האם מלח שולחן יכול להגן לנו על הלב?

האם אנו עומדים בפני פריצת דרך? מחקר חדש מצביע כי יודיד, מרכיב כימי הנמצא גם במלח שולחן, עשוי לסייע בצמצום רה-פרפוזיה, הנזק הנגרם בעקבות חידוש זרימת הדם בעורק לאחר התקף לב

כתבה פרסומית כתבת חסות
תקציר מושמע של הכתבה:


תאריך עדכון: 03/12/2014

האם אנו עומדים בפני פריצת דרך? מחקר חדש מצביע כי יודיד, מרכיב כימי הנמצא גם במלח שולחן, עשוי לסייע בצמצום רה-פרפוזיה, הנזק הנגרם בעקבות חידוש זרימת הדם בעורק לאחר התקף לב


התקף לב הינו מצב הנגרם בעקבות סתימה בעורקים שגורמת לעצירת זרימת הדם ללב. קרדיולוגים יודעים שהבעיה הגדולה בהתקף לב היא לא רק ההתקף עצמו, אלא בנזק שעשוי להיגרם אחרי שהתקף הלב נגמר. מחקרים מצאו כי היסוד הכימי יודיד, הנמצא כמעט בכל מלח שולחן, עשוי להגן מפני נזק הנגרם ללב לאחר שזרימת הדם מוחזרת למצב תקין.


לאחר התקף לב מתבצע תהליך של הסרת החסימה, שמונעת מהדם להגיע לאזורים בלב, אם על ידי צנתור ואם על ידי מעקפים. זרם דם מחודש שמגיע בעורך החסום עלול לפעמים לגרום לנזקים ללב (נזק רה-פרפוזיה) והוא מהווה בעיה שמעסיקה את הרפואה המחקרית מזה 40 שנים.


הגנה משמעותית ללב


מדענים מהמרכז לחקר סרטן על שם פרד האצ'ינסון בסיאטל שבארה"בערכו לאחרונה מחקר שעשוי להיות פורץ דרך ומצאו כי ניתן למנוע את הנזק העיקרי של רה-פרפוזיה בעזרת פתרון פשוט: מנת יודיד, אחת הצורות הכימיות של יוד שנמצא כמעט בכל מלח שולחן.


כאשר עכברים שסבלו מהתקף לב קיבלו עירוי של יודיד סודיום חמש דקות לפני רה-פרפוזיה, פחת הנזק לשריר הלב ב-75%. כאשר עכברים קיבלו יודיד סודיום בשתייה שלהם יומיים לפני ההליך נצפתה הגנה משמעותית מפני הנזק.

הטכניקה עדיין רחוקה מלהיות בשימוש בקרב מאות אלפי אנשים שסובלים מידי שנה מהתקף לב או מלעזור למאות אלפים אחרים שמתים מידי שנה בארה"ב לבדה מהתקף לב, סיבת המוות העיקרית במדינה.  



עשוי לשנות את הסיבה המרכזית לתמותה בעולם המערבי


במידה ואפקט ההגנה שיודיד זה מספק בעכברים אכן יופיע גם בחיות אחרות ובסופו של דבר גם בבני אדם, דבר זה עשוי לשנות את הדרך בה רופאים מטפלים בהתקף לב ואת הדרך בה הם מבצעים ניתוחי מעקפים.


מדובר במשהו גדול


חוקרים ומדענים רבים מסכימים כי מדובר כאן במשהו גדול שעשוי לשנות את עולם הרפואה ואת הסיבה המרכזית לתמותה בעולם המערבי. הם מסכימים כי במהלך 40 השנים האחרונות לא נעשתה התקדמות בכל הקשור לנזק רה-פרפוזיה וכי מחקרים אלה מאוד מעודדים ועשויים להיות משמעותיים ביותר אם יצליחו בבני אדם.


עדיין מדובר בהשערות, מחקרים שהצליחו בבעלי חיים קטנים עלולים לא להצליח בבעלי חיים גדולים יותר, ואלה המצליחים בבעלי חיים גדולים יותר עשויים לא להצליח בבני אדם, מזהירים החוקרים.


בנוסף לאשרור האפקט של יודיד על רה-פרפוזיה בניסויים אחרים, יש להבין בדיוק כיצד עובד יסוד כימי זה. מחברי המחקר הציעו שייתכן כי היודיד משפיע על תפקוד ההורמונים בבלוטת התריס. הם מעריכים כי ייתכן שיתרונו של היודיד הוא בכך שהוא מדכא ייצור הורמונים בבלוטת התריס וכתוצאה מכך מקטין את חילוף החומרים בלב המשויכים לפציעת הרה-פרפוזיה. אך כל זאת עדיין בגדר תאוריה, שחייבת להיות מוכחת במחקרים עתידיים.


המיוחד ביודיד שהוא בעל אפקט מגן מפני פגיעת רה-פרפוזיה והינו גם יסוד בטוח. גם בכמויות גדולות מאוד יודיד עדיין בטוח לגוף. הוא מאושר לעיכול, זמין וניתן לרכוש אותו בכל מקום. כעת עומלים החוקרים וחברות התרופות על המחקר במרץ. הם אינם יודעים מתי יעבור המחקר לשלב הניסויים בבני אדם ומזהירים כי זהו שלב מוקדם מידי מכדי לתת לאנשים לפני ניתוחי לב יודיד.



פורומים, קרדיולוגיה

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה
פיענוח א.ק.ג פרפר 11/03/2015 06:55
  • קבלתי פיענוח של EKG האומר: BASAL LV HYPERTROPHY TALL R IN L1, AVL / DEEP S IN L3 גילי 64, נקבה. האם עלי לערוך ברור נוסף? עוסקת בספורט ברמה יומית, יכולה להמשיך? תודה

ייע מיי 05/03/2015 09:56
  • יכי

שאלה רונית 28/02/2015 20:17
  • שלום, בת 60, עברתי ביום חמישי צינתור לב אבחנתי (ללא החדרת סטנט). כמו כן, אני סוכרתית, ונוטלת את התרופה ג'נואט פעמיים ביום (תרופה שמכילה שילוב של מטאפורמין וג'נוביה). בבדיקת דם שביצעתי כשבועיים לפני הצינתור נמצא שתפקודי הכליות תקינים. הבנתי שבמהלך הצינתור נחשפים ליוד, והשילוב של יוד והתרופה מטאפורמין עלול להזיק לכליות. ברצוני לשאול: 1. כמה זמן לאחר הצינתור כדאי לעשות בדיקת דם לתפקודי כליות? האם עליי להיות בצום 12 שעות לפני בדיקת הדם לתפקודי כליות? 2. כמה זמן לאחר הצינתור מומלץ לחזור וליטול ג'נואט (מטאפורמין)? האם כדאי לחכות קודם לתוצאות תפקודי הכליות לפני שחוזרים ליטול ג'נואט? בתודה, רונית


הצטרפו לאינדקס הרופאים!