סלמונלה, סלמונלוזיס

התחלואה השכיחה היא זיהום בדרכי העיכול המתבטא בשלשול, לעיתים דמי (הקרוי דיזנטריה), המלווה לרוב בחום, בבחילות ובהקאות. מדי שנה מדווחים למשרד הבריאות בישראל כמה אלפי מקרים (5,000-2,000) של שלשול הנגרם על ידי סלמונלה. הסכנה העיקרית היא חוסר נוזלים ומיעוט במתן שתן, יובש בעור, בלשון ובריריות, חולשה, ולעיתים סחרחורת. השלשול חולף מעצמו בתוך כשבוע .

המחלה מתפתחת לאט יחסית להרעלת מזון שנגרמת מחיידקים אחרים (או באופן יותר מדויק, מהטוקסינים שלהם), ויכולה להמשך בין 6-72 שעות (12-36 בממוצע), הזמן שלוקח לחיידק הסלמונלה להתפתח במעי.

התסמינים מתפתחים גם מחשיפה מינימלית לחיידק, והמחלה – סלמונלוזיס - יכולה להתפתח מנוכחות של אפילו 10 עד 100 חיידקים במזון עם ריכוז גבוה של שומן וריכוז נמוך של מים (כמו בשוקולד או בגבינה), שהם מאפיינים המגנים על החיידק מפני חומצות הקיבה .

המקור העיקרי של חיידקי הסלמונלה הוא מזון, בעיקר מזון מן החי. סוג אחד של סלמונלה, סלמונלה אנטריטידיס, מתפתחת גם על העור וגם בתוך הגוף של עופות, והזיהום נגרם בשל סביבת הגידול שלהם בתנאים לא ראויים, ומאכילת מספוא מזוהם. כמו כן, אותו סוג של סלמונה מתפתח גם במערכת הרבייה של העופות, וכך מועברת לביצים, כך שאחת מכל אלף ביצים עלולה להיות נגועה בחיידק (כך על פי נתוני משרד הבריאות). החיידק יכול להימצא גם במים, במזון שלא עבר טיפול בחום וזוהם ממגע עם בעלי חיים המפרישים את החיידק, או במזון שזוהם על ידי צואה או מסביבה מזוהמת.

אנשים שלקו בסלמונלוזיס, ממשיכים להפריש את החיידק עד חצי שנה לאחר היעלמות הסימנים הקליניים, ויכולים גם הם לזהם מזון אם לא שומרים על כללי היגיינה נכונה, ובכך להדביק אחרים. 

הזיהום מאובחן על ידי דגימת צואה, אם כי ברוב המקרים, התסמינים חולפים לפני שהתוצאות מגיעות. במידה ויש חשד להתפשטות הזיהום לדם, הרופא המטפל עשוי להציע בדיקות דם. 

לעיתים החיידק מתפשט לזרם הדם וגורם לזיהום כללי, הקרוי אלח דם. תופעה זו מתרחשת בעיקר כשיש מחלות רקע כגון פגיעות במערכת החיסון, טיפול בתרופות המקטינות את חסינות הגוף, חוסר טחול, וכן אצל תינוקות בני חודשים ספורים. זיהום הדם מתבטא בחום גבוה המלווה לעיתים בצמרמורת ובמצב כללי ירוד.

אם החיידק מתפשט לזרם הדם הוא עלול לגרום זיהומים מקומיים מחוץ למערכת העיכול, כגון זיהומים בעצמות, במפרקים, במעטפות המוח ובמעטפות הלב .

התייבשות היא סיבוך שיכול להתפתח במידה ואי אפשר לשתות מספיק מים. הסימנים שיופיעו במצב כזה יהיו ירידה במתן שתן, פה ולשון יבשים, עיניים שקועות, וירידה בייצור דמעות. 

מניעת סלמונלה כרוכה באי מגע של חומר גלם מזוהם למזון שעבר טיפול בחום (לשם השמדת החיידק). כמו כן שמירה של מזון בטמפרטורה של פחות מחמש מעלות, מונעת את התפתחות החיידקים.

מניעה של סלמונלה בביצים יכולה להתבצע על ידי שמירה של ביצים בטמפרטורה של עד 20 מעלות, במשך 21 יום, וזאת בזכות חומר בעל תכונות אנטיביוטיות המצוי בחלבון הביצה. כמו כן, שטיפה של ביצים עשויה לגרום לחדירה של החיידק לתוך הביצה, ולכן חל איסור על שטיפה של ביצים בישראל. 

כמו כן, ניתן למנוע הדבקה במחלה על ידי שמירה על היגיינה אישית באמצעות שטיפת הידיים באופן יסודי לאחר שהייה בשירותים, לאחר החלפת חיתול, לאחר שמתעסקים עם בשר נע, לאחר שמנקים צואה של חיות מחמד, ולאחר שנוגעים בציפורים או בזוחלים.