בדיקת הולטר לב (Holter ECG)

תשובה: הכאבים שאתה מתאר אינם נשמעים ככאבים שמקורם בלב, במיוחד אם אתה יודע לספר שלפני שנתיים היו תסמינים דומים ועברת בירור שהיה תקין. יכולים להיות מקורות גופניים אחרים לכאב כפי שאתה מתאר: שרירים, עצבים, מערכת העיכול העליונה, חיכוך של הקרומים העוטפים את הריאות. אני מתארת לעצמי שהכאב גורם לך אי-נוחות רבה, אך סביר שהוא לא סימן לדבר מה שמהווה סיכון עבורך, אז אל תתייאש. אם הדבר כל כך מפריע לך, כדאי ללכת לרופא המטפל על מנת להיבדק באופן מלא ומסודר. הוא/היא ידעו לאילו בדיקות נוספות יש להפנות אותך, אם בכלל, בהתאם לתיאור התסמינים שלך ובדיקתך הגופנית. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: לפי ידיעתי, חוסר אספקת חמצן בדום נשימה בשינה אינו גורם לפגיעה בשרירים ולעלייה ברמת ה- CPK, אך סיבות האפשריות לכך כוללות: נטילת סטאטינים עקב רמת כולסטרול גבוה פעילות גופנית בימים שלפני ביצוע הבדיקה הפרעה בתפקוד הלב עקב יתר לחץ דם ממושך וטרשת עורקים תת-פעילות של בלוטת התריס, אשר עלולה לגרום הן להשמנת יתר ולדום נשימה בשינה, וכן לפגיעה בשרירים ולעלייה ברמת ה- CPK. תוכל למצוא בפורטל אינפומד מידע רב בנושא עלייה ברמת ה- CPK. אינדיקציות בינלאומיות קובעות כי נדרשים BMI (מדד מסת גוף) של מעל 40 לאחר כישלון דיאטות, או BMI מעל 35 עם מחלות נוספות (כגון דום נשימה בשינה, יתר לחץ דם, מחלת לב, סוכרת וכו') כדי להצדיק ניתוח הרזיה (טבעת). במקרה שלך, ה- BMI הוא 33, אך אתה סובל ממספר מחלות נלוות. כדאי להתייעץ עם כירורג בשאלה זו. אך לפני כן, יש לשלול כל סיבה אחרת הניתנת לטיפול, כגון הפרעה הורמונלית, דיכאון, טיפולים תרופתיים מסוימים או הפרעות אכילה. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה:

הכאב אשר מתלווה לאירוע של התקף לב יכול לדמות לתחושה של התקף צרבת חמור. ייתכן ואתה לוקה בהתקף לב גם במידה ואתה:

* חווה תחושה של לחץ או תחושת כאב חדה אשר מפלחת את בית החזה שלך, לעיתים בליווי הזעה, תחושת בחילה או הקאות.

* חווה תחושה של כאב אשר מקרין מבית החזה אל עבר הלסת, היד השמאלית או הכתף השמאלית.

* חווה תחושה של הידוק או לפיתה בבית החזה.

* חווה תחושה של קוצר נשימה אשר נמשכת מעבר לפרק זמן של מספר שניות.

אל תתעלם מתחושות של כאב ואי נוחות. במידה ואתה חושב כי אתה סובל מבעיות לבביות או התקף לב, גש לקבל טיפול רפואי באופן מיידי. ככל שתקדים לקבל טיפול רפואי, כך יגדל הסיכוי שהרופאים יוכלו למנוע ממך לסבול מנזקים חמורים יותר בשריר הלב שלך.

תשובה:

כאשר ניתן, מעדיפים להימנע מביצוע ניתוח מעקפים לבבי, אשר כרוך בתחלואה ותמותה, ומטפלים בחסימות עורקיות בעזרת צנתור טיפולי: כניסה אל כלי הדם ישירות דרך כלי הדם הגדולים ופתיחת החסימה באופן מכני באמצעות "בלון", תוך השארת תומכן מתכת לשמירת העורק פתוח. אולם, ישנם מטופלים שהתברר במחקרים כי מפיקים תועלת מרובה יותר מביצוע ניתוח מעקפים, למשל חולי סוכרת בעלי חסימה של שלושה כלי דם כליליים, כל חסימה בעורק הכלילי השמאלי הראשי (left main), חסימה בשלושה כלי דם כליליים או יותר, ועוד.

תשובה: הערכים INR, PT, APTT נמצאים בטווח הנורמה. ערך הפיברינוגן גבוה. רמת פיברינוגן גבוהה מגבירה את נטיית הגוף לייצר קרישי דם, והיא עולה בתגובה לדלקת חריפה, מחלה דלקתית, טראומה או הריון. במקרה של אשתך, הערך הגבוה יכול להיות כתוצאה מבעיית קרישיות היתר או כתוצאה מן ההריון עצמו. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: הבדיקות שעברת היו תקינות ואינן מצביעות על מחלת לב כלשהי. אצל אדם צעיר ללא מחלות נוספות, ושאינו נוטל תרופות באופן קבוע, דפיקות הלב עלולות להעיד על חרדה בתקופה לחוצה, והן בדרך כלל חולפות לבד. אם המצב ממשיך, מומלץ לפנות לבדיקה אצל רופא קרדיולוג. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד

תשובה: לרוב בדיקה זו אינה משמשת לאבחנה של היפוגליקמיה, שכן ידוע שהיא הרבה פעמים גורמת להיפוגליקמיה עצמה. יש לבצע בדיקת סוכר רגילה בזמן שאת מרגישה את התחושות האלה. באופן כללי, רמה תקינה של סוכר נעה בין 70 ל-110 מ"ג\ד"ל, אך הגבול להגדרה של היפוגליקמיה הוא מתחת ל-60, ולעיתים אף מתחת ל-50 מ"ג\ד"ל. הדבר תלוי בבדיקה עצמה ובעוד גורמים נוספים, כגון פעילות גופנית, טיפול תרופתי וכן הלאה. בכל מקרה, הערכים שלך אכן מעט נמוכים מהרגיל, אך שוב, לא ניתן להסתמך על בדיקה זו. גשי עם התוצאות לרופא המטפל והיוועצי עימו כיצד להתקדם משם. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: אבי העורקים (האאורטה) הוא העורק הראשי של הגוף היוצא מן הלב. בדרך כלל יוצא העורק כלפי מעלה, מתקפל בצורת קשת בצד שמאל של החזה ויורד מטה (בצורת U הפוך). לפי בדיקתך, הקשת נראית מוסטת ימינה. לרוב מצב זה חסר משמעות רפואית ומתגלה במקרה, ואינו גורם לסימפטומים. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה:

תהליך ההתאוששות לאחר ניתוח השתלת קוצב הוא אינדיבידואלי, ותלוי במספר רב של גורמים, למשל מחלות הרקע הנוספות מהן סובל המטופל, ובעיקרן נוכחות של אי ספיקה לבבית. המטרה היא הגעה הדרגתית לרמת פעילות שגרתית, הכוללת פעילויות יומיומיות כגון: רחצה, נשיאת משקל, נהיגה, הליכה ברגל וכו'. לגבי פעולות הדורשות רמת פעילות נמרצת כגון הליכה מהירה, פעילות מינית, עבודה פיזית וכו'- יש להתחיל בזהירות יתרה, ולא להעמיס יתר על המידה על הגוף לאחר הניתוח (מומלץ להמתין מספר שבועות).

תשובה: תוכלי למצוא מידע בנושא בתשובה קודמת בפורטל שלנו: http://www.infomed.co.il/questions/q_021509_1.asp