אני בת 26, סובלת מניסטגמוס מינקות ואני לבקנית (אלבינו). לפי בדיקות עיניים שעברתי, "המקטע הקדמי תקין, הקשתיות אטרופיות, העדשות זכות. בקרקעית שתי עיניים דסקה מקולה בגדר הנורמה, היקף רשתית צמודה ללא חורים או קרעים, קרקעית אלבינוטית". לאחרונה

ישנם כיום פתרונות טיפוליים שונים לניסטגמוס: ישנם חולים, לרוב אלה הסובלים מניסטגמוס מינקות, שעבורם הניסטגמוס מואט כאשר הם מסתכלים על חפצים קרובים. עבור חולים אלה, פריזמות הגורמות לקונברגנציה (קירוב העיניים זו לזו. פעולה המתבצעת באופן טבעי כאשר מסתכלים על חפץ קרוב) יכולות לעזור. לחולים עם נקודת מבט שבה העיניים זזות פחות (null position) פיתרון של פריזמות פחות רלוונטי. חולים אלה בדרך כלל מסיטים את הראש, כך שהעיניים מתמקמות באותה נקודה. הזרקת בוטוליניום להאטת השרירים המניעים את העין הוא טיפול אפשרי אך הכרוך בכמה בעיות, הכוללות משך פעולה מוגבל של עד חודשיים, צניחת עפעף, כפל ראיה והגברת הניסטגמוס בעין שבה לא הוזרק הבוטוליניום. ישנם טיפולים אלטרנטיבים כגון אקופונקטורה (דיקור סיני) וביופידבק, אולם טיפולים אלו לא הוכחו במחקרים מדעיים מסודרים. ישנן תרופות הפועלות על מערכת העצבים המרכזית, בין השאר GABA, גלוטאמאט, אלכוהול, קנביס. גם במקרים אלה אין מספיק נתונים, ועיקר הניסיון הוא מחקרי ולא קליני. ישנם גם טיפולים ניתוחיים עבור ניסטגמוס מולד. מוכרים 4 סוגי ניתוחים: 1. ניתוח ע"ש Kestenbaum שנעשה במקרים שבהם יש נקודה שבה העיניים זזות בצורה המינימלית והחולה מסיט את הראש דרך קבע בניסיון להביא את העיניים לאותה נקודה. בניתוח מבצעים חיתוך של השרירים המניעים את גלגלי העיניים, כך שיוצרים שיתוק יחסי באותה תנוחה. 2. ניתוח בו גורמים לפזילה החוצה באופן מכוון, אשר מתאים לאותם חולים שרואים טוב יותר לקרוב. זהו פיתרון קיצוני יותר מהרכבת פריזמות, אך מבוסס על אותו רעיון טיפולי. 3. החלשה (על ידי חיתוך בניתוח) של ארבעת השרירים ההוריזונטליים (שניים לכל עין) המניעים את העין ימינה ושמאלה. טיפול זה עוזר מעט בשיפור חדות הראיה, אך גורם ל"הינעלות" על תמונה מהר יותר. 4. ניתוח נוירוכירורגי (מוחי). אין הרבה מחקרים בתחום זה. המלצתי היא בערבון מוגבל, מאחר שלא בדקתי אותך. אולם, באופן כללי הייתי ממליץ על טיפול ראשוני בפריזמות, ואם הדבר לא ייטיב את המצב, הייתי שוקל את האופציה הניתוחית. ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד