אבי, בן 67, עבר השבוע התקף לב. הוא נראה לנו ירוד, וייתכן שהוא אף בדיכאון. מבית החולים מעוניינים להעביר אותו למרכז החלמה, אך הוא מסרב ורוצה לחזור הביתה. מהי המלצתך?

פגיעה בלב גורמת לטלטלה גופנית, נפשית ורגשית. אירוע לב קורה לעיתים ללא התראה מוקדמת, ומפתיע כרעם ביום בהיר. רוב החולים מגיבים לאירוע ראשון בצורה קשה. תגובות ורגשות כגון תסכול, בכי, התפרצויות זעם, חמלה עצמית, אפאתיות או דיכאון, הן תגובות שכיחות ומוכרות. אביך זקוק לשיקום לב. השיקום מתחיל במספר ימי החלמה והתאוששות במרכז החלמה בפיקוח רפואי, בו הוא יקבל כלים ראשונים שיעזרו לו להתמודד עם האירוע מבחינה גופנית ונפשית. לאחר מכן אני ממליץ על השתתפותו בפעילות גופנית משקמת. קיימים בארץ מספר מרכזי שיקום לב, ומומלץ לעבור את תוכנית השיקום קרוב למקום מגוריכם. אני מקווה שתוכנית שיקום הלב תאפשר לו לחזור במהירות לחיי השגרה, וככל שהוא יתחזק ויקבל ביטחון, כך ישתפר גם מצבו הנפשי. אני מאחל לו בריאות, ואשמח לענות על שאלות נוספות. בברכה, ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב

אני בת 51. במדידות חוזרות במהלך היום יש לי לחץ דם סיסטולי ממוצע 128 ודיאסטולי 95. למה הדיאסטולי גבוה והסיסטולי סביר? איך אפשר לגרום ללחץ הדם הדיאסטולי לרדת? האם ערכים אלה של 128/95 בממוצע של 12 מדידות מצריכים טיפול תרופתי? אני סובלת מעודף משקל ומתעמל

תוכלי למצוא מידע בנושא בתשובה קודמת בפורטל שלנו: http://www.infomed.co.il/questions/q_021509_1.asp

אני בן 63 וחצי, כל החיים הייתי בריא להפליא, עד גיל 61. לפתע, לפני קצת יותר משנתיים, החלו הפרעות קצב ותשישות שבאה והולכת. בדיקות חוזרות העלו אי-ספיקת לב בשיעור של 35% עד 40% לערך, והרחבה קלה של הלב. רק לפני שנה, אחרי שעברתי את כל הבדיקות, כולל צנתור

מהמידע שאתה מוסר אני מתרשמת כי אתה סובל מאי-ספיקת לב בדרגה לא קשה. אחד מתסמיני אי-ספיקת הלב הוא קוצר נשימה. שכיבה באופן כללי (כל הצדדים) עלולה להחמיר את אי-ספיקת הלב, וכתוצאה מכך עלול להופיע קוצר נשימה בדרגת חומרה משתנה. בכל מקרה של החמרה, עליך לפנות לרופא המטפל. ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד

עלי לעבור ניתוח לב פתוח להחלפת המסתם האאורטלי במסתם מכני. האם ניתן להחליף את המסתם במסתם מכני ללא פתיחת בית החזה אלא על ידי צנתור? יש אפשרות להכנסת מסתם אאורטלי בצנתור מילעורי (דרך העור), שיטה המבוצעת בחולים בדרגת סיכון גבוהה ושאינם מסוגלים לעבור

מומחה לכירורגיה כללית

אוטם שריר הלב (או התקף לב) קורה כאשר חלק מהלב, העשוי כולו שריר, נהרס מפני שאספקת הדם אליו נפגעה. זה קורה בד"כ בגלל סתימה חריפה של העורקים הכליליים המספקים את הדם לשריר הלב. באנשים שהיה להם התקף לב יש בד"כ משטחים טרשתיים בעורקים הכליליים שלהם המצרי

אוטם שריר הלב (או התקף לב) קורה כאשר חלק מהלב, העשוי כולו שריר, נהרס מפני שאספקת הדם אליו נפגעה. זה קורה בד"כ בגלל סתימה חריפה של העורקים הכליליים המספקים את הדם לשריר הלב. באנשים שהיה להם התקף לב יש בד"כ משטחים טרשתיים בעורקים הכליליים שלהם המצרים את זרימת הדם ללב ומהווים סכנה להתקף נוסף. הצנתור מדגים באילו עורקים כליליים קיימות אותן הצרויות, ואז אחד הטיפולים הוא הרחבת אותם כלי דם ע"י בלון. כיום בלון לבד לא משמש כטיפול יחיד בשל שיעור גבוה של היצרות חוזרת, אך הוא משמש בתוספת צינור תומך בשם סטנט, שהוא יעיל ומצמצם את מספר ההצרויות החוזרות. חומר נוסף תמצאי ב- http://www2.iol.co.il/communikit/html/articles/11/info/5870.asp http://www2.iol.co.il/communikit/html/articles/11/info/5869.asp [02/01/2003]

אני בת 74, במצב של פרפור פרוזדורים כרוני במשך יותר מחצי שנה. פרוקור חדל להשפיע. הופניתי לבדיקת מיפוי לב תליום עם זריקת דיפירידמול, מאחר שהיכולת שלי למאמץ גופני די ירדה, ומשום שאני מרגישה לעיתים, בעיקר במנוחה, קושי לא חמור בנשימה, שמורגש גם בגרון. מ

בבדיקת מיפוי לב מעריכים את אספקת הדם ללב במנוחה ואת עתודות אספקת הדם ללב במאמץ, ועל ידי כך קובעים אם יש היצרויות בעורקים הכליליים ואם ישנה רקמת צלקת בשריר הלב. מזריקים בה את האיזוטופ הרדיואקטיבי תליום, הפולט קרינה שנקלטת באמצעות מכשור מיוחד. במהלך הבדיקה מוזרק גם חומר שנקרא דיפירידמול, אשר גורם להרחבה של כלי הדם בלב, וכך מאפשר לאפיין את אספקת הדם המיטבית לשריר הלב. הזרקת דיפירידמול אינה דומה למבחן מאמץ, שכן היא אינה גורמת לעליה בדופק או בדרישות החמצן של הלב, אלא אך ורק להרחבת כלי הדם בו. לכן אין בצידה סכנה, ואין לך סיבה לחשוש מכך שלא ניתן להפסיק אותה. לא ניתן לבצע את הבדיקה ללא הזרקת החומר. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

אילו סוגים של תומכנים (stents) ניתן להשתיל בצנתור לבבי?

התומכן המושתל בכלי הדם החסום על מנת לשמור על כלי הדם פתוח לאורך זמן עשוי לרוב סליל מתכת קטן (bare-metal stent). בשנים האחרונות פותחו סוג נוסף של תומכן, בעל פונקציות נוספות- תומכן המצופה בתרופה, אשר עוזרת למנוע שגשוג של תאי דלקת ואפיתל, אשר יכולים לגרום לחסימה בכלי הדם בשנית. תומכן זה נקרא drug-eluting stent, והוא נמצא כמפחית את שיעור ה-re-stenosis, כלומר ההיצרות מחדש של כלי הדם.

מדוע ישנה לעיתים דחיפות רבה בביצוע צנתור לבבי בחולים המפתחים אוטם שריר הלב?

מטופלים המגיעים לטיפול רפואי דחוף עקב אירוע של כאבים בחזה, המחשידים לאירוע לבבי (כגון אוטם חריף של שריר הלב) עוברים סדרה של בדיקות, שמטרתן אבחנה מהירה של המחלה הלבבית, לצורך מתן טיפול מיידי ולעיתים מציל חיים. הטיפול הנוסף והעיקרי (בנוסף לטיפול תרופתי), אשר עוזר להשבת זרימת הדם בכלי הדם לאחר שאובחן אוטם חריף, הוא צנתור, שבמהלכו פותחים את הסתימה בכלי הדם. לצנתור יש ערך טיפולי ממדרגה ראשונה באם נעשה תוך 12 שעות מהתחלת הכאבים, שכן בזמן הזה ניתן להציל כמה שיותר תאי שריר, ולמנוע פגיעה בלתי הפיכה בתאים.

