קראטינין הוא תוצר פסולת של קראטין ושל קראטין פוספאט בשריר, המסונן על ידי הכליות ומופרש בשתן. קראטינין ברמה של מעל 1.2 נחשב לאי ספיקת כליות. אי ספיקת כליות כרונית היא איבוד הדרגתי ומתמשך של תפקוד הכליות. ישנן סיבות אפשריות רבות לאי ספיקת כליות. הסיבות השכיחות לאי-ספיקה כרונית הן סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות כלייתיות גלומרולריות וכליה פוליציסטית. סיבות נוספות הן חסימות במערכת השתן, תרופות הפוגעות בכליות, מחלות רקמת חיבור ועוד. ההחלטה על תחילת טיפול בדיאליזה בחולה עם אי-ספיקת כליות נובעת ממספר גורמים. אינדיקציות חד-משמעיות לתחילת טיפול הם סיבוכים של אי-ספיקת כליות, כמו דלקת של קרום הלב, הצטברות נוזלים בגוף ובריאות שאינה מגיבה לטיפול במשתנים, עליה משמעותית בלחץ הדם שאינה מגיבה לטיפול תרופתי, פגיעה מוחית או עצבית, דימום, בחילה והקאות קשות, רמת קראטינין מעל 12 mg/dL או אוראה מעל 100 mg/dL. ברוב המקרים לא ממתינים לסיבוכים קשים אלה שיופיעו, אלא מתחילים את הטיפול בדיאליזה בשלב מוקדם יותר. המעקב אחר תפקודי הכליה של החולים הדוק, ובדרך כלל מקובל להתחיל להכין את החולה לדיאליזה כאשר קצב הסינון של הכליות (GFR) הוא 15 עד 20 מ"ל לדקה. לאור הירידה החדה שציינת שישנה אצל אביך בערכי הקראטינין, כדאי בהחלט לשקול דיאליזה לפני שהסיבוכים יתחילו. לצערי, אין לי מידע על השתלות כליה בחו"ל, אך קודם אני ממליצה לברר עם הנפרולוג כיצד ניתן לעבור ניתוח מסוג זה פה. השתלת כליה כרוכה בנטילת כליה בריאה מתורם במטרה להחליף כליה פגומה של המקבל. סיכויי ההצלחה בניתוח גדלים אם משתילים כליה מקרוב משפחה המתאים לחולה. תרומת כליה היא מעשה אצילי, הדורש חשיבה מעמיקה לפני ההחלטה. אני מציעה להתייעץ עם הנפרולוג על כל האפשרויות. לעוד שאלות בנושא, ראה את התשובות הבאות: http://www.infomed.co.il/questions/q_041605_5.htm
זיהום בדרכי השתן אכן עשוי להיגרם כתוצאה מיחסי מין, גם אם הם מוגנים. החיכוך של הפין כנראה גורם לנדידת חיידקים (שלך, ממערכת העיכול שלך) לתוך דרכי השתן. זו אינה מחלת מין. אנטיביוטיקה עשויה לגרום לפטרת בנרתיק עקב שינוי בתכולת החיידקים הנמצאים באופן תקין בנרתיק ומשינוי החומציות בנרתיק. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני
רמה גבוהה של CK אכן מעידה על בעיה זו או אחרת בשרירים. בגיל שנתיים וגם בגיל המבוגר רמה זו גבוהה מאוד ומחייבת בירור. שאלה חשובה מאד היא האם בנך חש בטוב או שסובל מסימפטומים כלשהם? האם הוא נופל ונחבל הרבה מאוד? האם הוא סובל מכאבי שרירים? האם התפתחותו תקינה? כאמור, יש צורך בבירור מלא של הממצא, שכולל תשאול, בדיקה גופנית מלאה והמשך מעקב אחר רמות ה- CK, אי לכך עלייך לפנות לרופא הילדים ולהמשיך בירור. חשוב לציין כי רמה גבוהה של CK מסוכנת לתפקוד הכלייתי, הואיל וחלבון זה מופרש דרך הכליות ויש לו אפקט רעיל עליהן. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד
MPV הוא ערך המבטא את נפחן הממוצע של הטסיות בדם. MPV מוגבר מעיד על טסיות מוגדלות. ערך של 12.1 הוא סביב הנורמה, ולכן אינו מעיד על שום דבר, ואינו מהווה סיבה לדאגה. ערכים גבוהים יותר של MPV עשויים להעיד על הרס של טסיות, והיווצרות טסיות צעירות במקומן, גדולות יותר. CREATININE הוא תוצר פסולת של קראטין ושל קראטין פוספט בשריר, המסונן ע"י הכליות ומופרש בשתן. הערך שלו בדם מעיד על הפעילות הכלייתית. הערכים התקינים לגברים הם בין 0.8 ל- .1.2 ככל שמסת השריר גדולה יותר - צפוי ערך גבוה יותר. ערך של 1.27 הוא מעט מעל הנורמה. יכולות להיות לכך סיבות רבות. כדאי לך לחזור על הבדיקה לאחר יום של שתיה מרובה, ואם הערך עדיין נותר גבוה - לפנות לבירור אצל הרופא המטפל.
