בדיקת מיפוי עצמות (Bone Scan)

מלפורמציה אנטומית היא שינוי בצורה, או שינוי התפתחותי כלשהו, שגורם ליצירת איברים או חלקי גוף בצורה מעט שונה מהרגיל. אם פישוק המרווח הבין-צלעי גורם ללחץ כלשהו על העצבים שבאזור, ייתכן מאוד שזהו המקור לכאבים מהם סובל בנך. עם זאת, כדאי להמשיך בבירור. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

דלקת מפרקים, ארתריטיס, מתאפיינת בחום, נפיחות ואדמומיות סביב המפרק וכן בכאב ובהגבלה של התנועה. כ-200 מחלות שונות יכולות לגרום לדלקת מפרקים, והאבחון מתבצע על ידי צילום רנטגן, אולטרסאונד, בדיקות דם ובדיקות הנוזל הסינובי שמתקבל משאיבת נוזל מהמפרק. הטיפול תלוי בסיבה, אך בדרך כלל כולל משככי כאב ונוגדי דלקת להפחתת הכאב והנפיחות. התרופה ארקוקסיה (Etoricoxib) היא תרופה חדשה נוגדת כאבים ודלקת. היא ניתנת פעם ביום ונחשבת לבטוחה יחסית וכגורמת פחות גירוי לרירית הקיבה. מיפוי עצמות היא בדיקה שמטרתה בעיקר לגלות את הסיבה לכאבים או זיהום בעצמות, ויכולה לעזור לברר את הבעיה, אם לא מדובר בדלקת מפרקים. אמליץ לך להמשיך וליטול את הארקוקסיה, וכן לשוב לרופא המטפל עם תוצאות כל הבדיקות שנשלחת אליהן, על מנת שינסה להגיע לאבחנה הסופית ולתת לך טיפול מתאים. בהצלחה ד"ר קרן גלרון - אינפומד

צמרמורת אמיתית הוא תסמין התוקף את כל הגוף ומופיע בלא מעט מחלות זיהומיות כמו שושנה (אריסיפלס), מלריה, דלקת חריפה של הכליה, דלקת חריפה של כיס מרה ועוד. התיאור שלך של צמרמורת ברגליים ובעורף לא ברורה לי. יש לפרט יותר, וכן צריך לדעת אם יש מחלות שמהן את סובלת ואם את נוטלת טיפול תרופתי כלשהו. התסמינים האחרים שאת מתארת כאן (האם זה חדש?) יכולים להיגרם עקב בעיה בחוליות עמוד השדרה, בעיה בכלי הדם או מחלה נוירולגית. לעיתים לא מוצאים את הסיבה. אבחנה יכולה להינתן רק לאחר בירור מתאים, שצריך לכלול בדיקות הדמייה כמו צילום עמוד שדרה, בדיקת דופלר של עורקי הצוואר, בדיקה נוירולגית אצל מומחה ובדיקות רלוונטיות נוספות לפי התקדמות הבירור. כדי להגיע לאבחנה ולקבל את הטיפול המתאים עלייך לפנות בהקדם לרופא המטפל. ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד

מטרת בדיקת המיפוי, בין היתר, היא לנסות לאפיין את מיקום התהליך הפתולוגי ולאפיין את תבנית הקליטה. אזורים שנראית בהם קליטה במיפוי הם לרוב אזורים שבהם מתקיים תהליך בניית עצם או תהליך דלקתי כלשהו. על תנאי זה עונים מצבים דלקתיים, זיהומיים, גידוליים ומחלות מטבוליות שונות. במקרים רבים נגרמת קליטה על ידי שינויים ניווניים המתרחשים בחלק גדול מן האוכלוסייה המבוגרת, והגורמים למצב דמוי דלקת, שמרכזו במשטחים הסחוסיים במפרקים. אם הממצאים המתוארים מקורם אכן בשינויים ניווניים, האורתופד יפנה אותך לטיפולים מתאימים, בהתאם לבעיות שמהן אתה סובל. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

