ניתוח הקטנת חזה, יש להתייעץ תחילה עם פלסטיקאי או פלסטיקאית מוסמכים, כדי להבין מה כולל הניתוח ומה ההשלכות שלו: החל מהגדרת ציפיות וכלה בסיכונים וסיבוכים.

ההכנה של הניתוח כוללת מפגש ייעוץ מקדים, בו מבררים כי אין למטופל/ת מחלות רקע שאינן מאפשרות את ביצוע הניתוח, ואת הסיבות המביאות אותם לניתוח מסוג זה[2].

גודל החזה הרצוי לאחר הקטנת חזה ייבחר ביחד עם המטופלת והרופא/ה, תוך דאגה שרקמת השד לא תפגע: הגודל צריך להתאים למידות הגוף, בפרופורציה להיקף בית החזה. מספר גורמים משפיעים על ההחלטה בבחירת הגודל הרצוי, אולם לרוב מדובר בהקטנה למקסימום האפשרי, ולא לגודל קטן מאד2. אצל גברים נהוג להסיר את כל רקמת השד העודפת לחלוטין.

לקראת הניתוח, הרופא/ה יפנה את המטופל/ת לבדיקות לפי הצורך - לרוב אין צורך בבדיקות מרובות למעט ספירת דם ובדיקת כימיה בדם. מטופלים מבוגרים יותר לעיתים יתבקשו לערוך גם צילום חזה מקדים[2].

במהלך המפגש מומלץ להתייעץ עם הרופא/ה על כל התהיות וההסתייגויות שלכן מן התהליך: תיאור מפורט של ההליך והסיכונים והיתרונות שלו, כולל צלקות ואובדן תחושה אפשרי. כמו כן, כדאי לשאול את הכירורג או הכירורגית על הכישורים והניסיון שלהם, כמה ניתוחים בתחום הם ביצעו, בכמה מקרים היו סיבוכים, למה לצפות במידה ודברים משתבשים ועוד[2].

לרוב, בשלבים שלפני הניתוח יתבצע צילום של השדיים לצורך תיעוד רפואי[2].

הניתוח מתבצע בהרדמה כללית, ויש להיוועץ עם הרופא לגבי התרופות שיש להפסיק ליטול לפני הניתוח (כגון אספירין, מדללי דם אחרים ותרופות אנטי דלקתיות, שעלולים להשפיע על הדימום במהלך הניתוח). אין לשתות אלכוהול כ-48 שעות לפני הניתוח ויש לשמור על צום מלא לפני הניתוח בהתאם לבקשת הרופא/ה[2].

מומלץ לבדוק עם המנתח/ת האם ניתן לחזור הביתה כבר ביום הניתוח או שיש צורך לבלות  לילה או יותר בבית החולים. כמו כן, מומלץ לדאוג למישהו/י שילווה אותך לאחר הניתוח ויסיע אותך מבית החולים הביתה[2].

אם החלטת לעשות ניתוח, יש כמה דברים שכדאי לדעת לפני שאת יוצאת לדרך[3]:

• מספר מחקרים מצאו שנשים שעברו ניתוח זה חשות בדרך כלל חיזוק בהערכה העצמית, בדימוי הגוף ובבריאות הגופנית שלהן.
• את צפויה להיות מושבתת כמה שבועות ולהרגיש תשושה וכואבת כמה ימים לאחר הניתוח. מומלץ לקחת חופשה לאחר הניתוח ולדחות כל פעילות גופנית בחודש הקרוב.
• ייתכן שלא תקבלי את הגודל המדויק לו ציפית. במרבית המקרים הניתוח מוביל להקטנה של מידה אחת עד שתיים ב-CUP של החזייה.
• לאחר ההסרה של הרקמות והשומן נעשית גם הזזה של הפטמות, כך שמתקבלת מעין הרמת חזה.
• צפויות להישאר לך צלקות. אצל רוב הנשים, הצלקות משתפרות משמעותית תוך שנה לאחר הניתוח, אך הן אף פעם לא נעלמות לגמרי.
• מיד לאחר הניתוח, הפטמות שלך עלולות להרגיש קהות. תחושה כלשהי בפטמות ברוב המקרים חוזרת, אבל זה עלול לקחת חודש או חודשיים.

