דלקת חניכיים (Gingivitis and Periodontal Disease ,Gum Disease)

סימפטומים

בראשית התהליך, דלקת חניכיים יכולה להתרחש ללא הופעתם של תסמינים כלשהם, כגון כאבים. ייתכן כי גם השלבים המתקדמים יותר של דלקות חניכיים יהיו מלווים בתסמינים מועטים וקלים בלבד. 

למרות זאת, במרבית המקרים ייתכנו תסמינים אחרים, הכוללים: 

• דימום מהחניכיים בזמן צחצוח שיניים. 
• חניכיים אדומים, נפוחים ורגישים. 
• ריח רע או טעם רע בפה על בסיס קבוע. 
• נסיגת חניכיים.
• הופעתם של מעין כיסים עמוקים בין החניכיים למשטח השן.
• אובדן שיניים או תזוזת שיניים.
• שינויים במיקום השיניים ובצורה שהן יושבות אחת גבי השניה בזמן הידוק הלסת, או שינויים במיקום תותבות חלקיות או כתרים.

אצל חלק מהאנשים, מחלת חניכיים יכולה לפגוע רק בחלק מן השיניים, כגון רק בשיניים הטוחנות. 

רק רופא שיניים או רופא מומחה למחלות מסב השן (פריודונט) יכול לאבחן ולקבוע את רמת החומרה של דלקות חניכיים.

סיבות וגורמי סיכון

היווצרות רובד חיידקים על גבי השיניים (פלאק) היא הסיבה העיקרית להתפתחות דלקת חניכיים (סיבות לדלקת חניכיים). 

ישנם גורמים נוספים אשר יכולים לגרום להופעתה של דלקת חניכיים, ואלה כוללים ביניהם, בין השאר, שינויים הורמונאליים, כגון אלה המתרחשים במהלך היריון, גיל ההתבגרות, גיל המעבר, מחזור חודשי ועוד, אשר גורמים לחניכיים להיות רגישות יותר, ולהביא לידי התפתחותה של מחלת חניכיים. 

מחלה יכולה להשפיע על מצב החניכיים, כגון סרטן או איידס, אשר משפיעות על מערכת החיסון. כמו כן, מכיוון שסוכרת משפיעה על יכולת הגוף לספוג את הסוכרים הנמצאים במזונות השונים, חולי סוכרת נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר ללקות זיהומים שונים, אשר ביניהם גם דלקת חניכיים. 

תרופות שונות יכולות להשפיע על בריאות חלל הפה מכיוון שחלק מהן גורמות לירידה בייצור הרוק, שמספק הגנה על החניכיים והשיניים. תרופות נגד פרכוסים כמו פניטואין יכולות להביא לידי התפתחותה של רקמת חניכיים חריגה. 

הרגלים רעים כגון עישון, יכולים לפגוע ביכולת השיקום של רקמת החניכיים. 

הרגלי ניקיון והגינה לקויים כגון אי צחצוח שיניים וחוסר שימוש בחוט דנטאלי על בסיס יום יומי, מקלים על התפתחות הדלקת בחניכיים. 

היסטוריה משפחתית של מחלות חניכיים יכולה לתרום להתפתחותה של דלקת חניכיים על בסיס תורשתי. 

אבחון ובדיקות

במהלך בדיקה שגרתית אצל רופא שיניים, ייבדקו הדברים הבאים:
דימומים בחניכיים, נפיחות, חוזק והימצאותם של כיסים (ברווח אשר נמצא בין החניכיים לשן, ככל שהכיס גדול ועמוק יותר, כך גם מחלת החניכיים חמורה יותר).·תזוזה של שיניים, רגישות השיניים, ואת המערך התקין של השיניים.·בדיקה של עצם הלסת על מנת לסייע באיתור הידלדלות ופריכות העצם.

טיפולים ותרופות

מטרת טיפול בדלקת חניכיים היא לקדם את החיבור מחדש של רקמת החניכיים, להביא לצמצום הנפיחות, להפחית את עומקם של הכיסים ואת הסכנה להתפתחותה של דלקת חניכיים, כמו גם לעצור את התקדמותה. 
אפשרויות הטיפול תלויות בשלב שבו נמצאת הדלקת, תגובות המטופל לטיפול קודם ומצב הבריאות הכללי.

אפשרויות הטיפול נעות בין טיפולים שאינם כרוכים בביצוע הליך ניתוחי על מנת לשלוט ברמות החיידקים, ועד לביצוע ניתוח אשר מטרתו לשחזר את הרקמה התומכת בשן.

מניעה

כמעט בכל המקרים, ניתן למנוע התפתחותה של דלקת חניכיים על ידי בקרה וטיפול ברובד חיידקי השן (פלאק), זאת באמצעות ניקוי מקצועי אצל השיננית פעמיים בשנה, וכן על ידי שימוש בחוט דנטאלי והקפדה על צחצוח שיניים על בסיס יום יומי. 

הקפדה על צחצוח שיניים מונע מרובד חיידקי השן להתפתח על גבי משטח השן, שימוש בחוט דנטאלי מסייע להסיר שאריות מזון וחיידקים מן הרווחים שבין השיניים ומתחת לקו החניכיים.

על פי איגוד רופאי השיניים האמריקני, יש באפשרותן של שטיפות פה אנטי בקטריאליות לסייע בצמצום כמויות החיידקים בפה אשר גורמים להיווצרות רובד חיידקי השן ומחלות חניכיים.

שינויים נוספים בהרגלי היום יום ושינויים בריאותיים, יכולים לסייע לצמצם את רמת הסיכון, החומרה ואת התפתחותן של דלקת חניכיים, ואלה כוללים בין השאר:

• הפסקת עישון.
• הפחתת לחץ ומתח נפשי.
• הקפדה על תזונה מאוזנת.
• הימנעות מהידוק יתר של השיניים וחריקת שיניים.

האקדמיה האמריקאית לפרידונטולוגיה גורסת כי כ-30% מכלל בני האדם אשר נוהגים להקפיד על כללי הגינה של הפה, ואשר שומרים על אורח חיים בריא, נמצאים בסבירות גבוהה ללקות במחלות חניכיים על בסיס גנטי. 

אנשים אשר להם נטייה גנטית לחלות במחלות חניכיים, נמצאים ברמת סיכון הגבוהה פי שישה מכלל האוכלוסייה.

לאנשים בעלי נטייה ללקות בדלקת חניכיים, מומלץ לבצע בדיקות במרווחים קצרים יותר, לבצע ניקוי שיניים אצל השיננית לעיתים תכופות יותר, ולבצע טיפולים על מנת להשאיר את המחלה תחת ניטור ופיקוח מתמיד.