אני בן 74. זה הסיכום של בדיקת ארגומטריה שעשיתי: כושר טוב, תגובת לחץ דם תקינה. ללא תלונות לבביות. צניחות במקטע ST בחיבורים: V6-V5-V4 עד 3.65 ב V4. סבירות גבוהה לאיסכמיה במאמץ שבוצע. אנא הסבירו לי על מה מדובר ומה עלי לעשות.

לא ציינת מדוע עשית את מבחן המאמץ. לפי התשובה שאתה מפרט, מבחן המאמץ שלך מעיד על כך שיש סבירות גבוהה להיצרויות בכלי הדם שמספקים דם ללב (העורקים הכליליים). זה מצב שעלול להתקדם עד להתקף לב ולסכן את חייך אם לא תטפל בו בהקדם. עליך לפנות בהקדם לקרדיולוג. יתכן שתצטרך לעבור צנתור. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

האם ניתן להימנע מביצוע ניתוח מעקפים לבבי ע"י ביצוע צנתור טיפולי?

התשובה היא לא תמיד. מובן כי כאשר ניתן, מעדיפים להימנע מביצוע ניתוח מעקפים לבבי, אשר כרוך בתחלואה ותמותה רבים יותר, ומטפלים בחסימות עורקיות בעזרת צנתור ותרופות. אמנם במקרים מסוימים אין כלל אינדיקציה לניתוח, אולם במקרים אחרים, התברר במחקרים ארוכי טווח ורבי משתתפים, כי המטופלים מפיקים תועלת מרובה יותר מביצוע ניתוח מעקפים. מטופלים אלו הם למשל חולי סוכרת עם חסימה בשני כלי דם כליליים, מטופלים אצלם ישנה חסימה של שלושה כלי דם כליליים, כל חסימה בעורק הכלילי השמאלי הראשי (left main), חסימה בשלושה כלי דם כליליים או יותר, ועוד.

אינפומד
טיפולים וניתוחים
צנתור לב טיפולי

צנתור לב טיפולי (Cardiac Catheterization)

Cardiac Catheterization

זמן קריאה: 3 דקות

מתאים לטיפול ב:

אי-ספיקה במסתם הוותין (אאורטלי) אי-ספיקה במסתם הריאה אבחון תעוקת לב במיפוי לב עם תליום אי-ספיקה במסתם הדו-צניפי דום לב

צנתור לב טיפולי (Cardiac Catheterization) מבצעים רק אצל מומחים. לקביעת תור לייעוץ:

המומחים מסבירים
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה
כתבות בתחום

פרופ' בזיל לואיס - מומחיות וייעוץ בנושא צנתור לב טיפולי (Cardiac Catheterization)

מנהל מערך המחקר, מרכז רפואי כרמל, חיפה

תחומים: קרדיולוגיה, צינתור לב, אי ספיקת לב, פרפור פרוזדורים

רוצה לקבוע תור לפרופ' בזיל לואיס?

לקביעת תור

המומחים של Infomed מסבירים:

צנתור לב טיפולי הוא ניתוח שמטרתו לאבחן או לטפל במחלות של כלי הדם הכליליים, הלוא הם העורקים שמספקים דם לשריר הלב לצורך תפקודו התקין.

לרוב, צנתור לב מאפשר אבחנה וטיפול בחסימה של כלי הדם, עקב מחלה טרשתית (טרשת עורקים - atherosclerosis), בה נוצרת היצרות או חסימה באחד העורקים, אשר מפריעה לזרימת הדם התקינה. חסימה זו נוצרת עקב הצטברות וגדילת הפלאק הטרשתי, אשר מורכב בעיקרו מתאי דלקת, שומנים וגורמי קרישה.

מטרתו של צנתור לב טיפולי היא הקלה על כאבי חזה (תעוקת חזה-אנגינה), שיפור תפקוד לבבי ולעיתים הצלת חיים, במקרה של חסימה משמעותית, הפוגעת באזור נרחב בשריר הלב, אשר לא מצליחים להתגבר עליה באמצעים טיפוליים אחרים (למשל במקרי אוטם חריף של שריר הלב).