רמת קראטינין של 0.5 היא רמה תקינה. יתכן שהתוצאה חרגה מהטווח כיוון שהיא נמוכה, אך אין מצב כזה, רמת קראטינין נמוכה מדי. זהו חומר שהכליות מפנות, וככל שרמתו נמוכה יותר, הכליות מפנות אותו טוב יותר, מה שמעיד על כך שהן מתפקדות טוב יותר. רמת פריטין של 14 מעידה על רמה נמוכה של מאגרי ברזל. רמת MCH נמוכה ורמת RDW גבוהה גם הם מעידים על חסר ברזל. יש להתייחס לתוצאה זו ביחד עם תוצאות של רמת הברזל ו רמת הטרנספרין. פני לרופא המטפל להשלמת הבירור. כנראה שתצטרכי לקחת השלמה של ברזל. תירואיד פראוקסידאז הוא נוגדן אשר רמתו גבוהה במחלות שונות של בלוטת התריס. במקרה שלך רמתו תקינה. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
PTH הוא הורמון שמיוצר ומופרש על ידי יותרת בלוטת התריס (פארא-תירואיד), ואשר מווסת פיזור סידן ופוספאט בגוף. רמה גבוהה שלו גורמת להעברת סידן מן העצמות אל הדם; מחסור בהורמון זה מוביל לרמה נמוכה של סידן בדם, שגורמת לכווצת. ניתן לטפל במחלה זו על ידי הזרקת ההורמון. לא ציינת את ערכי הסידן והפוספאט, ואת ערכי ויטמין D, ועל כן אי אפשר להרכיב בדיוק את התמונה שלך. עוד על ההורמון, תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=99
הקשר הוא שסטרואידים גורמים למצב קטבולי עם הרס חלבוני הגוף והשרירים, שבעקבותיו תיתכן עליית אוראה. ראה גם: http://archneur.ama-assn.org/issues/v57n7/ffull/nlt0700-1.html
אוראה היא תוצר פירוק של חלבונים בגוף. חומר זה מפונה מהגוף על ידי הכליות. רמה האוראה המקסימלית התקינה בדם היא בדרך כלל 50-40, כך שהרמה בבדיקתך היא בגבול העליון של הנורמה. מצב כזה של עלייה קלה מאוד נובע לעיתים קרובות ממצב של התייבשות קלה. ניתן לחזור על הבדיקה לאחר שתיית כמות מים מספקת, ולרוב התוצאה במצב כזה תקינה. ישנן סיבות נדירות יותר לאורמיה (עלייה ברמת האוראה בדם), הכוללות תרופות שונות, דימום במערכת העיכול, תזונה עשירה בחלבון, ניתוח, זיהום, טראומה, ממאירות, כשל לב, כשל כלייתי ועוד. רמת קראטינין של 1.1 גם היא בגבול העליון של הנורמה. קראטינין גם הוא מדד לתפקוד כלייתי. בקש מרופא המשפחה שלך לחשב את פינוי הקראטינין, שתלוי במספר פרמטרים כגון מין ומשקל, כדי לדעת אם הרמה תקינה עבורך. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
שלום מיכאל נעשו מס מחקרים בנושא זה עם תוצאות לא חד משמעותיות אבל נוטות לעדיפות למי ברז "קשים" יותר המכילים יותר סידן ומגנזיום. אבל לא כל מי הברז מומלצים לשתיה ובגם במים מינרלים יש מעט סידן מגנזיום. לדעתי מה שחשוב שכמות השתיה במטופלים עם אבני כליה או בסיכון לכך תהיה מספקת לנפח שתן מעל 2 ליטר אף מעל 2.5:ליטר ובאבני ציסטין אף 3 ליטר. מאד חשוב לא להסתפק רק "בלמניעת אבני כליה צריך לשתות הרבה מים" אלא לעשות בירור מלא של כל גורמי הסיכון בשתן ולטפל בואפן ספיציפי ומותאם בכל גורמי הסיכון. באבנים תלויות חומציות שתן- pH כאבני חומצת שתן הנוצרות בpH יותר נמוך, אבני סידן זרחן וזיהום הנוצרות בpH יותר גבוה ואבני ציסטין בהן צריך להעלות את הpH בשתן למאד גבוה 7.5 גם שתיית כמות גדולה מאד של מים ונפח שתן גדול מאד לא יספיקו למניעת אבני הכליה ללא התאמת הטיפול למותאם והגעה לpH השתן הרצוי
אין עדויות שנטילת קראטין מגבירה אבני כליה חומצה פוליצ רצוי לשמור בטווח התקין כי רמה גבוהה מאד בחיות גורמת נזק כליתי. חלבון בדיאטה בכמות גבוהה מגביר את הסיכון לאבני כליה עי הגברת חומציות השתן הורדת רמת ציטרט בשתן והגברת הסידן בשתן. מטופלים עם אבני כליה אבקת חלבון עלולה להגביר את יצירתם וגדילתם ולכן חשוב מעקב קליני רדיולוגי וכן על גורמי הסיכון שהוזכרו בשתן
שלום מורן בהערכת שתן לכללית להערכת החלבון בשתן חשוב לדעת את ריכוז השתן כפי שנבדק עי SG אם גבוה הממצאים בולטים יותר וכשנמוך אפשר לפספס. האם בדקו SG? ממצאים של לויקוציטים ואריתרוציטים מעלים חשד למחלה כליתית מציע לחזור על בדיקת שתן לכללית עם משטח ולבצע שתן לתרבית ודגימת שתן לקראטינין חלבון אלבומין. US כליות ודרכי השתן ודם לקראטינין אוראה אשלגן נתרן כלור סידן זרחן אלבומין ןומעקב אחר לחץ דם. אם עדיין בבדיקת שתן לכללית כדוריות אדומות ולבנות ולחלבון ללא עדות לזיהום ו/או יש בעיה בבדיקות הנוספות שהמלתתי חשוב להבדק בהקדם עי נפרולוג. גם אם תהיה בעיה כליתית זה לא סוף העולם ואפשר להתמודד איתה. תתכן בהחלט בעיה קלה שדורשת מעקב ואולי טיפול ולא תפריע להריון. חשוב לבדוק את הדברים.
התשובה תלויה בסוג האבן וחומרת גורמי הסיכון בשתן. באבנים השכיחות כאבני סידן אוקסלט בהם אין כמות מוגברת מאד בשתן של מרכיבי האבן סידן ואוקסלט ו/או כמות מאד נמוכה של מעכבי יצירת האבן ציטרט, מבקשים שתיית מים שנפח השתן יהיה לפחות 2 ליטר ובמקבל לתקן את גורמי הסיכון שהוזכרו. כשגורמי הסיכון קשים מאד ולא מצליחים לתקנם באופן מלא רצוי להגביר שתיה לנפח שתן אף כ3 ליטר. מאחר ואבני כליה מלוות באי ספיקה כליתית עם מגבלות גם בהפרשת מים צריך לודא שלא נוצר עודף מים בגוף. יש אבנים הכוללות מרכיב שתלוי בחומציות השתן כאבני חומצת שתן הנוצרים בpH נמוך, אבני סידן זרחן ואבני זיהום הנוצרות ב pH גבוה ואבני ציסטין בהם יש צורך בהגעה לpH 7.5 להגברת מסיסות הציסטין. באבנים אלו שתיה מרובה והגברת נפח השתן מעל 2 ואף עד 3 ליטר הכרחיים אך לא מספיקים ללא התאמת הpH לסוג האבן.
נפח שתן נמוך, לרוב עקב אובדן מים בהזעה או במערכת העיכול וחוסר שתיית מים מספקת למצב זה , מרכז את המרכיבים בשתן הגורמים לאבני כליה ומגביר את הסיכון ליצירתם וגדילתם. נפח שתן גבוה המושג ע"י שתיה מרובה עשוי להקטין את הסיכון ליצירת וגדילת אבנים, אבל עלול לא להספיק כשקיימים גורמי סיכון משמעותיים המופרשים בכמות גבוהה בשתן כסידן ואוקסלט או ירידה בכמות מעכבי יצירת אבנים כציטרט. מגבלה זו של הגדלת נפח השתן ע"י שתיה מרובה במניעת אבניה כליה בולטת במיוחד באבנים שמושפעים מאד מחומציות-pH השתן. אבנים אלו ששכיחותן הולכת ועולה ומלווים מחלות נוספות משמעותיות, כהשמנה וסכרת בהם יש עליה באבני חומצת שתן הנוצרות בpH נמוך שללא העלאה שלו הגברת השתיה לא מספקת. כך גם במצבי סיכון כהריון ובמצבים אחרים של אבני סידן זרחן הנוצרים בpH גבוה יותר ששכיחים בנשים צעירות, ובהם צריך לנסות להוריד pH. בדומה לכך אבני זיהום הנוצרים בpH גבוה. באבני ציסטין יש צורך להעלות באופן מיוחד את pH השתן למניעת אבנים אפקטיבית. בנוסף הגברת שתיה להגדלת נפח השתן אינה קלה לבצוע והשגה במטופלים רבים. לסיכום: הגברת שתיה והגדלת נפח השתן חשובים מאד בכל המטופלים, אך קשים להשגה וגם כשמושגים אינם מספיקים למניעת אבני כליה במטופלים רבים. לכן יש צורך לבצע בירור של כל גורמי הסיכון בשתן ובגוף כדי למנוע יצירת וגדילת אבני כליה.