הרופאה המליצה לאשתי, אשר מטופלת ברסיטל נגד דיכאון זה 3 חודשים, להוסיף לטיפול גם את התרופה מירו (Mirtazapine). לא ראיתי בשום מקום התייחסות לשילוב שתי התרופות האלו. האם כדאי לשלב ביניהן? ומה החסרונות של שילוב כזה?

כאשר מטופל פונה לראשונה בחייו לטיפול בשל דיכאון, על הפסיכיאטר/ית לקבל החלטה על התרופה נוגדת הדיכאון שאותה יקבל המטופל/ת. בקבוצת נוגדי הדיכאון, אין כדור אחד שהוא טוב יותר מאחרים. לכל מטופל יש כדור שמתאים הכי טוב עבורו באופן ספציפי. מה הכי מתאים למטופלת המיוחדת שהיא אשתך? אין לנו כיום דרך לנבא זאת. לכן, פועלים לפי בדרך המקובלת כיום, שנקבעה לפי תוצאות מחקרים שבדקו תוצאות של טיפול באלפי בני אדם: מתחילים עם תרופה מקבוצת ה- SSRI, כגון רסיטל, ומחכים להשפעה. אם ההשפעה חלקית ולא מושלמת, למשל, אם חל שיפור מסוים, אבל לא מספיק, והאדם עדיין סובל מתסמינים, כגון חוסר תיאבון, הפרעה בשינה, וכדומה, צריך לעשות שינוי בטיפול. השינוי בטיפול יכול להיות העלאת המינון של הכדור הראשון, או הוספת כדור נוסף שמשפיע על דברים קצת אחרים. לעיתים קרובות פסיכיאטרים משתמשים בתרופה מירו דווקא בשל תופעות הלוואי שלה: ישנוניות, ועלייה בתיאבון, עבור מטופלים שיש להם בעיה באחד מהתחומים האלו. אם יש מקום לשיפור נוסף במצבה הנפשי של אשתך, קודם כל הייתי ממליצה לנסות עלייה במינון הרסיטל, לפני החלפה לכדור חדש. זאת אם אכן חלה הטבה חלקית עם הטיפול ברסיטל. אם הרסיטל לא עזר כלל בשלושת החודשים שחלפו, אין טעם להעלות את המינון. היתרונות של שילוב תרופות הוא שהוא מאפשר טיפול נקודתי בתסמינים מסוימים, ושלעיתים הוא מפחית תופעות לוואי. החסרונות הם שהשילוב עלול דווקא להעלות את הסיכון לתופעות לוואי, ושלקחת שני סוגי כדורים זה יותר מסובך, ואז גדל הסיכוי שהמטופל יתבלבל ולא ייקח את התרופות בדיוק באופן המומלץ. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית