בדיקת מיפוי עצמות (Bone Scan)

מיפוי עצמות, bone scintigraphy (Bone Scan)

3 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
פענוח תוצאות
שאלות ותשובות
מאמרים

בדיקת מיפוי עצמות (Bone scan/scintigraphy) הינה בדיקה המזהה אזורים חדשים בעצמות הגוף בהם מתרחשים תהליכי בניה או פירוק של עצם. היא נעשית במטרה להעריך האם נגרם נזק לעצמות, למשל עקב טראומה, מחלה דלקתית, זיהום, ואף גידולים סרטניים או גרורות.

סריקת מיפוי עצמות יעילה יותר מאשר צילום רנטגן (x-ray), כיוון שיכולה לזהות תהליכים אלה מוקדם הרבה יותר. הסריקה מבוצעת לאחר שמזריקים חומר רדיואקטיבי לתוך הוריד. ניתן למפות את כל עצמות הגוף או חלקים ספציפיים ע"פ דרישה, למשל, כף היד.

אוכלוסיות בסיכון

מיפוי עצמות אינו מומלץ לנשים בהריון או נשים מניקות, שכן החומר הרדיואקטיבי מסוכן לעובר או לתינוק. במקרים אלו, מיפוי העצמות יתבצע רק כשאין ברירה.

מחלות קשורות

שברים, מחלות דלקתיות, זיהומיות או מטבוליות של העצם, גידולים סרטניים ממקור ראשוני של העצם או הסחוס, גרורות סרטניות ממקור אחר- למשל סרטן שד ,סרטן ריאות, ערמונית ועוד.

מתי עושים מיפוי עצמות?

בדיקת מיפוי עצמות נעשית בכמה מצבים:

1. ניתן לבצע מיפוי עצמות על מנת לעזור במציאת המיקום המדויק של כאב בלתי מוסבר בעצם, כגון כאבי גב תחתון ממושכים.

2. אבחנת גדילת עצם במקומות לא תקינים, למשל בגב, בברך או בכף הרגל יכולה להיעשות על סמך התוצאות של בדיקת מיפוי העצמות.

3. מיפוי עצמות יבוצע כשקיים חשד לשבר בעצם, אשר לא נראה היטב בצילום עצמות רגיל (למשל שברי מאמץ).

4. מיפוי עצמות מסייע באבחנת סרטן עצמות, בשל כאב לא מוסבר, שיכול להיגרם ע"י גידול ראשוני של הסחוס והעצם, או ע"י גרורות, שהורסות את העצם.

5. מיפוי עצמות נעשה בכל מצב שבו יש חשד לנזק לעצמות, למשל, עקב חום לא מוסבר, נפיחות במפרק, אודם וחשד לדלקת או זיהום.

איך להתכונן למיפוי עצם?

אין צורך בהכנה מיוחדת לקראת מיפוי עצמות.

במכון, לפני המיפוי, יוזרק חומר רדיואקטיבי אל תוך הוריד. מייד אחרי ההזרקה, יש לשתות כ-2 ליטרים של נוזלים, זאת כדי לפנות את שאריות החומר הרדיואקטיבי שלא נקלט בעצמות מהגוף.

לקראת המיפוי מתבקשים לרוקן את השלפוחית, שכן שלפוחית מלאה יכולה להסתיר את עצמות האגן במיפוי. בנוסף, מתבקשים להסיר כל תכשיט, וכן את מרבית הבגדים, כתלות במיקום הבדיקה. המיפוי יעשה כ-2-4 שעות לאחר ההזרקה.

אופן ביצוע הבדיקה

מיפוי עצמות מבוצע לרוב ע"י טכנאי רנטגן, ואת התוצאות מפענחים רופאים רדיולוגים או מומחים לרפואה גרעינית. מספר שעות לפני הבדיקה, יוזרק חומר רדיואקטיבי אל תוך הוריד (לרוב טכנציום מסומן). דקירת המחט עלולה להכאיב במעט, אולם לא אמורים להרגיש את חומר העירוי עצמו. לוקח כ-2-4 שעות לחומר הרדיואקטיבי להיקלט בתאי העצם לפני שניתן לערוך את המיפוי בעזרת סורק ה"גאמא".

מיפוי העצמות יערך כאשר החולה שוכב, בחדר סגור, והמכשיר הסורק ממוקם בקרבה מעליו. אין כניסה לאנשים נוספים לחדר שבו נערכת בדיקת מיפוי העצמות, למעט טכנאי הרנטגן. הסורק עשוי לזוז בהתאם למיקום המבוקש עד לקליטה מלאה של כל עצמות הגוף. לעיתים החולה מתבקש לזוז ולא לזוז בהתאם. משך הבדיקה נע בין 30-60 דק', כתלות בסיבה ובמיקום. המיפוי עצמו אינו גורם לכאבים ואינו פולשני, כיוון שהסריקה חיצונית.

אחרי הבדיקה

באופן כללי אין כל הגבלות מיוחדות אחרי מיפוי עצמות. לאישה מניקה מומלץ לעבור למתן פורמולה ולהימנע מהנקה למשך כיומיים לאחר הבדיקה, עד לסילוק החומר הרדיואקטיבי מהגוף.

תופעות לוואי אפשריות: במקרים נדירים עלולה להופיע תגובה אלרגית לחומר המוזרק. יתכנו נפיחות או כאב קל באזור הדקירה, שלרוב נעלמים תוך מספר ימים, שניתן להקל עליה בעזרת הנחת תחבושת לחה וקרירה באזור. מכיוון שמדובר בקרינה קיימת גם אפשרות של נזק תאי או רקמתי בטווח הרחוק, אולם מדובר בכמויות מזעריות יחסית של חומר רדיואקטיבי.

פענוח תוצאות

לרוב תוצאות מיפוי עצמות מתקבלות לאחר כיומיים.

מיפוי עצמות תקין משמעו שהחומר התפזר בצורה אחידה בעצמות, ללא אזורים של קליטה מופחתת או מוגברת.

מיפוי עצמות לא תקין כאשר ישנן נקודות "חמות" או "קרות"- המצביעים בהתאמה על אזורים בהם יש עודף פעילות, למשל במצבי זיהום, דלקת, שברים ואף בגידולים שונים, ואזורי חסר פעילות, כמו במחלות שונות או במצבי חוסר אספקת דם.

רמת סיכון:

אין נתונים

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

פרופ' צבי בנטואיץ חוות דעת משפטית

קראו עליי

ד"ר אורי רוביו אונקולוגיה

קראו עליי

ד"ר רונן ברנר אונקולוגיה

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

מדוע לעיתים לאחר השתלת מח עצם המטופל צריך להישאר ב"בידוד" לאחר ההשתלה?

