המנגיומה

התופעה נפוצה יותר בקרב בנות, פגים, תינוקות עם משקל לידה נמוך, והריון בגיל מתקדם.

הסוגים השונים של המנגיומה נגרמים מסיבות שונות, למרות שהסיבה המדויקת להתפתחותם אינה ברורה. לדוגמא, המנגיומות בילודים נגרמות משגיאות בהתפתחות של מערכת כלי הדם שקוראת בזמן ההתפתחות העוברית, אך במקרים רבים, האירוע שגרם לשגיאה זו אינו מזוהה. חלק מההמנגיומות מתפתחות לאחר פגיעה, אך האם הפגיעה אכן יכולה להיות הגורם להמנגיומה היא דבר לא מוכח. ישנן נשים אצלן מתפתחות המנגיומות בזמן ההיריון, אשר נעלמות לאחריו. וכן ישנן המנגיונות המקושרות בהפרעות גנטיות.

את רוב ההמנגיומות ניתן לאבחן על פי ההסתמנות בלבד, ללא צורך בבירורים נוספים. במידת הצורך, ניתן להדגים את ההמנגיומות באמצעות אולטרסאונד, טומוגרפיה מחשבית (CT) ותהודה מגנטית (MRI).

הסיבוכים בעקבות המנגיומה נדירים וכוללים דימום מהנגע, התכייבות המלווה בכאב ומותירה בעקבותיה צלקת או זיהום. דימום עצמוני הוא נדיר. אין צורך להגביל את הילד בפעילות גופנית. המנגיומות במקומות חיוניים, כגון עפעף, דרכי נשימה או אוזן, עלולות להפריע לראייה, לנשימה או לשמיעה, ובאלו חשוב לטפל.

המנגיומות ענק עלולות לגרום לירידה ניכרת במספר טסיות הדם המלווה בתופעות דמם. 

כיום הטיפול המקובל ביותר להמנגיומה הוא טיפול בפרופנולול. בשנת 2008 התגלה כי תרופה להורדת לחץ דם בשם פרופרנולול, נמצאה כיעילה לטיפול בהמנגיומות ומאז היא התרופה המקובלת ביותר לגידול שפיר זה. אופן הפעולה של התרופה על הנגע אינו לחלוטין ברור, אך ככל הנראה ישנו קשר לפעולת כיווץ כלי דם ועיכוב יצירת חלבון המזרז צמיחה של כלי דם.

במרבית המקרים הטיפול יהיה מקומי בעזרת ג'ל או טיפות. במקרים מורכבים יותר רופא עור ילדים יבחר לטפל באופן סיסטמי באמצעות סירופ פרופרנולול - כאשר הטיפול הראשון ניתן בהשגחה במסגרת אשפוז יום ילדים בבית חולים. 

לעיתים ייעשה טיפול משלים בעזרת לייזר לשיפור מראה העור לאחר נסיגת ההמנגיומה. 

הטיפולים שהיו מקובלים עד לפני מספר שנים היו מתן סטרואידים, זריקות אינטרפרון, טיפול בקור (Cryosurgery), או כריתה בניתוח. 

אין כל הוכחה לקשר בין התפתחות של המנגיומות לבין גורמי תעסוקה מסוימים או חשיפה לכימיקלים כלשהם, ואף לא לקרינה. בנוסף, לא ידוע על מאכלים מסוימים, תרופות או פעילות כלשהי בזמן הריון שיכולה לגרום להתפתחות של המנגיומה בילודים.