לעיתים יבוצע צנתור לב טיפולי לתיקון פגם לבבי מולד כגון חור במחיצה, פגיעה במסתמים או למדידה מדויקת של לחצי הדם במדורי הלב, בעורקים הגדולים ובריאות.

בעת צנתור לב, מחדירים צינורית ארוכה וגמישה דרך חתך בעורקים הגדולים (לרוב במפשעה או ביד), אשר מגיעה עד לעורקים הכליליים בלב. תוך כדי הפעולה מוזרק חומר ניגוד ומתבצע שיקוף על גבי מסך, המאפשר לאבחן את החסימה, ובמידת הצורך לטפל בה ע"י פתיחה עם בלון או החדרת תומכן ("סטנט").

מידע נוסף

הכנה לניתוח

לפני צנתור לב המטופל נשלח לסדרת בדיקות מסוג: ספירת דם, כימיה בדם, תפקודי קרישה, תפקודי כליות וכבד, צילום חזה, ובדיקת אקו-לב להערכת התפקוד הלבבי. במקרים מסוימים המטופל מגיע לצינתור לאחר שעשה בדיקת מאמץ או מיפוי לב, אשר הדגימו אפשרות לבעיה לבבית.

הפעולה מתבצעת תחת הרדמה מקומית. יש להיוועץ עם הרופא לגבי התרופות שיש להפסיק ליטול בימים שלפני הפעולה, וכן יש לשמור על צום מלא של 8 שעות לפני.

תהליך הניתוח

לאחר בחירת אזור הכניסה לכלי הדם (לרוב נעשה חתך בעורק המפשעה - femoral artery או העורק בזרוע - radial artery), מקום החתך יעבור חיטוי, ותוחדר צינורית ארוכה ודקה (צנתר) דרך חתך קטן, אל תוך כלי הדם. הרופא המצנתר יוביל את הצינורית דרך כלי הדם הראשיים עד לכניסה למוצא כלי הדם הכליליים בלב, ע"י שיקוף הדמיתי של כלי הדם על גבי מסך.

בהמשך של ניתוח צנתור לב, יוזרק חומר ניגוד, אשר יתפזר בכלי הדם באופן שווה, וידגים על גבי המסך אזורים בהם ישנה זרימה לקויה, למשל עקב היצרות או חסימה בכלי הדם. היצרות משמעותית בכלי הדם נחשבת היצרות של מעל 70% מקוטר כלי הדם. בהיצרות משמעותית נוטים לטפל, תוך כדי הצנתור, למעט מקרים ספציפיים אצלם עדיף לטפל בהיצרות באופן ניתוחי (ע"י ניתוח מעקפים).

אפשרויות הטיפול בזמן צנתור לב הן למשל ע"י הרחבת כלי הדם באמצעות ניפוח "בלון" קטן, אשר דוחף ומסלק את הגורמים בכלי הדם שגרמו להיצרות, ולעיתים ע"י החדרת תומכן- "סטנט", סליל מתכתי קטן, אשר עוזר לשמור על דופן כלי הדם פתוח.

בסיום הפעולה מוצאת הצינורית דרך החתך, והוא נתפר ונחבש.

סיכונים כלליים של ניתוחים

זיהום בפצע - לרוב שטחי ומטופל באופן מקומי, אולם לעיתים נדירות עלול להתפתח לזיהום משמעותי יותר ברקמות התת-עור, אשר מצריך פתיחה מחדש של החתך לסילוק הפסולת החיידקית.

דימום - בעיקר באזור החתך כתוצאה מטראומה מקומית לרקמה. דימום יכול להתרחש מיד לאחר הצנתור, עד 24 שעות לאחריו ובמקרים נדירים ביותר לאחר שבועות או חודשים. במקרים בהם הדימום הוא רב יש צורך בניקוזו.

צלקות - אופי החלמת הצלקת תלוי באיכות התפרים ובגנטיקה. אין דרך לצפות כיצד הצלקת תחלים לאחר הפעולה. מדובר לרוב בחתך קטן במפשעה, ולפיכך הצלקת הינה מזערית.

