אני חמישה חודשים אחרי לידה, ומיניקה באופן בלעדי. אובחנתי (בשיחה אחת) על ידי רופאת המשפחה כסובלת מדיכאון שלאחר לידה. היא הציעה טיפול תרופתי ( פקסט) ומעקב אצלה. האם טיפול תרופתי הוא באמת האפשרות הראשונה לפתרון? האם אין צורך בפגישות עם מומחה בתחום רפואת הנפש?

מרבית רופאי המשפחה מיומנים בזיהוי דיכאון ובטיפול בו, לפחות באופן ראשוני, עד שהמטופל/ת נפגש עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש. המיומנות המקצועית הזו של רופאי המשפחה עונה על צורך חיוני בשל השכיחות הרבה של הפרעות דכאוניות ובשל ההפרעה הקשה לאיכות החיים ולתפקוד של המטופלים כתוצאה מן הדיכאון. במרבית מקרי הדיכאון, הטיפול הוא משולב: תרופתי ופסיכולוגי. בהחלט מומלץ לתאם פגישה עם מומחה בתחום בריאות הנפש, אך מכיוון שהשפעת התרופות בתחום הדיכאון אינה מיידית, ושההחלמה מדיכאון היא תהליך איטי וממושך, אני ממליצה בכל זאת להתחיל בטיפול התרופתי שהומלץ (פקסט) עד לפגישה זו. בהנקה יש מעבר של ריכוז נמוך של התכשיר נוגד הדיכאון אל התינוק. התכשיר אינו מזיק לתינוקות, אולם מכיוון שהתינוק לא בדיכאון, אין לו צורך בפאקסט, ולכן מומלץ ליטול, בשלב ראשון, מינון נמוך של הכדור (חצי כדור ליום), ובמקביל, להתחיל בגמילה מהנקה או לפחות לתת לתינוק מזון נוסף פרט לחלב אם. בכל מקרה, מצב של דיכאון אצל האם עלול להזיק הרבה יותר להתפתחות התקינה של הילד/ה מאשר הנזק שעלול להיגרם מצריכת פקסט דרך חלב אם. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית