מחלת הנשיקה

מחלת הנשיקה בילדים בוגרים ובמבוגרים לרוב תהיה עם יותר סימפטומים מאשר בילדים צעירים מאוד . 

תסמיני מחלת הנשיקה השכיחים ביותר הם חום גבוה, כאב עז בגרון, נפיחות בבלוטות ובשקדים, חולשה ועייפות. על פי רוב, התסמינים מתחילים להופיע 4 עד 6 שבועות לאחר החשיפה לווירוס.

מחלת הנשיקה עלולה לגרום לנפיחות בטחול. כאב עז בחלק השמאלי העליון של הבטן עלול להיגרם כתוצאה מהתפוצצות של הטחול (קרע בטחול). 

במחלת הנשיקה נגרמת כתוצאה מהדבקות בווירוס אפשטיין-בר (EBV). 

ברב המקרים היא מופיעה אצל מתבגרים ואנשים צעירים. ילדים עלולים ללקות בווירוס, אך לעתים קרובות הוא יעלם מבלי שירגישו בו, מאחר והתסמינים בקרב ילדים קטנים הם קלים. מבוגרים בדרך כלל אינם לוקים במחלת הנשיקה, משום שרובם נדבקו בשלב מוקדם יותר בחייהם.

תסמיני המחלה נעלמים מיד עם ההחלמה ואינם חוזרים לעולם, אך אנשים שחלו במחלה ימשיכו להיות נשאים של הווירוס כל חייהם. הווירוס עלול להפוך פעיל מפעם לפעם מבלי לגרום לתסמינים. כאשר הווירוס פעיל הוא עלול להיות מדבק לאחרים.

אבחון מחלת הנשיקה מתבצע על ידי תשאול רופא לגבי התסמינים וביצוע בדיקה גופנית. 

במקרים מסוימים יש צורך גם בבדיקת דם ספציפית על מנת לאשר שאכן מדובר במחלת הנשיקה ובווירוס אפשטיין בר. כמו כן, באמצעות בדיקות הדם ניתן לשלול גורמים אחרים לתסמינים .

יש להדגיש שפעמים רבות התסמינים של מחלת הנשיקה זהים לאלו של דלקת גרון חיידקית הנגרמת על ידי סטרפטוקוקוס, והימצאות של החיידק בדגימה של הלוע אינה שוללת את מחלת הנשיקה .

לרוב, ההחלמה ממחלת הנשיקה היא מלאה ואינה כרוכה בסיבוכים. הסיבוכים שעלולים להופיע כוללים סיבוכים נוירולוגיים, המטולוגיים, נשימתיים ועוד.

סיבוכים נוירולוגיים הם נדירים אך עשויים לכלול את דלקת המוח (לרוב חולפת מעצמה), פרכוסים, תסמונת גיליאן-ברה (Guillain-Barre syndrome), נוירופתיה פריפרית, דלקת קרום המוח, שיתוק באחד מעצבי הגולגולת, והתקפים פסיכוטיים.

סיבוכים המטולוגיים לרוב חולפים מעצמם. בכ-50% מהמקרים ישנה ירידה במספר כדוריות הדם הלבנות או במספר טסיות הדם. אנמיה המוליטית גם כן עשויה להתרחש. 

מחלת הנשיקה עלולה לגרום להגדלת הטחול, שעלול להיקרע במקרה שמקבלים מכה בבטן. קרע בטחול הוא בעיה חמורה שדורשת ניתוח מידי. על מנת להקטין את הסיכון לקרע בטחול יש להימנע מהרמת משקל כבד ומספורט הכרוך במגע, למשך ארבעה שבועות לאחר הופעת המחלה, או עד שהרופא יאשר זאת. 

חסימות נשימתיות כתוצאה מהגדלה של בלוטות לימפה אזוריות. במחלת הנשיקה בילדים, תסמינים ריאתיים אסימפטומטיים עשויים להימצא בצילומי חזה.

עליה במספר אנזימי הכבד למשך כ-3-4 שבועות נמצאת בכ-95% מהחולים במחלת הנשיקה. רק במידה וישנה עליה של יותר מפי 2-3 פעמים הגבול העליון של ערכים אלו, או במידה ומופיעה צהבת, יש לבדוק את הגורם מחשד לדלקת בכבד. 

בדרך כלל הטיפול במחלת הנשיקה אינו דורש אשפוז בבית חולים וכולל:

• מנוחה רבה. 

• גרגור מי מלח, או מציצת טבליות להקלה על כאבי גרון. 

• הימנעות מספורט הכרוך במגע ומהרמת משקל כבד. כתוצאה מהמחלה הטחול עלול להיות מוגדל ומאמץ עלול לגרום להתפוצצותו.

מחלת הנשיקה מועברת דרך מגע עם רוק, נזלת או ליחה מהגרון ולעתים דרך דמעות. המחלה קיבלה את שמה משום שהיא מדבקת דרך התנשקות. כדי למנוע הדבקה, מומלץ שאנשים הלוקים במחלת הנשיקה לא ינשקו אף אחד ולא יחלקו חפצים כמו כלי אוכל או מברשות שיניים .