סיכוני הרדמה - לרוב תופעות הקשורות לרגישות יתר לתרופות ההרדמה (תגובה אלרגית). לעיתים נדירות מאד תתכן תגובה חמורה של ירידת לחץ דם (שוק אנפילקטי).

סיכונים ספציפיים של טיפול צנתור לב

פגיעה בכלי הדם הלבביים - בשל החדרת צינורית דרך כלי הדם.

אלרגיה לחומר הניגוד - עלולה לגרום לתגובה אלרגית חריפה המלווה בפריחה, גרד, ובמקרים נדירים גם באי
ספיקת כליות, קוצר נשימה וירידת לחץ דם.

הפרעות קצב - בשל המגע הקרוב עם סיבי שריר הלב.

טיפול אחרי צנתור לב טיפולי

לאחר צנתור לב טיפולי, המטופל עובר להשגחה, ולרוב נשאר באשפוז למשך מספר ימים. לאחר צנתור אבחנתי בלבד לרוב אין צורך באשפוז ממושך.

לרוב החבישה מעל החתך תוסר כמספר ימים לאחר הצנתור. עלול להיווצר שטף דם (המטומה) מקומי שיחלוף לאחר כעשרה ימים. במידה וישנם כאבים במיקום החתך ניתן להשתמש במשככי כאבים לפי הצורך.

בכל מצב של עליית חום פתאומית, ירידת לחץ דם, קוצר נשימה, אצירת שתן, דימום חריף או כאבים בלתי נסבלים יש לדווח מידית לרופא.

החלמה וחזרה לתפקוד אחרי צנתור לב טיפולי היא הדרגתית, ויש לרוב צורך בהמשך טיפול תרופתי קבוע, לצורך הורדת לחץ הדם, דילול הדם ומניעת היווצרות חסימה עתידית נוספת בכלי הדם.

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אבי, בן 67, עבר השבוע התקף לב. הוא נראה לנו ירוד, וייתכן שהוא אף בדיכאון. מבית החולים מעוניינים להעביר אותו למרכז החלמה, אך הוא מסרב ורוצה לחזור הביתה. מהי המלצתך?

תשובה: פגיעה בלב גורמת לטלטלה גופנית, נפשית ורגשית. אירוע לב קורה לעיתים ללא התראה מוקדמת, ומפתיע כרעם ביום בהיר. רוב החולים מגיבים לאירוע ראשון בצורה קשה. תגובות ורגשות כגון תסכול, בכי, התפרצויות זעם, חמלה עצמית, אפאתיות או דיכאון, הן תגובות שכיחות ומוכרות. אביך זקוק לשיקום לב. השיקום מתחיל במספר ימי החלמה והתאוששות במרכז החלמה בפיקוח רפואי, בו הוא יקבל כלים ראשונים שיעזרו לו להתמודד עם האירוע מבחינה גופנית ונפשית. לאחר מכן אני ממליץ על השתתפותו בפעילות גופנית משקמת. קיימים בארץ מספר מרכזי שיקום לב, ומומלץ לעבור את תוכנית השיקום קרוב למקום מגוריכם. אני מקווה שתוכנית שיקום הלב תאפשר לו לחזור במהירות לחיי השגרה, וככל שהוא יתחזק ויקבל ביטחון, כך ישתפר גם מצבו הנפשי. אני מאחל לו בריאות, ואשמח לענות על שאלות נוספות. בברכה, ד"ר ירון גרשוביץ - פיזיולוג מומחה במאמץ, בשיקום לב ובאימון רפואי לבריאות הלב
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 51. במדידות חוזרות במהלך היום יש לי לחץ דם סיסטולי ממוצע 128 ודיאסטולי 95. למה הדיאסטולי גבוה והסיסטולי סביר? איך אפשר לגרום ללחץ הדם הדיאסטולי לרדת? האם ערכים אלה של 128/95 בממוצע של 12 מדידות מצריכים טיפול תרופתי? אני סובלת מעודף משקל ומתעמל