משך הניתוח אצל נשים הוא כשעתיים עד שלוש. המטופלת תקבל עירוי אנטיביוטי למניעת זיהום. לאחר שהחתך ייעשה בהתאם לשיטה המתאימה, המנתח או המנתחת ירחיקו את רקמת השד העודפת, את השומן ואת העור העודפים, וימקמו את הפטמה והעטרה במיקום חדש (לרוב גבוה יותר). החתך ייתפר באמצעות תפרים קוסמטיים מיוחדים, המצופים בחומר אנטי-חיידקי להקטנת הסיכוי בזיהום, ואזור בית החזה ייעטף בחבישה אלסטית [5].

במהלך הניתוח הכירורג/ית ינסה להשיג סימטריה בין השדיים, אך יכולים להתרחש שינויים מסוימים בגודל ובצורת השד. גם גודל העטרה יכול לעבור שינוי ולהיות קטן יותר[2].

משך זמן ניתוח אצל גברים עם גניקומסטיה קלה-בינונית הוא קצר יותר ונעשה תחת הרדמה מקומית בלבד. הניתוח כולל ביצוע חתך קטן בגבול התחתון של הפטמה ושאיבת תאי השומן באזור.

אחרי הניתוח 

סיכונים וסיבוכים 

ניתוח הקטנת חזה יכול לפעמים לגרום לבעיות ובהן[6]:

• צלקות עבות וברורות.
• אסימטריה בשדיים - קיים סיכון לאי שוויון בין שני הצדדים של אזור הניתוח. קשה לשער באיזו מידה היא תשתפר, בייחוד אם הייתה קיימת אסימטריה ברקמות לפני הניתוח.
• בעיות בריפוי הפצעים.
• אובדן תחושת הפטמה - ירידה בתחושה אופיינית סביב הפטמה.
• אי יכולת להניק - חוסר אפשרות להנקה אחרי הניתוח הוא אפשרי, ולכן הניתוח מומלץ לנשים אשר אינן מתכננות הנקה בעתיד.
• נמק שומן – מצב הגורם לשדיים אדומים או לגושים.
• עודפי עור שנותרו מסביב לצלקות, שאולי יהיה צורך להסירם בניתוח נוסף.
• המטומה - דימום בתוך רקמת השד. נפוץ יותר ביממה הראשונה שלאחר הניתוח.

סיבוכים פחות נפוצים[6]:

• דימום מוגזם.
• זיהום.
• תגובה אלרגית לחומר ההרדמה.
• קריש דם שנוצר בוורידים העמוקים.

יש לגשת למרפאה שבה עברת את הניתוח בהקדם האפשרי אם את סובלת מכאבים עזים או מתסמינים בלתי צפויים כגון עור אדום, צריבה או נפיחות חריגה על או סביב השד שלך.

הניתוח יכול לפעמים להשתבש וייתכן שהתוצאות לא יהיו מה שציפית. אם אינך מרוצה מתוצאות הניתוח, מומלץ להתייעץ עם המנתח/ת שלך.

תוצאות 

ניתוח מוצלח עשוי להקל על כאבים בגב, בצוואר ובכתפיים. זה אף עשוי גם להגביר את היכולת להשתתף בפעילויות גופניות ולשפר את הדימוי העצמי[2].

למרות שהתוצאות בדרך-כלל נראות מיד, יכולים לחלוף חודשים עד שהנפיחות תרד לחלוטין וצלקות הניתוח יטשטשו מעט. התוצאה הסופית היא בדרך כלל קבועה, אך גודל וצורת השדים עלולים להשתנות בעקבות גורמים שונים כגון הזדקנות ועלייה או ירידה במשקל[2].