תרומת ביצית כפתרון לבעיות פוריות בגיל מבוגר, והמצב בישראל

ככל שאנו עולים בגיל, הפוריות יורדת והסיכוי להשיג הריון יורד. בארץ קשה לקבל נתונים מדוייקים, אבל אישה מעבר לגיל 46 לא תצליח להרות באופן ספונטני וגם תצליח ללדת.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2007 מציגים כי גיל הלידה הראשונה עלה בעשור האחרון, מגמה הנראית בכל העולם.

ד"ר אלי גבע, מומחה בפוריות והפריה חוץ-גופית, מציין כי אי-פוריות האישה עולה לאחר גיל 35, ובאופן משמעותי עוד יותר בעיקר לאחר גיל 40, ומסביר: "הירידה נובעת מירידה באיכות הביציות, ירידה ברזרבה השחלתית, עליה בשכיחות זיהומי אגן ומחלות מין, אנדומטריוזיס, השמנה ומחלות כרוניות שמלוות את אורח החיים המערבי שלנו. כרבע מהזוגות בגילאים הללו צריכים עזרה רפואית ופונים למרפאות פוריות בגיל הזה".

לדברי ד"ר גבע, הרפואה מציעה כמה פתרונות, והפופולרי ביניהם הוא קבלת תרומת ביצית או זרע. אפשרות אחרת היא אימוץ, והאפשרות החדישה, שמתחילה לתפוס תאוצה בארץ ובעולם היא הקפאת ביציות מבעוד מועד, בגיל הפוריות, כדי לשמר את הפוריות ולאפשר הריון בגיל מאוחר יותר.

הריון בגיל מבוגר.
תרומת ביציות יכולה לאפשר הריון בגיל מבוגר, כמו במצבים אחרים שמונעים כניסה להריון: כישלון שחלתי מוקדם (1% בגיל לפני גיל 40); כישלון שחלתי מולד (כמו בתסמונת טרנר); במקרים של כשלונות של הפריה חוץ-גופית בשל איכות ביצית ירודה, היעדר תגובה שחלתית, וכשלונות חוזרים בטיפול; וכשישנן מחלות גנטיות חמורות העוברות בתורשה (כמו מחלת דושן).

"תרומת ביצית היא פיתרון פנטסטי. שוב, ככל שאנו עולים בגיל, הסיכוי גם להרות וגם ללדת יורד משמעותית, ואיתו העלייה בשכיחות ההפלות. על ידי תרומת ביצית אנו למעשה מבטלים את השפעת הגיל באופן מוחלט. לצערי, מבחינת ההנחיות בארץ, המצב עגום ולא השתנה זה עשור", אומר ד"ר גבע, "הגיל המקסימלי לצורך טיפול של גירוי שחלתי לא עולה על 45, והגיל המקסימלי שנקבע לתרומת ביצית נקבע כ-51. למה? אין תשובה. אלו הוראות מנכ"ל לשנת 1999 ואנו מעל עשור מאז".

תרומת ביצית בישראיל.
מה קורה מבחינת תרומת ביציות בארץ? ראשית, אין רישום מרכזי בארץ של מספר הנשים הממתינות לתרומה. ההערכה היא כי 3,000 נשים מועמדות לטיפול. משנת 1997 אנו מתבוססים בביצה של הסדרת החוק, שלא קיימת, ולמעשה אנו פועלים עפ"י חוזר מנכ"ל משנת 1987. אין חקיקה המסדירה תרומת ביצית, והנושא מוסדר בתקנות בריאות העם, הפריה חוץ-גופית, התשמ"ז 1987".

על- פי התקנות, מותר לקבל תרומת ביציות בישראל משני מקורות: או מתורמת העוברת בעצמה טיפול הפריה חוץ-גופית, או מתורמת מחוץ לישראל (החזרת עוברים בחו"ל או בארץ). בארץ אין מאגר של ביציות לתרומה. מרבית ההחזרות של עוברים נעשית מחוץ למדינה. עלות הטיפול שמקורו בתורמת לא ישראלית היא בין 3,000 ל-8,000 דולר. התהליך נעשה בחו"ל, לרוב על ידי רופאים ישראלים.

העמדה ההלכתית בשאלת זהות אימו של היילוד אינה אחידה, ושאלת הלאום של היילוד מתורמת מחוץ לישראל לא יושבה אף היא. אין הסכמה בין רבנים אם על היילוד לעבור גיור.

קביעות בתקנות בריאות העם.

אלה הקביעות בתקנות בריאות העם (הח"ג) משנת 1987:

סעיף 4 - הגבלתה לנטילת ביצית
נטילת ביצית תיעשה רק מאישה שהתקיימו בה כל אלה:
(1) היא נמצאת בטיפול רפואי עקב ליקויי פוריות.
(2) רופא אחראי קבע כי יש בנטילת הביצית משום קידום הטיפול בה.

אם כן, מי יכולה לתרום? רק מי שסובלת מליקויי פוריות. אז אם היא סובלת מליקויי פוריות, אולי הביציות שלה לא איכותיות, והגיל שלה יותר מבוגר.

סעיף 12 - איסור השתלה בקרוב משפחה
(1) לא תושתל ביצית מופרית באישה הנמצאת בקרבת משפחה לתורמת הביצית.
(2) ביצית שניטלה מאישה לתרומה תושתל באישה אחת זולתה אם ניתנה הסכמת התורמת לתרומה.

סעיף 13- הגבלת השתלות מתורמת
לא תושתל באשה ביצית שניטלה מתורמת אלא אם כן הופרתה בזרע בעלה של האישה.

פירוש המצב הזה בחוק הוא שאף אישה לא נשואה אינה יכולה לעבור תרומת ביצית בישראל.

הידיעה באדיבות ד"ר אלי גבע
https://www.baby-ivf.com

יש לך שאלה על תרומת ביציות? היכנסי לפורום תרומת ביציות והקפאת ביציות >

[07/02/2010]