חבלות ראש

הרופאים מחלקים את חבלות הראש לשני סוגים בסיסיים: 
חיצונית - פגיעה בעצמות, בעור וברקמות אחרות של הגולגולת 
פנימית - פגיעה במוח, בכלי הדם וברקמות אחרות בתוך הגולגולת 

טפלו בחתכים, שפשופים ופציעות אחרות של הראש בדומה לטיפול בפציעות אחרות בעור ופנו לטיפול רפואי אם אתם חושדים שיש שבר בגולגולת או אם אתם רואים דם או נוזל שקוף באוזניים או באף בעקבות פגיעה בראש.
חבלת ראש שגורמת לזעזוע מוח או לאובדן הכרה דורשת טיפול חירום. 
פנו לרופא גם במקרים בהם יש חשד לדימום או חבלות חמורות במוח, עליהם מרמזים הסימנים הבאים: 
- ירידה בערנות, אדישות מוגברת, חוסר תגובה, שינה עמוקה בצורה יוצאת דופן, תרדמת (קומה). 
- גודל שונה של האישונים לאחר החבלה לראש (אף-על-פי שלכל אדם רביעי ישנם אישונים לא שווים בגודלם כל הזמן). 
- הקאות חמורות או "הקאה בקשת" למרחק משמעותי קדימה 

במקרים של פגיעת ראש חמורה, שניים או יותר מהסימנים מופיעים בו זמנית. ההקאות בדרך כלל חזקות, מרובות ונעשות חמורות יותר עם הזמן.
במקרים נדירים, דימום איטי בתוך הראש יוצר קריש דם שגורם לכאב ראש כרוני, הקאות מתמשכות או שינויים באישיות חודשים לאחר הפגיעה.
הסתכלות קפדנית היא החלק החשוב ביותר באבחון חבלות ראש. סביר יותר שבן משפחה ישים לב להתנהגות של פגוע-ראש וידע מה רגיל אצלו ומה יוצא דופן, מאשר צוות המרפאה או חדר המיון.

טיפול ביתי
עצרו את הדימום של פצע בעור בעזרת לחץ ישיר על הפצע, עדיף עם תחבושת סטרילית. הנחת קרח על אזור פגוע יכולה לצמצם את הנפיחות, אך לרוב נוצרת נפיחות או "בלוטות" בכל מקרה.
תקופת ההסתכלות הראשונית הינה חיונית. תסמינים של דימום בתוך הראש מופיעים לרוב 24 עד 72 שעות לאחר הפגיעה. בדקו את הפצוע כל שעתיים ביממה הראשונה, כל ארבע שעות ביממה הבאה וכל שמונה שעות ביום השלישי. 

כיוון שחבלות רבות קורות בשעות הערב, סביר שהפצוע ישן בשעות הראשונות לאחר הפגיעה. אפשר להסתכל על האדם הישן מזמן לזמן ולבדוק את הדופק שלו, האישונים ויכולת העוררות שלו. אם לאדם חבורה קלה על הראש אך אין סימנים לפגיעה מוחית, בדרך כלל אין צורך בהשגחה במהלך הלילה.

בעת ביקור אצל הרופא/ה
הרופא ישאל על מנגנון החבלה (איך אירעה התאונה, מאיזה גובה היתה הנפילה) ויעריך את מצבו של המטופל ואת סימניו החיוניים (דופק, לחץ דם, קצב נשימות). תיערך בדיקה גופנית וחיפוש אחר פגיעות נוספות. אם יש סיכוי לדימום פנימי, ייתכן שהמטופל יושאר להסתכלות בבית-החולים. הרופא יימנע ממתן תרופות הרגעה או תרופות חזקות נגד כאבים שעלולות להסתיר סימנים למצבו של החולה. 

קשה לאבחן דימום בתוך הגולגולת. צילום רנטגן של הגולגולת עוזר רק לעיתים נדירות. סריקות CT ו- MRI יכולות לעזור אך הן עלולות שלא להצביע על הצטברות של דם אם הן נעשות מוקדם מדי. בפגיעות חמורות עשוי הפצוע להזדקק לצילום רנטגן של הצוואר לבדיקת פגיעה אפשרית בעמוד השדרה הצווארי .