חלבון (פרוטאין) בשתן (Proteinuria)

סיבות וגורמי סיכון

באלו מצבים מופיעה פרוטאינוריה (חלבון בשתן)? 

פרוטאינוריה מסווגת לשלוש קבוצות: זמנית או התקפית, אורתוסטטית, וקבועה. 

פרוטאינוריה (חלבון בשתן) זמנית התקפית - דווחה ב-4% עד 7% גברים או נשים בריאים בהתאמה, בבדיקה חד-פעמית ונעלמה בבדיקה נישנית. מצבים מיוחדים כגון: מחלת חום או פעילות ספורטיבית, גורמות להופעתה. (קרוב לוודאי כי אנגיוטנסין II או נוראפינפרין מגבירים את חדירות אבוביות הכליה לחלבון). הערכים יכולים להגיע עד 2 גר' ליממה. 

פרוטאינוריה (חלבון בשתן) אורתוסטטית - מופיעה בדרך כלל בקרב צעירים ומאופיינת בהופעת חלבון בשתן בזמן עמידה ובהיעלמותו במהלך שכיבה. אין הסבר מלא לתופעה זו, אך ההשערה היא כי מדובר גם כאן בהשפעות נירו-הורמונליות. 

פרוטאינוריה זמנית וגם אורתוסטטית אינן מחייבות טיפול או בירור נוסף. 

פרוטאינוריה (חלבון בשתן) קבועה - פרוטאינוריה קבועה מחייבת התייחסות וטיפול. בדרך כלל מדובר במחלות כליה ראשוניות או במחלות כליה מישניות. 

לכמות החלבון בשתן יש חשיבות בהערכת החומרה והתקדמות המחלה במחלות כליה ראשוניות, כמו גלומרולונפריטיס מוקדית או ממברנוזית. התפתחות של אי-ספיקה כרונית בכליות מופיעה כאשר הפרוטאינוריה היא בתחום הנפרוטי. בקרב החולים עם פרוטאינוריה קלה, מהלך המחלה הוא איטי ובדרך כלל אין צורך במתן תרופות מדכאות חיסון. 

חלבון בשתן וסוכרת

מיקרואלבומינוריה היא הסימן הראשון של פגיעה בכליות אצל חולי סוכרת. נוכחות מיקרואלבומין מסייעת להחלטה על טיפול רפואי מונע. בחולי סוכרת, מיקרואלבומינוריה מעלה את שיעורי התחלואה והתמותה שגורמיהן: מחלות לב וכלי דם, פגיעה בעיניים ופגיעה במערכת העצבים המרכזית וההיקפית. 

קיים קשר בין מיקרואלבומינוריה ומחלות לב גם ללא קשר לסוכרת. במחקר ה-HOPE נמצא קשר בין מיקרואלבומינוריה ורמות של גורם וון ויליבראנד והיפרהומוציסטאינמיה אשר גם להם קשר להתפתחות מחלות לב וכלי דם.  

אבחון ובדיקות

כיצד בודקים הימצאות חלבון (פרוטאין) בשתן? 

יש מספר שיטות לבדיקת חלבון בשתן, הנפוצה ביותר היא באמצעות מקלונים לבדיקת שתן - Dipstick. הבדיקה מבוססת על נוכחות אלבומין בשתן ואינה מסייעת בהדגמת נוכחותם של מולקולות קטנות יותר. מציאת חלבון מעידה על פגיעה בפקעיות הכליה (גלומרולרית). 

שיטה אחרת היא השקעת חלבון בשתן בעזרת תמיסת Sulfosalicylic Acid - SSA המשקיעה כל חלבון. בשיטת האיתור בעזרת SSA הממצאים מעידים על נוכחות של כל חלבון בשתן לרבות אלבומין. (לבדיקה חשיבות במקרים של מיאלומה נפוצה). 

כיצד מאבחנים מיקרואלבומינוריה?

איסוף שתן של 24 שעות ובדיקת רמת החלבון שהוא מכיל היא השיטה הנבחרת. (הבדיקה אינה אמינה אם יש לנבדק חום גבוה, לאחר פעילות גופנית מאומצת, בחוסר איזון של סוכרת, באי-ספיקת לב - מצבים אשר גורמים להפרשת חלבון מוגברת בשתן באופן זמני). לצורכי סריקה, מקובל  לחשב את היחס בין אלבומין וקריאטינין בשתן הבוקר ללא צורך באיסוף של 24 שעות. 

ערך מעל 0.03 נחשב כערך גבולי שמעליו קרוב לוודאי יש מיקרואלבומינוריה. 

מהן הפעולות שיש לעשות כאשר מוצאים חלבון בשתן (פרוטאינוריה)?

יש לבדוק נוכחות חלבון בשתן לפחות פעמיים ובשתי הזדמנויות שונות. יש להסתכל על משקע השתן תחת מיקרוסקופ על מנת לגלות ממצאים נוספים כמו כדוריות דם אדומות, שומן, ליקוציטים וגבישים. אם הפרוטאינוריה נמשכת, יש לבצע איסוף שתן במשך 24 שעות (בערות ובשינה). יש לאשש או לשלול סוכרת, אי-ספיקת לב או סיפור קודם של מחלות כליה. 

בהמשך יש לבצע בדיקות דימות של הכליות כמו: אולטרסאונד כליות, פיאלוגרפיה בתוך הווריד, CT, MRI ומיפוי כליות באמצעות רדיואיזוטופים. במקרים מיוחדים יש לבצע ביופסיה של הכליה. 

קראו עוד: פענוח בדיקות דם של תפקודי כליה