עגבת

עגבת נגרמת על ידי החיידק טרפומנה פאלידום.

במקרים מסוימים בהם נשים הרות לוקות במחלה הן עלולות ללדת תינוק מת, או תינוק שימות זמן קצר לאחר לידתו, תלוי כמה זמן חלף מאז שנחשפה לזיהום.

במידה ולא מטפלים במחלה באופן מידי, יתכן שהתינוק ייוולד ללא תסמינים, אך הם עלולים להתפתח אצלו תוך שבועות ספורים. סימנים ותסמינים אלו עלולים להיות חמורים ביותר. אצל תינוקות אלו יכולים להופיע עיכובים בהתפתחות, פרכוסים, וכמו כן הוא עלול למות.

ניתן לאבחן עגבת בקלות, באמצעות בדיקת עגבת מהירה ולא יקרה אצל הרופא, או במרפאה ציבורית, שמתבצעת באמצעות בדיקת דם.

במידה וקיים כיב עגבת, הרופא ייקח דגימה ממנו באמצעות פד גאזה, או על ידי גרוד של הכיב. הדגימה נשלחת למעבדה, שם בודקים אותה תחת מיקרוסקופ לגילוי חיידקים אופייניים.

נוירו-סיפיליס ועגבת אוקולרית הם סיבוכים של עגבת המתרחשים כאשר לא מטפלים בזיהום. במצב זה הזיהום מתפשט למערכת העצבים והמוח (נוירו-סיפיליס) או לעיניים (עגבת אוקולרית). סיבוכים אלו יכולים להתרחש בכל אחד משלבי העגבת, והתסמינים כוללים:

• כאבי ראש עזים.
• קושי בתיאום תנועת השרירים.
• שיתוק בחלקים של הגוף.
• קהות של התחושה באזורים מסוימים.
• שיטיון.

תסמינים של עגבת אוקולרית כוללים שינויים בראייה ואף עיוורון .

אצל חולים הלוקים בזיהום פחות משנה, מנה אחת של פניצילין בדרך כלל מספיקה כדי להשמיד את הזיהום. 

אנשים שרגישים לפניצילין יכולים לקבל במקומו טטראציקלין או דוקסיציקלין. בשלבים מאוחרים יותר של המחלה יש צורך במנות נוספות של התרופה.

בתקופת הטיפול במחלה יש להימנע ממגע מיני, עד שהזיהום חולף לחלוטין. אנשים שקיימו מגע מיני עם חולי עגבת צריכים להיבדק ובמקרה הצורך לקבל טיפול.

עגבת שאינה מטופלת עלולה להוביל לסיבוכים קשים ובלתי הפיכים, כמו שיטיון, עיוורון או מוות.

על מנת להקטין את הסיכון להידבקות:

• יש להימנע ממגע אינטימי עם אדם הלוקה בזיהום.
• במקרים בהם לא ידוע אם בן הזוג לוקה בזיהום, יש להשתמש בקונדום בכל מגע מיני. 

יש לציין כי קונדומים אינם יעילים בהגנה מפני פצע שאינו מכוסה, כגון פצעים באזור שק האשכים, וכמובן בקיום יחסי מין אורליים ללא הגנה, שמהווים 14% מהנדבקים בעולם המערבי.