לאחר השתלת מח עצם, המטופל מקבל טיפול אשר נוגד את מערכת החיסון שלו, לצורך מניעת דחיית השתל. טיפולים אלו הם קשים באופן יחסי, וגורמים לתשישות רבה ודיכוי חיסוני אצל המטופל, ההופכים אותו להיות חשוף יותר למזהמים שונים. בידוד באשפוז לאחר ההשתלה הוא לעיתים הדרך היחידה לצמצם עד כמה שניתן את הידבקות המטופל בזיהומים, אשר מצויים בשכיחות מרובה בבית החולים, ויכולים לגרום לתחלואה ואף תמותה לאחר ההשתלה. בשל כך, מומלץ כי המטופל לא יצא מחדרו לעיתם תכופות, וכן כי הצוות הרפואי ינקוט באמצעי זהירות מרובים על מנת למנוע הדבקה בזיהומים, הכוללים חבישת מסכה, חלוק וכפפות, בכל פעם שבא במגע עם המטופל.
פתח בחלון חדש
בשבועיים האחרונים אני סובלת מכאבים בברך ימין ומקושי בהליכה. הכאבים מוקרנים עד לכף הרגל, וכן עוברים לכף רגל שמאל, שבה עברתי בשנה שעברה. הטיפול שקיבלתי הוא כדור ארקוקסיה אחד ליום, וכן צילום רנטגן ואולטרסאונד. האם לפי בדיקת מיפוי עצמות אפשרי לראות ב
דלקת מפרקים, ארתריטיס, מתאפיינת בחום, נפיחות ואדמומיות סביב המפרק וכן בכאב ובהגבלה של התנועה. כ-200 מחלות שונות יכולות לגרום לדלקת מפרקים, והאבחון מתבצע על ידי צילום רנטגן, אולטרסאונד, בדיקות דם ובדיקות הנוזל הסינובי שמתקבל משאיבת נוזל מהמפרק. הטיפול תלוי בסיבה, אך בדרך כלל כולל משככי כאב ונוגדי דלקת להפחתת הכאב והנפיחות. התרופה ארקוקסיה (Etoricoxib) היא תרופה חדשה נוגדת כאבים ודלקת. היא ניתנת פעם ביום ונחשבת לבטוחה יחסית וכגורמת פחות גירוי לרירית הקיבה. מיפוי עצמות היא בדיקה שמטרתה בעיקר לגלות את הסיבה לכאבים או זיהום בעצמות, ויכולה לעזור לברר את הבעיה, אם לא מדובר בדלקת מפרקים. אמליץ לך להמשיך וליטול את הארקוקסיה, וכן לשוב לרופא המטפל עם תוצאות כל הבדיקות שנשלחת אליהן, על מנת שינסה להגיע לאבחנה הסופית ולתת לך טיפול מתאים. בהצלחה ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 57. האם בדיקת שאיבת מוח עצם מסוכנת? האם היא כואבת?
שאיבת מוח עצם היא תהליך שבו נלקחים תאי גזע מהעצם עצמה על ידי שאיבה. תהליך זה נעשה בשיטה כירוגית עם הרדמה מקומית. תופעות הלוואי מעטות והפרוצדורה מהירה יחסית, אך כיום שיטה זו כמעט שאינה בשימוש. במקומה משתמשים בשיטת איסוף תאי אב מן הדם ההיקפי, כמו בתרומת דם. לא ברור אתה מתכוון לתהליך הכירורגי הפחות נפוץ או לתהליך הנמצא בשימוש כעת. להלן קישור לתשובות קודמות שבהן תוכל למצוא מידע לגבי שני התהליכים: http://www.infomed.co.il/questions/q_042905_5.htm פתח בחלון חדש
רציתי לדעת מה אומר ממצא ליטי באגן בחלק האחורי של ה- SIJ עם פריצה של הקורטקס. האם זה משהו מסוכן? האם אצטרך ניתוח?
מדובר בתהליך הורס עצם באגן שפורץ מעבר למעטפת העצם, בסמוך ל SIJ שהוא המפרק הסקרו - איליאקלי. משמעות הממצא אינה ברורה, אולם היא מחייבת המשך בירור ב CT ומיפוי עצמות. כמו כן ייתכן שיהיה צורך בנטילת ביופסיה, דגימת רקמה, תחת CT או בניתוח. אנא פני לאורתופד בהקדם. פתח בחלון חדש
נעשה לי מיפוי עצמות כל גופי, עם הדגשה על ברך ימין בגלל נפילה. אבקש הסבר פשוט למונחים הרפואיים: קליטה מוגברת בעמוד שדרה צווארי אמצעי, צד שמאל של L4, קרסול ימין וקליטה לא אחידה בברך ימין ופוקלית בסדק מפרקי מידאלי. הופניתי לארתרוסקופיה.
כל תהליך טראומטי (כמו למשל שבר), תהליך זיהומי, דלקתי או ניווני או תהליך גרמי אחר, יכול לתת קליטה מוגברת במיפוי עצמות. במקרה שלך הודגמו מוקדי קליטה בחוליות עמוד השדרה הצווארי, חוליה מותנית L4 - ממצאים שעשויים להתאים לממצאים טראומטיים או לשינויים ניווניים שהינם חסרי משמעות מיוחדת ושאינם מצריכים טיפול, בייחוד אם צילום מכוון לא הדגים שברים. לגבי הברך, הסימפטומים בשילוב עם המיפוי מעלים חשד שיש נזק מקומי, ולכן נשלחת לארתרוסקופיה להסתכלות ישירה על מרכיבי המפרק מבפנים, עם אפשרות של תיקון קרע ברצועות או סחוסים, אם ישנם. פתח בחלון חדש
אני בן 79. להלן ממצאים של בדיקת מיפוי עצמות שנעשתה בגלל כאבים במפרק הירך: קיימת קליטה מוגברת במדור המדיאלי בפרק הברך מימין, מעט מוגברת דיפוזית בפרק הירך מימין ואי-סדירות בקליטה בעמוד השדרה בעיקר בע"ש מותני. סיכום: הנ"ל ככל הנראה על רקע
מטרת בדיקת המיפוי, בין היתר, היא לנסות לאפיין את מיקום התהליך הפתולוגי ולאפיין את תבנית הקליטה. אזורים שנראית בהם קליטה במיפוי הם לרוב אזורים שבהם מתקיים תהליך בניית עצם או תהליך דלקתי כלשהו. על תנאי זה עונים מצבים דלקתיים, זיהומיים, גידוליים ומחלות מטבוליות שונות. במקרים רבים נגרמת קליטה על ידי שינויים ניווניים המתרחשים בחלק גדול מן האוכלוסייה המבוגרת, והגורמים למצב דמוי דלקת, שמרכזו במשטחים הסחוסיים במפרקים. אם הממצאים המתוארים מקורם אכן בשינויים ניווניים, האורתופד יפנה אותך לטיפולים מתאימים, בהתאם לבעיות שמהן אתה סובל. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 23. בחודש האחרון התחלתי לחוש בפלג הגוף הימני, באזור האגן, כאבים בעת הליכה, ריצה, ומעברי תנועות כגון מישיבה לעמידה, משכיבה לישיבה, הסתובבויות בעת שכיבה וכו'. בהתחלה חשבתי שאלה רק שרירים תפוסים, ולאחר מכן הכאבים התעמקו וחדרו עד לעצמות, כך שהיום,
כדי להבין מה ההפרעה הגורמת לך לכאבים, נחוצות בדיקה גופנית ואולי גם בדיקות הדמיה. בספורטאים ובאוכלוסייה המרבה בפעילות גופנית נפוצות בעיות הנובעות משימוש יתר, כלומר מצבים הגורמים למעמס רב לאורך זמן על גידים, שרירים ואף עצמות. תסמונות אלו עלולות ליצור כאבים הנובעים מדלקת "שחיקתית" של גידים, ובמקרים אחרים לשברי מאמץ. בדיקה נפוצה בזיהוי מצבים מעין אלו היא בדיקת מיפוי עצמות, המסייעת באיתור אזורים דלקתיים. מנוחה וטיפול נוגד דלקת מקובלים גם כאשר אין אבחנה ברורה של המקום הפגוע. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד פתח בחלון חדש
האם ניתן לנסות טיפול שמרני לפני שפונים לניתוח להורדת אשך טמיר?