אין בתוצאת המיפוי להסביר כאב בשתי הברכיים . המשמעות היא שהכאב לא נבע מגירוי בעצמות הברך אלא מהרקמות הרכות הרבות . אזור הברך מכיל שרירים , גידים, רצועות, רקמות סיכוך, מניסקוסים , ועוד ..... יש צורך בבדיקה מלאה במכון הפיזיותרפיה בה יובאו בחשבון גורמים רבים, כגון מנח קרסוליים , אורך רגליים ועוד. למעט מצבים קיצוניים של עבודה מאומצת בנשיאת משקל כבד או כיפוף ולחץ ממושך על הברכיים, לא נראה שהכאב נובע ממאמץ . לסיכום- ממצא ההדמיה לא מספיק להסביר את התלונה . המשיכי לבדיקה מלאה במכון הפיזיותרפיה ובעקבותיה טיפול ותרגול עד לחזרה לתפקוד. התחילי התעמלות מבוקרת בהקדם למניעת בעיות אחרות שאינן הברכיים . ירון טילינגר - פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שרותי בריאות

פוסלן - fosalan היא תרופה הניתנת למחלת האוסטאופורוזיס. תרופה זו פועלת באופן סלקטיבי על העצמות ומונעת פירוק עצם. התוצאה היא שקצב בניית העצם עולה על קצב הפירוק ומסת העצם עולה, או לפחות נשמרת ולא ממשיכה להידרדר. אחת מתופעות הלוואי של שימוש בפוסלן היא היפוקלצמיה, כלומר רמת סידן (קלציום) נמוכה בדם. תופעת לוואי זו הגיונית, הואיל שבסך הכל, העצם נמצאת בבניה, ולשם בנייתה נלקח סידן מהדם. על כן יש לבצע בדיקות דם שגרתיות למעקב, ואם ישנה היפוקלצמיה חמורה, יש להפסיק את השימוש בתרופה. בכל אופן, כמעט תמיד יש המלצה לקחת את התרופה בשילוב עם ויטמין D וסידן. לא ציינת את רמת הסידן בדם, אבל מכל מקום, לפוסלן אין תפקיד של "חסימת" סידן או הפרעה בספיגתו מהאוכל לדם. ציינת כי בבדיקת שתן (באיסוף שתן של 24 שעות), נמצאה רמת סידן של 66. במצבים התקינים (בריאים), רמת הסידן בשתן מבטאת את צריכת הסידן במזון, דהיינו, ככל שאוכלים יותר סידן כך נמצא יותר סידן בשתן (ודבר זה, אגב, מעלה את הסיכון לאבנים בדרכי השתן). הערך התקין של רמת סידן באיסוף שתן של 24 שעות בכלכלה דלת סידן הוא פחות מ-150 מ"ג ל-24 שעות. במקרים של מחלות כמו אוסטאופורוזיס, או מחלות אחרות בהן יש הפרעה במשק הסידן בגוף, ערך הסידן בשתן נותן לנו מידע על מידת פירוק העצם. תמיד אנו צריכים גם לדעת מהי רמת הסידן בדם. אם רמת הסידן בדם תקינה ורמת הסידן בשתן גבוהה, זה אומר שמשהו לא תקין בעצם או בכליה. נכון להיום, מחקרים מצביעים כי התרופה פוסלן יחסית בטוחה גם בשימוש של 10 שנים ויותר. מצד שני, ישנם מחקרים שלפיהם אין להמשיך את הטיפול יותר מ-10 שנים בערך. מכיוון שעדיין אין מידע חד-משמעי והסוגיה שנויה במחלוקת, בעיקר בשל העובדה שנראה שבמטופלים מסויימים עדיף להמשיך את הטיפול ובאחרים עדיף להפסיקו, יש לדון בכל מקרה לגופו. אני ממליץ לך להתייעץ עם האנדוקרינולוג המטפל בך, ולפי הנתונים הספציפיים שלך, מבחינת המאפיינים של מחלתך, קיום שברים, נתוני בדיקת צפיפות העצם בעבר ובהווה, ובדיקות הדם והשתן, הוא יעזור לך בהחלטה אם להפסיק לקחת את הרופה או אם לעבור לתרופה אחרת. רפואה שלמה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

