שלבקת חוגרת, הרפס זוסטר (Herpes zoster, Shingles)
שלבקת חוגרת היא מחלה ויראלית הנגרמת בעקבות נגיף DNA ממשפחת נגיפי ההרפס, בשם וריצלה זוסטר Varricella Zoster Virus, אשר גורם גם למחלת אבעבועות הרוח (chicken pox). לאחר הידבקות בנגיף, בדרך כלל בילדות, הווירוס נותר במצב רדום בתאי עצב בעמוד השדרה. המחלה שלבקת חוגרת נגרמת בעת התעוררות הנגיף ושפעולו.
מקור השם שלבקת חוגרת הוא בהופעת השלפוחיות, אשר נוטות להופיע בצורת חגורה לאורך העצבים של החזה-גב או של הבטן-מותן, בצד אחד של הגוף.
סימפטומים
במקרים רבים, התסמין המקדים לשלבקת חוגרת, לפני התפרצות המחלה, הוא כאב. בהתאם למיקום הכאב, הוא פעמים רבות עלול לעורר חשד מטעה לתסמין של מחלות אחרות, למשל לבעיות בלב, בעיות בריאות או בעיות בכליות.
פרט לכאב, תסמינים לשלבקת חוגרת כוללים גם תפרחת עורית חד צדדית באזור הקשור לעצב הפגוע, שתיראה כשלפוחיות צלולות על גבי עור אדמדם, לרוב בגב ולעיתים בפנים. תסמינים נוספים לשלבקת חוגרת הם כאבי שרירים, תחושת חולי, חום, עקצוצים, אדמומיות, רגישות למגע, פריחה, שלפוחיות בעור.
מקרים המצריכים פנייה מידית לרופא:
• הפריחה והכאב מופיעים ליד העין – במידה והדבר לא מטופל, עלולה להתרחש פגיעה קבועה בעין.
• מעל גיל 60 –הגיל הוא פקטור המשפיע באופן משמעותי על הסיכון לסיבוכים.
• מערכת חיסונית מוחלשת של החולה עצמו או של מישהו מהמשפחה, למשל במקרה של טיפולי כימותרפיה.
• הפריחה והכאב מתרחבים לאזורים אחרים בגוף.
סיבות וגורמי סיכון
לאחר החלמה מאבעבועות רוח, נוטה וירוס ההרפס להיכנס למערכת העצבים ולהישאר רדום בה. בשלב מסוים עלול הווירוס להיות פעיל שוב ולנדוד בנתיבי העצבים שבגוף אל העור. אלא שלא כל מי שחלה באבעבועות רוח יחלה בהכרח בשלבקת חוגרת. הסיבה להתעוררות הנגיף בגוף אינה ידועה, אך ההשערה היא כי אנשים מבוגרים ואנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת נוטים יותר לחלות במחלה.
גורמי הסיכון לשלבקת חוגרת הם:
• גיל – שלבקת חוגרם נפוצה יותר בבני 50 ומעלה. הסיכון גדל עם הגיל, ובעיקר בקרב בני 80 ומעלה.
• מחלות – מחלות קיימות אשר מחלישות את המערכת החיסונית כגון HIV / איידס או סרטן, עלולות להעלות את הסיכון לשלבקת חוגרת.
• טיפולים בסרטן – הקרנות ו/או כימותרפיה עלולים להחליש את העמידות לשלבקת חוגרת ולהוות טריגר להתפרצותה.
• תרופות מסוימות – תרופות המשמשות לטיפול נגד דחיית השתלת איברים עלולות להעלות את הסיכון להתפתחות שלבקת חוגרת, כמו גם שימוש ממושך בסטרואידים מסוימים.
אבחון ובדיקות
אבחון שלבקת חוגרת נקבע במרבית הפעמים על-פי תשאול הרופא ובדיקה של תסמינים גופניים: התלוננות המטופל על כאב בצד אחד של הגוף, אופי הכאב, זיהוי גופני של פריחה ושלפוחיות האופייניות לשלבקת חוגרת, מיקום הפריחה ועוד.
