בדיקת המוגלובין Hb (Hemoglobin)

ערך המוגלובין אצל זכר מבוגר צריך להיות בין 13.5 לבין 17.5 גרם לדציליטר. תלסמיה היא מחלה גנטית המתבטאת בייצור לא תקין של ההמוגלובין. חומרת המחלה משתנה בהתאם לתורשה. קיימים מספר סוגי תלסמיה. תוכל לקרוא עוד בתשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_092007_4.asp

לא ציינת את רמת ההמוגלובין וההמטוקריט, עד כמה נמוכות הרמות שלהם מהנורמה? האם יש תופעות לוואי נוספות? אספירין לא מוריד את רמת ההמוגלובין וההמטוקריט, ולכן איני בטוחה שהערכים הנמוכים קשורים דווקא לאספירין. בהריון יש נטייה להתפתחות של אנמיה מחוסר ברזל. במקרים רבים כדורי ברזל עוזרים מאוד ומחלישים את האנמיה. המשיכי בירור לגבי האנמיה אצל הרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

מאכלים העשירים בברזל כוללים:בשר אדום או כבד, דגים, ביצים, דגנים, ירקות ירוקים (פטרוזיליה, כוסברה, עירית, תרד, כרישה, ברוקולי), אגוזים, שקדים, פירות יבשים, טחינה, תפוח אדמה, סלק, לחם מחיטה מלאה, סויה ומוצריה ועדשים. שיהיה בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

התוצאות בסה"כ תקינות למעט אנמיה קלה (המוגלובין נמוך מ 12). כדאי להשלים את הבדיקות בבדיקות נוספות - פרופיל שומנים מלא - רק אז תוכלי לדעת אם הכולסטרול המעט גבוה, גבוה בגלל כולסטרול טוב או רע, ובדיקה לרמות ברזל ופריטין, על מנת לראות אם יש לך אנמיה לחסר ברזל ותצטרכי תוסף ברזל.

יתכן שהאנמיה שממנה את סובלת היא על רקע בעיית ספיגה במעיים, כלומר יתכן שרירית הקיבה לא סופגת את תוספי המזון שמכילים ברזל או ויטמין B12 ולכן אין שיפור. חוסר הספיגה יכול להיות על רקע מחלה גנטית, או על רקע זיהום חיידקי כמו הליקובקטר פילורי. הרופא שאליו את צריכה לפנות הוא המטולוג, דרכו תוכלי לנסות טיפול שונה או לעבור בירור לגבי תת-הספיגה. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

ערכי הבדיקות שציינת, נמצאים בגבול התחתון של הנורמה, וככל הנראה מעידים על אנמיה מיקרוציטית. אנמיה מסוג זה יכולה להיגרם בין היתר בגלל מחסור בברזל. יתכן שללא כל קשר ללחץ הדם ממנו את סובלת, יש בדמך גם מחסור בברזל. עם זאת, חסרים נתונים, כמו ערכי ההמוגלובין, ערכי הברזל ועוד, כדי לתת לך תשובה מדוייקת יותר. עליך לפנות לרופא המטפל עם תוצאות הבדיקות להמשך הבירור והטיפול. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

יכולה להיות בעיה בספיגת הברזל. יש לקחת את הכדורים עם מיץ תפוזים או מאכלים חמוצים אחרים ולא עם חלב שהוא בסיסי. ייתכן שיש בעיה אחרת של ספיגת ברזל או איבוד דם ממערכת העיכול. אפשר לחשוב על מחלה בשם צליאק, שבה יש רגישות לגלוטן. פעמים רבות היא באה לידי ביטוי באנמיה בלבד. הייתי ממליצה לעשות בדיקת קולונוסקופיה לצורך בירור ולקיחת ביופסיה. כך עושים את האבחנה. יש גם בדיקת נוגדנים בדם שניתן לבצע על מנת לסייע בתהליך האבחון של צליאק. יש לחשוב על סיבות אפשריות אחרות לדימום או לאובדן כמות משמעותית של דם בזמן מחזור וכדומה. ייתכן שיש איזו דלקת ברירית המעי שמפריעה בספיגה. תאי דם לבנים הם מדד לתהליך דלקתי כשלהו בגוף. יש בהחלט לערוך בירור בעניין. פני לרופא המטפל לצורך הפנייה לבדיקות הרלוונטיות. ד"ר שירי אורי - אינפומד

אבץ הוא אחד המרכיבים החיוניים בהמוגלובין, ויכול להיות שהביא לעלייה ברמת ההמוגלובין. המזון האסור לאנשים עם חסר ב-G6PD הוא פול. אין בעיה עם אכילת שעועית מאש. כאן תוכלי למצוא מידע נוסף: http://padeh.net/pediatrics/G6PD.htm

ההמוגלובין שציינת נמוך ביותר. אם זה אכן הערך שקיבלת עליך לבצע בדיקה נוספת בדחיפות, כי זה ערך המצביע על אנמיה קיצונית העשויה לסכן אותך. לגבי שאר הדברים- אנזימי הכבד- GPT ו GGT עשויים להיות תופעת לוואי של תרופות שאתה לוקח. LDL אצלך נמוך וזה מצוין. HDL הרצוי הוא מעל 40. אצלך הוא גבולי. אפשרויות להעלות את רמתו הן פעילות גופנית, תזונה נכונה, ובמקרה הצורך תרופות כגון ליפידל.

ישנם וירוסים רבים ושונים, רובם גורמים להגדלה של בלוטות לימפה. לא ציינת איזה וירוס אובחן אצלך, לכן אי אפשר להתייחס לשאלה באופן ספציפי. רמת ההמוגלובין שלך נמוכה מאוד. את הסביה לאנמיה כזו חובה לברר, אין להניח כי הסיבה היא הווירוס. ישנן סיבות רבות לאנמיה. סיבה אחת היא איבוד דם עקב פציעה או ניתוח, או בגלל דימום מתמשך, כמו מכיב או מטחורים. אנמיה עקב חוסר ברזל נגרמת בגלל מחסור בברזל החיוני לייצור המוגלובין. אנמיה המוליטית היא תוצאה של הרס מוגבר של תאי דם אדומים, בגלל חומרים כימיים רעילים, מחלות אוטואימוניות וטפילים, במיוחד מלריה, או בשל מחלות כגון תלסמיה או אנמיה של תאי חרמש, הקשורות לצורות לא תקינות של המוגלובין. אנמיה יכולה להיגרם גם בגלל פגם בייצור של תאי דם אדומים, כמו בלויקמיה או באנמיה ממארת. בדיקת דם סמוי בצואה אינה שוללת את רוב הסיבות לאנמיה. היא גם אינה שוללת אפשרות של דימום ממערכת העיכול, כי לעיתים הדימום אינו רצוף, וייתכן שביצעת את הבדיקה בדיוק כשלא היה דימום פעיל. לכן פני בהקדם לרופא המטפל להמשך הבירור. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד