שעורה בעין

התסמינים המלווים שעורה בעין כוללים בין השאר כאב, בליטה בעפעף הדומה לפצעון אדום, הופעת נפיחות בעפעף, רגישות יתר לאור, תחושת גרד בתוך העין והזלת דמעות.

לרוב, הפצעון יתמלא במולגה עד אשר יתפקע. שחרור המוגלה יקל מיד על אחד התסמינים המרכזיים של השעורה – הכאב. בדרך כלל לאחר מכן השעורה תיעלם מעצמה.

שעורה בעין מתפתחת עקב זיהום חיידקי, בדרך כלל של חיידק סטרפטוקוקוס, שלרוב מתפתח בסמיכות לשורש (זקיק) של אחד הריסים. ייתכן מצב שבו יש יותר משעורה אחת בו זמנית או בסמיכות רבה זו לזו מבחינת מיקום או זמן.

 בניגוד לדעה הרווחת, שעורה בעין אינה מדבקת, אך היא יכולה לנבוע מהרגלי היגיינה אישית לקויים, כמו שימוש בתכשירי קוסמטיקה שפג תוקפם, אי הסרת איפור בלילה ועוד. באופן דומה, אנשים המרכיבים עדשות מגע עלולים לפתח שעורה במידה ואינם נוטלים ידיים טרם הכנסת העדשות לעין.

לרוב, רופא יאבחן שעורה בעין על ידי בחינת העפעפיים ובירור התסמינים. 

במידה והתסמינים המלווים את הופעת שעורה בעין ממשיכים או חוזרים לעיתים תכופות, יש לפנות לרופא עיניים על מנת לשלול סיבות וגורמים אחרים למצב, כגון דלקת בשפת העפעף או שעורה כלואה.

במצבים נדירים, שעורה עלולה לגרום לסיבוכים שאינם חמורים. הסיבוכים הנפוצים ביותר הם שעורה כלואה (כלזיון) או לזיהום בארובת העין (Preorbital Cellulitis). 

מסיבה זו, בכל מצב שבו השעורה נשארת קבועה או לחילופין מתחילה להתפשט לרקמות הסמוכות, יש לפנות לרופא עיניים. 

במרבית המקרים הטיפול בשעורה בעין הוא ממוקד וקצר. 

הטיפול המקובל בשעורה בעין הוא טיפול באמצעות משחה אנטיביוטית למריחה על גבי העפעף. בנוסף, מומלץ להניח קומפרסים חמים על האזור, המסייעים בשחרור המוגלה. 

על מנת להקל על הכאב ולשחרר את הלחץ, הרופא המטפל יכול לנקז את המוגלה.

קיימות סברות כי טיפולים אלטרנטיביים, כמו טיפול בשעורה בעזרת רפואה סינית, יכולים לסייע. מחקרים מצאו כי הטיפולים האלטרנטיביים מועילים פחות מהטיפול האנטיביוטי המקובל. 

מה לא עושים במידה ויש שעורה?

• אסור לנסות לפוצץ את השעורה לבד.
• יש לרחוץ את הידיים לפני ואחרי כל מגע עם העפעף המודלק.
• מותר להרכיב עדשות כשיש שעורה.
• יש להימנע מאיפור.

על מנת להימנע משעורה, מומלץ לשמור על ניקיון העפעפיים באמצעות מטליות לחות לעיניים או באמצעות סבון פנים (בפרט נשים המשתמשות באיפור). קומפרסים חמים יכולים למנוע שעורה.