סיבוכים אפשריים
במרבית המקרים, במטופלים עם מערכת חיסונית תקינה, המחלה תחלוף ללא זכר, אולם באיברים כמו פנים ועיניים, עלולה המחלה לגרום לצלקות ולנזקים.
סיבוכים של שלבקת חוגרת כוללים:
• נויראלגיה פוסט הרפטית (Post Herpetic Neuralgia) – כאבים העלולים להמשך זמן ממושך לאחר חלוף המחלה. כאבים אלו נובעים מפגיעה בעצב באזור בו הופיעה הפריחה.
• זיהום חיידקי של העור – במידה והשלפוחיות לא מטופלות כראוי, תיתכן התפתחות זיהומית בעור המצריכה לרוב טיפול אנטיביוטי.
• פגיעה בראייה – שלבקת חוגרת בעין או באזור העין עלולה לגרום לזיהום בעין שעלול להוביל בסופו של דבר לפגיעה עצבית בעין ולאובדן ראייה.
• בעיות נוירולוגיות – בהתאם לעצבים שנפגעו מן במחלה, שלבקת חוגרת עלולה להוביל לדלקת המוח (אנצפליטיס), שיתוק בפנים, אובדן שמיעה או בעיות בשיווי המשקל.
טיפולים ותרופות
אין טיפול מרפא למחלה, אך ישנם טיפולים המקלים על תסמינים של שלבקת חוגרת. ככל שהמחלה מאובחנת ומטופלת בשלבים מוקדמים יותר, כך קטן הסיכון לסיבוכים וגדלם הסיכוי לתהליך ההחלמה יעיל ומהיר יותר.
להלן הטיפולים בשלבקת חוגרת:
• הטיפול המקובל כיום הוא תרופות אנטי-ויראליות כגון אציקלוביר (זובירקס) ו-ואלאציקלוביר (ולטרקס). מומלץ להימנע ככל שניתן משימוש של משחות המכילות אנטיביוטיקה.
• חשוב להקפיד שאזור הפריחה יהיה נקי ויבש, עם כמה שפחות מגע של בגדים, ללא פלסטרים (חבישה עדינה במידת הצורך).
• להרגעת הגרד, ניתן להשתמש בתרחיץ קלמין calamine או בתרופות נוגדות היסטמין.
• לטיפול בכאב בד"כ יומלץ שימוש במשככי כאבים מסוגים שונים, כגון פראצטמול, תרופות נוגדות דלקת ממשפחת NSAIDs, תרופות ממשפחת האופיאטים, נוגדי דיכאון ונוגדי פרכוסים.
סוג הטיפול, משך הטיפול והמינון ייקבע לפי המלצת הרופא.
מניעה
שלבקת חוגרת היא אינה מחלה מדבקת ולא קיים חשש להידבקות ממישהו שלוקה בה. עם זאת, מי שלא חלה באבעבועות רוח מימיו נמצא בסיכון להידבק בנגיף בעת חשיפה לחולה בשלבקת חוגרת.
בישראל ובמדינות רבות בעולם קיים חיסון שלבקת חוגרת. בארץ, החיסון מומלץ לבני 60 ומעלה, לאור שכיחות המחלה בקרב אוכלוסייה זו. החיסון אינו מטפל במחלה אך עשוי למנוע במקרים רבים התפתחות של שלבקת חוגרת, כמו גם להחליש את התסמינים בקרב מחוסנים שבכל זאת לקו במחלה. חיסון זה לא מומלץ לילדים, לנשים בהריון ולמדוכאי חיסון. כמו כן, חיסון שבקת חוגרת אינו מהווה תחלופה לחיסון לאבעבועות רוח.
שאלות ותשובות
- אני בת 18. לפני כמה חודשים חליתי בשלבקת חוגרת, שהופיעה באזור הבטן ובית החזה. סבלתי מכאבים חזקים מאוד בכל הגוף במשך כשבועיים, נרשמה לי תרופה, ולאחר טיפול של שבוע הכאבים נחלשו בהדרגה ולבסוף הפצעים נעלמו. במקום שבו היו הפצעים נותרו מעין כתמים, צלקות,
- אני בת 37. לפני כ-3 שבועות אבחן רופא הנשים שלי שנדבקתי בהרפס באיבר המין. נטלתי במשך חודש זובירקס פעם ביום. לאחר חודש נבדקתי שוב ונאמר לי שהמחלה עברה ושאין צורך להמשיך בכדורים, אבל אני עדיין מרגישה עקצוצים בעכוז ובירך ימין, ואלה היו מלכתחילה הסימפטומ
- אני בן 22. לפני כשבוע התחלתי לחוש כאבים חזקים בחזה ובגב בצד שמאל. לפני כארבעה ימים הופיעה פריחה. בדיקה גילתה כי מדובר בשלבקת חוגרת. כרגע המחלה כבר מפותחת למדי, אבל היא עדיין בהתפתחות. האם יש סיכון שאדביק את החברה שלי בכל דרך שהיא, במגע, בשינה משותפת,
- אני בת 27 ומתכננת להיכנס להריון. לא חליתי מעולם באבעבועות רוח ואני מעוניינת לקבל חיסון. קראתי באתר שצריך להמתין 3 חודשים לאחר קבלת החיסון. מה הסיבה לכך? האם 3 חודשים זה די והותר, או שכדאי לתת עוד זמן ליתר ביטחון?
- לקיתי בשלבקת חוגרת. הכאבים העזים בגב התיכון בצד ימין החלו לפני כשבוע, ולפני הופעת הפריחה והשלפוחיות הנקודתיות היתה לפני כשלושה ימים. בעלון הכדורים זובירקס (800 מ"ג 1 ביום) נאמר שאם עברו יותר מ-24 שעות מהופעת השלפוחית הראשונה, התרופה אינה יעילה
- אתמול התפרצה אצלי לראשונה שלבקת חוגרת באזור הגב התחתון הימני. הרופא רשם לי זובירקס 800 מ"ג חמש פעמים ביום, ומשחה אנטיביוטית מקומית. האם המינון שנרשם לי אינו גדול מדי? האם נטילה כל כך אינטנסיבית אינה יכולה לגרום לפגיעה באיברים פנימיים (קיבה, כב
- אני בת 26, חולה בשלבקת חוגרת. עיינתי בתשובות וראיתי כי חושבים שיש קשר בין הרפס לבין מחלות כמו איידס וסרטן. מהם הסיכויים שאדם שחלה בהרפס חולה במחלות הללו? האם אני צריכה ללכת להיבדק גם אם איני חשה ברע ואין לי תסמינים מלבד אלה של ההרפס?
- אני בת 30, בהריון בשבוע חמישי. לפני ארבעה חודשים הופיעה אצלי פריחה באזור המותן שאובחנה כהרפס זוסטר, וטופלתי בכדורי אציקלוביר ל-5 ימים. הפריחה לא לוותה בכאבים עצביים. כחודשיים לאחר מכן הופיעה שוב פריחה והרופא נתן לי רק משחה, שכן ניסיתי להיכנס להריון
- אצל אמי בת ה-53 אובחנה שלבקת חוגרת לפני כשבועיים, ונמסר לה שזה לא מדבק כלל. הופיעו אצלה שלפוחיות באזור החזה והיא סובלת מכאבים עזים. אני בת 32 ומעולם לא חליתי באבעבועות רוח. ביום שישי האחרון ביקרתי את אמי עם תינוקי בן ה-7 שבועות שלא חלה באבעבועות רוח
מאמרים בנושא שלבקת חוגרת, הרפס זוסטר


שלבקת חוגרת היא מחלה הנגרמת בגלל וירוס. האם זה אומר בהכרח שהמחלה מדבקת? ואם לא - כיצד שלבקת חוגרת מתפשטת ומי בסיכון... לכתבה המלאה


מדוע ההגנה החיסונית יורדת ככל שאנו מתבגרים, האם גם היכולת של הגוף להגיב ביעילות לחיסונים פוחתת ומה ניתן לעשות כדי ל... לכתבה המלאה