חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
- אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בערוץ התפתחות הילד
- זו הסיבה המפתיעה שבגללה כדאי לעשות פעילות גופנית כבר מהילדות
זו הסיבה המפתיעה שבגללה כדאי לעשות פעילות גופנית כבר מהילדות
רגע לפני שיוצאים לחופש הגדול וחושבים על שלל פעילויות לעשות עם הילדים בקיץ, נסו לחשוב כיצד אתם משלבים איתם גם פעילויות גופניות. חוקרים מצאו כי זה משתלם גם בגיל מאוחר יותר. הפרטים בכתבה
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא נוירולוגיה, נוירולוגיה ילדים. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לנוירולוגיה, נוירולוגיה ילדים:
ד"ר אסתר גנלין - כהן
רופאה בכירה, מנהלת המרפאה לטיפול במחלות נוירואימונולוגיות, המכון לנוירולוגיה, בית חולים שניידר.
ד"ר טטיאנה ליבשיץ
נוירולוגית מומחית בעלת ניסיון בטיפול במחלות כלי דם מוחיים, שבץ מוחי, כאבי ראש ומיגרנות
ד"ר רני ברנע
מומחה לנוירולוגיה ווסקולרית ורפואה פנימית, מנהל המרכז למניעת שבץ מוחי בבי"ח בילינסון
ד"ר מיכאל רוטשטיין
רופא מומחה בכיר ביחידה לנוירולוגית ילדים ובמכון להתפתחות הילד בבית החולים לילדים "דנה" במרכז הרפואי תל אביב
ד"ר אייל הנדלר
ד"ר הנדלר הינו אורתופד מומחה ומנתח עמוד שדרה. עובד כרופא ומנתח בכיר במחלקת נוירוכירורגיה בבית החולים "בילינסון"
ד"ר ורד ליבנה
מומחית להפרעות תנועה ונוירולוגיה קוגניטיבית - מנהלת המרפאה לנוירומודולציה בביה"ח איכילוב
ד"ר הדס מאירסון
נוירולוגית ילדים בכירה, מומחית בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, מכון לנוירולוגיה, בית חולים דנה דואק, איכילוב
ד"ר עאידה הייב חלייחל
רופאה בכירה מומחית בנוירולוגיה ילדים | התפתחות הילד ואפילפסיה בילדים | המרכז הרפואי שניידר לרפואת ילדים
ד"ר סלים מנסור
מומחה בנוירולוגיה ורופא בכיר במרכז הרפואי מאיר, עוסק במרפאת הפרעות תנועה ומעניק אבחון וטיפול מתקדם במחלות נוירולוגיות תוך יחס אישי וליווי מקצועי
ד"ר אמנון מוסק
מומחה בנוירולוגיה ובטיפול בכאב ראש, מיגרנה, כאב פנים, כאב מקבצי, ובכאבים ממקור לא ברור ותסמינים רפואיים שמקורם לא ברור
ד"ר הדר קולב
רופאה בכירה | המערך הנוירולוגי וביחידה לנוירו-אימונולוגיה | המרכז הרפואי איכילוב תל אביב
ד"ר אופיר לוי
מומחה בנוירולוגיה, רופא בכיר ביחידה לנוירואימונולוגיה במרכז הרפואי תל־אביב (איכילוב)
ד"ר ג'רמי מולד
סגן מנהל המערך הנוירולוגי וסגן מנהל מחלקת נוירולוגיה-שבץ מרכז רפואי איכילוב
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא נוירולוגיה, נוירולוגיה ילדים. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
פעילות גופנית בגיל הילדות היא נושא שכבר נחקר רבות. מחקרים הראו כי מחסור בפעילות גופנית, יושבנות יתר ותזונה לקויה, מובילים לעלייה דרמטית בשכיחות ההשמנה בילדים. לצד זאת, פעילות גופנית בקרב אוכלוסייה זו הראתה הפחתה בסיכון להשמנה ולמחלות כרוניות, כמו גם השפעה על היכולות הקוגניטיביות של הילדים בתקופת הילדות[1]. מחקרים אחרונים אף הראו כי יתרונות אלו, של פעילות גופנית בילדות, מובילים לשינויים מבניים ותפקודיים במוח, אך עד כה לא נבחן כיצד הם מקבלים ביטוי בגיל מבוגר יותר[2]. כעת, מחקר יפני חדש[3], שתוצאותיו התפרסמו בכתב העת NeuroImage בחן את הקשר שבין פעילות גופנית בגיל הילדות לתפקוד הקוגניטיבי בחיים המאוחרים יותר.
New Africa | Shutterstock.
פעילות בילדות מובילה לתפקוד קוגניטיבי טוב יותר
לצורך המחקר החדש החוקרים בחנו 214 משתתפים בגילאים 26-69. הפעילות הגופנית של המשתתפים בילדות הוערכה באמצעות שאלון, והיכולות הקוגניטיביות נאמדו בהווה באמצעות משימות קוגניטיביות, שאף היו במעקב באמצעות MRI ושיקפו את הפעילות המוחית של המשתתפים בזמן ביצוע המשימות. בנוסף המשתתפים גם דיווחו על משתנים נוספים כגון הרקע החינוכי שלהם ושל ההורים.
ממצאי המחקר הראו שאנשים שהיו פעילים פיזית בילדותם היו בעלי תפקודים קוגניטיביים טובים יותר בשלב מאוחר יותר בחיים: הם הצליחו טוב יותר במבחנים קוגניטיביים ללא קשר לגילם הנוכחי. הקשר הזה נעדר בין ביצוע המשימות הקוגניטיביות לבין פעילות גופנית לאחר הילדות, מה שהמצביע על כך שפעילות גופנית במהלך הילדות חשובה במיוחד להתפתחות המוח ולבריאות הקוגניטיבית בטווח הארוך.
ההערכת החוקרים היא שפעילות גופנית בתקופת הילדות גורמת לשינויים במבנה קליפת המוח ובתפקוד של הרשתות העצביות במוח, והיא זו שמובילה להתפתחות טובה ותקינה יותר של התפקוד הקוגניטיבי בהמשך החיים.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
[1] Biomed Res Int. 2018; 2018: 8542403. Published online 2018 Jun 25. doi: 10.1155/2018/8542403.
[2] https://www.kobe-u.ac.jp/research_at_kobe_en/NEWS/news/2021_06_18_01.html
[3] NeuroImage, 2021; 237: 118196 DOI: 10.1016/j.neuroimage.2021.118196.
האם המאמר עניין אותך?
