בדיקת הולטר לב (Holter ECG)

הולטר לב, טרנזיסטור קטן (Holter ECG) מחלות לב

3 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
פענוח תוצאות
שאלות ותשובות
מאמרים

המונח "הולטר" הוא שם כולל לבדיקות המבוצעות ע"י מכשיר קטן נייד המוצמד אל החולה, ובודק אותו בזמן אמת בזמן פעילות יומיומית.

קיימים שני סוגים עיקריים של בדיקות הולטר:

הולטר לב , הוא למעשה מכשיר אק"ג נייד, הרושם את הפעילות החשמלית של הלב במשך יממה שלמה.

הולטר לחץ דם הוא מכשיר לחץ דם נייד המודד מדי מספר דקות את לחץ הדם של החולה.

בדיקת הולטר לב היא בדיקה נפוצה לגילוי הפרעות קצב או הפסקות בפעולה החשמלית של הלב.

אוכלוסיות בסיכון

בדיקת הולטר לב אינה מסוכנת. הבדיקה כרוכה בלבישת מכשיר קטן המוצמד לחגורה, ובהצמדת מספר אלקטרודות לבית החזה והבטן. הבדיקה אורכת 24 שעות.

מחלות קשורות

הפרעות קצב מהירות: פרפור פרוזדורים, רפרוף פרוזדורים, טכיקרדיה חדרית ועוד. הפרעות קצב איטיות: חסם הולכה, תסמונת הסינוס החולה (Sick Sinus Syndrome).

מתי עושים את הבדיקה?

· כאשר החולה מתלונן על תחושה של "דפיקות לב", אולם אין ממצא באק"ג רגיל

· לאחר התעלפויות או כמעט התעלפויות

איך להתכונן לבדיקה?

אין צורך בהכנה מיוחדת.

אופן ביצוע הבדיקה

בזמן בדיקת הולטר לב יחברו לך אלקטרודות לבית החזה ויצמידו לך מכשיר קטן המולבש על חגורה. האלקטרודות הן למעשה מדבקות והצמדתן אינה כרוכה בכאב.

עליך להסתובב עם המכשיר 24 שעות ולעשות את הפעילות הרגילה שלך, כאילו המכשיר אינו מוצמד.

אחרי הבדיקה

טכנאי יסיר את המכשיר ואת האלקטרודות. יתכן שתרגיש כאב קל אם יש לך שיער על בית החזה.

הטכנאי יוציא את הקלטת מן המכשיר וישלח לרופא את תרשים האק"ג שנרשם במהלך היממה.

פענוח תוצאות

בדיקת הולטר לב היא ספציפית אך לא כל כך רגישה.

המשמעות של הדבר היא, שאם בדיקת הולטר לב תקינה הדבר אינו שולל שאינכם סובלים מהפרעות קצב, אלא רק שלא סבלתם מהפרעות קצב בזמן החיבור למכשיר.

פענוח תקין של האק"ג כולל את המרכיבים הבאים:

1. קצב הלב היה בסינוס, והיה סדיר

2. ללא APCs/APBs.

3. ללא VPCs/VPBs

4. ללא חסמי הולכה

5. ללא סימנים לאיסכמיה

אם הפענוח תקין, אולם התלונות ממשיכות, יתכן שיש צורך לחזור על הבדיקה שוב. זאת מכיוון שלפעמים הפרעות הקצב אינן מופיעות ביום שבו מבצעים את בדיקת הולטר לב. במקרים בהם הפרעת הקצב היא נדירה במיוחד, יתכן שהרופא יבקש בדיקה בנקראת Loop Recorder.

מדובר במכשיר איתו יש ללכת למשך תקופה ארוכה יחסית (חודשים) כשהוא צמוד לגוף, וכאשר מרגישים בדפיקות לב או שעומדים להתעלף, לוחצים על כפתור והמכשיר רושם את הפעילות בזמן האירוע.

פענוחים לא תקינים נבחרים ומשמעותם:

1. קיום APBs או APCs: (Atrial Premature Complex/Beat) אלו הן פעימות מוקדמות ממקור עלייתי. זוהי הפרעת הקצב הנפוצה ביותר ומופיעה לעיתים קרובות בפענוחים.

המצב אינו מצריך טיפול כלשהו מכיוון שהוא חסר משמעות רפואית, למעט מקרים בהם קיימות פעימות מוקדמות רבות ואדם מתלונן על דפיקות לב שמפריעות לו בתפקוד היומי. אז ניתן לטפל תרופתית.

2. קיום VPBs או VPCs: (Ventricular Premature Complex/Beat) אלו הן פעימות מוקדמות ממקור חדרי. לעיתים הן מופיעות בזוגות (couplets) או בשלישיות (triplets). ככל הידוע כיום, באנשים ללא מחלת לב (למשל, לב שעבר אוטם) אין משמעות ל-VPBs.

בחולים עם מחלת לב ידוע ש-VPBs עשויים להגביר את הסיכון לתמותה, אולם מחקרים שבהם השתמשו בטיפול תרופתי על מנת להעלים את ה-VPBs בחולים עם מחלת לב, לא הצליחו להראות ירידה בתמותה. הטיפול ב-VPBs כיום מתבצע רק אם לאדם יש תלונות משמעותיות, כגון דפיקות לב שמפריעות לתפקוד.

3. פרפור עליות התקפי (Paroxysmal Atrial Fibrillation או PAF): הפרעת קצב נפוצה יחסית בה, מסיבה של בעיה מבנית כלשהי בעלייה, נוצר מקור חשמלי שיורה בקצב מהיר. כתוצאה מכך, העלייה אינה מתכווצת באופן יעיל, והחדר עשוי להתכווץ בקצב הגבוה מהקצב הרצוי.

לפרפור עליות עשויות להיות השלכות משמעותיות על הבריאות, במיוחד בחולים שסובלים מאי ספיקת לב. הטיפול בהפרעה הוא לרוב תרופתי, אולם קיימים גם טיפולים ניתוחיים או טיפולים שניתן לבצע באמצעות צינתור.

4. טכיקרדיה חדרית ( Ventricular Tachycardia או VT): הפרעת קצב הנובעת מהחדר. הפרעה זו היא בעלת פוטנציאל מסוכן, במיוחד בחולי לב, ופעמים רבות היא מצריכה השתלת דפיברילטור (ICD). בחולים ללא מחלת לב טיפול אבלציה צינתורי (טיפול בו חותכים מסילות חשמליות לא תקינות בלב באמצעות צנתר) הוכח כיעיל במרבית המקרים.

5. חסם הולכה או תסמונת הסינוס החולה (Sick Sinus Syndrome – SSS). במצבים אלה החשמל אינו נוצר או אינו עובר בלב כמו שצריך. במצב זה, קצב הלב יהיה איטי מדי ולא יענה על דרישות הגוף.
הטיפול במצבים אלה הינו השתלת קוצב.

המאמר נכתב על ידי ד"ר שי אופיר

רמת סיכון:

אין נתונים

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

פרופ' יבגניה ניקולסקי קרדיולוגיה

קראו עליי

ד"ר אלעד אשר קרדיולוגיה

קראו עליי

פרופ' מוטי חיים קרדיולוגיה

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

אני בת 25. לאחרונה הופיע אצלי כאב בזמן שינה, בעיקר כאשר אני ישנה על צד שמאל. רופא המשפחה אמר שאין ממה לחשוש, הוא חושב שזה משהו "חיצוני", אך שלח אותי לבדיקת אקו לב כדי לשלול דברים אחרים. ממה יכול לנבוע כאב זה? האם זה יכול להיות קשור לבעיי
הכאב שאת מתארת אכן נשמע ככאב "חיצוני", כלומר שנובע ממקור שרירי, עצבי או גרמי בבית החזה, והטיפול בבעיה כזאת הוא סימפטומטי, לפי הצורך, כלומר בכדורים נגד כאבים. אם הכאב ממשיך או מתגבר ומגיע לרמה בלתי נסבלת, שווה לעשות צילום של האזור על מנת לוודא שאין שבר בעצם. ממש לא נראה שהכאב קשור לבעיה כלשהי בלב. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 42. לחץ הדם שלי בסביבות 150. משקלי 100 ק"ג. גובהי 174 ס"מ. אני סובל מדום נשימה קשה בשינה. תוצאת בדיקת CK בדם היא 700. אני ממתין לתוצאת בדיקת זיהוי האנזים הספציפי. האם תיתכן פגיעה בשרירים בעקבות אי אספקת חמצן סדירה בשינה? האם רקע זה
לפי ידיעתי, חוסר אספקת חמצן בדום נשימה בשינה אינו גורם לפגיעה בשרירים ולעלייה ברמת ה- CPK, אך סיבות האפשריות לכך כוללות: נטילת סטאטינים עקב רמת כולסטרול גבוה פעילות גופנית בימים שלפני ביצוע הבדיקה הפרעה בתפקוד הלב עקב יתר לחץ דם ממושך וטרשת עורקים תת-פעילות של בלוטת התריס, אשר עלולה לגרום הן להשמנת יתר ולדום נשימה בשינה, וכן לפגיעה בשרירים ולעלייה ברמת ה- CPK. תוכל למצוא בפורטל אינפומד מידע רב בנושא עלייה ברמת ה- CPK. אינדיקציות בינלאומיות קובעות כי נדרשים BMI (מדד מסת גוף) של מעל 40 לאחר כישלון דיאטות, או BMI מעל 35 עם מחלות נוספות (כגון דום נשימה בשינה, יתר לחץ דם, מחלת לב, סוכרת וכו') כדי להצדיק ניתוח הרזיה (טבעת). במקרה שלך, ה- BMI הוא 33, אך אתה סובל ממספר מחלות נלוות. כדאי להתייעץ עם כירורג בשאלה זו. אך לפני כן, יש לשלול כל סיבה אחרת הניתנת לטיפול, כגון הפרעה הורמונלית, דיכאון, טיפולים תרופתיים מסוימים או הפרעות אכילה. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש
בני מקבל טיפול אנטיביוטי יומיומי במשך שנים למניעת התקף של ראומטיק פיבר (RF) כתוצאה מדלף במסתם הלב (AR). במסגרת שירותו הצבאי הוא נאלץ לעמוד שעות ארוכות חשוף לשמש, 4 או 5 שעות ברציפות.האם יכול להיגרם לו נזק בעור או נזק אחר כתוצאה מחשיפה ממושכת לשמש בזמ
בהחלט מומלץ להיזהר יותר. תרופות רבות גורמות לתופעה הנקראת פוטוסנסיטיביות, כלומר עלייה ברגישות העור בעת חשיפה לשמש. סוגים שונים של תרופות, בהם סוגי אנטיביוטיקה שונים, תרופות לבעיות לב ולטיפול בלחץ הדם, אנטי היסטמינים, גלולות למניעת הריון, תרופות הרגעה שונות, תרופות נגד דיכאון ועוד עלולים להפוך את העור לרגיש יותר לשמש. כאשר נאלצים להיחשף לשמש בעת שימוש בתרופות כאלה, מומלץ למרוח מסנן קרינה עם מקדם הגנה גבוה ולשים לב שעל הקופסה כתוב במפורש שהקרם מגן גם מפני קרניים ארוכות, ולא רק מקרניים קצרות כמו רוב מסנני הקרינה. לגבי השתייה, כל מי שנאלץ להיות חשוף לשמש, צריך לשתות הרבה יותר מאשר בזמן שאינו נחשף לשמש. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד פתח בחלון חדש
קראתי בעיון רב את הטקסטים פה לגבי MVP. נאמר לי לא מעט על הפגם הזה, אבל עדיין לא נתקלתי בדברים שקראתי על אדם שיש לו סימפטומים כמו שלי. אני נמצא במעקב חצי שנתי אצל קרדיולוג, כך שזה לא מוזנח מבחינתי. אני מרגיש דקירות, צביטות בלב, ואני רק יכול לשער שזה
