התאמה ותחזוקה של שיניים תותבות

שיניים תותבות מסייעות מאוד במצבים בהם חסרות שיניים או בהעדר שיניים בכלל. קיימים סוגים שונים של שיניים תותבות וחשוב לדעת איך להתאים ולתחזק אותן. מה כדאי לדעת לפני שפונים לרופא השיניים?

סוגים של שיניים תותבות

 - שיניים תותבות חלקיות שנאחזות באמצעות וווים אל השיניים הקיימות בלסת.

- שיניים תותבות שלמות שמחולקות לתותבת שיושבת על רכס העצם של הלסת.

- "תותבת על" שמונחת על גידמי שיניים שנשארו בלסת. למעשה משאירים כמה שיניים שהן לא מספיק חזקות במטרה להחזיק כתרים אליהם מחברים מצמדים שיחזיקו את התותבות. החדש בתחום הוא האפשרות לחבר תותבות על שתלים, כשעליהם יש מצמדים משוכללים שמחברים את התותבות אל השתלים. חיבור מסוג שני, הנקרא "בר" הוא פס ממתכת עליו יושבת התותבת. החידושים הם בשכלול החיבורים של התותבות שמשפרים את איכות החיים.

הבעיה הגדולה בתותבות היא שככל שעובר הזמן נספג רכס העצם מפני שהוא לא מקבל גירוי מהשיניים, ואז תותבת שהותאמה במצב הראשוני שלה מפסיקה להיות מותאמת ללסת והשיניים התותבות מאבדות יציבות. השתלים החדשים פותרים את הבעיה הזאת כי הם מגרים בנייה מחדש של עצם, וברגע שיש שתלים התותבת נשענת על החיבורים המדויקים שיש למצמדים.

תחזוקה של שיניים תותבות

תחזוקה יכולה להיות בכמה רמות:

אמצעי נוסף לתחזוקה זה השריית התותבות בתמיסה עם כמה טיפות של אקונומיקה ומים פושרים, מה שמאפשר חיטוי יסודי של התותבות. לפני שמחזירים את התותבת לפה שוטפים אותה היטב, למהדרין יש אפשרות לרכוש בבתי המרקחת טבליות שניתן להמיס בכוס מים ולהשריית התותבות.

התאמה ושינוי השיניים עם הגיל

הרכס של העצם בפה הולך וקטן עם הזמן. לכן, יש לשלוח את התותבת למילוי במעבדה בה מרפדים את החלק הפנימי של התותבת וכך מייצבים את השיניים התותבות.

האם צריך להימנע מאכילה של מזונות מסוימים?

זה מאוד אינדיבידואלי. ככל שלתותבת יש יותר אחיזה אז היא מעניקה יותר ביטחון באכילה. יש אנשים שאוכלים הכול ויש כאלו הנזהרים לא לאכול דברים קשים כמו גזרים ותפוחים.

היגיינת הפה והחניכיים עם תותבות

מומלץ לשטוף את הפה עם תמיסות חיטוי שמרעננות את הפה ויכולות למנוע הצטברות חיידקים.