בהחלט כן. לרוב, מומלץ להורים להמתין עם ביצוע הניתוח בילדם, אשר נולד עם אשך טמיר, עד לפחות להגיעו לגיל חצי שנה-שנה. בזמן זה רואים לרוב ירידה ספונטנית של האשך בתעלה המפשעתית עד למיקומו התקין, ללא כל צורך בניתוח. לעיתים, עוזרים לתהליך זה להתרחש, ע"י מתן זריקות הורמונליות של ההורמון hCG, אשר הוכח כיעיל בגרימת נדידת האשך בכ-10% מהמקרים, וחוסך את הצורך בניתוח. יש לציין כי טיפול זה הינו יעיל רק במקרים ספציפיים, בהם האשך נמצא בקרבת מיקומו התקין.
פתח בחלון חדש
אני בת 74. האם לנטילת אלנדרונאט יש השפעה על שרירים, גידים וכו'? האם יש תרופה עם פחות תופעות לוואי מהאלנדרונאט?
אלנדרונאט הוא טיפול המעכב את ספיגת העצם ומשמש לטיפול בכמה מחלות, ביניהן אוסטאופורוזיס, מחלת פאג'ט, היפרקלצמיה על רקע מחלה ממאירה ועוד. תופעות הלוואי של טיפול זה נדירות יחסית, והתרופה נסבלת היטב. תופעות לוואי נדירות יכולות להיות דלקת וכיבים בוושט או היצרות הוושט, כאבים או התכווצות שרירים. אין בספרות הרפואית דיווחים על השפעה של התרופה על גידים. לא ציינת מדוע את נוטלת אלנדרולאט, ולכן איני יכולה להמליץ על טיפול חלופי. אנא התייעצי עם רופא מטפל לגבי התאמת טיפול. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש
בבדיקת מיפוי עצמות נמצא: מוקד קליטת יתר בזווית לטרלית בגג האורביטה משמאל. מה הפירוש והיכן המיקום ?
גג האורביטה הוא הדופן העליונה של ארובת העין. מיפוי עצמות מראה אם יש איזור של מטבוליזם מוגבר בעצם, שיכול לקרות בכל מצב של דלקת, זיהום, שבר, תהליך גידולי או תהליך אחר. מדובר בבדיקה אשר מצביעה על איזור בו יש בעיה, אולם לא מאפשרת לדעת בוודאות מהי הבעיה, לכן יש להשלים את הבירור ע"י צילומים ובדיקת CT המכוונת לאיזור בו נצפתה קליטה מוגברת. פתח בחלון חדש