דקירות וצביטות בלב אינן קשורות דווקא לבעיה במסתם שיש לך. הרבה אנשים חווים תופעות כאלו בלי סיבה. מובן שיש לערוך את כל הבדיקות כדי לראות שאין שום בעיה נוספת בלב. אני ממליצה לך להתייעץ עם הקרדיולוג, ולעבור בדיקת מאמץ, אקו לב, והולטר. ישנן דרגות שונות של MVP ולכן גם הסימפטומים, אם יש כאלה, משתנים מחולה לחולה. האם הדקירות בלב מופיעות כל הזמן? האם הן קשורות למאמץ? כל אלו שאלות שיש לענות עליהן ולבחון את אופי הכאבים בלב, דבר שצריך להעשות בבדיקת רופא. לגבי תסמונת מרפן - אחד התסמינים המופיעים כמעט אצל כל חולה תסמונת מרפן זה MVP, בנוסף למבנה גוף ארוך והתרחבות של העורק הראשי. תסמונת מרפן היא מחלה גנטית תורשתית דומיננטית. המחלה פוגעת ברקמת החיבור (connective tissue). בגלל שרקמות החיבור נמצאות בכל הגוף, התסמונת פוגעת במקומות שונים, כגון בשלד, בעיניים, בעור, בלב ובכלי הדם, במערכת בעצבים ובריאות. תסמונת זו מופיעה באופן שונה אצל כל אחד. ישנם אנשים שאצלם המחלה קלה וכמעט לא מורגשת, ויש כאלה שאצלם היא מופיעה בצורה חריפה יותר. אצל רוב האנשים המחלה מתפתחת עם השנים. התופעות האופייניות למחלה הן שלד - אנשים גבוהים ורזים. הידיים והרגליים ארוכות באופן לא פרופורציונאלי לשאר הגוף, הפנים ארוכות וצרות. עיניים - דיסלוקציה של עדשת העין. גלוקומה וקטראקט נפוצים מאוד בקרב חולי מרפן. לב וכלי דם - הרחבה של העורק הראשי. MVP - צניחה של המסתם המיטרלי. מערכת העצבים - עם הגיל ישנה פגיעה בעצבים, דבר שיכול להוביל לכאבים, הירדמות והיחלשות הגפיים. עור - עם השנים מופיעים סימני מתיחה על העור בלי שינוי במשקל. תסמונת מרפן נגרמת בשל מוטציה בגן שמגדיר את החלבון פיברילין. זהו חלבון חשוב ביצירת רקמת חיבור. אבחון של המחלה נעשה על ידי תשאול החולה על ההיסטוריה המשפחתית שלו, בדיקה גופנית הכוללת בדיקת עיניים, ובדיקה מלאה של תפקוד הלב ומבנהו. אצל אנשים עם סיפור משפחתי, מספיק שיהיו שניים מהתסמינים המוכרים של המחלה. אצל כאלה בלי היסטוריה משפחתית, נחוצים לפחות שלושה תסמינים. אין טיפול ספציפי למחלה. הטיפול ניתן לפי הסימפטומים. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 27. לאחרונה חשתי מספר פעמים דקירות בחזה ודפיקות לב חזקות. עקב כך פניתי לרופא משפחה, אשר הפנה אותי למספר בדיקות, שכולן היו תקינות: בדיקת אקג, בדיקת הולטר, בדיקת מאמץ, בדיקת CT של החזה ובדיקות דם. ברצוני לדעת אם תסמינים ותוצאות אלו מצביעים ע
הבדיקות שעברת היו תקינות ואינן מצביעות על מחלת לב כלשהי. אצל אדם צעיר ללא מחלות נוספות, ושאינו נוטל תרופות באופן קבוע, דפיקות הלב עלולות להעיד על חרדה בתקופה לחוצה, והן בדרך כלל חולפות לבד. אם המצב ממשיך, מומלץ לפנות לבדיקה אצל רופא קרדיולוג. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 37. בעקבות שיעול ממושך עשיתי צילום ריאות וזאת התשובה: לא נמצא תסנין או נוזל פלאורלי. צל הלב אינו מורחב. הודגם Right Aortic Arch מה זה אומר?
אבי העורקים (האאורטה) הוא העורק הראשי של הגוף היוצא מן הלב. בדרך כלל יוצא העורק כלפי מעלה, מתקפל בצורת קשת בצד שמאל של החזה ויורד מטה (בצורת U הפוך). לפי בדיקתך, הקשת נראית מוסטת ימינה. לרוב מצב זה חסר משמעות רפואית ומתגלה במקרה, ואינו גורם לסימפטומים. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש
מהן האינדיקציות לביצוע ניתוח מעקפים לבבי במקום צנתור טיפולי?

כאשר ניתן, מעדיפים להימנע מביצוע ניתוח מעקפים לבבי, אשר כרוך בתחלואה ותמותה, ומטפלים בחסימות עורקיות בעזרת צנתור טיפולי: כניסה אל כלי הדם ישירות דרך כלי הדם הגדולים ופתיחת החסימה באופן מכני באמצעות "בלון", תוך השארת תומכן מתכת לשמירת העורק פתוח. אולם, ישנם מטופלים שהתברר במחקרים כי מפיקים תועלת מרובה יותר מביצוע ניתוח מעקפים, למשל חולי סוכרת בעלי חסימה של שלושה כלי דם כליליים, כל חסימה בעורק הכלילי השמאלי הראשי (left main), חסימה בשלושה כלי דם כליליים או יותר, ועוד.
פתח בחלון חדש
כיצד אוכל לדעת אם לקיתי בהתקף לב?

הכאב אשר מתלווה לאירוע של התקף לב יכול לדמות לתחושה של התקף צרבת חמור. ייתכן ואתה לוקה בהתקף לב גם במידה ואתה:

* חווה תחושה של לחץ או תחושת כאב חדה אשר מפלחת את בית החזה שלך, לעיתים בליווי הזעה, תחושת בחילה או הקאות.

* חווה תחושה של כאב אשר מקרין מבית החזה אל עבר הלסת, היד השמאלית או הכתף השמאלית.

* חווה תחושה של הידוק או לפיתה בבית החזה.

* חווה תחושה של קוצר נשימה אשר נמשכת מעבר לפרק זמן של מספר שניות.

אל תתעלם מתחושות של כאב ואי נוחות. במידה ואתה חושב כי אתה סובל מבעיות לבביות או התקף לב, גש לקבל טיפול רפואי באופן מיידי. ככל שתקדים לקבל טיפול רפואי, כך יגדל הסיכוי שהרופאים יוכלו למנוע ממך לסבול מנזקים חמורים יותר בשריר הלב שלך.
פתח בחלון חדש
אני בת 51. במדידות חוזרות במהלך היום יש לי לחץ דם סיסטולי ממוצע 128 ודיאסטולי 95. למה הדיאסטולי גבוה והסיסטולי סביר? איך אפשר לגרום ללחץ הדם הדיאסטולי לרדת? האם ערכים אלה של 128/95 בממוצע של 12 מדידות מצריכים טיפול תרופתי? אני סובלת מעודף משקל ומתעמל
אני בן 63. מתי עדיף לקחת כדור להורדת לחץ דם Cilaril - לפני פעילות גופנית (שחייה, הליכה) או אחרי פעילות גופנית? אחרי פעילות גופנית מתונה, הדופק שלי עולה מ-60 (הדופק הרגיל שלי) ל-90 שמשך כשלוש שעות. מדוע זה קורה? האם זה מעיד על בעיה רפואית?
כדור Cilaril לוקחים פעם ביום ללא קשר לפעילות גופנית. מומלץ שתיקח אותו בזמן קבוע בהתאם לשגרת החיים שלך. דבר זה גם יקל עליך לזכור לקחת את התרופה. מידע נוסף עליה אתה יכול לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=358 פתח בחלון חדש