פיברומיאלגיה (Fibromyalgia)

סימפטומים

תסמינים של פיברומיאלגיה יכולים להיות שונים בין אנשים וגם להשתנות בהתאם למזג האוויר, לחץ נפשי, פעילות גופנית ולעיתים רק בהתאם לשעת היום.

כאב ונקודות כאב

הכאב בפיברומיאלגיה (Fibromyalgia), שלרוב מקורו בשרירים, מתואר כעמום ומתמשך לפחות שלושה חודשים. כדי שהכאב יוגדר כ"מפושט", הוא צריך להופיע בכל הגוף, בצד ימין ושמאל ומעל ומתחת לקו המותן. פיברומיאלגיה מאופיינת גם על ידי כאבים נוספים, שמופיעים כתוצאה מהפעלת לחץ בנקודות מסוימות. נקודות כאב אלה כוללות אזורים הבאים: עורף, בין השכמות, על גבי הכתפיים, הצד הקדמי של הצוואר, רום החזה, אחורי המרפקים, רום מותניים, צידי המותניים והחלק פנימי של הברכיים.

עייפות והפרעות שינה

שלושה מכל ארבעה חולי פיברומיאלגיה מדווחים על עייפות והפרעות שינה כמו קשיי הירדמות והתעוררות מספר פעמים בלילה. המומחים סבורים כי פיברומיאלגיה פוגעת בשלבי השינה עמוקה, שנועדה לשקם ולאפשר מנוחה טובה. בנוסף לזאת, רבים מחולי פיברומיאלגיה לוקים גם בתסמונת רגליים חסרות המנוחה ובהפסקות נשימה בשינה. 

קשיי ריכוז וזיכרון

אנשים הלוקים בפיברומיאלגיה (Fibromyalgia) מגלים גם קשיים ביכולת להתמקד או להישאר מרוכזים לאורך זמן. רבים מתלוננים על תחושת ערפול מוחי ועל ירידה בזיכרון.

סימפטומים נוספים שעלולים להתלוות לפיברומיאלגיה כוללים כאב ראש; תכיפות או כאב במתן שתן; נפיחות, עוויתות או כאב בטן (תסמונת המעי הרגיז IBS); הפרעות בתחושה (עקצוצים, נימול ועוד); נוקשות שרירים בבוקר. 

ההתמודדות היומיומית עם כאב, תשישות וקשיי תפקוד עלולה להוביל להתפתחות דיכאון וחרדה לגבי הבריאות.

סיבות וגורמי סיכון

עדיין לא ברור מהם בדיוק הגורמים לפיברומיאלגיה, אך ייתכן ומעורבים בכך מספר גורמים הפועלים יחדיו: 

תורשה. מכיוון שנראה שיש שכיחות גבוהה יותר של פיברומיאלגיה בקרב בני אותה משפחה, ייתכן שיש פגם גנטי שיכול לגרום לנטייה להתפתחות המחלה.

זיהומים. נראה כי מספר זיהומים חיידקיים או ויראליים מהווים גורם שמעורר או מחמיר פיברומיאלגיה.

טראומה נפשית או גופנית. נמצא כי הפרעת מתח פוסט טראומטית קשורה במקרים רבים להתפתחות תסמונת הפיברומיאלגיה.

כיום מקובל לחשוב שפיברומיאלגיה מתפתחת בעקבות רגישות יתר של המוח לסימני הכאב.

החוקרים מאמינים כי גירוי עצבי חוזר ונשנה גורם לשינויים חריגים ברמות מתווכים עצביים  מסוימים במוח, שתפקידם בין היתר להתריע על כאב (נוירוטרנסמיטרים). יתר על כן, נראה שקולטני הכאב במוח הופכים לרגישים מדי ויוצרים תגובת יתר מתמדת לגבי סימנים של הופעת כאב.

גורמי סיכון

הגורמים שעלולים להגביר את הסיכון ללקות בתסמונת פיברומיאלגיה כוללים:

מין. פיברומיאלגיה (Fibromyalgia) נפוצה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. 

הגיל. פיברומיאלגיה נוטה להתפרץ בגילאי 20-55. אך היא יכולה להופיע גם אצל ילדים או אצל אנשים מבוגרים יותר.

הפרעות שינה. קשה לקבוע האם הפרעות השינה הן תוצאה של פיברומיאלגיה או הגורם לה. אולם, מרבית בני אדם הסובלים מבעיות שינה כגון: עוויות שרירים ליליות ברגליים, תסמונת רגליים חסרות המנוחה או הפסקות נשימה בשינה, סובלים גם מפיברומיאלגיה.

היסטוריה משפחתית. הסיכון לפתח פיברומיאלגיה גבוה יותר אם קרוב מדרגה ראשונה  סובל מהבעיה.

מחלות נוספות. הסיכון לפתח פיברומיאלגיה גבוה יותר אצל אנשים הסובלים גם ממחלה שגרונית כלשהי, כגון דלקת פרקים שגרונית או זאבת (לופוס), או נשים הלוקות באנדומטריוזיס.

אבחון ובדיקות

לא קיימות בדיקות מעבדה או הדמיה שמאפשרות קביעת אבחנה חד-משמעית של פיברומיאלגיה. אז איך יודעים שמדובר בפיברומיאלגיה? בעיקר, על סמך בדיקות גופניות ותיאור הסימפטומים. כאב מפושט בכל חלקי הגוף שנמשך למעלה משלושה חודשים, במיוחד בנקודות כאב רבות, הוא קריטריון מרכזי לאבחנת פיברומיאלגיה.

עם זאת, הרופא יבצע בדיקות דם, כמו ספירת דם כללית, שקיעת דם, תפקודי בלוטת התריס ועוד על מנת לשלול מחלות אחרות.

תופעות נלוות וסיבוכים אפשריים

לרוב, פיברומיאלגיה אינה מובילה לבעיות רפואיות אחרות. אך מאחר שהיא גורמת לכאבים, דיכאון ומחסור בשינה היא עלולה להפריע לתפקוד היומיומי התקין ולחיי המשפחה והחברה.

התמודדות עם סימפטומים קשים, שלרוב אינם מאובחנים כהלכה ובזמן, עלולה אף להוביל להחמרת המצב.

טיפולים ותרופות

במרבית המקרים הטיפול בתסמונת פיברומיאלגיה כולל תרופות וטיפול עצמי, כדי לצמצם ככל האפשר את הסימפטומים ולשפר את המצב הבריאות באופן כללי.

טיפול תרופתי, הכולל משככי כאב, תרופות נוגדות דיכאון או נוגדות פרכוסים, מסייע להפחית את הכאב ולשפר את איכות השינה. 

טיפולים נוספים שעשויים לעזור בפיברומיאלגיה כוללים: פעילות גופנית, במיוחד שיטות שעוזרות להרפיה ולהפחתת מתחים כמו יוגה, טאי-צ'י ומדיטציה; פיזיותרפיה; טיפול פסיכולוגי, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, כדי לעזור בהתמודדות היומיומית עם כאב ועם הקשיים הרגשיים; טיפולים כירופרקטיים, עיסוי רפואי ודיקור סיני (אקופונקטורה).

גם לשמירה על אורח חיים בריא יש חשיבות רבה במהלך התמודדות עם פיברומיאלגיה. מומלץ להקפיד על תזונה מאוזנת, שינה מספקת וביצוע של פעילות גופנית סדירה. כדאי להפחית רצוי להימנע ממצבי לחץ או מתח ככל האפשר ולא להעמיס יתר על המידה, כדי לא להתעייף.