תשובה: תוכלי למצוא מידע בנושא בתשובה קודמת בפורטל שלנו: http://www.infomed.co.il/questions/q_021509_1.asp
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 63 וחצי, כל החיים הייתי בריא להפליא, עד גיל 61. לפתע, לפני קצת יותר משנתיים, החלו הפרעות קצב ותשישות שבאה והולכת. בדיקות חוזרות העלו אי-ספיקת לב בשיעור של 35% עד 40% לערך, והרחבה קלה של הלב. רק לפני שנה, אחרי שעברתי את כל הבדיקות, כולל צנתור

תשובה: מהמידע שאתה מוסר אני מתרשמת כי אתה סובל מאי-ספיקת לב בדרגה לא קשה. אחד מתסמיני אי-ספיקת הלב הוא קוצר נשימה. שכיבה באופן כללי (כל הצדדים) עלולה להחמיר את אי-ספיקת הלב, וכתוצאה מכך עלול להופיע קוצר נשימה בדרגת חומרה משתנה. בכל מקרה של החמרה, עליך לפנות לרופא המטפל. ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: עלי לעבור ניתוח לב פתוח להחלפת המסתם האאורטלי במסתם מכני. האם ניתן להחליף את המסתם במסתם מכני ללא פתיחת בית החזה אלא על ידי צנתור? יש אפשרות להכנסת מסתם אאורטלי בצנתור מילעורי (דרך העור), שיטה המבוצעת בחולים בדרגת סיכון גבוהה ושאינם מסוגלים לעבור
שאלה: אוטם שריר הלב (או התקף לב) קורה כאשר חלק מהלב, העשוי כולו שריר, נהרס מפני שאספקת הדם אליו נפגעה. זה קורה בד"כ בגלל סתימה חריפה של העורקים הכליליים המספקים את הדם לשריר הלב. באנשים שהיה להם התקף לב יש בד"כ משטחים טרשתיים בעורקים הכליליים שלהם המצרי

תשובה: אוטם שריר הלב (או התקף לב) קורה כאשר חלק מהלב, העשוי כולו שריר, נהרס מפני שאספקת הדם אליו נפגעה. זה קורה בד"כ בגלל סתימה חריפה של העורקים הכליליים המספקים את הדם לשריר הלב. באנשים שהיה להם התקף לב יש בד"כ משטחים טרשתיים בעורקים הכליליים שלהם המצרים את זרימת הדם ללב ומהווים סכנה להתקף נוסף. הצנתור מדגים באילו עורקים כליליים קיימות אותן הצרויות, ואז אחד הטיפולים הוא הרחבת אותם כלי דם ע"י בלון. כיום בלון לבד לא משמש כטיפול יחיד בשל שיעור גבוה של היצרות חוזרת, אך הוא משמש בתוספת צינור תומך בשם סטנט, שהוא יעיל ומצמצם את מספר ההצרויות החוזרות. חומר נוסף תמצאי ב- http://www2.iol.co.il/communikit/html/articles/11/info/5870.asp http://www2.iol.co.il/communikit/html/articles/11/info/5869.asp [02/01/2003]
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 74, במצב של פרפור פרוזדורים כרוני במשך יותר מחצי שנה. פרוקור חדל להשפיע. הופניתי לבדיקת מיפוי לב תליום עם זריקת דיפירידמול, מאחר שהיכולת שלי למאמץ גופני די ירדה, ומשום שאני מרגישה לעיתים, בעיקר במנוחה, קושי לא חמור בנשימה, שמורגש גם בגרון. מ

תשובה: בבדיקת מיפוי לב מעריכים את אספקת הדם ללב במנוחה ואת עתודות אספקת הדם ללב במאמץ, ועל ידי כך קובעים אם יש היצרויות בעורקים הכליליים ואם ישנה רקמת צלקת בשריר הלב. מזריקים בה את האיזוטופ הרדיואקטיבי תליום, הפולט קרינה שנקלטת באמצעות מכשור מיוחד. במהלך הבדיקה מוזרק גם חומר שנקרא דיפירידמול, אשר גורם להרחבה של כלי הדם בלב, וכך מאפשר לאפיין את אספקת הדם המיטבית לשריר הלב. הזרקת דיפירידמול אינה דומה למבחן מאמץ, שכן היא אינה גורמת לעליה בדופק או בדרישות החמצן של הלב, אלא אך ורק להרחבת כלי הדם בו. לכן אין בצידה סכנה, ואין לך סיבה לחשוש מכך שלא ניתן להפסיק אותה. לא ניתן לבצע את הבדיקה ללא הזרקת החומר. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אילו סוגים של תומכנים (stents) ניתן להשתיל בצנתור לבבי?

תשובה:
התומכן המושתל בכלי הדם החסום על מנת לשמור על כלי הדם פתוח לאורך זמן עשוי לרוב סליל מתכת קטן (bare-metal stent). בשנים האחרונות פותחו סוג נוסף של תומכן, בעל פונקציות נוספות- תומכן המצופה בתרופה, אשר עוזרת למנוע שגשוג של תאי דלקת ואפיתל, אשר יכולים לגרום לחסימה בכלי הדם בשנית. תומכן זה נקרא drug-eluting stent, והוא נמצא כמפחית את שיעור ה-re-stenosis, כלומר ההיצרות מחדש של כלי הדם.

לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: מדוע ישנה לעיתים דחיפות רבה בביצוע צנתור לבבי בחולים המפתחים אוטם שריר הלב?

תשובה:
מטופלים המגיעים לטיפול רפואי דחוף עקב אירוע של כאבים בחזה, המחשידים לאירוע לבבי (כגון אוטם חריף של שריר הלב) עוברים סדרה של בדיקות, שמטרתן אבחנה מהירה של המחלה הלבבית, לצורך מתן טיפול מיידי ולעיתים מציל חיים. הטיפול הנוסף והעיקרי (בנוסף לטיפול תרופתי), אשר עוזר להשבת זרימת הדם בכלי הדם לאחר שאובחן אוטם חריף, הוא צנתור, שבמהלכו פותחים את הסתימה בכלי הדם. לצנתור יש ערך טיפולי ממדרגה ראשונה באם נעשה תוך 12 שעות מהתחלת הכאבים, שכן בזמן הזה ניתן להציל כמה שיותר תאי שריר, ולמנוע פגיעה בלתי הפיכה בתאים.

לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 74. זה הסיכום של בדיקת ארגומטריה שעשיתי: כושר טוב, תגובת לחץ דם תקינה. ללא תלונות לבביות. צניחות במקטע ST בחיבורים: V6-V5-V4 עד 3.65 ב V4. סבירות גבוהה לאיסכמיה במאמץ שבוצע. אנא הסבירו לי על מה מדובר ומה עלי לעשות.

תשובה: לא ציינת מדוע עשית את מבחן המאמץ. לפי התשובה שאתה מפרט, מבחן המאמץ שלך מעיד על כך שיש סבירות גבוהה להיצרויות בכלי הדם שמספקים דם ללב (העורקים הכליליים). זה מצב שעלול להתקדם עד להתקף לב ולסכן את חייך אם לא תטפל בו בהקדם. עליך לפנות בהקדם לקרדיולוג. יתכן שתצטרך לעבור צנתור. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: האם ניתן להימנע מביצוע ניתוח מעקפים לבבי ע"י ביצוע צנתור טיפולי?

תשובה:
התשובה היא לא תמיד. מובן כי כאשר ניתן, מעדיפים להימנע מביצוע ניתוח מעקפים לבבי, אשר כרוך בתחלואה ותמותה רבים יותר, ומטפלים בחסימות עורקיות בעזרת צנתור ותרופות. אמנם במקרים מסוימים אין כלל אינדיקציה לניתוח, אולם במקרים אחרים, התברר במחקרים ארוכי טווח ורבי משתתפים, כי המטופלים מפיקים תועלת מרובה יותר מביצוע ניתוח מעקפים. מטופלים אלו הם למשל חולי סוכרת עם חסימה בשני כלי דם כליליים, מטופלים אצלם ישנה חסימה של שלושה כלי דם כליליים, כל חסימה בעורק הכלילי השמאלי הראשי (left main), חסימה בשלושה כלי דם כליליים או יותר, ועוד.

לפתיחה בעמוד חדש >