- אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בנוירולוגיה
- נפלתם מהקורקינט ויש לכם זעזוע מוח? הנה משהו שיכול לעזור
נפלתם מהקורקינט ויש לכם זעזוע מוח? הנה משהו שיכול לעזור
מחקר חדש מצא דרך פשוטה ונגישה שעשויה לקצר את משך התסמינים של זעזוע מוח באופן משמעותי. הפרטים על המחקר החדש בכתבה שלפניכם.ן
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא נוירולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לנוירולוגיה:
ד"ר הדר קולב
רופאה בכירה | המערך הנוירולוגי וביחידה לנוירו-אימונולוגיה | המרכז הרפואי איכילוב תל אביב
פרופ' אביזוהר (זהר) ארגוב
ד"ר איתמר גנמור
מומחה בנוירולוגיה, קוגניציה והפרעות קשב
ד"ר ורד ליבנה
מומחית להפרעות תנועה ונוירולוגיה קוגניטיבית - מנהלת המרפאה לנוירומודולציה בביה"ח איכילוב
ד"ר ודים טשליקוב
מנהל מרפאת כאב במרכז הרפואי אסותא - סמסון, אשדוד
ד"ר אסתר גנלין - כהן
רופאה בכירה, מנהלת המרפאה לטיפול במחלות נוירואימונולוגיות, המכון לנוירולוגיה, בית חולים שניידר.
ד"ר אייל הנדלר
ד"ר הנדלר הינו אורתופד מומחה ומנתח עמוד שדרה. עובד כרופא ומנתח בכיר במחלקת נוירוכירורגיה בבית החולים "בילינסון"
ד"ר יפעת ויגיסר
מומחית לנוירולוגיה ונוירואימונולוגיה
ד"ר טטיאנה ליבשיץ
נוירולוגית מומחית בעלת ניסיון בטיפול במחלות כלי דם מוחיים, שבץ מוחי, כאבי ראש ומיגרנות
ד"ר קסניה שבד
נוירולוגית מומחית למבוגרים
ד"ר ג'רמי מולד
סגן מנהל המערך הנוירולוגי וסגן מנהל מחלקת נוירולוגיה-שבץ מרכז רפואי איכילוב
ד"ר גבי וינשטיין
נוירולוג מבוגרים ועוסק באבחון וטיפול בשלל נושאים בנוירולוגיה כללית, מתמקצע בנושא של הפרעת קשב במבוגר
ד"ר אילת זרם
מומחית בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, רופאה בכירה במכון לנוירולוגית ילדים בבית החולים דנה באיכילוב
ד"ר מיכאל רוטשטיין
רופא מומחה בכיר ביחידה לנוירולוגית ילדים ובמכון להתפתחות הילד בבית החולים לילדים "דנה" במרכז הרפואי תל אביב
פרופ' איתי לוטן
פרופ' איתי לוטן | מומחה בנוירולוגיה ונוירואימונולוגיה | רופא בכיר במרכז הרפואי רבין (בילינסון) | פרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב
ד"ר אופיר לוי
נוירואימונולוגיה בכיר בביה"ח איכילוב | אבחון וטיפול במגוון מחלות נוירולוגיות | אפשרות להחזר מביטוחים פרטיים
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא נוירולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
החורף כבר כאן ואיתו גם סכנת ההחלקה לרוכבי הקורקינטים והאופנועים. חבלות ראש הן תופעה שעלולה להוביל לזעזוע מוח ובמקרים חמורים אף למוות, ולכן קיימת הנחיה לחבישת קסדה בעת נסיעה על רכב ממנוע דו גלגלי. ממחקר חדש עולה כי באמצעות פעולה פשוטה ניתן לקצר באופן משמעותי את משך התסמינים של זעזוע מוח.

MNStudio | Shutterstock
מה זה זעזוע מוח?
זעזוע מוח הוא סוג של טראומה מוחית הנגרמת על ידי חבטה או טלטלה בראש, או ממכה בגוף שגורמת לראש ולמוח לנוע בחדות. תנועה פתאומית זו עלולה לגרום למוח לזוז בגולגולת, ליצור שינויים כימיים במוח ולעיתים אף לפגוע בתאי המוח[1].
זעזוע מוח אין בהכרח משמעות פתולוגית. מבחינה היסטורית, המונח זעזוע מוח שימש לתיאור של חולים עם מוגבלות מסוימת לזמן קצר בעקבות פגיעת ראש, מתוך הנחה שמדובר בהפרעה חולפת במוח ללא תופעות ארוכות טווח. אלא שבפועל הסימפטומים של זעזוע מוח משתנים מאוד עם הזמן, ואף יכולים להימשך זמן רב. השימוש בטרמינולוגיה זו עלול להוביל לתפיסות מוטעות והטיות בתהליך האבחון, כמו גם להוביל לפעולות ולהנחיות קליניות לא מיטיבות. כיום קיימת נטייה של נוירולוגים ואנשי מקצוע אחרים בתחום לסווג את חומרת הפגיעה המוחית ולנסות לאבחן במדויק את הגורם הבסיסי לתסמינים שלאחר הפגיעה[2].
אלא שסימנים ותסמינים של זעזוע מוח יכולים שלא להופיע שעות ואף ימים לאחר הפציעה, ולכן במקרים רבים, לאחר פגיעה מוחית רופא נוירולוג יבצע כמה בדיקות שיעזרו בהערכת את הסימנים והתסמינים. הבדיקות הנפוצות שיעשו הן בדיקות נוירולוגית כגון שמיעה, תחושה, איזון, רפלקסים; בדיקות קוגניטיביות כגון זיכרון, ריכוז, יכולות חישוב; ובדיקות הדמיה כגון CT, MRI[3].
כבו את המסכים
אם אובחנתם.ן כסובלים מזעזוע מוח או שקיים חשד לכך, לפי מחקר חדש הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות הוא להימנע מצפייה במסכים.
מהמחקר[4] החדש עולה כי צעירים שהגבילו להם את זמן המסך ל-48 שעות מיד לאחר שאובחנו עם זעזוע מוח, סבלו הרבה פחות זמן מתסמינים של זעזוע מוח (3.5 ימים בממוצע), בהשוואה לאלה שלא הגבילו להם את זמן המסך (8 ימים בממוצע). במילים אחרות - הגבלת זמן השהייה מול מסך המחשב, הטלוויזיה או הטלפון הנייד בתקופה שמיד לאחר זעזוע המוח, יכולה להפחית את משך התסמינים.
בשלב זה לא ברור לחוקרים מדוע זמן מסך החמיר את תסמיני זעזוע המוח: ייתכן שאור המסכים משחק תפקיד; אולי השימוש במסך עלול לפגוע בשינה ולהפריע בחידוש פעילויות רגילות, שני מצבים המועילים להתאוששות מזעזוע מוח.
חשוב לזכור שהמחקר בחן רק את ה-48 השעות הראשונות שלאחר האבחון וגם לא נעשתה אבחנה אם יש סוגי פעילויות מסך ספציפיות כגון משחקי מחשב לעומת צפייה בטלוויזיה, המשפיעות יותר או פחות על זמן ההחלמה, ולכן, לטענת החוקרים, יש צורך במחקר גדול ומגוון יותר.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
[2] Practical Neurology 2015;15:172-186. https://dx.doi.org/10.1136/practneurol-2015-001087.
[4] JAMA Pediatrics, 2021; DOI: 10.1001/jamapediatrics.2021.2782 .
האם המאמר עניין אותך?