מתיחת בטן (Abdominoplasty (“Tummy Tuck”))

הכנות לניתוח

ההכנה לניתוח מתיחת בטן כוללת מפגש ייעוץ מקדים, בו מבררים שאין למטופל/ת מחלות רקע שאינן מאפשרות את ביצוע הניתוח, ואת הסיבות המביאות לניתוח מסוג זה. בפגישה זו גם תסקר ההיסטוריה הרפואית שלך. חשוב לענות על שאלות לגבי מצבים רפואיים נוכחיים וקודמים, כמו גם לציין את כל התרופות שאת/ה נוטל/ת או שנטלת לאחרונה, וכל הניתוחים שעברת. בשיחה זו גם יש לעדכן את הרופא/ה אם את/ה אלרגי/ת לתרופות כלשהן[1].

לפני הניתוח הרופא/ה יבצע בדיקה גופנית בבטן כדי לקבוע את אפשרויות הטיפול. במקרים מסוימים גם נעשים צילומים של אזור הבטן לצורך תיעוד רפואי. לאחר מכן תיעשה התאמת ציפיות – למה את/ה רוצה לעשות ניתוח למתיחת בטן ולמה את/ה מצפה מבחינת המראה לאחר ההליך, ומה בפועל צפוי לקרות לאחר הניתוח. חשוב לוודא שבתום הפגישה עם הרופא/ה את/ה מבין/ה את היתרונות והסיכונים, כולל הצלקות שצפויות להישאר[1].

במקרים מסוימים ייתכן ותתבקש/י לעשות גם את הדברים הבאים לפני ניתוח מתיחת בטן: להפסיק לעשן, שכן עישון מפחית את זרימת הדם בעור ויכול להאט את תהליך הריפוי, והוא מגביר את הסיכון לנזק לרקמות; להימנע מתרופות מסוימות כגון אספירין ותרופות NSAIDs אחרות שעלולות להגביר את הדימום; לשמור על משקל יציב, שכן ירידה במשקל לאחר ההליך יכולה לפגום בתוצאות הניתוח[2].

לקראת הניתוח נהוג להפנות את המטופל/ת לבדיקות לפי הצורך, כגון ספירת דם, בדיקת כימיה בדם ובדיקת תפקודי קרישה. מטופלים מבוגרים יותר לעיתים יתבקשו לערוך גם צילום חזה ואק"ג.

ניתוח מתיחת בטן מתבצע תחת הרדמה כללית, ולכן יש להיוועץ עם הרופא/ת לגבי התרופות שיש להפסיק ליטול לפני הניתוח. יש לשמור על צום מלא 8 שעות לפני הניתוח.

בזמן הניתוח

ניתוח מתיחת בטן נמשך לרוב בין שעתיים ל-5 שעות. במקרים מסוימים יש להישאר לאשפוז לילה או יותר לאחר הניתוח. לאחר השחרור מבית החולים, מומלץ להיעזר במלווה כדי להגיע הביתה וכדי לקבל עזרה בלילה הראשון[2].

ישנם שני סוגים של ניתוח מתיחת בטן[3]:

1. ניתוח חלקי של מתיחת בטן – בניתוח זה מבצעים חתך גדול על פני הבטן התחתונה. לאחר מכן מפרידים את העור מדופן הבטן באזור שמתחת לטבור ומסירים את עודפי העור והשומן. לבסוף מותחים את העור הנותר ותופרים אותו בחזרה למקום.
2. ניתוח מלא של מתיחת בטן – בניתוח זה מבצעים חתך ארוך אופקי בבטן התחתונה, מירך לירך, ממש מעל אזור הערווה. לאחר מכן מבצעים חתך נוסף כדי לשחרר את הטבור מהרקמה המקיפה אותו. מפרידים את העור מדופן הבטן, מיישרים למקומם את שרירי הבטן ומקבעים אותם באמצעות תפרים. מסירים את עודפי השומן והעור, מבצעים חתך חדש לטבור ו"מזיזים" אותו למקומו החדש – שם מקבעים אותו באמצעות תפרים. לבסוף, מותחים את העור הנותר ותופרים אותו בחזרה למקום.

מלבד מתיחת בטן מלאה או חלקית, קיימות גם טכניקות ניתוחיות המיועדות למקרים של עודפי עור נרחבים, בעיקר לאחר ירידה משמעותית במשקל. אחת מהן היא מתיחת בטן בשיטת פלר דה ליס (Fleur-de-lis), שבה מבצעים חתך אופקי וחתך אנכי במרכז הבטן. שילוב החתכים מאפשר להסיר עודפי עור גם לרוחב וגם לאורך הבטן, אך נותרת גם צלקת אנכית. הבחירה בטכניקה תלויה בכמות העור העודף, בפיזור שלו ובמבנה הגוף [4].