שאיבת מוח עצם היא תהליך שבו נלקחים תאי גזע מהעצם עצמה על ידי שאיבה. תהליך זה נעשה בשיטה כירוגית עם הרדמה מקומית. תופעות הלוואי מעטות והפרוצדורה מהירה יחסית, אך כיום שיטה זו כמעט שאינה בשימוש. במקומה משתמשים בשיטת איסוף תאי אב מן הדם ההיקפי, כמו בתרומת דם. לא ברור אתה מתכוון לתהליך הכירורגי הפחות נפוץ או לתהליך הנמצא בשימוש כעת. להלן קישור לתשובות קודמות שבהן תוכל למצוא מידע לגבי שני התהליכים: http://www.infomed.co.il/questions/q_042905_5.htm

כמו כן יש לציין את המצב הרפואי של אבי - עקב גידול בבלוטת התריס, הבלוטה הוצאה לפני כ- 10 שנים, לאחר מכן אבי עבר 4 טיפולי יוד. לפני שנה עבר ניתוח נוסף באזור הגרון והצוואר עקב גידול במיתרי הקול ובאזור, אשר לאחריו עבר טיפולי הקרנות באזור הגרון. כל תהליך טראומטי (שבר בריפוי למשל), זיהום, דלקת או גידול יתן קליטה מוגברת במיפוי עצמות. אולם מוקדים מרובים של קליטה בעצמות, באדם עם עבר של ממאירות, עשויים להחשיד להתפשטות המחלה. כדאי מאוד להשלים את הבירור ב CT חזה ובטן וכן להתייעץ בהקדם עם הרופא המטפל של אביך. רפואה שלמה.

לא ציינת פרטים רבים נוספים החשובים לתחילת הבירור: אם אמך נחבלה בראשה ובגבה, אילו סימפטומים נוספים ישנם ועוד. במקרה של כאבים בגב המקרינים לרגליים יש צורך בבירור על של אורתופד במקביל לבירור הכללי שתעבור, כדי לשלול גורם הלוחץ על אחד משורשי חוט השדרה וגורם להקרנה לרגליים. ככלל, הופעה של "בליטות" תת-עוריות רבות ללא סיפור של חבלה עשוי להיות קשור לגורמים זיהומיים, גידוליים ואחרים. לכן חשוב לבצע את הבירור שהוחל ולפנות ליועצים אחרים לפי ההתקדמות והסימפטומים. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

אם אתה ממתין כבר חודש וחצי לפיזיותרפיה, אני מאמינה שהתור שלך כבר לא רחוק. מדבריך עולה שכבר התנסית בכמה טיפולים, אך עדיין לא בטיפול פיזיותרפי. אני מקווה שיסייעו לך. ישנן כמה טכניקות לטיפול בבעיות של בלטי דיסק והשלכותיהם. באופן כללי, אני מאמינה בתרגול, ובהדרכה לתרגול נכון, כדי שתוכל לשלוט בעתיד על ההתקפים ואף למנוע אותם. ייתכן ששיטת טיפול הנקראת מקנזי (McKenzie) יכולה להתאים לך. אחד הדברים החשובים שעליך ללמוד, וזה יכול להיות במסגרת הפיזיותרפיה, הוא הכרה של הגב שלך, שימוש נכון בשרירי הגב והבטן בכל מצב, ובמיוחד במאמץ, הימנעות מתנועות שיכולות לעורר את לחץ הבלט על העצב, ושמירה על תרגול מתאים גם בתקופות ללא כאב. אתה יכול לשלב טיפולים אחרים, במיוחד אם הם הוכיחו את עצמם בעבר, אך הדבר הכי חשוב ושיעזור לך לטווח ארוך הוא אך ורק תרגול נכון. בהצלחה, קתרין אטל - פיזיותרפיסטית