אחרי הניתוח

במהלך ההתאוששות חשוב להקפיד על תנועה מתונה בהתאם להנחיות הרופא או הרופאה. הליכה קצרה והדרגתית עשויה לסייע בשיפור זרימת הדם ובהפחתת הסיכון להיווצרות קרישי דם, שהוא אחד הסיבוכים המסוכנים לאחר ניתוחים. עם זאת, יש להימנע ממאמץ משמעותי עד לקבלת אישור רפואי, ובמקרים מסוימים יומלץ על אמצעים נוספים למניעת קרישי דם [5].

לאחר הניתוח האזור יישאר מכוסה בחבישה וייתכן כי צינוריות ניקוז יחוברו לאורך החתך, כדי לנקז עודפי דם ונוזלים במהלך הימים הראשונים שלאחר הניתוח. בתקופה זו ינחו אותך כיצד לטפל בנקזים וייתכן שיומלץ לך ליטול אנטיביוטיקה כל עוד הנקזים מחוברים, כדי למנוע זיהום. כמו כן, ייתכנו כאבים בינוניים לאחר הניתוח, עליהם ניתן להקל באמצעות משככי כאבים, ותיתן גם נפיחות, בעיקר בשבועות הראשונים, אשר תרד בהדרגה[1].

בנוסף לחבישה, במקרים רבים נהוג לשים במשך כמה שבועות תחבושת אלסטית או להניח על הבטן מחוך – בגד שיוצר לחץ על הבטן כדי לעודד את העור להחלים כראוי ולהוריד נפיחות. הסרת המחוך והחלפת התחבושות ייעשו בהתאם להנחיית המנתח/ת[3].

ב-6 שבועות הראשונים שלאחר מתיחת בטן חשוב להיות זהירים בעת ביצוע תנועות, יש להימנע מתנוחות המאמצות את קו החתך כגון כיפוף מהיר של מותניים, כדי למנוע פתיחה מחדש של הפצע1. ייתכן ויומלץ לך לשמור על ברכיים כפופות בזמן השכיבה במיטה, כדי למנוע עומס על התפרים, ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם המנתח/ת לגבי הדרך הטובה והנכונה ביותר לשבת או לשכב כדי לסבול פחות מכאבים[3].

אם את/ה פעיל/ה פיזית באפן יוצא דופן, יש להגביל את הפעילות הגופנית המאומצת במשך ארבעה עד שישה שבועות. בדרך כלל שבוע חופש מהעבודה לאחר הניתוח יספיק לרוב האנשים כדי להתאושש, אך הדבר תלוי במצבך. לא ניתן לנהוג במשך כמה שבועות[2].

יש לקבוע ביקורי מעקב קבועים. שאל/י את הרופא/ה מתי ובאיזו תדירות יש להגיע לביקורת[1].

במידה וקיימים כאבים שלא חולפים עם השימוש במשככי כאבים, עליית חום, קוצר נשימה, דימומים או הפרשה מוגלתית מהחתך, יש לחזור לבדיקה רפואית מיידית.

סיכונים

בניתוח מתיחת בטן ישנם סיכונים לסיבוכים. הנה כמה מהם[2]:

• צלקות בלתי צפויות באזור הניתוח - צלקת החתך היא קבועה וממוקמת לאורך קו הביקיני המוסתר בקלות, אך אורכה והנראות שלה משתנה מאדם לאדם.
• סרומה - הצטברות נוזלים, שלרוב מנוקזים באמצעות צינורות ניקוז.
• לקות בריפוי הפצע של הניתוח - לפעמים אזורי החתך מתרפאים בצורה לא טובה או מתחילים להיפרד.
• אסימטריה בבטן.
• חוסר תחושה או שינויים אחרים בתחושת העור - המיקום החדש של רקמות הבטן יכול להשפיע על העצבים באזור, לעתים רחוקות גם באזור הירכיים העליונות. לרוב חוסר התחושה פוחתת בחודשים שלאחר ההליך.
• נמק שומני - במהלך מתיחת בטן רקמת שומן עמוק בעור, באזור הבטן, עלולה להינזק או למות. הרקמה עשויה להחלים לבד, אך במידה ולא ייתכן שיידרש הליך חוזר.

כמו כל סוג אחר של ניתוח גדול, מתיחת בטן מהווה סיכון להמטומה (שטף דם פנימי), לזיהום ולתגובה שלילית להרדמה[1].

סיבוך אפשרי נוסף הוא פגיעה באספקת הדם לרקמות באזור הניתוח, שעלולה לגרום לפגיעה בעור ואף לנמק מקומי. הסיכון לסיבוכים הקשורים לריפוי הרקמות יכול להיות גבוה יותר בקרב מעשנים. במקרים מסוימים, כאשר הפגיעה ברקמות היא משמעותית, ייתכן שיידרש טיפול נוסף, לרבות התערבות כירורגית [6].

תוצאות הניתוח

ניתוח מתיחת בטן מסיר עודפי עור ושומן, ומחזק את דופן הבטן. התוצאה בדרך כלל מתבטאת במראה יותר חלק ומתוח של הבטן. לרוב, תוצאות מתיחת בטן הן ארוכות טווח ויכולות להימשך שנים אם את/ה שומר/ת על משקל יציב[1].